ונתתם אותה אל אלעזר הכהן

תתיבונתתם אותה אל אלעזר הכהן

ונתתם אותה אל אלעזר הכהן והוציא אותה מחוץ כו' ושרף כו' והזה מדמה אל נוכח פני אוהל מועד כו' ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת כו'. וצ"ל למה פרה אדומה הי' מעשיה בחוץ רק ההזאה הי' בפנים, ואין לדמות זאת לשעיר המשתלח שהי' לעזאזל אבל פרה אדומה הו"ע קרבן ולמה הי' חלוק מכל הקרבנות שהי' דוקא מבפנים כי שחוטי חוץ חייב כרת. והנה במד"ר ס"פ בא ע"פ יהי לבי תמים בחוקיך זאת חוקת הפסח וחוקת פרה אדומה ששניהם דומין זל"ז בזה נא' זאת חוקת הפסח ובזה נא' זאת חוקת התורה ויקחו אליך פרה כו' ואי אתה יודע איזה חוקה גדולה מזו משל לב' מטרונות דומות כו' מי גדולה אותה שחברתה מלוה אותה עד ביתה כך הפרה גדולה שאוכלי פסח צריכים לה שנאמר ולקחו מעפר שריפת החטאת כו', וא"כ הקושי' חזקה יותר הלא הקרבנות הפסח הי' בפנים ומדוע מעשה הפרה הי' בחוץ. והנה מצינו גבי אליהו שהקריב ג"כ בחוץ והיינו בהר הכרמל וא' כדברך עשיתי וארז"ל הוראת שעה היתה וצ"ל איך היתה הוראת שעה להקריב חוץ הרי שחוטי חוץ חייב כרת. אך הנה במשנה במנחות אי' כהנים ששחטו בבית חוניו הרי הם כבעלי מומין כו' והחטא של בית חוניו הי' שבנה בהמ"ק לש"ש רק שבנה אותו באמ"צ וישעי' הנביא ניבא ע"ז ביום ההוא יהי' מזבח לה' באמ"צ. ולהבין הענין הנה כ' גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו וארז"ל אימתי גדול הוי' כשהוא בעיר אלקינו, כי יש שני שמות הוי' ואלקים הוי' הוא מקור ההתהוות מאין ליש להוות כל העולמות והנבראים אך מבחי' ש' הוי' כמו שהוא לא הי' העולמות יכולים לקבל כי אני ה' לא שניתי וכולא קמי' כלא חשיב והי' העולמות והנבראים בטלים כו', ועיקר המכוון הי' שיתהווה העולם ליש ודבר והיש יהי' בטל כו' והוא ע"י שם אלקים כי אלקים הוא מדת הצמצום שמצמצם את האור דשם הוי' שיהיו העולמות יכולים לקבלו, וזהו כי שמש ומגן הוי' אלקים כי השמש כמו שהוא אין יכולים לקבלו, וע"כ יש מגן ונרתק להשמש, וכמ"כ בשם הוי' ואלקים ששם אלקים הוא מגן ונרתק לשם הוי' וזהו הוי' הוא אלקים כולא חד שאין יכול להיות הגילוי משם הוי' בעולמות כ"א ע"י שם אלקים, וזהו גדול הוי' כו' בעיר אלקינו ועיר אלקינו הוא בחי' אותיות כי עיר הוא קיבוץ מבתים הרבה מאבנים ואבנים נק' בס"י בשם אותיות שני אבנים בונות כו' כי כמו שהאבנים הם דומם כך האותיות הם בחי' דומם, והגילוי של שם הוי' הוא ע"י האותיות בחי' אותיות הדבור בחי' מל' כמו עד"מ גילוי השכל באדם הוא ע"י האותיות כך למעלה הגילוי דשם הוי' הוא ע"י בחי' האותיות שלמעלה שנק' עיר אלקינו וזהו גדול הוי' כו' אימתי גדול כו', והנה זהו בכלל, ובפרט נק' בהמ"ק עיר אלקינו כי בבהמ"ק הי' הקרבת הקרבנות וע"י הקרבן ממשיכים בחי' שם הוי', קרבן להוי', אשה להוי', ריח ניחוח להוי', והגילוי דשם הוי' הוא דוקא ע"י שם אלקים בחי' עיר אלקינו שהוא הבהמ"ק כמ"ש אכן יש הוי' במקום הזה דוקא אבל בית חוניו שבנה אותו באמ"צ הוא עיר דלעו"ז, כי בהמ"ק הוא עיר אלקינו עיר דקדושה ויש עיר דלעו"ז עיר ומגדל כו' עיר דקליפה וזה הי' החטא שלהם שהמשיכו השפע ממקום הקדושה שבנו אותו לש"ש במקום הקליפה, וכמו שיש אותיות דקדושה עיר אלקינו כנ"ל כך יש אותיות דלעו"ז בחי' שבה"כ תתיגוהם המשיכו ההשפעה דקדושה לבחי' אותיות דלעו"ז והמשיכו עי"ז תוס' חיות ליניקת החיצונים, זה הי' החטא של בית חוניו ונק' בעלי מומין, כי הנה איתא בספרים מום גימט' אלקים וע"כ נק' בעלי מומין שהפגם שלהם הי' בשם אלקים כי המשכה משם הוי' צ"ל דוקא ע"י בחי' שם אלקים כי הוי' הוא אלקים כולא חד אימתי גדול הוי' כו' והם המשיכו תוס' חיות ליניקת החיצונים ופגמו בשם אלקים, וא"כ צריך להבין איך הקריב אליהו בחוץ, איך הי' הוראת שעה לזה. הנה שם גבי אליהו כתיב ויגש את העולה כו' ותרד אש כו' ויפלו על פניהם ויאמרו ה' הוא אלקים ה' הוא אלקים, ואיתא במד"ר שזהו מדריגה גבוה ממ"ת דגבי מ"ת כ' פעם א' אנכי ה' אלקיך אבל אצל אליהו כ' ב"פ הוי' הוא אלקים. והענין דהנה הוי' הוא אלקים יש בו ב' פי', הא' הוא כנ"ל דהגילוי דשם הוי' הוא דוקא ע"י שם אלקים כי אימתי גדול הוי' כשהוא כו', והפי' הב' הוא דהשם הוי' גופא כשם אלקים יחשב והיינו כשממשיכים המשכה למעלה משם הוי' אז השם הוי' גופא כשם אלקים יחשב כמו גבי יעקב שאמר והי' הוי' לי לאלקים ונתן לי לחם כו' ובגד כו' ושבתי בשלום כו' לאחר כל הבירורים כו' אז השם הוי' הוא כאלקים שיהי' המשכה למעלה משם הוי', וכמ"כ באליהו שהי' ההמשכה למעלה משם הוי' ע"כ אמרו ב"פ הוי' הוא אלקים כו' שהשם הוי' גופא כשם אלקים יחשב, והגילוי שלמעלה משם הוי' הוא ע"י התשובה, כי הנה כתיב ויקרא הוי' הוי' ופסיק טעמא בגווייהו. והענין והענין שיש שם הוי' שע"פ סדר ההשתל' והוא שם הוי' דתומ"צ תורת הוי' מצות הוי' שע"י תומ"צ ממשיכים משם הוי' כי כל המצות תלוים בשם הוי' מ"ע הם בו"ה והל"ת הם בי"ה אבל כשפוגמים ח"ו בתומ"צ פוגמים בשם הוי' צריך להמשיך ההמשכה למע' משם הוי' לתקן הפגמים ולהשלים החסרון והוא ע"י התשובה כי במקום שבע"ת עומדים צד"ג אינם יכולים לעמוד כי צדיקים ע"י תומ"צ ממשיכים רק משם הוי' אבל ע"י התשובה ממשיכים למעלה משם הוי', כי תשובה הוא בחילא יתיר מעומקא דליבא שמעוררי' בחי' פנימי' הלב מעוררים עי"ז מלמעלה ג"כ בחי' פנימי' שהוא למעלה משם הוי' והוא השם שלמע' מסדר השתל' עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, שהשם הוי' הי' כלול בעצמותו. והנה גבי אליהו הוא ג"כ בחי' תשובה שהחזירם לתשובה שע"י התשובה ממשיכים שם הוי' דלעילא עד שהש' הוי' דלתתא הוא כשם אלקים, וע"כ הקריב בחוץ כי לגבי שם הוי' דלעילא שוה פנים וחוץ, כי הנה רז"ל אמרו צמצם שכינתו בין שני בדי ארון ופעם כ' את השמים ואת הארץ אני מלא, אך החילוק הוא כשהגילוי הוא משם הוי' הוא דוקא ע"י עיר אלקינו גדול הוי' ומהולל כו' אימתי גדול כו' שצמצם שכינתו כו' אבל במדריגה שלמעלה משם הוי' ע"ז כתיב את השמים ואת הארץ אני מלא אך שהוא בבחי' העלם, והכח שהי' לאליהו להמשיך משם הוי' דלעילא הוא ע"י שהי' בבחי' ביטול, דהנה כ' ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה סולם הוא בחי' התחברות כבש דמזבח וההתחברות הוא השם הוי' לאלקים ויעקב ראה בחי' הסולם אבל אליהו ע"י שהי' בבחי' הביטול לגמרי ונזדכך גופו עד שעלה בסערה השמימה והי' הוא עצמו בחי' הסולם וע"י הי' בכחו לחבר השם הוי' דלעילא עם השם הוי' דלתתא וע"כ הקריב אפי' בחוץ וכנ"ל.

תתידועתה יובן ענין פרה אדומה שהי' מעשיה ג"כ בחוץ. דהנה קרבן הוא ל' קירוב והוא בחי' צדיק קרוב הוי' לכל קוראיו כו' כי קרבן אינו בא רק על שגגות ואינו רחוק כ"כ ע"כ הי' דוקא מבפנים, אבל בע"ת שהי' רחוק מתחלה מאלקות ואח"כ ע"י התשובה נתקרב הוא במדריגה גבוה במקום שבע"ת עומדים צ"ג כו' שלום שלום לרחוק ולקרוב שנעשה קרוב, וזהו"ע פרה אדומה שהוא בחי' בע"ת שפרה אדומה הי' מטהר את הטמאים אבל מי יתן טהור מטמא לא אחד יחידו של עולם, שע"י התשובה ממשיכים מבחי' עצמותו ית', וע"כ היו מעשיה אפילו מבחוץ, כי הנה כ' ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך, שם הוא מקור לקליפות וסט"א, במדבר הזה יתמו ושם כו' בחי' שבה"כ קראו שם פרעה כו', אבל אפי' מבחי' שם כשנתרחק מאד מאלקות יוכל ג"כ למצוא את הוי' אלקיך והוא ע"י כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך. וזהו מי יתנך כאח לי אמצאך בחוץ, מי יתנך כאח לי קאי על צדיקים שנק' אחים וריעים להקב"ה, אמצאך בחוץ קאי על בע"ת שהתשובה היא אהבה מבחי' חוץ אמצאך דוקא שע"י התשובה ממשיכים מבחי' עצמותו ית' במדריגה גבוה מבחי' צדיקים. אך ההזאה הי' בפנים, והזה מדמה אל נוכח פני אוה"מ. הנה שלמה בקש והי' עיניך פקוחות אל הבית הזה, ואח"כ כשחרב בהמ"ק כתיב ג"כ והתפללו אליך דרך ארצם ואי' בגמרא המתפלל צריך לכוין לבו כנגד בקה"ק, כי עיקר הגילוי בפנימי' הי' דוקא בבהמ"ק אכן יש הוי' כו' וכשחרב בהמ"ק תפלה במקום קרבנות כו' צריך לכוין ג"כ כנגד בהמ"ק, כי גילוי בפנימי' הי' דוקא בבהמ"ק, וכמ"כ בפרה אדומה שהוא בחי' תשו' הגם שמגיעים למדריגה גבוה מהמשכת אלקות שהי' ע"י הקרבנות בחי' צדיקים כנ"ל עכ"ז אין הגילוי נמשך למטה בפנימי' אבל ע"י ההזאה שהי' נוכח פני אוה"מ עי"ז נמשך הגילוי בפנימי', וזהו מי יתנך כו' אמצאך בחוץ אנהגך אל בית אמי תלמדני, אמצאך בחוץ קאי על בע"ת ואח"כ כ' אנהגך אל בית אמי זו בהמ"ק כי אע"פ שבע"ת מגיעים למדריגה גבוה יותר מהמשכה שהי' בבהמ"ק ע"י הקרבנות אך אין ממשיכים הגילוי בפנימי', תלמדני זהו ע"ד מארז"ל משחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה שע"י התורה נמשך ג"כ הגילוי בפנימי'. וזהו דגבי פרה אדומה כתיב ונתן עליו מים חיים אל כלי, כי שריפת הפרה לאפר הוא בחי' הרצוא של בע"ת וכידוע ונתינת מים חיים הוא השוב שהוא מדריגה גבוה מצדיקים כי מים חיים הוא בחי' מקור חיים את הוי' והחכמה מאין תמצא, אך שיהי' הגילוי בפנימיות הוא דוקא ע"י תומ"צ וזהו אל כלי, כלי הוא כלים דתומ"צ, וזהו ונתתם אל אלעזר וארז"ל במד"ר אל עזר, כי הנה ארז"ל הבא לטהר מסייעין אותו פי' כדי שיוכלו לבא לידי תשובה צריך להמשיך הכח לזה מלמעלה, וזהו אל עזר אל הוא המשכה מי"ג מדה"ר כמ"ש ה' ה' אל רחום וחנון תיקון הראשון מי"ג ת"ד אל הוי' ויאר לנו, וזהו ונתתם אותה אל אלעזר דקאי אל עזר, הכהן ע"ד אלקיכם כהן הוא, הוי' הי' עוזר לי. ואח"כ כ' ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך כו', כי הנה כ' צדיק כתמר תתטויפרח כארז בלבנון כו' ארז בלבנון הוא בחי' בע"ת לבנון שמלבין עוונותיהם של ישראל ההר הטוב הזה והלבנון, ולכן ביוהכ"פ שהוא יום התשובה הי' נכנס הכה"ג בקדה"ק בבגדי לבן, ואזוב הוא ביטול ושפלות והוא בחי' צדיקים וע"כ חוקת הפרה גבוה מחוקת הפסח כי בקרבן פסח הי' רק אזוב בלבד ולקחתם אגודת אזוב כי קרבן פסח הוא בחי' צדיקים וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' כו' לכן אמור לבנ"י אני ה' כו', שהי' גילוי שם הוי' דתומ"צ שהי' בבחי' צדיקים, אבל פרה אדומה הוא בחי' בע"ת שמטהר את הטמאים והוא בחי' ארז בלבנון שלמעלה מבחי' צדיקים, וגם כדי שיומשך הגילוי למטה בפנימי' שהוא בחי' צדיקים הי' נצרך ג"כ אזוב כי האזוב בחי' יסוד ממשיך הטפה מהדעת עץ ארז כו' כמ"ש צדיק כתמר יפרח כו' כארז כו'. נמצא חוקת הפרה הוא מדריגת בע"ת וצדיקים כו' ע"כ הוא גבוה מחוקת הפסח. ושני תולעת הנה דהמע"ה אמר ואנכי תולעת ולא איש כי דוד לא הי' לו חיים כלל רק אדה"ר נתן לו ע' שנים לכן אומרים בעת קידוש לבנה דוד מלך ישראל חי וקיים כי הנה סיהרא לית לה מגרמא כלום זולת מה שמקבלת מהשמש וכן דוד הוא בחי' מל' שלא הי' שום בחי' יש בפ"ע שהי' לו ביטול גדול עד שאמר על עצמו ואנכי תולעת ולא איש, וכן על משיח אי' בגמ' שהוא בר נפלא כי חיים שאל ממך נתת לו כו', וכן על כללות ישראל כ' אל תיראי תולעת יעקב כו' שצ"ל בבחי' ביטול גמור כתולעת ואז מה תולעת כחו בפה כך ישראל יש להם כח בפה קול דתורה וקול של תפלה וע"י התורה ממשיכים הגילוי למטה כמו גבי משיח שנק' בר נפלי שהוא בבחי' ביטול ולכן כ' גבי' ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה כו' וכמו"כ בכללות נש"י כשיש להם הביטול כתולעת אז מה תולעת כחו בפה כך ישראל כחם בפה של תורה ומצות שעל ידי זה ממשיכים הגילוי למטה בפנימי'.

חקת י"ט י"ד

זאת התורה אדם כי ימות באהל.