בד"ה המגביהי לשבת

רחבד"ה המגביהי לשבת

ש"פ מקץ ל"ט לפ"ק

בד"ה המגביהי¹ לשבת כו' בענין שמיני אפ"ל זהו מעלת הכוכבים שהם ברקיע תמינאה בינה (ולכן (ישעי' כ"ד כ"ג) ובושה החמה וחפרה הלבנה וכוכבים לא כתי', דהנה אמרז"ל (פסחים ס"ח ע"א) ר"ח רמי כתי' וחפרה הלבנה ובושה החמה וכתי' והי' אור הלבנה כאור החמה כו' (ופירש"י וחפרה ובושה (ולא כמו שפי' הוא ז"ל בישעי' על הפסוק הנ"ל כמו שפי' הת"י ויבהתון דסגדין כו') יהי' שבעתים כו' רטשבעתים הם ארבעים ותשע וכתי' כאור שבעת הימים כו' נמצא עודף על אור של עכשיו ג' מאות וארבעים ושלשה עכ"ל), (והוא גי' גש"ם) ל"ק כאן לעוה"ב כאן לימות המשיח (ופירש"י בעוה"ב וחפרה הלבנה ובושה החמה שלא יהי' בעולם אלא זיו זוהר ומראה שכינה עכ"ל), ולשמואל כו' אידי ואידי לעוה"ב ל"ק כאן במחנה שכינה וכאן במחנה צדיקים, הנה ארז"ל כל אורה האמור באלי' בן ברכאל בירידת הגשמים הכתוב מדבר פי' שהאור מתגשם ויורד למטה והוא בחי' ג"ר דעתיק (והו"ע ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה) וזה יאיר בימות המשיח, אבל בעוה"ב אז וחפרה כו' שיאיר מבחי' אין הנק' שמש בישעי' בסי' הנ"ל, והוא מ"ש ובאו במערות כו' מפני פחד הוי' והדר גאונו (ואפ"ל שיאיר ג"כ מבחי' עתיק יומין), והנה אי' בזהר הוא דא עתיקא שמאיר בו בחי' עת"י, ולכן ובושה החמה וחפרה הלבנה, דחמה ולבנה הוא זו"ן וכשיאיר עליהם מבחי' הנ"ל לא יאירו עוד, אבל כוכבים הם בינה ובבינה מאיר תמיד מבחי' עתיק כנ"ל, ע"כ לא יבושו ולא יחפרו כלל ומכ"ש לפ"ד שמואל דבעוה"ב ג"כ יהי' אור הלבנה כו' היינו שיאיר מבחי' עתיק וניחא למה לא נא' כוכבים וזהו"ע מעלת הכוכבים שהם ברקיע תמינאה בינה.

ועוד אפ"ל ענין מעלת השמיני דהתחלת התיקון הוא מלך השמיני הדר שהוא ג"כ שמיני הרי מובן מכל הנ"ל מעלת השמיני.