ואולם חי אני
תקכזואולם חי אני
ואולם חי אני וימלא כבוד וגומר. הנה ענין וימלא קאי אלע"ל שעתיד להיות כן וצ"ל מהו השייכות פסוק זה כאן לענין המרגלים. ועוד דהא עכשיו ג"כ מלא כה"כ כתיב למען יזמרך כבוד וגומר. ע' זח"א דע"א ב' והו"ע אלקים אל דמי לך המבואר בזהר ח"א קע"ח ב' ע"ז ב' פ"ו ב' ח"ב ק"מ א' רנ"ו ב', וזהו ולא ידום והוא שהמל' שירדה להחיות בי"ע תשוקתה למקורה לעולם האצי' כמ"ש כלתה נפשי לחצרות ה' ונת' ענין זה ע"פ כמשוש חתן וע"פ וארשתיך כו' וכן בנשמת האדם צ"ל בחי' זו להיות יזמרך וכלתה נפשי, אך והוא ימשל בך להיות בחי' שוב לאחד דירה בתחתונים וזהו תכלית ירידת המל' לברר וכן בנש"י בקיום התומ"צ שעי"ז יהיה דירה בתחתונים וזהו ואהבת ואח"כ ודברת בם וקשרתם כו'. והנה נודע דדור המדבר היו מבחי' לאה משא"כ באי הארץ הם מבחי' רחל זיווג זו"נ כו' והענין כי הבירורים הם ע"י ג' בחי' מחדומ"ע והם ג' דברים שהעולם עומד ע"ז כנזכר בד"ה כי ביום הזה יכפר כו' ומעשה זהו בחי' רחל עשי' שבאצי' גם מל' מקננא באופן משא"כ לאה הנ"ל מסט' דיובלא בחי' מח'. והנה ע"י מעשה מבררים עולם העשי' וע"י מו"ד בירור בריאה ויצי', ונודע דעולם העשי' רובו ככולו רע ומיעוטו טוב, והם לא רצו לירד כ"כ למטה לברר בעשי' ע"י המעשה באמרם כי חזק הוא כו', כי רובו רע והגשמיות מגשם ואף אם יעלה הניצוצין לא יהי' ברורי' ונקיים כו' רשע מכתיר כו' רק רצו ע"י מחו"ד לברר בריאה ויצירה כו', אך נודע כי נעוץ תחב"ס ועיקר ע"י מעשה וגם כי הניצוצים שנפלו למטה בעשי' שרשם גבוה יותר כו' וזהו וימלא כבוד כו'. את כו' פי' את היינו האותיות מא' עד תיו שהם בבחי' כל הארץ שנתלבשו להחיות העשי' וע"י העלאת האותיות האלו יהי' וימלא כבוד, וענין העלאת האותיות מבואר בפ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום וישם כו'. אך מה שטענו המרגלים ארץ אוכלת יושביה שהעשי' מגשם כו' עז"נ ואולם חי אני. והענין כמבואר ע"פ וארשתיך ענין כלתה נפשי לחצרות הוי' והוא בחי' כלה נאה וחסודה וכלות נפשה לחצרות הוי' המדות דאצי', אך לבי ובשרי שהם גשמיים והוא כלה כמו שהיא אפי' חגרת כו' זאת עצתם שירננו אל אל חי מהו"ע כו' שעי"ז אפי' לב האבן המס ימס. וזהו ותתפלל חנה על הוי' שלהיותה עקרה בגלות ואין מולדת אהוי"ר לכך ותתפלל על למעלה מבחי' שם הוי' והיינו מהו"ע, וזהו כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו עמ"ש בת"א ע"פ זה, והנה עי"ז וארשתיך לי פי' כי כלתה נפשי לחצרות זהו להיות יחוד המל' עם ז"א דאצי', אבל ע"י לבי ובשרי ירננו אל מהו"ע נמשך וארשתיך לי ממש כדכתיב ורב טוב לבית ישראל וברית שלומי לא תמוט התגלות יסוד דא"א כו' ולכן הוא לעולם כי לא אדם הוא להנחם לא שניתי כי בז"א יש חו"ג ע"כ יש שינוים שע"י הגבורות נמשך לפעמים ועת לרחק כו' אבל בא"א לית שמאלא וזהו אה"ע אהבתנו כו', וז"ש במדרש שוחר טוב פ' י"ט כ"מ שנאמר לי אינו זז לעולם כו', וע' בת"א פ' יתרו בביאור דזכור את כו' ענין דוד שנמשח בקרן כו', וזהו ואולם חי אני היינו אל חי מהו"ע, ועי"ז אפי' לב האבן המס ימוס ולא שייך הטענה ארץ אוכלת כו' וגם כי משם נמשך הכח למל' לירד לברר וזהו"ע קשוטי כלה שהם י"ג ת"ד הנמשכים למל' להאירה מחשכת הקליפות כמ"ש בזהר בהקדמה בתחלתו בענין כשושנה בין החוחים כו', י"ג עלין דסחרין לשושנה כו', וזהו ואולם חי אני וימלא כו' פי' מבחי' מהו"ע נמשך מקיפי' דסחרין לשושנה כו', וגם הבירורים שמבררת תקכחהלא נודע דהאיש דרכו לכבוש ואין אשה כו' אלא שו"ק דז"א מתלבשים בה לברר וגם ח"ע מתלבשת בה לברר ובכח מקיפים ופנימים אלו תוכל לברר הטוב מהרע גם בעשי' וז"ש בטח בה לב בעלה כו' גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה ופי' בזהר פ' תזריע דמ"ב ע"ב דאינון ימי השמים נהרין עלה כו' דאינון ימי חייה דעץ החיים שדר לה חיים כו' ועי"ז גמלתהו טוב וכפי' הרמ"ז שם שעי"ז מעלים הניצוצים בלי ערבוביא של טו"ר כו' וע' בזהר פ' קרח דקע"ז ב' ע"פ ראה חיים כו' דחיים לא שראן אלא על דא היפך ממ"ש ארץ אוכלת יושביה כו' ועיין באדרא קל"ח ב' ע"פ ה' פעלך בקרב שנים חייהו ושם נדרש על המשכת החיים מא"א לז"א ובפ' בשלח מ"ה א' נדרש על המשכת החיים לעלמא דנוק'. וזהו ענין ואולם חי אני וימלא כו'. גם י"ל פי' חי אני ח"י ברכאן דצלותא כנגד ח"י חוליות השדרה שעי"ז נמשך מהמוח ח"ע אל הירכיים נו"ה ועי"ז נמשך למל' וזהו וימלא כבוד כו' ועיין בת"א ע"פ יביאו לבוש מלכות מזה כו'. וזהו ענין וימלא כבוד כו' פי' כמ"ש ברוך כבוד הוי' ממקומו ושרשו והוא שממשיכים אור למל' ממל' דא"ס שזהו שורש ענין כבוד עילאה בחי' כתר כמ"ש ברע"מ פ' פנחס רנ"ו ב' בפי' הראני כו' כבודיך והענין כמ"ש איה מקום כבודו שורש המל' מכתר שנק' איה כדאיתא בת"ז תיקון עשירי שלשם הוא עולה כו' וזהו שהאופנים ע"י רעש גדול ממשיכים בכה"מ היינו מבחינת איה ולכן משמע בגמ' שהם גבוהים בזה משרפים כמ"ש בחולין פג"ה דצ"א ע"ב וכפי' בספר חמדת צבי על תק"ז די"ג ע"ד והכח הזה באופנים לפי שהם בעשי' ומבררים העשי' והיינו ע"י רעש גדול כו' וכך הו"ע וימלא כבוד פי' שהכבוד נתמלא ויומשך לו הארה ממקומו ושרשו וכעין מ"ש בזהר ויקרא ד"ב ע"ב ע"פ וכבוד ה' מלא ע"ש במק"מ דר"ל שהכבוד שהוא מל' שכינתא תתאה נשלמה ונתמלאה משכינתא עילאה כו' וזהו"ע המילואים, פי' כי מלא כה"כ היינו ממכ"ע, אך סוכ"ע היינו את השמים כו' אני מלא וממשיכים מבחי' אני מלא בבחי' מל', ועיקר בחי' זו יהי' לע"ל. וזהו וימלא כבוד והיינו מבחי' ואולם חי אני, אני מלא, וכ"ז ע"י את כל הארץ העלאת הבירורים דעשי', וכמו שהאופנים אומרים ברוך כה"מ, שרפים בבריאה ואופנים בעשי', זהו החילוק בין כלתה נפשי ללבי ובשרי כו', ולכן אופנים ממשיכים ממקום עליון יותר מבחי' איה כו', והנה בריאה מחשבה וא"כ דור המדבר שלא רצו ליכנס לארץ בחי' עשי' כ"א בחי' מח' זהו כמו השרפים אך באמת עשי' גבוה יותר שעי"ז וימלא הכבוד ממקומו מבחי' איה משא"כ השרפים ממשיכים מלא כה"כ מבחי' כבוד נמשך למטה אבל עי"ז וימלא כבוד כו'.
עוי"ל פי' ואולם חי אני כו'. עדמ"ש בת"א פ' יתרו ד"ה אלפי שנאן שז"א אין לו רק ט"ס ויש בו ב"פ ט' מלמעלה למטה ומלמטה למעלה ח"י ברכאן דצלותא וזהו ואולם חי אני, אך במל' יש ע"ס גמורות נמצא המל' משלימתו לעשר וזהו תמתי שמשלמת אותו וכמ"ש בזהר חוקת ע"פ שלומי אמוני ישראל ושלימות זה היינו שעי"ז יומשך הגילוי גם בבי"ע שזה ע"י מל' שבו כו' וזהו חי אני וימלא כבוד כו' פי' וימלא לשון מילוי ושלימות שהמל' משלימתו ליו"ד כו' ועי"ז יהי' הגילוי את כל הארץ כו'.