והיה באכלכם מלחם הארץ
תקלדוהיה באכלכם מלחם הארץ
והיה באכלכם. פ"ג דסוכה דל"ה רע"ב, משלכם ולא משל מעשר. פ"ב דפסחים ל"ח א'.
מלחם הארץ. מנחות פרק רי"ש ד"ע ב' אתיא לחם לחם ממצה דאין חייב בחלה אלא מחמשת המינים. פ"ב דפסחים דל"ז ב' אין לחם אלא האפוי בתנור. בירושלמי ריש חלה כמ"ש בגמ' דמנחות הנ"ל וכ"ה בירושלמי פ"ב דפסחים אמתניתין ד'. זח"ג קרח קע"ט א' תרימו כגון רום ידיהו נשא ואינון עשר אצבען דסליקו להון לע"ס כו'. בלק קפ"ח ב' קרא דא על עומר התנופה אתמר, והקשה הרח"ו דהאי קרא בחלה כתיב, והמק"מ תירץ, ועכ"פ פי' הפסוק להרים השכינה, פ' עקב דף ער"ב סע"א ובפי' הרמ"ז שם שהאריך דתרומה תרום ה' אחרונה דשם הוי' לחברה עם כללות ש' הוי' שהוא שם מ"ה וזהו תרו"מה.
ראשית עריסותיכם. רבות בראשית פ' א' בזכות ג' דברים נברא העולם בזכות חלה ובזכות מעשרות ובזכות בכורים, ומה טעם בראשית ברא אלקים ואין ראשית אלא חלה שנאמר ראשית עריסותיכם. שם ר"פ י"ד ע"פ וייצר, אדה"ר שהי' גמר חלתו של עולם ונקראת חלה תרומה שנאמר ראשית עריסותיכם, במדבר פי"ד רנ"ו ד' (שהוא מ"ט ד') גבי ביום השביעי נשיא, ס"פ שלח שראשית עריסותיכם חלה, ז"ג ח"א עמוד קנ"ח חכמות נשים בנתה ביתה דחד אופה וחד עורכת וחד מקטפת לההיא דאתמר בה ראשית עריסותיכם חלה כו' דאיהי סגולתא, בראשית ד"ל סע"ב, בראשית ברא רזא דראשית עריסותיכם ובמק"מ שם ובספה"מ סי' קט"ז דנ"ז ע"ב, ואפ"ל חלה מלבד לשון חלות כמ"ש בלחם הפנים שתים עשרה חלות בפ' אמור, אך גם מלשון התחלה כמו אתה החלות, עוד אפ"ל מלשון שכ' כרם תטע ולא תחללנו, והכא ההפך ע"י החלה נעשה חלול שיוצא העיסה לחולין ונעשו החולין חולין שנעשו על טהרת תרומה וקדש.
והיה באכלכם מלחם הארץ וגו'. ע' בגמ' במנחות רי"ש דף ע' ע"ב זח"ג קרח קע"ט א' בלק קפ"ח ב' ובמק"מ שם עקב דער"ב סע"א ובפי' הרמ"ז שם בת"ז תיקון ט"ז דכ"ד א' זח"א בראשית ד"ל ע"ב במא"א אות ח' סכ"ו. ויש להעיר לענין מלחם הארץ ממ"ש בסידור שער ברהמ"ז בענין לחם מן השמים שהוא יחו"ע ולחם מן הארץ שהוא ענין יחו"ת. ועפי"ז י"ל דלכן באכלכם מלחם הארץ צריך להרים חלה שעי"ז תתחבר ותתקשר לבחי' יחו"ע, כי הנה החלה ניתנת לכהן ומבואר במ"א ע"פ כי הוא יברך הזבח שאכילת כהנים שאוכלים מהקרבן גורם וממשיך אכילת אדם העליון שיומשך בו אור ושפע, והוא למעלה מאכילת מזבח ארי' דאכיל קרבנין בחי' ש' ב"ן בהמה יחו"ת אבל אדם שם מ"ה תקלהיחו"ע, ואכילת אדם דלעילא זהו כענין לחם מן השמים, ולכן החלה שנתרם מלחם מן הארץ וניתנת לאכילת כהן הוא ממשיך אכילת אדם דלעילא ש' מ"ה ה"ז עלי' מבחי' יחו"ת להתכלל ביחו"ע.
ב) אך החלה צריך להגביה אחר שיתן המים בהקמח, כי הנה ארז"ל בב"ר ר"פ י"ד ע"פ וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ע"פ ואיש תרומות זה אדה"ר שהוא גמר חלתו של עולם ונקראת חלה תרומה שנאמר ראשית עריסותיכם א"ר יוסי בן קצרתא כאשה הזאת שהיא מקשקשת עיסתה במים ומגבהת חלתה מבינתיים כך בתחלה ואיד יעלה מן הארץ וגו' ואח"כ וייצר כו' כי הנה מבואר בד"ה והי' מספר בנ"י בענין ד' יסודות עפר מים אש רוח שבחי' מל' נק' ארץ שהיא המדריגה התחתונה להיות עם ויש בבי"ע כי מלכותך מל' כ"ע, ובד"ה ועתה יגדל נא כתב וז"ל כי כל העולמות והברואים הם לפניו בחי' דומם וכמ"ש מן העפר אשר יהי' בקרקע המשכן מקום שכינתו ית' בעליונים הם המלאכים ונשמות נקרא בשם עפר כי אין ערוך אליו ית' עכ"ל ועמ"ש מענין עפר בד"ה ויאבק איש. והנה ארץ מלשון רצון ותשוקה ואל אישך תשוקתך וזהו ואיד יעלה מן הארץ וכמ"ש בזח"א דל"ה ע"א ואיד יעלה מן הארץ דא תיאובתא דנוק' לגבי דכורא והוא העלאת מ"ן בחי' תשוקה הנ"ל, ועמ"ש מזה בסד"ה האזינו השמים, ואזי נמשך מלמעלה בחי' מ"ד והשקה את כל פני האדמה שמים הוא השפעה מלמעלה המחדש בטובו בכ"י כו' ועמ"ש בד"ה האזינו הנ"ל בענין ויבא כגשם לנו, נמצא מ"ש הרבות שהיא מקשקשת עיסתה במים היינו יחוד מ"ן ומ"ד. אך צ"ע איך יתכן זה באדה"ר דהכתיב כי לא המטיר כו' ואדם אין כו' הרי שקודם בריאת אדה"ר לא הי' עדיין המשכת מ"ד, ע"כ אפ"ל דקשקוש זה במים הוא בבחי' מ"נ היינו בחי' ואד יעלה כו' לחלוחית הארץ כו' ועמ"ש עוד מענין גידול העפר במים בבוך שמות פ' יתרו ע"פ מזבח אדמה תעשה לי, המתחיל דף שב ושם סעי' ג' יעו"ש, וע' בת"ז תיקון ט"ז והכס"מ שם אות ג' כ' וז"א מערה טיפתו במל' והיא מעלה מ"ן ומשניהם יולד הולד הקדוש עכ"ל והיינו גופו של אדה"ר שהי' חלתו של עולם הוא הולד הקדוש הנולד מיחוד עפר ומים הנ"ל שהם זו"נ אך זה הי' עדיין רק גופו.
ג) ואיתא בזח"ג קדושים דפ"ג סע"א אדם קדמאה אע"ג דגופא דילי' הוה מעפרא לאו מעפרא דהכא אלא מעפרא דבי מקדשא לעילא אבא ואימא אשתכחו ומלכא עילאה אשתתף בהדייהו, וע' בסה"מ סי' קס"ו בשם ספר הגלגלים ס"פ י"ח דר"ל שלא נברא אפי' מעפר בהמ"ק התחתון כ"א מעפר בהמ"ק העליון דהיינו ע"י זיווג זו"נ דאצי' נולד גופו שהוא כללות ג' עולמות בי"ע, וזהו ענין החלה אחר גיבול העפר במים שהוא ענין יחוד זו"נ דאצי', ואח"כ ויפח באפיו נשמת חיים היינו מאו"א הם בחי' אש רוח שלמעלה מעפר ומים, דהיינו ע"י התרומה וחלה הנ"ל שהוא העלאת מבי"ע להיות ביטול היש ממשיך גילוי חו"ב עילאין. וזהו כמו דמל' דאצי' נק' גופא לגבי ז"א שנק' נשמתא וע"ק נק' נשמה לנשמה, כך אחר החלה שהוא גוף אדה"ר היינו בחי' חכמה תתאה שנק' גופא בחי' כלים שהכלי אינו ערוך לגבי האור כמו הגוף לגבי הנשמה והעלאת והגבהת החלה עליי' הכלים כענין נשמה שנתת בי טהורה היא שנמשכת מפנימיות הכלים תקלווכשמתעלה בבחי' אליך ה' נפשי אשא זהו עליית הכלים ועי"ז ויפח באפיו נ"ח מבחי' סוכ"ע בחי' האור שלמעלה מבחי' כלים כו', ואפ"ל לפ"ז חלה ג"כ מל' ויחל משה שהוא ענין תפלה, וזהו ויהי האדם לנפש חי' ר"ת חלה למפרע כמ"ש המ"כ בב"ר ר"פ י"ד, וע"י חלה ותרומה זו נמשך בו נפש חי' מבחי' או"א שלמעלה מעלה מעפר ומים כנ"ל.
ד) וזהו ענין ג' מצות דאשה נדה וחלה והדלקת הנר, וע' בגמ' פ"ב דשבת דל"ב רע"א ובח"א למהרש"א שם ובירושלמי בשבת שם כולם נגד חוה שגרמה מיתה לאדה"ר ותיקונה ע"י ג' דברים אלו, וז"ל אדה"ר דמו של עולם דכתיב ואיד יעלה מן הארץ ופי' דכמו שהדם הוא הנפש כך הוא ענין גבורות גשמים לעולם וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות נדה לאשה, ויש לפרש כי הדם הוא המתהווה מהמאכל שמתברר ונעשה דם כמ"ש בד"ה אני ישינה ולבי ער, והוא בחי' אתעדל"ת הנעשה מהבירורים ע"י אתכפייא וזהו ממש ענין ואד יעלה כמ"ש ברבות, ולכן נגד תיקון זה נמסר לאשה מצות נדה שהוא בדם שהפסולת נדחה לחוץ ומובחר הדם נתברר ונעשה ממנו הולד אשה מזרעת אודם שממנו בשר כו' גם אח"כ בימי היניקה דם נעכר ונעשה חלב וכ' מהרש"א שם שתיקון זה הוא בבחי' נפש כי הדם הוא הנפש, וחלה ונר הם תיקון רוח ונשמה, ובחלה אדה"ר חלה טהורה לעולם הי' דכתיב וייצר כו' עפר מן האדמה, עפר משובח מן האדמה מתחת המזבח דכתיב מזבח אדמה וגו' שמשם הושתת כל העולם כן פי' בקה"ע וע' בירושלמי פ"ז דנזיר ה"ב מה אדמה שנא' להלן מזבח כו' ותייא כיי דמר ר' יוסי כיון שהאשה מקשקשת עיסתה במים היא מגבהת חלתה וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות חלה לאשה, והיינו כי הנדה זהו עדיין תיקון הנוק' שתהי' ראויה לזיווג והוא שתהי' בבחי' כי נפש כי הדם הוא הנפש, אמנם קשקוש העיסה במים זהו ענין יחוד רוח ונפש שהן מים ועפר ומזה מפרישים חלה טהורה והוא ענין רוח טהרה רוח האדם העולה היא למעלה ועמ"ש ע"פ האזינו השמים בענין והרוח תשוב אל האלקים כו' וזהו ענין תרימו תרומה ארמותא והעלאה, ובהדלקת הנר אדה"ר נרו של עולם הי' שנאמר נר הוי' נשמת אדם וגרמה לו חוה מיתה לפיכך מסרו מצות הנר לאשה, וכ' מהרש"א שזהו בחי' נשמה והיינו כנ"ל בענין ויפח באפיו נ"ח שנשמה זו נמשך מאו"א ומע"ק, וזהו אחר הגבהת החלה שהוא עליית הכלים כנ"ל, ועמ"ש מענין נר הוי' נשמת אדם בד"ה רני ושמחי בת. ויובן ענין ג' בחי' נר"ן ממ"ש בד"ה מה טובו שזהו ענין ג' בחי' בתשובה הא' סור מרע וזהו ענין נדה הב' וע"ט וזהו ענין חלה הג' ע"י עסק התורה והוא ענין הנר כי ותורה אור כו'.
ה) ובספר הגלגולים פט"ז פי' אדה"ר חלתו של עולם שהוא ענין הכתרים דבי"ע והוא כי תרומה לשון רוממות מלך יחיד שמל' דאצי' נעשית כתר לבריאה ובזח"א ד"ל סע"ב בראשית ברא אלקים רזא דראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה דא חכ"ע דאיהו ראשית, וכן איתא במד"ר פ' בראשית פ"א בראשית ברא אלקים אין ראשית אלא חלה שנאמר ראשית עריסותיכם חלה, ואפ"ל פי' חלתו של עולם מה שהעולם מעלה מ"ן כענין ויחל, חלו נא פני אל, להמשיך חיות העולמות, וכמו שהתפלה נק' חיי שעה להמשיך חיות העולמות, תקלזכמ"ש בסידור שער הק"ש, ובמאו"א אות ח' סכ"ו חלה נק' חכמה דנוק' ולכן נק' ראשית כו' והוא ענין כולם בחכ' עשית וכמ"ש בת"א בביאור ע"פ המגביהי לשבת בשם הפרד"ס שלכן מוציאים שמן מכל דבר לפי שכולם בחכ' עשית וכמבואר במ"א ע"פ וקוי ה' יחליפו כח בענין עד שלא נבה"ע הי' מים במים ואח"כ נאמר יהי רקיע ויהי מבדיל כו' פי' מים במים היינו ח"ת שהיתה כלולה בח"ע ואח"כ נא' ויהי מבדיל כו' שמים תחתונים שהוא ח"ת ירדה למטה להחיות בי"ע וזהו כולם בחכמה עשית וכמו עד"מ החכ' שבדבור או במעשה כו' וח"ע היא התורה כו' ואח"כ ע"י מ"ת נמשכה ח"ע להתלבש למטה בח"ת ועי"ז יהי' עלי' יותר שתתעלה ג"כ ח"ת וח"ע למעלה יותר במו"ס וזהו חכמות בחוץ תרונה וע' מזה ג"כ בת"א פ' יתרו בד"ה זכור את יום השבת (הראשון), ועד"ז י"ל הפרשת והגבהת החלה הנק' ראשית עריסותיכם היינו ח"ת בחי' מזון היינו ואתה מחיה את כולם ולכן חמשת המינים חייבים בחלה חטה כ"ב אתוון וכן שעורה שיעור ה' ה' מוצאות הפה, שזהו המזון הנק' עריסותיכם ואתה מחי' כו', ומבואר בזח"ב ר"פ ואתה תצוה אתה הוא בחי' מל' כ"ב אותיות מאלף עד תי"ו וה' מוצאות והוי"ו דואתה הוא המשכת הקול הנמשך ומתלבש בהדיבור כו' ועז"נ ואתה מחי', והיינו כי הדיבור הוא נמשך ע"י ה"ג המחלקים הצירופי אותיות, אמנם צ"ל ג"כ התחברות האותיות וזהו ענין ואתה כו', וזהו ג"כ ענין גיבול הקמח במים שהקמח הוא מה שנתפררו כ"ב אתוון דחטה לחלקים קטנים לכל נברא כפי שיוכל שאת וגיבולה במים מטבע המים לדבק בחי' האהבה לדבקה בו כמ"ש ע"פ כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ, והוא ענין חיבור האותיות בצירופי' כענין עיר אלקינו העיר היא הרבה בתים כו' אך ראשית עריסותיכם היא החכ' שבדיבור שהיא חכמה תתאה שצריך להפריש ולהגביה לקשרה בח"ע שבו שורה אא"ס ב"ה וכענין שבתא דלילא שאזי הוא עליית החכ' שנתלבשה בדיבור ומעשה להתכלל במקורה ח"ע, והיינו ע"י אכילת כהן כי ימין מקרבת שוש' דמטרוניתא והוא אכילת אדם דלעילא שהוא ענין מ"ה המברר ב"ן שלמעלה מבחי' ארי' דאכיל קרבנין בירור דב"ן כו' גם הוא ענין אכלו ריעים לעילא כו' שעי"ז נמשך השפע ג"כ באו"א והיינו ממזלות דמו"ס כו', והיינו ע"י עליית ח"ת בח"ע מעורר וממשיך השפע בח"ע מאוא"ס ב"ה ממש.
וזהו וראשית עריסותיכם להניח ברכה אל ביתך ביחזקאל סי' מ"ד למ"ד פי' ביתך היא בחי' מל' ח"ת וזהו בראשית ברא בי"ת היא ח"ת ראשית היא ח"ע ולכן ארז"ל פ"ו דיבמות דס"ב סע"ב וברבות בראשית ר"פ י"ז השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה שנאמר להניח ברכה אל ביתך כו' וגם כי בית עשוי מאבנים שהם אותיות וכשמצטרפין יחד דוגמת גיבול הקמח במים ונעשו גוף א' נק' בית, ועמ"ש בד"ה וזאת המצוה בפ' ואתחנן שזהו ענין תשבע"פ כמארז"ל א"ת בניך אלא בוניך כו', וצ"ל להניח ברכה אל ביתך כי הנה העולם נברא בבית שהוא סי' ברכה ולא נברא באלף אף שהוא גבוה יותר אלא לפי שיש ממנו יניקה לבחי' ארור ע"י בחי' ארך אפיים כו' אבל ע"י בי"ת בחכ' יבנה בית יומשך רק במקום הקדושה כו', ויש ברכה בראש הוא ח"ע וברכה בסוף הוא ח"ת וזהו להניח ברכה אל ביתך, והיינו ע"י החלה שהיא בחי' ראשית בזה ממשיך האור בבחי' ראשית חכמה ברכה בראש ומזה נמשך ברכה בסוף תיקון הנוק' היא החלה כו', וזהו תקלחראשית חכ' יראת ה' דמתפרש על המל' יראה תתאה וגם על ח"ע שראשיתה הוא יראה עילאה יראה בגי' גבורה היינו גבורה דעתיק שרש מו"ס כו' כמ"ש הרמ"ז פ' קדושים ד"פ וע' בהשמטות זח"ב ססי' ג', והיינו כמו ע"י עליית שבתא דלילא עליית הדבור בח"ע נמשך אח"כ המשכה שבתא דיומא, או כמ"ש בד"ה והי' מדי חדש שבר"ח עליית הדיבור לקבל מח"ע שלא ע"י המדות ונמשך מוחין חדשים כו'.
ו) וזהו והי' באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה והקשה הרמ"ז פ' עקב שהרי החלה היא קודמת להינטל קודם האכילה וא"כ איך אומר הפסוק והיה באכלכם כו', והענין כי ארז"ל פ"ט דברכות דנ"ה ע"א ובמנחות פי"א דצ"ז ע"א ע"פ המזבח עץ שלש אמות כו' וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה' ביחזקאל סי' מ"א פתח במזבח וסיים בשולחן ר' יוחנן ור' אליעזר דאמרי תרווייהו בזמן שבהמ"ק קיים מזבח מכפר עליו ועכשיו שאין בהמ"ק קיים שולחנו של אדם מכפר עליו ופרש"י דנותן פת לאורחים והתוס' כתבו דגדולה לגימה, ועמ"ש מזה בסידור שער ברהמ"ז שכמו שע"י מזבח נעשה העלאת בירור ק"נ ששרשם מעולם התהו ועי"ז נמשך המשכה וזהו ריח ניחוח להוי' ועמ"ש בד"ה לבבתני, כמו"כ ע"י שולחנו של אדם נעשה בירור הניצוצות וכמ"ש בד"ה כה תברכו בענין יברכך ה' וישמרך, ולכן כדי שיהי' שולחנו של אדם בבחי' מזבח הוא ע"י החלה שהוא תיקון בחי' אדה"ר שהי' חלתו של עולם והוא שניטל עפרו ממקום המזבח כמ"ש בירו' פ"ז דנזיר ה"ב א"ר יוחנן בן פזי מלא תרווד א' נטל הקב"ה ממקום המזבח וברא בו אדה"ר כו' הדא הוא דכתיב וייצר כו' מן האדמה וכתיב מזבח אדמה תעשה לי מה אדמה שנא' להלן מזבח אף כאן מזבח עכ"ל וכמש"ל ג"כ בשם הירושלמי פ"ב דשבת, ולכן ע"י שהחלה הוא תיקון בחי' אדה"ר שהוא בחי' מזבח שיוכל לזבוח את יצרו לאכפייא כו' אזי אח"כ באכלכם מלחם הארץ יהי' השולחן במקום מזבח להעלות הניצוצות לשרשם וזהו תרימו תרומה להוי' והיינו בעת אכלכם ממש. ועוי"ל החלה תיקון השולחן ע"ד שעל השולחן הי' מונחים י"ב חלות דלחה"פ כמו"כ ע"י חלה הניתנת לכהן תיקון השולחן כו', ועוד זאת כי הנה בבהמ"ז משה תיקן ברכת הזן בשעה שירד להם מן ויהושע תיקן ברכת הארץ וכמבואר ענין זה בסידור שם שצ"ל תחלה המשכה מבחי' לחם מן השמים לבחי' לחם מן הארץ שהם ח"ע וח"ת ברכה והודאה, וכדי להיות המשכה זו מקדימי' לזה העלאת ח"ת בח"ע ע"י החלה הניתנת לכהן שוש' דמטרוניתא כו' ועי"ז יהי' נמשך אח"כ בבהמ"ז המשכה מח"ע בח"ת, ודוגמת מ"ש בבה"ז פ' כי תשא בענין מצות קידוש החדש שהיא עליית המל' לשרשה בחכ"ע ואחר העלאה זו מברכים על הלבנה והוא המשכה מלמעלה למטה כו' ועמ"ש בת"א ס"פ בשלח בענין לחם משנה דשבת שב' הבחי' עולים למעלה יותר בשבת ועמ"ש בביאור דצאינה וראינה בענין לכו לחמו בלחמי.
בספר כס"מ על הת"ז תיקון ט"ז כ' חלה נקודת ציון וע' זח"א דרל"א ענין אבן שתיה וע' בת"א בראשית בד"ה וייצר איך ע"י גוף אדה"ר נעשה העלאת כל העולמות כו' והגוף עפר והנשמה מדבר כו' ע"ש משם יובן כמ"כ להעיר לענין הגבהת החלה שהוא תיקון חלתו של עולם כו'.
תקלטראשית עריסותיכם כו' כתרומת גורן מבואר לעיל חטה ושעורה הם בחי' כ"ב אתוון ותרומה מבחי' זו היינו העלאת האותיות לשרשן ומקורן כמו מט"ט קושר כתרים לקונו מאותיות התפלה שהוא ע"י העלאת האותיות לשרשן כמ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה מזוזה מימין, ותרומה תרי ממאה בחי' ב' שמות הוי' אלקים כו' ונק' תרומת גורן כי העלאה זו דוקא אחר שנתברר התבואה הנ"ל מהמוץ והתבן שהם בחי' הפסולת ועכ"ז הי' שומר לפרי, והוא מה שמתחיל בעבודת ה' אדעתי' דנפשי' ואח"כ צריך לזרוק בחי' זו להיות ביטול אמיתי אזי יוכל להיות התרומה וההעלאה כו' כמ"ש בד"ה ויקח המן את הלבוש בענין ומעטרא לי' כסאסאה לשיבולתא וזהו ענין כתרומת גורן ופי' במא"א אות גימל סכ"ה גורן נק' יסוד דנוק' דביה דשים וזרים הזרע העליון כו' כי שם מקום הבירור, ועמ"ש בענין פי' יסוד דנוק' בד"ה הנותן לשכוי בינה ובת"א פ' משפטים ע"פ לא תהיה משכלה ועקרה, ובמא"א אות מ' סעיף קכ"ג כ' מוץ נוק' דקליפה הפך מצה דקדושה ותבן הזכר עכ"ל והי"נ הראה מקום לזה מהזח"ג פ' בלק דקפ"ט ע"א, וכ"ז הוא ענין תרומת גורן אך ראשית עריסותיכם הוא ענין חיבור ודיבוק כמו בשערסן בגמ' רפ"ו דברכות ומענין עריס במשנה פרק ו' דכלאים והיינו טבע המים לדבק שמתדבקים האותיות ומצטרפים יחד ונעשו לחם ומזון שלמעלה מבחי' דגן וכמו במשנה וגמרא שמשיגים פשט המלובש באותיות משא"כ במקרא אין רק השגת האותיות כו' ע' בבה"ז פ' בראשית, ואזי צ"ל חלה מראשית עריסותיכם ושיעורה א' מכ"ד ע"ד שבתורה נאמרה ותמלא כדה כ"ד ספרין דאורייתא כו' ועמ"ש ע"פ ושמתי כדכד ב"פ כ"ד מ"ח ע"ד אשת חיל כמ"ש בע"ח אשת חיל ב"פ כ"ד כו' והן כ"ד אתוון דבשכמל"ו שחרית וערבית וכנגד זה נחתום מפריש חלה א' ממ"ח כו' וע' בפ' ואתחנן דרס"ד ע"ב ובפ' תרומה דקס"א ע"ב מענין כ"ד אתוון הנ"ל.
גם י"ל חלה ל' המתקה כמשארז"ל במד"ר ע"פ ויחל משה שעשה את המר להיות מתוק א"כ ויחל לשון מתיקות, וגם ארז"ל במד"ר ס"פ מצורע ס"פ י"ו ע"פ והסיר ה' כל חולי ממך זה יצה"ר שתחלתו מתוק וסופו מר, א"כ מפרש חולי לשון מתיקות כמו מחלייה ע' ערוך ערך חל, הרביעי הביא תרגום מה מתוק מדבש מה חלי מדובשא, וא"כ חולי היינו מתיקות דיצה"ר שסופו מר, והתיקון לזה ע"י חלה שע"י חלו נא פני אל מהפך מרירו למיתקא, גם בערוך ערך חל השביעי הביא מ"ש בברכות סוף פרק תפלת השחר דף למד ע"ב בענין תפלה כדי שתחולל דעתו עליו דהפי' כדי שתחונן דעתו עליו שתסיר האימה מלבו, ורש"י פי' שתתיישב דעתו עליו, והאריך שם פי' ענין שתתחולל ויחל הוא בקשת מחילה א"כ יש בענין חלה ג"כ בקשת מחילה, גם י"ל חלה ל' חלות, כמו יחולו על ראש יואב, והיינו ע"י החלה חל הברכה כמ"ש להניח ברכה אל ביתך.
עמ"ש הקיצור ע"פ והי' באכלכם מלחם הארץ ומפסוק ראשית עריסותיכם, בבוך תרי"ט ב' דף ס"ח.