בלק"ת ר"פ שלח בד"ה שלח לך

תנטבלק"ת ר"פ שלח בד"ה שלח לך

א) בלק"ת ר"פ שלח בד"ה שלח לך, דל"ו ע"ד, שטה עשר ספירות^* לאנהגא בהון עלמין, נ"ב ע' פרד"ס ש"א פ"ח ושער רביעי פרק חמישי איך הנהגת העולמות אינו כ"א ע"י עשר ספי' דוקא, כי העולמות לא יוכלו לקבל מא"ס ב"ה עצמו רק ע"י הספי' יעו"ש, וזהו מ"ש תמיד בדרושים שא"ס ב"ה עצמו אינו בגדר עלמין כלל לא בבחי' ממכ"ע ולא בבחי' סוכ"ע, כי ז"ת י"ל ממכ"ע וג"ר סוכ"ע גם אפ"ל חו"ב הם סוכ"ע והכתר נק' כי גאה גאה סדכ"ס כו' וע' בספר^* וע' בת"א פ' וירא בד"ה ארדה נא ואראה, וע' בד"ה וארא אל אברהם שיש כמה אופנים בהנהגה זו לפעמים מאיר רק נה"י בחי' עיבור ולפעמים חג"ת כו' ולפעמים חב"ד ג"כ, וע' בד"ה אני ישנה ולבי ער לפעמים אותותינו לא ראינו כו', ובד"ה באתי לגני, עיקר הנהגת העולמות על ידי ז"ת וצריך להמשיך בהם גילוי חב"ד, י"ל זהו זיכוך העולמות, גם בימי החול מאירים ו"ק ובמועדים בינה ובשבת אבא וביהכ"פ כתר כו', ועמ"ש בד"ה בואו חשבון ענין ונחשב חשבונו של עולם להמשיך תוספת אור, ובד"ה ענין והחכמה תחי' את בעליה כי כדי שיהי' זיכוך העולם ע"ד ונגולו כספר השמים צ"ל ההמשכה ממקום עליון יותר, והנה ספי' לשון בהירות עמ"ש בד"ה וספרתם לכם, והבהירות שרשה מאור צח, משא"כ עלמין העלם, ושיהי' זיכוך העלמין היינו ע"י שיאירו בהם הספירות בגילוי רב כו'.

ב) ענין ההיכל, וה' בהיכל קדשו, היכל גימטריא אד' שאינו נקרא כמו שנכתב, גם בינה נקרא היכלא עילאה הי כל נ' שערי בינה, עיין זהר בראשית דף עשרים עמוד א', עיין סד"ה כי אתה נרי, עיין מ"ש מזה בד"ה דרשו את הוי' בהמצאו, וענין עלמין לשון העלם בד"ה תקעו בחודש הראשון, ענין עולם שנה נפש הוא בינה ז"א מלכות, ועיין מ"ש מזה בהג"ה של בוך מו"ח ז"ל ההיכל כולל כי כן העולם כולל שנה נפש.

קיצור. היכל גימט' אד', ענין עש"ן, גם בינה נק' היכל.

ג) שטה בתוכם^*, נפרד בפ"ע, נ"ב דוגמת ע"י רבוי הפרסות והמסכים נעשה דבר נפרד בד"ה אני הנה בריתי אתך וע"ש ע"י המילה כריתת הערלה ממשיכים גילוי כו' והפרסא שרשה מבינה כמ"ש בע"ח שמ"ז ובלק"ת בשה"ש בענין ומעיין מבית ה' יצא, ובינה נק' היכל וכנ"ל, והנה זהו ענין ירידת הנשמה תסלעוה"ז, כמש"ש בלק"ת שזהו ענין אור זרוע לצדיק, ובד"ה ואתחנן שזהו ענין נר ה' נשמת אדם כמו הנר מאיר את החושך כו', ושרש הענין י"ל כמ"ש בפע"ח בהקדמה בענין שרש ותוס' האור ששרשם מיחוד חיצוני ויחוד פנימי דאו"א כו'.

קיצור. ענין רבוי הפרסות, ב' יחודים דאו"א, ירידת הנשמה בגוף אור זרוע לצדיק.

ד) ועי"ז אסתלק^* יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, נ"ב להעיר ממה שכ' במד"ר קדושים פ' כ"ד בענין והתגדלתי והתקדשתי, וכענין קי"ס במד"ר בשלח ר"פ כ"ג בענין עומד ויושב, ומ"ש שלא יהיו הכלים וההיכלות מסתירים, עמ"ש שהמקיף מצחצח חצי הכלי מבחוץ והא"פ מצחצח חצי הכלי מבפנים בד"ה משה ידבר ובביאור יביאו לבוש מ', וע"י זיכוך זה והי' הוי' לי לאלקים כי אלקים שרש הכלים, והוי' שרש האור ולע"ל יזדככו הכלים שמה שעכשיו הכלים נמשכים משם אלקי' לע"ל יהיו מבחי' שם הוי' וכן בת"ת הכלי ג"כ משם הוי' משא"כ בחו"ג, לפי שבת"ת מאיר אור עליון יותר ע"כ הוא זיכוך הכלי, וכן ע"ד כלי החכ' נק' איהו וחיוהי לגבי בינה שנק' איהו וגרמוהי, וזיכוך ההיכלות בינה נק' היכלא עילאה, והיינו היכלות דבי"ע יהי' ע"ד היכלות בי"ע דאצילות ועמ"ש בענין שם צבאות, וגם ע"ד השמים מספרין מנהרין ומנצצין זח"ב תרומה קל"ו, והשמים הן ההיכלות א"כ ענין שהם מנהרין ומנצצין זהו זיכוך ההיכלות והיינו ע"י המשכת תוספת אור מוחין דגדלות ולכן אומרים זה בשבת וכמ"ש בסדור, ועיין עוד זח"ב תרומה קס"ה א"ב בפירוש סולו לרוכב בערבות בי"ה שמו ולכן העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ שהן עדים כי בהם ניכר ונגלה אם קיימו התומ"צ, ועמ"ש ע"פ השמים כסאי כו' ובפי' השקיפה ממעון קדשך מן השמים בד"ה כי עמך מקור חיים.

אסתלק יקרא והתגדלתי, זיכוך הכלים מזה יומשך והיה הוי' לי לאלקים,

בת"ת הכלי גם כן שם הוי', זיכוך ההיכלות, השמים מספרים.

ה) ומ"ש רק שיהיו^* בחי' כלים לקבל גילוי אא"ס ב"ה ע"י ועשה טוב, י"ל שיהיו כלים דבי"ע איהו וגרמוהי חד בהון כמו בכלים דאצי', והיינו ע"י רמ"ח מ"ע, וע' סד"ה שוש אשיש פ"ו בפי' וככלה תעדה כליה, כליה אלו הנשמות שהן בבחי' כלים ומקבלים אוא"ס ב"ה הנמשך ע"י תורה ומצות ודברי אשר שמתי בפיך והם בחי' כלים הבטלים לאורו כו', וע' מזה זח"ג פ' בלק קצ"ט ע"ב, וע' בד"ה לא תהי' משכלה בענין שנק' כנ"י כוס ישועות כוס הוא כלי, ובד"ה מנורת זהב שהיא כנס"י והמנורה כלי לבחי' שמן ופתילה וגווני האור כו', ע"ש פ"ב ופ"ד, ועד"ז ארז"ל פ"ב דסנהדרין דף כ"ב ב'^* בפי' מ"ש כי בועליך עושיך תסאאין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, והפי' כמ"ש בביאור נשא בענין מקדש אד' כוננו ידיך כו', גם כלי ר"ת כהנים לוים וישראלים שהם ג' קוין בחי' אדם כו', ובמא"א כף סל"ז כלי נק' היסוד דנוק' ע"ש אות יו"ד זעירא שנכנס בה ונעשה מכלה כלי, (עמ"ש סד"ה המגביהי לשבת, ובד"ה עיני כל אליך, י"ל מבחי' כל נעשה כלי ע"י יוד זעירא הנ"ל) וכל יסוד נק' כלי (י"ל ע"ד לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום ושלום הוא יסוד, וכמ"ש ע"פ ונתתי שלום בארץ) ובפרט יסוד דנוק' (ע' בד"ה שימני כחותם בענין חותם שוקע בטול זהו כלי לגילוי חותם בולט) והזכר עשאה כלי ברוח דשביק בה (ע' בד"ה לריח שמניך בפי' כי טובים דודיך כו') עכ"ל.

קיצור. שיהיו כלים וככלה תעדה כליה, כוס ישועות, מנורה, שעשאה

כלי, כל יו"ד זעירא כלי שלום.

גם כלים ע"ד חסד דז"א הוא כלי לבחינת חסד דא"א בביאור אני דפ' ציצית, דרוש השני פרק ד' ובד"ה ה' יחתו מריביו, גם שיהי' עצו כפריו, גם יש לומר זהו צדיקים כי אף על פי שבמקום שבעלי תשובה כו' זהו בענין המשכת האור, אבל שיהי' דירה בתחתונים זהו על ידי צדיקים, שהן כלים, וכן בינה תשובה עד הוד אתפשטת אבל היסוד שהוא כלי נמשך מהחכמה, אחותי בת אבי כו', וכן ענין תיקון היכלות ע"ד אורייתא היכלא עילאה דקוב"ה ששם דר בקביעות ולא כמו ח"י אלף עולמות ששט בהן דרך העברה לבד, ע' בסדור מזה, ובד"ה וארשתיך לי פ"ב.

קיצור. צ"ל ביטוש הכלי ע' פרדס שער הצחצחות, אם בחוקותי ב' חקיקות.

ו) ומ"ש רק שמתחלה^* כו' ואזי יכולים כו' נ"ב ע' בד"ה קחו מאתכם תרומה, איך ע"י אתכפיא ממשיך האור ואח"כ ע"י אתהפכא ממשיך בהכלים, והיינו שצ"ל ב' העלאות מ"נ א' לבחי' אור ב' לבחי' כלים, ואפ"ל ע"ד ע"י סו"מ קיום מל"ת מעורר י"ה שהוא יחוד או"א, וע"י וע"ט מ"ע ממשיך בזו"נ וידוע כי יחוד או"א זהו המשכת אור חדש כו'. ובזהר מקץ קצ"ט לשמרה מל"ת במל' תסבלעבדה מ"ע בז"א, י"ל ע"י לשמרה דמ' להרחיק ממנה יניקת החיצונים מעורר יחוד חו"ב אור חדש, כי בחכמה יסד ארץ.

ומ"ש והמצות^* הם רמ"ח המשכות מח"ע ולכן נק' אברים דמלכא כו' וחלב ודבש הן תרין דרועין כו' נ"ב לפ"ז זהו בחי' נר מצוה רמ"ח אברין ותרין דרועין שהו"ע שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני ועי"ז נמשך שפע ואור הביטול דחכ"ע בכנ"י כמשנ"ת לקמן בד"ה והי' לכם לציצית פ"ב, דרוש השני.

ז) ומ"ש וארץ מכוונת^* כו' י"ל דכתיב וע"ט שכן ארץ, וכתי' לעולם ירשו ארץ, ע' מענין ארץ בד"ה ואתחנן ספ"ג וז"ל כי ארץ העליונה היא כנ"י שנק' ארץ חפץ עכ"ל וע' במד"ר וישלח פ' פ' גבי בדביקה ובחשיקה ובחפיצה, שנאמר ואשרו אתכם, וחפץ זהו פנימית הרצון שהוא התענוג כו' וע' מזה בד"ה אני ישינה ולבי ער ובד"ה הבאים ישרש, ובד"ה וידעת היום, דרוש הראשון פ"ג בפי' וזאת המצוה כו' לעשות בארץ כו' שמע ישראל כו' פי' ארץ אמונה בסוכ"ע זבת חלב ודבש שתהי' בבחי' אהבה בתענוגים ולע"ל ומלאה הארץ דיעה את ה' וע"ש בהביאור פ"ד, ופי' זה מתאחד עם פי' הראשון, ובד"ה וזאת המצוה פי' ארץ הוא ג"ע, ובמא"א ג' סכ"א ג"ע נק' יסוד דנוק' שבו הדכורא מתעדן עכ"ל והיינו פי' באתי לגני אחותי כלה שהוא בחי' גני וכמ"ש בזח"ג פ' פנחס דר"מ ע"א ובמק"מ שם וע' זהר ר"פ נח דנ"ט ב' גבי נייחא לגנתא וזהו ויניחהו בג"ע כו', ל' נייחא כמ"ש במ"א, והמכוון שנמשך גילוי חכמה עילאה שבו מלובש א"ס ב"ה נמשך בבחי' ח"ת מקור בי"ע כו' והמשפיע מתענג מהשפעה זו ע"ד יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק כמ"ש ע"פ הזהר פ' אחרי דס"ז ע"ב בענין קוב"ה אתי לאשתעשע עם צדיקייא בג"ע כו' גם ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן זהו שפע היסוד במל', וא"כ עשיית המצות בארץ שהוא כדי שיהי' באתי לגני כו' ועי"ז ומלאה הארץ דיעה בחי' חיבור ב' הדיעות דיחו"ע ויחו"ת וזהו עצמו היחוד והזיווג כו', ובמ"א נתבאר דלעשות בארץ זהו כענין ערש"מ משא"כ קיום המצות בח"ל ע"ד פ' והא"ש נק' אין ערש"מ שאין נמשך בפנימית רק ע"ד סובב ומקיף והיינו הך דענין באתי לגני כו'. וזהו ענין זבת חלב ודבש מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים, דגנתא נייחא בי' וגם ויניחהו בג"ע כנ"ל כי חלב זהו מתוק ולבן שהוא המשכה מבחי' עתיק יומין כמ"ש בזח"ג נשא קל"ו ב' ע"פ רוחצות בחלב מאי בחלב בחוורו דלעילא, ובפרדס ערך חלב שהיא השפע מכ"ע והיא החכ' אל הבינה ושם בבינה אימא עילאה נעשה חלב, ועמ"ש תסגע"פ ושדי כמגדלות אלו ת"ח, ודבש מתיקות, ועכ"ז כל שאור וכל דבש לא תקריבו דין דגדלות, וא"כ קרוב לומר שזהו הפנימי' של מ"ע ומל"ת, אשר מ"ע הם חסדים וזהו חלב ושרשם מבחי' ושער רישי' כעמר נקי גם ב' מזלות ונוצר ונקה שאו"א יונקים מב' מזלות דוגמת חלב שבא בבחי' יניקה, ודבש זהו ע"י ל"ת נמשך מבחי' שלמעלה מבחי' שערות כמ"ש במ"א בד"ה שחורה אני ונאוה, ובמד"ר וישב פ' פ"ז משמע הטפה נק' חלב כמש"ש חלב עזים שחורות וחלב עזים לבנות אחד הוא, ובענין דבש ע' במא"א דל"ת ס"ה שכ' גם דבש גימ' אשה וכן נק' מל' וע' מ"ש בפי' באתי לגני כו' אכלתי יערי עם דבשי, ואכילה נק' הזווג כמו כי אם הלחם אשר הוא אוכל, וענין לחם פנג ע' זח"א ויחי דרמ"ו וכן מצה עשירה שנילושה בשמן ויין ודבש, וע' במא"א מ"ם ססעי' צ"ה ומצה עשירה היא בינה שהיא תמיד בעשירות כו'.

אח"פ , אמונה, ג"ע, באתי לגני, יערי עם דבשי זהו זבת חלב ודבש, חוורו דלעילא, ואפ"ל שורש מ"ע ומל"ת ע' מענין מצה עשירה שנילושה בדבש, וזהו וזאת המצוה כו' לעשות בארץ כו'.

ח) ומ"ש והמרגלים היו^* במדרגה גבוה מאד, ז"ל המא"א אות ד' סעי' יו"ד דור המדבר נק' לאה קשר של תפילין דיעקב, והארתה נתעלמה אחרי מות דור המדבר ונוק' דיצה"ר נק' דור הרע עכ"ל, והנה לאה היא עלמא דאתכסייא, ויובן עפמ"ש סד"ה וישב יעקב בענין ב"פ בארץ, היינו בארץ מגורי אביו בארץ כנען (זח"ב תרומה קכ"ו ב' ע"פ מי זאת) והיינו בארץ מגורי זהו נק' יחו"ע, והיינו ע"י עסק התורה ולפמש"ל דארץ זהו ג"ע היינו געה"ע שהוא בינה, ובארץ כנען זהו יחו"ת ונק' געה"ת, אך י"ל מזה יומשך ג"כ הגילוי לע"ל בתח"ה עמ"ש סד"ה כי ההרים ימושו ועמ"ש בד"ה וללבן שתי בנות, והנה אע"ג דשם ה' גדולה לאה, שבה התגלות הרוממות ע' מד"ר ויצא פ"ע גבי גדולה במתנותיה כו' ושם ה' קטנה רחל, עכ"ז לע"ל כתיב רני ושמחי בת ציון שהיא ה' קטנה שתהי' אחעט"ב למעלה מבחי' לאה כמובן ממ"ש סד"ה רני ושמחי בת, דרוש הראשון, וע' עוד מענין לאה ורחל בזח"א ויצא דקנ"ח ע"ב, ושם מבואר דבבחי' עלמא דאתכסיא הנק' לאה מאיר שם הוי' דלעילא וכנ"ל בענין ה' גדולה כו', וא"כ לכאורה המשכה זו גבוה יותר, וכאן אומר בהפך דעיקר ההמשכה ע"י ארץ שלמטה שהיא רחל, ואפ"ל דהיינו שעי"ז לע"ל ביום ההוא יהי' הוי' אחד ויתחברו ממש ב' שמות הוי' כמ"ש במ"א ע"פ מארז"ל ספ"ג דפסחים, וזהו בודאי בחינה גבוה יותר אחר שעי"ז גם בעלמא דאתגלייא יהי' גילוי שם הוי' דלעילא וזה"ע יהי' ב"פ י"ה, והיינו כי הפרש בין עלמא דאתכסייא ובין עלמא דאתגלייא זהו מצד ע"ס שבעלמא דאתכסייא מאירים ג' ראשונות בחי' י"ה משא"כ בעלמא דאתכסיא אין מאיר רק ז"ת אבל מצד אנת הוא חד ולא בחושבן ע"ס כלל הרי עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגלייא שוין, וזהו כענין מדריגות קי"ס שכדי להיות הפך ים ליבשה צ"ל ע"י בחי' הגבוה משניהם ע' בד"ה אז ישיר משה ובנ"י וסד"ה תסדאשירה להוי' כי גאה גאה, ושם בענין אדון הנפלאות, נפלאות הם עלמין סתימין וזהו גאה, אך אדון הנפלאות שגם עלמין סתימין אין ערוך אליו ית' זהו כי גאה גאה וזה נמשך ע"י תומ"צ מעשיות וכמ"ש במ"א אשר קי"ס הי' הכנה למ"ת א"כ מובן כמ"ש שזהו למעלה מההמשכה שע"י דור המדבר שמבחי' לאה שהוא ההמשכה בעלמין סתימין כו', והיינו כי ההמשכה בעלמין סתימין זהו מבחי' י"ה ובעלמין דאתגליין מבחי' ו"ה, אבל לע"ל יהי' התגלות הכתר מל' דא"ס שהוא למעלה מב' הבחי' וכענין יוהכ"פ לפני הוי' תטהרו וע' סד"ה לבסומי בפוריא, דרוש הראשון.

ט) דל"ז ע"א ואמרו על א"י^* שהיא אוכלת יושביה ע' מזה בד"ה והי' לכם לציצית, דרוש השני פ"ב, ואפ"ל עוד כפשוטו ע"ד מ"ש הרמב"ן ס"פ אחרי ע"פ ולא תקיא הארץ אתכם, וזהו ע"ד וסביביו נשערה וכמו שהארון היה מכלה בלוים ע' מד"ר ס"פ במדבר, וע' בהרמ"ז פ' מקץ בענין קץ דשמאל ולכל תכלית הוא חוקר, והם חשבו כן על א"י. עוי"ל פי' אוכלת יושביה כענין מש"כ בד"ה שיר השירים בענין כלה עילאה שמכלה היש ולגרמי' כו', או י"ל כי ארץ הוא תושבע"פ וארז"ל זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו וכמ"ש מזה בת"א פ' בראשית סד"ה ענין הברכות וע"כ צ"ל חותם בברוך, וע"כ אמרו שהיא אוכלת יושביה ע"י לא זכו כו', וכן גם בבחי' המעשה ע' בד"ה כי תבואו אל ארץ מושבותיכם פ"ג ובבחי' זו כתיב רגליה יורדות כו' אפשר לו ליפול ח"ו בתאוות גשמיים כו', וע' בד"ה ביום השמיני שלח גבי לפני קרתו מי יעמוד, וא"כ כוונת דור המדבר קרוב למ"ש בענין בן עזאי ובן זומא בד"ה וישלח יעקב שהיו רק בבחי' רצוא ולא בבחי' שוב כו' וצ"ל לשבת יצרה יעו"ש.

י) ורצו ^* שיהי' ההמשכה לבחינת דיבור כו', נ"ב עיין בבה"ז פ' בראשית על המאמ' דכ"ז אעשה לו עזר, מה שהמלאכים בקשו התורה ולא נתנה להם כי שרשם מהדיבור מזיווג נשיקין ונש"י נמשכו מזווג גופני שהוא עשי' והוא שרשו גבוה יותר וכמ"כ יש בהתורה ב' בחי' כאלו כו' וע' מזה ג"כ בבה"ז פ' בלק על המאמר שם דק"צ ע"ב ע"פ ברכו ה' מלאכיו כו' ע"ש, וא"כ קרוב לזה ענין תסהשיהי' ההמשכה לבחי' דבור זהו כענין זווג נשיקין, אבל המשכת הזיווג גופני זהו ע"י מעשה דוקא. ומזה יובן ענין כלום מעשה בא לידך כו', ויובן זה עפמ"ש ע"פ ששים המה מלכות ששים מסכתות אחת היא יונתי, דרוש הראשון ובהביאור יעו"ש. עוי"ל הטעם שהוא ע"י מעשה דוקא יען שעי"ז דוקא בירור עולם התהו ומה שנפל בעשי' ועמ"ש בבה"ז פ' שלח ע"פ ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלים מ' חציים אל הים הקדמוני בינה היינו ע"י בירור כח"ב דתהו, וזהו טובה הארץ מאד מאד ב"פ מאד הא' נגד בינה דתיקון שבה התגלות ע"י וכן פי' בזח"ב וארא כ"ז א' בכל מאדך בינה וע' זהר תרומה קס"ב ב', הב' נגד בירור כח"ב דתהו ועמ"ש ע"פ מאמר הזח"ג תזריע דמ"ז ע"ב ע"פ וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות, גם ב"פ מאד מאד ע"ד ב"פ אנכי ע' בד"ה כי המצוה הזאת פ"ב בפ' נצבים וסד"ה שובה ישראל, דרוש הראשון ובד"ה מזמור שיר חנוכת הבית דרוש השני בענין לבוש ובית, ואפ"ל עוד בנפש שכל ומדות זהו דוגמת ע"ס וג' לבושין מחודומ"ע זהו ענין עלמין מח' בחי' עלמין סתימין ודבור ומעשה הן עלמין דאתגלייא ע' בד"ה שובה ישראל עד דרוש הראשון פ"א וכל קיום המצות מלובש בג' בחי' אלו מחודומ"ע וע' סש"ב פ"ה שע"י שהלבושי' מלבישים התומ"צ עי"ז גדלו ממדריגת ע"ס שבנפש, וא"כ עי"ז ממשיכים ג"כ הגילוי בעלמין סתימין ועלמין דאתגליין שלמעלה כו' שיהיו מאירים וכמ"ש ולא יהי' לך עוד השמש לאור יומם והי' לך ה' לאור עולם, גם והי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי' כו', גם ישמחו השמים ר"ת י"ה ותגל הארץ ר"ת ו"ה הרי מאיר בהם ש' הוי' ממש, גם ע"ד אני אענה את השמים זח"ב יתרו דפ"ה ע"ב, גם ע"ד השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה.