אני ד' אלקיכם אשר הוצאתי
תרמדאני ד' אלקיכם אשר הוצאתי
אני ד' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ.
פ"ד דמנחות דף מ"ד א' אני הוא שעתיד ליפרע ואני הוא שעתיד לשלם שכר עכשיו נדמו עלי כד' עדים כו' (וע' זהר ס"פ שלח דף קע"ה ע"א נז' ג"כ על הציצית ד' סהדי כו'), ולהבין למה דוקא במצות ציצית הוא כן אשר ד' ציציותיו טפחו לו על פניו י"ל משום שנאמר בה וראיתם אותו וזכרתם כו' ולא תתורו כו' אשר אתם זונים אחריהם, נשמע מצות ציצית שייך לשלא יהיו זונים כו'. ויש להבין זה גופא איך ע"י קיום מצות ציצית יומשך ולא תתורו כו' (וע' מזה בש"ך פ' תצא ע"פ גדילים תעשה לך ובמהרמ"א ס"פ שלח), והענין כי ד' ציצית פי' במא"א אות ד' וז"ל ד' ציצית כנגד ד' נושאי הכסא ד' חיות כו' ע"ש (וכ' הי"נ שזה מבואר ברע"מ פ' פנחס דרכ"ו ע"ב ודרכ"ז וכ"כ הבחיי ס"פ שלח דף קפ"א א' גבי ועוד יש במצוה הזאת סוד נפלא שבה מתדמין ישראל לחיות המרכבה כו', דע כי תרמהארבע חיות הן נושאות הכבוד כו'), והנה בענין והחיות נושאות את הכסא מבואר בזהר ויקהל דקצ"ח ע"ב ע"פ קחו מאתכם תרומה לסלקא לה לההיא תרומה רזא דכורסייא קדישא לאתחברא באבהן ובבעלה שהוא עליות המ' לקבל מחג"ת הנק' אבהן, וההמשכה ע"י יסוד ע"ד אלה תולדות יעקב יוסף וזהו ולבעלה (וכ"מ שם דף ריש סע"א גבי תרי ממאה לה ולבעלה ע"ש במק"מ), וא"כ עד"ז ע"י הד' ציצית נמשך היחוד העליון, ובת"א פ' יתרו בד"ה זכור ושמור בדבור אחד נאמרו ושם דקי"ח ע"ג פי' והחיות נושאות בבחי' עליונה יותר ע"ש במ"ש והחיות בהנשאם את הכסא נושאות את מראה אדם שעליו לבחי' כי לא אדם הוא כו' ע"ש, אך באמת שניהם עולים בקנה א' כי כדי להיות יחוד זה דזו"נ דאצילות צ"ל מקור ההמשכה מאוא"ס מבחי' כי לא אדם הוא שיהי' נמשך אור חדש בבחי' אדם, וכמ"ש עוד בת"א פ' חיי בד"ה עיין בע"ח דכ"ח ע"ב וא"ש הא דתנן יפה שעה א' כו' מפני שהזווג זו"נ הוא באצי' והמצות ממשיכות מ"ד דאצילות ושרשו ממו"ס דא"א עכ"ל, וע' מענין יחוד זה בלק"ת בדרושי עשי"ת בד"ה להבין פי' הפסוק מי אל כמוך ושם פ"ב בענין פי' לשיקבה"ו, וזהו ענין ל"ב חוטי הציצית שנז' בר"ח שער הקדושה פ"ו שהם ל"ב נתיבות חכמה עילאה שנמשכין בד' החיות ע"י צדיק, והענין כי החיות אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו, ועמ"ש מזה בד"ה האזינו השמים דרוש השלישי פ"ג שם פי' שיומשך מבחי' כבוד עילאה ל"ב נתיבות החכמה בכבוד תתאה בחי' כסא הכבוד והיינו והחיות נושאות את הכסא כו' ובד"ה ואולם חי אני וימלא כבוד ה' פי' שזהו בחי' עליונה יותר מבחי' מכה"כ, ולכן וימלא לשון עתיד שלע"ל יהי' כן והמשכה זו היינו ע"י חי אני שבחי' אל חי מאיר בבחי' אני שהוא מ' ומזה נמשך וימלא כבוד והיינו ג"כ ענין בכה"מ, מבחי' איה מקום כבודו וכמ"ש מזה ג"כ בד"ה כי על כל כבוד חופה, והנה במצות ציצית כ' במא"א שם כי י"ג חוליות וה' קשרים שיש בכל א' מהד' ציצית רומז לבחי' חי, וד"פ חי היינו שם ע"ב (וע' מענין זה בהרמ"ז ר"פ פקודי), פי' ד"פ חי שבשם ע"ב היינו ד' בחי' אבי"ע שיש בחכמה דאצילות עצמה כו', נמצא העולה מזה אשר ע"י ד' כנפות וד' ציצית שזהו בחי' והחיות נושאות נמשך בחי' ברוך כבוד הוי' ממקומו ע"ד ואולם חי אני וימלא כבוד ה' שז"ס היחוד העליון, וכמ"ש בעה"ק חלק התכלית פמ"ט ופרק ס"ג, לכן הם ל"ב חוטין כחשבון כבוד, והוא גלוי אור א"ס ממש למטה כמו למעלה לכן על זה אמרו יפה שעה א' בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, אף שעוה"ב הוא תענוג אין קץ ומוטב דלידייניה כו' עכ"ז ג"ע הוא בעולם הבריאה ואינו ערוך ליחוד זה שהוא המשכות גלוי אור א"ס (ועיין מזה בת"א פ' חיי שם בד"ה להבין מארז"ל יפה שעה א' ובפ' תצוה בד"ה ואתה תצוה את בנ"י וע' באג"ה סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת), ולכן ע"י וראיתם אותו דמצות ציצית יומשך וזכרתם את כל מצות ד' שבהן ועל ידן נמשך יחוד זה דבחי' ואולם חי אני וימלא כבוד, רק בציצית מבואר זה יותר מטעם הנ"ל דד' ציצית הן ד' חיות נושאי הכסא וממשיכים המשכה זו גם תכלת תרמודומה לים כו' דומה לכסא הכבוד כו', לכן מזה נמשך ג"כ ולא תתורו כו' אתם זונים כי הנה כל תענוגים הגשמיים הם פסולת מהתענוג העליון שבג"ע (כנזכר בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה שמע ישראל בענין יהי רקיע כו' ויהי מבדיל כו' דוגמת חצר הכבד כו' ועמ"ש ע"פ ונשב בגיא מול בית פעור), וכיון שקיום המצות שעה א' יפה גם מתענוגי עוה"ב כנ"ל בענין יפה שעה אחת כו' מכש"כ וק"ו שלא יהי' להוט אחר התענוגים גשמיים שהם פרש וצואה ופסולת לגבי תענוג העליון דג"ע ולכן שחק רע"ק אם לעוברי רצונו כך כו' (כמ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה אני דפ' ציצית דרוש הראשון), והנה זונה נק' ק"נ כי הנה בחי' משפיע ומקבל המשילו לדכר ונוק' וכנ"י הם מקבלים ההשפעה מהקב"ה וכשרוצה לקבל ההשפעה מתענוגי' גשמיים הנמשכים מק"נ נק' זונה. וז"ל במא"א אות ז' סכ"ג זונה נק' הנוגה כי הניחה הקדושה ויצאה לקליפה ודבקה בהם והיתה כמותם, ולכן תרגום זונה נפקת ברא, כי יצאה מן הקדושה להדבק כו' עכ"ל, ועיין בזהר פ' פנחס דרל"א ע"ב, ועיין בפרש"י במשלי סי' א' ו' בפסוק להבין משל ומליצה, והוא ההפך ממש מבחי' כנס"י שנק' נוק' דז"א דאצי' ע"ש שהיא המקבלת שפע הדעת את ה' והביטול וכנ"ל בענין וימלא כבוד ד', והנה כסה"כ הוא בהיכל קדה"ק והוא היכל השביעי ויש למטה ממנו ששה היכלות שהם שש מעלות לכסא כמבואר בזהר (ס"פ פקודי ובע"ח שער כסה"כ) בענין היכל קדה"ק ושם יש ד' רגלין לכסא, וד' חיות נושאי הכסא, ולעומת זה יש ז' היכלות הטומאה וכמבואר בפרדס שער היכל התמורות, וזהו ענין ז' המטות שהציעה לו הזונה ו' של כסף והעליונה של זהב כי הם כקוף בפני אדם לגבי הקדושה ע"כ כמו שבקדושה הם ז' היכלות והיכל העליון שבו היחוד עליון נק' היכל קדה"ק, כן דימו א"ע כקוף לעשות ז' מטות והעליון שבו יחוד דו"נ דקליפה זהו המשל למטה של זהב וזהו ענין אבי אבות הטומאה, שהוא לעומת זה דקה"ק ולפי שזהו תכלית הרע ההפך ממש מיחוד העליון דקדושה שענינו גלוי האלקות בבחי' הדעת להיות ומלאה הארץ דעה את ד' ובקליפה זהו תכלית התפשטות רוח הטומאה, ע"ד אין למעלה מענג ואין למטה מנגע, כי ענג ר"ת עדן נהר גן והוא יחוד העליון בחי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ובקליפה זהו נגע, וע' בה"ז בפ' תרומה קצת מזה, וכבר נת' כי ד' ציצית הם ד' חיות הנושאות את הכסא הגורמי' יחוד העליון דהמשכת אור א"ס הסוכ"ע בממכ"ע ע"כ באו וטפחו לו על פניו למונעו מהנגע שהוא הפך הענג העליון, וזהו ענין אני הוא שעתיד ליפרע אני דוקא כמ"ש בעה"ק ח"ד פי"ט ע"פ ויסרתי אתכם אף אני, מאי דכתי' אף אני אלא הקב"ה אומר ויסרתי אתכם, וכנס"י אומרת אל תדמו שאני מבקשת רחמים עליכם אלא אף אני איסר אתכם לא די שאני אדון הדין אלא אף אני איסר ע"כ ממדרשו של ר' נחוניא בן הקנה, והטעם מפני שהם גרמו לה בחי' ואני בתוך הגולה יעו"ש, והיינו שע"י העוונות נאמר ובפשעיכם שולחה אמכם, וגרמו מחיצה של ברזל המפסקת כמ"ש במ"א בהגהות לד"ה ועשית ציץ וכענין השליך משמים ארץ כו', ואני עתיד לשלם שכר למקיימי המצות שממשיכים בחי' ואולם חי אני, שממשיכים מבחי' אל חי בבחי' אני כמשנ"ת בהגהות לד"ה תרמזואולם חי אני, ע"כ אני דווקא עתיד לשלם שכר וע' זח"ג ר"פ מצורע ובפ' וארא דכ"ו ע"א ופ' בהר דק"מ ע"ב ע"פ ועשה טוב שכן ארץ.
להיות לכם, ע' בחיי ס"פ שלח יצ"מ לצורך גבוה וע' מזה בעה"ק ח"ב פ"ב ופ"א, וע' בפי' מ"ש יעקב והיה ד' לי בת"א סד"ה וידבר כו' וארא, ועה"ק פי' שזהו היחוד וע' במא"א א' ד' ובזח"ג ה' א' אימתי גדול כו' כשהוא בעיר כו' וע' זח"ג קצ"א א' בענין עושי דברו כו'.