להבין ענין פסח שני
שסזלהבין ענין פסח שני
להבין ענין פסח שני. נ"ל שאפשר יובן עפ"י הקדמות שנמצא מדברי רבינו ז"ל. הא' בתו' דמדבר סיני תק"ס כו' וז"ל אך עוד אחת היא שא"א לבא לבחי' ומדריגות אלו שהם בחי' מדב"ס שהו"ע יציאת הנפש מנרתקה לבושי נוגה ואוה"מ שהוא שמחת הנפש בה' עושה ע"י קיום התומ"צ עד שיפריד מקודם בנפשו חלאת טומאת הרע הגמור שנק' גקה"ט לגמרי דהיינו להיות סו"מ גמור בפו"מ והו"ע יצ"מ וזהו באחד לחדש השני כו' לצאתם מאמ"צ שצ"ל בבחי' שנית מיצ"מ דהיינו אחר שיהי' סו"מ גמור בתכלית ואזי יכול לבוא לבחי' ומדרגת מדב"ס ואוה"מ ע"י בחי' משה ואהרן עכ"ל. נמצא למדנו מהקדמה זו שבחי' חדש השני שהוא חדש אייר הוא בחי' שנית שאחר יצ"מ היינו יצ"מ הוא סו"מ גמור וזהו בניסן נגאלו מנש"ט, ואח"כ באייר הוא בחי' שנית לצאת אפי' מק"נ, וכן נודע דספ"ע הוא בירור ק"נ בחי' אתהפכא ועיקר ספה"ע הוא כל חדש אייר ובפסח הי' אתכפיי', ובבחי' אלו היינו יצ"מ ומדב"ס אח"כ החדש הג' סיון מתן תורה הוא בחי' אוה"מ.הקדמה ב' מ"ש בזהר פ' במדבר דקי"ג ע"ב חדש השני חדש זיו שהוא אייר רמז לההוא ירחא דנהיר לסיהרא שהוא יסוד, שהוא שני למל' שהוא ראשונה דהיינו ניסן והיסוד שהוא אייר שני לה, ולכן נק' חדש זיו בסוד ויהי יוסף יפה תואר ע"ש במק"מ, והמובן שיצי"מ הוא בבחי' מל' ושיתאחד זה עם הקדמה הא' דיצ"מ הוא סו"מ גמור צ"ל כך שידוע שהמל' רגליה יורדות שמתלבש בע"ש ע"כ יציאה זו מג"ק בנפש רומז למעלה צאת המל' מגקה"ט וזהו לחם עוני אתכפיא, משא"כ ליסוד צ"ע אין שייך בחי' זו שהרי אינו מתלבש בקליפות ח"ו, אך בחי' השנית אתהפכא שייך ליסוד ג"כ, כנודע שיש ב' בירורים א' שהמל' מבררת והב' יסוד מברר בירור שני כענין מ"ד מברר ב"ן כמ"ש ביוסף והנה קמה אלומתי ותסובנה אלומותיכם ותשתחוון לאלומתי דבירור השבטים נתברר שנית ע"י יוסף (רק צ"ע בבירור דיסוד אינו לצאת מנוגה רק בירור דמ"נ, ואם נאמר דב' בחי' אלו ניסן ואייר אתכפיא ואתהפכא א"ש דשייך למל' ויסוד ע' דרוש והנצח זו בנין ירושלים שם נת' דאתכפי' הוא בחי' מ"נ ואתהפכא מ"ד למהוי אב"א, או כענין עיבור שני שאחר הלידה הא' כדי להיות מוחין דגדלות, ולכן בנה שלמה הבית בחדש זיו כי הוא בית עולמים להיות יחוד זו"נ ונק' הר ציון שמשם הושתת העולם כי יסוד מקור הנוק' (ע' שערי אורה ש"ב דכ"ז ע"ב וע' בקרניים מענין חדש זיו ובזהר בהעלותך קנ"ב).
הקדמה ג' ענין פסח מהו זהו שמצינו בדברי רבינו ז"ל ע"פ קול דודי מדלג תקס"ט וז"ל קול בחי' המשכה והמשכה זו הוא מלמעלה מהשתלשלות ממהו"ע שנתגלה עליהם ממ"ה כו' והיינו בחי' מל' דא"ס גם שהי' הוא ושמו בלבד מדלג בדרך דילוג ולא כסדר ההשתל' והיינו ובמורא גדול שמגילוי זה נמשך מורא גדול, והנה בשה"ש נאמר בל' דילוג ובתורה נאמר בל' פסח ופסח ה' על הפתח שהוא ג"כ ל' דילוג וקפיצה והענין הוא שבתורה נאמר לאיזה מקום הי' הדילוג דהיינו על הפתח היינו בחי' מל' זה השער לה', ראשית חכ' יראת ה' היא נק' פתח הוא בחי' מל' כל עולמים שיורדת להחיות כל העולמות ונגלה בחי' ממ"ה דהיינו מלכותך מלכות כל עולמים הנמשך ממלכות מל' דא"ס בבחי' מל' כל עולמים ובנפש היינו ביר"ת הנק' פתח נגלה בחי' ובמורא גדול הנמשך ממל' דא"ס עכ"ל לענינינו, ולהתייחד עם דרוש הנ"ל דיצ"מ לצאת מהרע היינו ג"כ שסחבבחי' יר"ת שהוא שרש לסו"מ אך לפי שהי' שקועי' במ"ט שע"ט ולכן נגלה מבחי' ובמורא גדול להוציאם ממצרים נמצא למדנו דפסח הוא המשכה ממל' דא"ס למל' דאצי' שזהו פסח ודילוג וכמו"כ בנפש בחי' יר"ת וסו"מ נמשך לזה כח ממורא גדול.ועפ"י הקדמות אלו ההכרח לפרש בפסח שני ג"כ דילוג כנ"ל רק שפסח הראשון הדילוג למל' שהוא בחי' ניסן ופסח שני הדילוג לבחי' שנית שהוא יסוד כנ"ל וכשיצמצם לבחי' זאת בנפש שהוא בחי' התקשרות ואה' בחי' אתהפכא שהוא בחי' השנית ליר"ת וסו"מ.
ובזה יובן מ"ש בזהר בהעלותך קנ"ב ב' ואי תימא בדרגא עילאה יתיר קאי בירחא תנינא שהרי יסוד למעלה מהמל', וכן בנפש הוא בחי' שנית שאחר יצ"מ, לאו הכי משום דאבן מאסו הבונים היתה לראש פינה שהמל' שרשה גבוה יותר מיסוד ששרשה ממל' דא"ס כי א"ח עט"ב ונתב"ס דוקא וכמ"ש בפי' מאמר הזהר כשושנה כו' ולכן יגמדה"ר נמשכים למל' לסיהרא כו' וכן ידוע דשורש יר"ת גבוה מאהבה בסוד דו"ר ורו"ד, ועמ"ש בענין מדלג ומקפץ שגבעות שהן אמהות יראה גבוה מבחי' הרים אהבה, אמר ר' יהודא אבל כולא נטיל כו' צ"ל הטעם דיש בחי' המל' שדבוקה ביסוד והוא בחי' עטרת יסוד בסוד שלומי אמוני ישראל, ומ"מ לאו איהו כמאן דנטיל בזמנא דנטיל מתתא לעילא היינו כסדר יראה ואח"כ אהבה כו' וידוע דבת בתחלה סימן יפה לבנים כי בזאת יבא אהרן מטעם הנ"ל ששרש היראה גבוה יותר ודא דנטיל בתר זמנו נחית מעילא לתתא היינו אה' יסוד ואח"כ יראה וד"ל.
ובכל הנ"ל יובן דפסח שני מצה וחמץ עמו בבית, דפסח ראשון אסור בב"י וב"י לצאת מגקה"ט שהן גבו' קשות דשאור וחמץ שצריך לבערו ע"י שריפת גבורות דקדושה, אבל פסח שני שכבר יצא מהרע חמץ ומצה עמו בבית, והנה מ"ת הוא בחי' הג' וזהו בחדש השלישי בחי' שמחת הנפש ע"י תומ"צ אוהל מועד כנ"ל.ובזה יובן שיש מ"ד בגמרא דנשים בפסח שני רשות ובפסח ראשון חובה והיינו מטעם הנ"ל דפ"ש הוא ביסוד שהוא בחי' דכורא בחי' אה', ומ"ד דשוין בשני ובראשון י"ל משום שביסוד יש בחי' עטרת יסוד שהוא בחי' נוק' המשלימתו לעשר וכמ"ש ג"כ בביאור הזהר פ' תשא בענין והדל לא ימעיט כו', וענין על מצות יאכלוהו ע' זהר בראשי' דל"ג א', ענין לחם עוני דשייך ג"כ ליסוד ע' זהר ויחי רמ"ט ב' והדל לא ימעיט וע' פרד"ס עה"כ ערך עני ות"ת שנק' עשיר וד"ל.בהעלותך י, פסוק ב