שמע ישראל

ריאשמע ישראל

בס"ד, ש"פ וארא ל"ט.

שמע ישראל¹ ה' אלקינו ה' אחד. הנה רוב המפרשים מקשים למה נא' הוי' אלקינו הוי', והול"ל הוי' אלקינו שזה מוכרח אל הענין (הג"ה, דהנה אמרז"ל כד אמליכתי' למעלה ולמטה וד' רוחות העולם כו', וזהו שאומרים הוי' אלקינו, הוי' הוא בחי' סוכ"ע (נת' בלקו"ת בד"ה ויקרא² אוא"ס המלובש בחכ' הוא בחי' סוכ"ע), ואלקינו הוא בחי' ממכ"ע, אוא"ס הסוכ"ע מאיר בבחי' ממכ"ע והוא אח"ד ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם דמלא כל הארץ כבודו, וכשיתבונן דבמקום שהוא שם אוא"ס הסוכ"ע לא יעשה עוד מאחת אשר לא תעשנה וגם יתחרט על העבר וישוב אל ה', ריבעכ"ה), אבל הוי' אלקינו הוי' זה אינו מוכרח. ועוד צ"ל דהנה כתיב אח"כ ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך והיו הדברים האלה כו' ואמרז"ל בד"ת הכתוב מדבר דא"א לומר זה על ק"ש, דק"ש הוא רק פעמים ביום וכאן ע"פ פשוט (הג"ה, דהנה אי' במשנה בברכות פ"א מ"ג, בש"א בערב כו' ובבוקר כו' שנא' בשכבך ובקומך ובה"א כו' אדם כו' שנא' בלכתך בדרך א"כ למה נא' בשכבך ובקומך בשעה כו', א"כ קאי הכל על ק"ש אבל ע"פ פשוט משמע שמצותה תמיד בשבתך בביתך וגם בלכתך בדרך וגם בשכבך ובקומך א"כ קאי על תורה, עכ"ה) הרי אמר בשבתך בביתך ובלכתך בדרך הרי כל היום, וקאי על תורה דכתיב והגית בו יומם ולילה, רק בעלי עסקים פרק א' שחרית פרק א' ערבית, וצ"ל והלא תחילה אומר בכל מאדך היינו שהוא יוצא מהגבלת הכלי, ואיך אמר והיו כו' בד"ת כו' שהוא כשר פסול טמא טהור התלבשות אוב"כ.

והענין דהנה כתיב טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה, ופי' המפרשים ע"פ פשוט דכשהמסחר טוב גם בלילה אינו שובת מהמסחר, דהנה אמרז"ל לא אברי לילה אלא לגרסא או לשינתא לפ"ע כו' וכמ"ש ויהי להם הלילה למשמר והיום למלאכה, דמסחר הוא ג"כ מלאכה, אבל כשהמסחר טוב גם בלילה אינו שובת מהמסחר וזהו לא יכבה נרה דלמסחר צריכים נר כ"ה ע"פ פשוט. ואפ"ל פי' הפסוק דהנה אי' במדרש התורה והנפש קרוין נר דכתיב נר הוי' נשמת אדם הרי הנשמה נק' נר, וכתיב כי נר מצוה ותורה אור, והגם שנאמר כאן אור אך הנה מצות לימוד התורה שהיא מ"ע נכלל בנר מצוה, לכן מביא ע"ז פסוק זה. וראי' שכאן ג"כ נרה הוא התורה והנפש דהנה אי' במדרש ע"פ זה שקאי על בתי' בת פרעה שהיתה בכורה וניצלה ממכת בכורות בזכות דליל כתי' וקאי על ליל שמורים שנצלה, וע"ז קאמר נרה הרי קאי על הנשמה ומשה³ הוא תורה הרי נרה שכ' קאי על תורה ונפש, ובלילה הנה יש בזה ב' פירושים, א' דלילה קאי על עוה"ז שהוא חשך והעלם והסתר, הב' שקאי על זמן שאין בהמק"ד קיים, דבזמן שבהמק"ד קיים האיר גילוי אלקות דצמצם שכינתו בין ב' בדי ארון, אבל בזמן שאין בהמק"ד קיים הרי העלם והסתר חשך כפול ומכופל, וזהו לילה, ומ"מ לא יכבה נרה והוא כמו לילה כיום יאיר. ופי' טוב סחרה הנה אי' בס' דירידת הנשמה בגוף הוא עיסקא⁴ מסחר, ולכן ההנהגה בהיתר עיסקא אי פלגא ופלגא תלתא באגרא כו', וכמו"כ אנו מוצאים שנוטל תלתא באגרא דאי' במדרש משל למלך שעשה ג' כתרים שנים נתן בראש בניו ואחד נטל לעצמו, ובהפסד הוא נוטל פלגא דיצחק א' פלגא עלי ופלגא עלך. וזהו טעמה כי טוב סחרה שכשהמסחר טוב אזי גם בלילה לא יכבה נרה.

ריגוענין המסחר הנה נת"ל בד"ה אריב"ל ובד"ה ואהבת⁵ מ"ש טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף הוא אהוי"ר, דהנה הנשמה כמו שהיא למעלה היתה עומדת באהוי"ר וביטול לאלקות ונת' שם דאינו שייך עמידה בלא ביטול, וירדה למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר, וצריכה הרבה יגיעה עד שתבא לבחי' אהוי"ר ואף זאת לא כמו שהי' מקודם, וא"כ הלא ירידה עצומה, אך טוב לי תורת פיך והוא בחי' ואנשי קדש תהיון לי, ובד"ה ואהבת נת' שהוא בחי' תשובה⁶, דהנשמה כמו שהיא למעלה לא הי' לה רק אהוי"ר דזהו לפי השגת הנפש והוא לאחר התלבשות הנשמה בגוף הוא ביטול דכל לבבך וכל נפשך, בכל לבבך הוא ויפול דער לב קען פאר נעמען, ובכל נפשך הוא בכל כחות הנפש, וכמו"כ קודם התלבשות הנשמה הוא לפי השגת הנשמה אבל אחר שמתלבשת בגוף תבוא לתשובה (הג"ה, דתשובה אינו דוקא על חטא אלא תשובה הוא והרוח תשוב⁷ אל האלקים ושייך גם בצדיקים גמורים וכמ"ש משיחא אתי לאתבא צדיקייא בתיובתא, וצדיק הוא מי שמקיים תומ"צ ע' מזה במאמר של ר"ה ד"ה וכל מאמינים⁸ שהוא שופט צדק עכ"ה) רעו"ד שיוצא (הג"ה, דאף שקודם התלבשותה בגוף היתה מוגבלת, אך לא היתה יכולה לצאת מהגבלתה דלזה צריכים תשובה, וזה לא הי' לה קודם התלבשותה בגוף כ"א אחר התלבשותה בגוף אז יכולה לצאת מהגבלתה, דביטול בכל מאדך שהו"ע תשובה רעו"ד כנ"ל זהו מצד כח המנגד, וכמו המלחמה שהוא מלא רציחה ברתיחות הדמים והורג את חבירו שזהו מצד מנגדו שרוצה להרוג אותו וצר לו מאד לכן נתמלא רציחה ורתיחות הדמים והורג אותו, כמו"כ כאן ג"כ לאחר שנתלבש הנשמה בגוף ונה"ב שמעלים ומסתיר ומסית ומדיח עי"ז דוקא יוצא מהגבלת הכלי, ולכן אמרז"ל טוב מאד זה מלאך המות ע' מזה בפי' המלות (של אדמו"ר האמצעי זצללה"ה) בפ' איש בער⁹ כו' באריכות עכ"ה) מהגבלת הכלי, וזהו הריוח שמרויח, וה"ז כמו סוחר שמפזר כסף וזהב הרבה מפני שמרויח אח"כ, כמו"כ מפזר האהוי"ר מפני שיכול לבוא לבחי' רעו"ד.

וע"י מה יבוא לבחי' זו, הוא ע"י התבוננות כשיתבונן דאני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אלקים, אני ראשון הוא קודם שנברה"ע ואני אחרון הוא לאחר עלי' דנו"ן אלפים יובלות דיש (הג"ה כמדומה לי שאמר דעכשיו הוא שבוע, ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים והטהורים, דזה לא נמצא דעכשיו הוא שבוע, דבת"א פ' שמות ד"ה ויאמר כו' מי שם פה¹⁰ הביא שבס' התמונה אי' דעכשיו הוא שמטה שני' רידולזה הסכים גם האריז"ל, אבל לא שבוע, ועוד יש להבין בזה, ואין להאריך בדברים אלו עכ"ה) שבוע, שנה, שמיטה, יובל, נו"ן אלפים יובלות, ולאחר עלי' דנו"ן אלפים יובלות זהו אני אחרון, ומבלעדי באמצעיתא אין אלקים, דאני הוי' לא שניתי שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה, אתה הוא קודם שנברה"ע ואתה הוא לאחר שנברה"ע, דכללות השתל' העולמות הוא רק שם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמות וא"כ אינו שייך בו שום שינוי. וזהו שמע ישראל ה' אלקינו ה' ולכאורה קשה למה הג' שמות אלו, והנה אי' ברוקח דג' שמות אלו הם אני ראשון ואני אחרון¹¹ ומבלעדי אין אלקים, והנה אני ראשון הוא כמ"ש בפרדר"א שעד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו בלבד, ובעבוה"ק אי' עד שלא נאצל אצי' העליון¹² הי' הוא ושמו בלבד, דהנה הוי' שם העצם והוא שמו הגדול ואמר שעד שלא נבה"ע כו' הוא שמו העצמי שאינו מקור אפי' על השתל' עולמות הא"ס וזהו שמוסיף העבוה"ק, ואני אחרון הוא מ"ש ונשגב הוי' לבדו ביום ההוא וקאי ג"כ על שמו העצמי דלאחר עלי' דנו"ן אלפים יובלות יאיר בחי' זו, דענין נו"ן אלפים יובלות אינם במספר, אלא מספר הוא מל', וז"א הוא מקור המספר, ומה שסדר זמנים קודם לכן הוא מספר גדול בחי' א"א¹³, ולאחר עלי' דנו"ן כו' ויהי' ביטול העולמות אז יאיר בחי' גבוה מאד שאינו רשאין עתה לדבר בו, ומבלעדי באמצעיתא אין אלקים, אין הפי' שאין אלקים כלל, א"כ איך הי' בריאת העולמות ויש הרבה ראיות ע"ז, אלא הפי' אלקים דכדי שיהי' גילוי מוכרח להיות צמצום וזהו אין אלקים שההסתר אינו מצד שם אלקים דההסתר הוא ג"כ מצד שם הוי' וההסתר בשרשו למעלה יותר מהגילוי, דכתי' וחכיתי להוי' המסתיר¹⁴, כתי' המסתיר, וכתי' אצל שם הוי' שיש הוי' הנראה שהוא בחי' יאר הוי' פניו אליך, והוי' המסתיר שרשו למעלה יותר דכתי' אנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, הנה הסתר אסתיר הוא לעילא ולעילא, וההסתר הוא מהיום ההוא [ושרש ההסתר הוא מבחי' אנכי מי שאנכי], וכמו"כ כאן וחכיתי להוי' המסתיר הוא ג"כ מצד בחי' זו, וההסתר הוא כדי שיהי' ובקשתם משם שית"ל אי"ה, וסדר ההסתר צ"ל ע"י שם אלקים דהוי' ואלקים כולא חד וכדי שיהי' הסתר זהו מצד שם אלקים, וזהו אין אלקים דאלקים בגימ' הטבע שהשמש זורח במזרח ושוקע במערב, וטבע אין פירושו כמו שמפרשים החוקרים דאי' בתשו' ח"צ שגם טבע הוא נסים תכופים¹⁵, אלא שלעיננו נראה שהוא הסתר, ובאמת הוא למעלה יותר דכתר עליון אע"ג דאיהו אור צח אור רטומצוחצח אוכם הוא קדם עה"ע חשך ושחרות שאינו שייך בו השגה, אע"ג שהם מדריגות גבוהות אור קדמון אור צח אור מצוחצח הוא ג' ראשי ראשין מ"מ הוא חשך מפני שאין בו השגה. ושרש ההסתר ולמה הוא ההסתר שיבקשו בחי' זו וימצאו אנכי, [וה"ז כמו שמסתיר א"ע מהבן והוא כדי שיבקש אותו הבן, דכשהוא עמו תמיד אין האהבה כ"כ, לכן הוא מסתיר א"ע ממנו ואין העיקר ההסתר אלא כדי שיבקשו הבן], ועי"ז יהי' גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ, דמעשה צדיקים הם מיש לאין. והנה כדי שיהי' מיש לאין צ"ל תחילה מאין ליש והוא ד"ת שהוא ג"כ אמת, אך ד"ע שכולא קמי' כלא חשיב, וקמי' הוא למעלה גם מבחי' ד"ע, וזהו גדולים מעשה צדיקים שהו"ע ביטול היש לאין והוא בחי' מספר גדול, וזהו"ע רעו"ד ביטול.