ענין וישמע משה ויפול על פניו
תשוענין וישמע משה ויפול על פניו
ענין וישמע משה ויפול על פניו וענין ויפלו על פניהם ע' בחיי בענין נפ"א ג' כוונות, בענין כוונה הא' על דרך ויסתר משה פניו עיין מ"ש על פסוק ויסתר משה פניו שארז"ל בזכות כי ירא מהביט כו' וע"ש בבחיי דזהו ג"כ ענין ושוב וע' בענין שהמלאכים מכסין היחוד בגדפין בלק"ת פ' אחרי בד"ה לטהר תטהרו ומ"ש בענין כל המסתכל בקשת כו'. הכוונה הב' להראות צער והכנעה זהו ע"ד כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה שארז"ל כן על נפ"א ספ"ד דב"מ דנ"ט ע"ב ופרש"י שם לפי שצער הלב היא וקרוב להוריד דמעות וזהו ע"ד דאיתא שם דנ"ט ע"א ואעפ"י ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו וכ"כ התוס' שם, והיינו לפי שהדמעה הוא בעינים לכן מעורר עי"ז פקח עיניך וראה כו' ועמ"ש מזה בד"ה בהעלותך דרוש הראשון בפי' היתה לי דמעתי לחם כו' וע' בתו"ח בב"מ שם בד"ה כל השערים חוץ כו' שעי"ז נענה מיד, יש להעיר מענין ויגמול שקדים שהשפע בא במהירות כו' ויש שקדים מתוקים ויש כו' וי"ל ע"ד מ"ש התו"ח בד"ה כל מקום שנתן ר' אליעזר עיניו בו כו' עיניו דוקא כי העין בחי' ראי' ועד"ז שערי דמעה בכייה בעיניו כו', ועי"ז ממשיך בחי' עיני ה' אל צדיקים כו', ועמ"ש בת"א ר"פ בראשית סד"ה השמים כסאי בענין ואל זה אביט כו' הראי' בחי' מקיף וי"ל לכן משם נמשך ונענה מיד כו'. הכוונה הג' להראות מסירת חושיו ובטל הרגשותיו, זהו ע"ד עיבור שני ע' בביאור ע"פ שימני כחותם ושזהו ענין חותם שוקע שממשיך מלמעלה בחי' חותם בולט חשף ה' זרוע קדשו כו'.
בד"ה והאיש משתאה פי' שזהו ענין נפ"א משתאה שממה ע"ד העמוד שבין געה"ת כו' וע' בד"ה מראיהם ומעשיהם בת"א פ' יתרו משתאה שממה בחי' מדבר שהוא ע"ד נקודה ת"י כו' וע' בענין עשר אעשרנו לך בת"א ויצא, וזהו ג"כ ע"ד עיבור שני הנ"ל ועז"נ בעבר הנהר ישבו אבותיכם כו' ועד"ז ענין תתחדש כנשר נעורייכי תלים סי' ק"ג ה' ע"ש בפרש"י.
תשזבד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו ובו תדבקון פי' שזהו ענין נפ"א והיינו שאז היחוד ע"ד ודבק באשתו והי' לבשר א', וא"כ לפ"ז יובן מש"ל שנפ"א ע"ד חותם שוקע שהרי זהו ענין יסוד דנוק' שיהי' כלי ריקן אז נמשך בו חותם בולט כו', ומזה יובן מש"ל בכוונה הא' ע"ד ויסתר משה פניו כי בשעת היחוד א"א לראות כו' ונק' סוד ה' ליראיו כו'.
בלק"ת בביאור ע"פ כי תצא בענין ואח"כ תבוא אליה ובעלתה פי' שזהו ענין מס"נ וה"ע נפ"א והוא ג"כ בחי' נעילה דיוכ"פ כו', ואפ"ל לכן בכל יום התענית מוסיפין תפילת נעילה שהתענית בכללו צער והכנעה דוגמת נפ"א ובו ועי"ז ממשיכים דוגמת ההמשכה שע"י נפ"א בחי' היחוד כו', וע' פרדס שער אבי"ע פ"ד בענין שלף איש נעלו דא אתתא ובמא"א אות נ' סכ"ז נעל נק' היסוד דנוק' כו', ועמ"ש ע"פ מה יפו פעמייך בנעלים כו', ולכן זהו ענין תפלת נעילה שאז היחוד וגם נעילה שנועל בפניכם זהו ענין החותם שנת' קצת בת"א פ' בראשית בד"ה ענין הברכות, ומכ"ז יובן ענין נפ"א שהרי יש בו מעין הכח של נעילה דיוכ"פ ולכן הוא ע"י מסירת חושיו וביטול ההרגשות שזהו ג"כ תפילת נעילה כמ"ש סד"ה והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול בענין ובאו האובדים כו' והשתחוו ועי"ז נמשך הארת שופר גדול א"כ י"ל ע"י נפ"א באמיתת נמשך ג"כ הארה זו כו', ומזה יובן ג"כ ענין הבכי' ביוכ"פ ובפרט בנעילה שה"ז ג"כ כענין נפ"א שענינו קרוב להוריד דמעות ועי"ז אין ננעל השער הרי שהזכירו ג"כ לשון אין ננעל וזהו כמ"ש בתפילת נעילה פתח לנו שער בעת נעילת שער, ובזה מתורץ איך קורין לתפלה זו העליונה מאד בשם נעילה הרי עיקר התפלה שלא להיות ננעל השער כנ"ל, שזהו חסרון שמשחרב בהמ"ק ננעלו שערי תפלה א"ו ר"ל פי' נעילה שגם בבחי' נעילת שערים יופתח השער ואעפ"כ נק' נעילה שיהי' ונפלינו כו' שיונעלו השער בפני המקטרגים והקליפות וזהו עצמו ענין החותם הנ"ל, וגם י"ל ע"ד המד"ר בשה"ש ע"פ מה יפו פעמייך בנעלים כשאתם נועלים אני פותח וא"כ ע'י הנעילה ע"ד גן נעול אחותי כלה בחי' ולא תתורו כו' ולא להיות זונים ח"ו עי"ז אני פותח יפתח ה' לך כו' וזהו פתח לנו שער בעת נעילת שער ע"י שאנו נועלים שערי ההיכל בבחי' ה"י כל שלא יכנס היצה"ר הנק' זר כו', וזהו בחי' גן נעול עי"ז מעיין חתום בחי' החותם והוא ג"כ פתיחת השער לנו אלא שיש בו חותם ע"ד פותח בברוך וחותם בברוך.
————————————