בהעלותך את הנרות

שלבבהעלותך את הנרות

יום שבת פ' בהעלותך

בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. הנה כל ניצוץ אלקי שבכאו"א מישראל נקרא נר כמ"ש נר הוי' נשמת אדם וכידוע, והנה עד"מ הנר הדולק שהלהב שבו עולה למעלה וחוזר ונח וחוזר ועולה והוא כמו הנענוע שמתנענע בהסתלקות וירידה, כך בנר ה' נשמת אדם היא רוח האדם העולה למעלה תמיד לדבקה בו בדביקה וחשיקה בכלות הנפש, וז"ש למען יזמרך כבוד ולא ידום ואמרו בזהר דקארי תדיר לנהורא עילאה ולא שכיך כו', כך יש בחי' אהבה טבעית בכאו"א מישראל לדבקה בו ית' תמיד שהוא כמו טבע בנפשותינו מצד כי חלק אלוה ממעל, יעקב חבל נחלתו כידוע, וכמו עד"מ הנר הגשמי הוא בחי' כלי לשכון בו גילוי אור השלהבת, כך בחי' הנפש הוא בחי' כלי לקבל בה גילוי אור אלקי, ולכך ע"ש האור ה' המאיר בה נקראת הנשמה בשם נר ה' כו' וכמ"ש כי אתה נרי כו', ה' אורי וכיוצא. והנה באהרן נאמר בהעלותך את הנרות, ורצונו לומר שכללות נש"י שנקראו נרות, אהרן הוא המעלה אותם, ולכך נק' שושבינא דמטרוניתא. כי הנה אהרן הוא מז' הרועים המפרנסים לכנס"י, ועד"מ הרועה לצאן גשמי שמפרנס אותם במרעה ומשקה אותם כו', וכך ברועה לכנס"י כמ"ש רעייתי, רועה ישראל, שהו"ע כח אלקי המפרנס לכללות נש"י בהמשכה אלקי', כמו כדי שיומשך בחי' הדעת בכנ"י הי' משה נק' רעיא מהימנא, להיות כי יש ב' מדריגות בישראל כמ"ש וזרעתי את ב"י זרע אדם וזרע בהמה כו', פי' זרע אדם הוא הנשמות שמשיגים אלקות בדעת והתבוננות ומכירין את בוראם כמו האדם שהוא בר דעת כו', ויש נשמות שהן בחי' בהמה כמו הבהמה שאינה מכרת מהיכן שרש חיותה וקיומה, כך יש נשמות שאין מכירים ומשיגים בחיות אלקות הממלא כ"ע כו', והרועה הוא הממשיך בחי' הדעת וההשגה בכללות נש"י, ונק' רועה כמו הרועה הגשמי עד"מ, לכך אהרן היה בחי' רועה כזה בהמשכת אהבה בכנס"י שיהי' להם התפעלות אהבה ותשוקה לדבקה בו ית', כי ופני אדם לארבעתן, לכן יכול להמשיך בהם ג"כ רוח האדם העולה, והטעם שהי' אהרן הממשיך היינו מפני מ"ש כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד ע"פ מדותיו, פי' זקן אהרן הוא בחי' דיקנא דכהנא רבא, כמו עד"מ הנער הוא בלתי זקן מפני שאין אור השכל מתגלה בו רק בצמצום ובמדה קטנה, אבל כשמתרבה בו המוחין כמו אחר עשרים שנה מתחיל הזקן לצמוח, עמ"ש בלק"ת ר"פ במדבר מבן עשרים שנה ולמעלה מהגמרא ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים שנה, ועמ"ש מזה בלק"ת פ' מסעי בהביאור ע"פ אלה מסעי דרוש השלישי פ"ג, וענין כשמן הטוב עיין בלק"ת בהביאור ע"פ בהעלותך בענין שמן משחת קודש ושמן למאור שהוא מקור האור, והיינו ותורה אור וארז"ל המאור שבה, לכן ע"י אור זה יוכל להעלות את הנרות, כי בחי' אור זהו למעלה מבחי' נר וע"כ ע"י הלכות התורה מבחי' כשמן הטוב ותורה אור הוא מעלה את הנרות.

והנה ענין ז' הנרות הם ז' מדות שבפסוק לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כו', הגדולה ע"ד ובה"א כלה נאה וחסודה, והגבו' ע"ד ב"ש ושם דרך, הנה הגבורה הוא מדת היראה כמארז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר כו', וגם גבורה גימט' יראה, כי ע"י מדת האהבה בלבד יוכל שלגלהיות יניקה גם לחיצוני' כענין אברהם שיצא ממנו ישמעאל כו', כי על כל פשעיו תכסה מדה זו של אהבה, כי אינו רואה חוב ע"ע כלל ולא ידקדק ע"ע, כמו מי שאוהב לחבירו שמוחל לו על כל פשעיו ואינו רואה חוב עליו כו', אבל בשיתוף מדת היראה יראה לדקדק על כל מעשיו ודרכיו לשקול במאזני צדק על כל מה שחושב מחשבות אשר לא לה' וכן בדבור ובמעשה וכו' לפי מה שידע האדם בנפשו ידקדק ע"ע, וכ"ז ממדת היראה, ועמ"ש ע"פ ה' שמעתי שמעך יראתי, והוא מדת הגבורה וזהו שאמרו לעולם ירגיז כו', והוא למעלה מדת הגבורה והצמצום היפך בחי' מדת החסד שהוא בחי' הגדולה כנ"ל וד"ל, והתפארת הוא מדת הרחמים מדתו של יעקב כידוע. והענין הוא כי בחי' התפארת היינו להתבונן בהוד תפארת גדולת ה' במה שכולם משבחים ומפארים ובטילים במציאות וכמאמר וכולם משבחים ומפארים ומקדישים וממליכים את שם המלך כו' והאופנים והחיות ברעש גדול כו' שמזה נמשך בחי' הוד מלכות, עד"מ במלך בו"ד שעיקר הוד מלכות שהוא בחי' התפארת וההידור שלו היינו כשמשבחים אותו ברוב תשבחות וברוב עם דוקא, וכידוע בפי' וכבוד הדר מלכותו, שזה דוקא ברוב עם הדרת מלך, וכאשר יתבונן בבחי' תפארת ה' וכבוד הדר גדולתו ממילא יתעורר ברח"ר על ניצוץ נפשו האלקית שנתרחקה כ"כ וירדה בחושך הגס והעב לא תראה אור גדול והדר כזה כו' והיינו בחי' הרחמים שמסתעפת מבחי' התפארת, ועד"מ בן המלך שיושב בבית המאסר שלפי ערך גדולת בן המלך ורוממותו כן ערך הרחמנות אשר תיפול עליו בלב כל אדם מבחי' ירידת מדריגתו כ"כ לישב במאסר שזה כמו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא כו', וכמ"כ בכללות בנ"י שנקראו בני מלכים כמאמר כל ישראל בני מלכים הם, להיות מקור חוצב נשמתם הוא מבחי' מל' דאצי' כידוע, וירדו לחומר גופני בעוה"ז השפל החומרי, וטרם ירידתם להתלבש בגופים היו נהנין מזיו השכינה דג"ע כו', ולזאת תתעורר מדת הרחמים ביותר על ריחוקם כ"כ כו', וזהו והתפארת פי' כי ששה מדות מנה כאן גדולה וגבורה ותפארת והנצח וההוד כי כל כו' שהוא בחי' היסוד, והנה ג' הראשונות גדולה וגבורה ות"ת כלולים המה כאחד להיותם מתאחדים יחד והן אהוי"ר ורחמנות הכוללת שניהם אוי"ר כו' והוא בחי' האבות אברהם יצחק ויעקב כנודע, וע"כ כל פסוקים שבסדר התפלה יש מהן שנאמרו בענין מדת הגדולה ויש מהן שנאמרו במדת הגבורה ויש מהן בבחי' התפארת שהוא הרחמי', כמו באשרי גדול ה' דור לדור כו' ואח"כ להודיע גבורותיו כו', וכן בברכות יוצר ג' מדות אלה נזכרים תמיד כידוע למעיין ומשכיל בהן, אבל ג' אחרונות נצח והוד ויסוד הן מתאחדים בפ"ע, וכידוע ג"כ שלמעלה בבחי' ששה מדות עליונות בחי' חג"ת בפ"ע ובחי' נה"י הן דבר בפ"ע ונק' ענפי החו"ג כו' וכמשי"ת בעז"ה וד"ל. והנצח וההוד, עמ"ש בד"ה אלה מסעי דרוש השני וע' באג"ה סי' ט"ו, ועמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה הנך יפה רעייתי מעלת היופי זהו כשהוא כלול מג' גוונין חג"ת והיינו כמו תפארת יופי לפי שכלול מחו"ג ולכן עולה עד הכתר, כמו"כ מעלת מדת הרחמים שג"כ כלול מחו"ג, ולכן נק' אות אמת ועולה ג"כ עד הכתר היינו שע"י התעוררות רחמים יבא לבחי' תשובה בכל מאדך כו'.

וע' פי' לך הוי' הגדולה בד"ה וישכם לבן, ובד"ה וידבר אלקים כו' וארא גבי ואימתי גדול כשהוא בעיר כו', ובד"ה וארא אל אברהם שבחי' הגדולה וכו' שייך בבחי' אחד משא"כ במהו"ע בחי' יחיד אינם נקראים בשם גדולה כו', שלדוזהו לך ה' הגדולה ששם הם בטילים במציאות לגמרי, כענין כל המועדים עתידים ליבטל כנר בפני האבוקה, כך לך ה' הגדולה ששם הגדולה בטילה במציאות ואינה נק' בשם גדולה כלל, ועמ"ש מזה בת"א בד"ה ויושט המלך לאסתר, ומ"ש מזה ע"פ ושננתם לבניך, אך שמע ישראל כו' להמשיכו בבחי' אחד ע"ד ואימתי גדול כו', וא"כ י"ל זהו ענין ז' נרות שהן ז' מדות לך ה' הגדולה והגבורה כמ"ש בד"ה בכ"ה בכסלו, היינו שע"י העלאת הנרות וביטולן ע"ד לך ה' הגדולה כו', עי"ז ממשיכים ההמשכת המדות ושיהי' מאיר בהם אור החכמה שמן ואור, וכמ"ש ע"פ הללויה שע"י המשכת י"ה חו"ב בהמדות עי"ז דוחים יניקת היצה"ר מהמדות חו"ג, וזהו לך גימט' חמשים, היינו נש"ב שעי"ז מתעלים ז' המדות במקורן כמ"ש בלקו"ת פ' מטות בד"ה עיני כל, והנה מזה נמשך אח"כ כי כל בשמים ובארץ, כל היינו ג"כ נש"ב אלא שזהו המשכה מלמעלה למטה. עוי"ל פי' לך ה' הגדולה היינו ע"ד הבו גודל לאלקינו דפי' במאו"א אות ג' ס"ז ע"ד אימא מגדלת ז"א, גדלות ראשון גדלות שני, ואפ"ל ע"ד ביום ההוא יהי' הוי' אחד התחברות ע"ק בז"א וכן פי' במ"א ואימתי גדול כשהוא בעיר שאז דוקא מאיר בו הכתר בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו דוקא, וזהו צדיק ונושע קרובה ישועתי לבוא, ישועתי דוקא במד"ר משפטים ספ"ל, וכ"ז ממשיכים ע"י ז' נרות הנ"ל, והשמן והאור מעשה ותלמוד מעשה גדול ותלמוד גדול.

וביאור הענין ע"פ מ"ש בלק"ת פ' עקב סד"ה ארץ הרים ובקעות בענין גג"ת כי למעלה מהאצי' נק' החסד בשם גדולה משא"כ בז"א נק' חסד, וא"כ פי' לך הוי' הגדולה י"ל להמשיך בז"א ממדת דא"א ע"ד ורב חסד והיינו ע"י לשארית נחלתו שמשים א"ע כשירים, וכמו באברהם ואנכי עפר ואפר כו', וכמ"כ ענין והגבורה ע"ד איזהו גיבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפיים מגבור הרי הגבו' היא בא"א לכבוש מדת הדין דז"א, ע' יומא [ס"ט] סע"ב, וכמו שמשון הגיבור ע"י שהי' נזיר וכבש יצרו מלשתות יין עי"ז ממשיך נזר אלקיו כו', ועיין בזהר ויחי דף^* ע"פ ואם בגבורות שמונים שנה, ובענין מי ימלל גבורות ה', גיבורי כח עושי דברו ששים גבורים י"ל ששים מסכתות.

והתפארת זו מתן תורה, עיין מענין ת"ת בד"ה ונטעתם כל עץ מאכל ובביאור השני דיונתי גבי ומראך נאוה, אך מת"ת נעשה כתר ובד"ה בחדש השלישי בענין ת"ת קו האמצעי ובד"ה הן עם אחד בת"א פ' נח איך בת"ת דוקא שם הוי', ואפ"ל לכן התורה נדרשת ע"פ י"ג מדות כנגד י"ג מדות הרחמים שהם מת"ת כי תפארת נק' רחמים כנ"ל, עיין בד"ה כנשר יעיר והתפארת זו מ"ת, והנצח זו ירושלים נתבאר במ"א, וההוד זה בנין בהמ"ק עמ"ש ע"פ ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת, וע"י גדילים תעשה לך ממשיכים מבחי' זו, מבחי' גדלת מאד, כי כל בשמים ובארץ היינו מדת כל מחבר שמים וארץ ופי' בד"ה ואתה תצוה שהוא העמוד המחבר געה"ע עם געה"ת, ובמא"א ע' ססעי' ט"ז עמוד שבג"ע הוא חוט השדרה היוצא מן הדעת עד קרקע הגן יסוד דנוק' כו' וא"כ זהו בחי' סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, וא"כ המשכה זו הוא ע"י התפלה שהוא בחי' סולם וח"י ברכאן דצלותא נגד ח"י חוליות הנ"ל, וע' במא"א סמ"ך סכ"ח סולם נק' שלההיסוד כי הוא סולם לעלות בו עד הדעת להמשיך בו הטיפה, ובאות כ' סמ"ב כל כלה כל נק' היסוד כולל ה"ח וה"ג וכן המל' נק' כל ה', ועמ"ש בד"ה עיני כל אליך ישברו, ועיין מענין סולם בזוהר ר"פ ויצא קמ"ט ובמק"מ והרמ"ז שם שהאריכו, ועמ"ש מענין ח"י חוליות בד"ה לא הביט און ביעקב, וענין כי כל בשמים ובארץ פי' במד"ר ר"פ תרומה כל מה שיש בשמים יש בארץ והיינו לא כמו בתחלה השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, אלא כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ, והיינו שיתחברו יחדיו ע"י סולם הנ"ל, ואזי לתת להם כימי השמים על הארץ, גם י"ל עמוד הנ"ל ע"ד יעקב מחבר ה' גדולה עם ה' קטנה בזהר ר"פ תרומה קכ"ו ב' ע"פ מי זאת חבורא דתרין עלמין כחדא, ועיין זח"א ויצא קנ"ח ב' ששורש חיבור זה זהו חיבור ב' שמות הוי', וזהו ג"כ שרש ג"ע העליון וגעה"ת, כי געה"ע בינה שבה התגלות עת"י וגעה"ת מל' המקבלת מז"א, והעמוד המחברם הוא עמודא דאמצעיתא בריח התיכון, וגם עמוד אחד וצדיק שמו וא"כ נמשך בחי' זו ע"י הצדקה כו', גם י"ל זהו מאה ברכות כל אותיות לך, ע"י לך ה' הגדולה כו' (עיין פרדס ש"א פ"ח לך היינו ג"ר ור"ל ע"ד כגוונא דאינון ו"ק מתייחדים לעילא באחד כו') מלמטה למעלה ביטול ה' מדות נמשך מלמעלה למטה כי כל בשמים ובארץ, וזהו מאה ברכות לך כל או כל ואח"כ לך ה' הממלכה, ובמ"א פי' כי כל הוא שער החמישים דבינה שממנו נמשך הכתר לזו"נ הנקרא שמים וארץ, ונמצא ששה בחי' הנ"ל הם ג' כפולים בת"א בד"ה לבסומי בפוריא דרוש הראשון זהו וא"ו של שם שלשה שריגים, ואח"כ לך ה' הממלכה המשכה מבחי' מ' ונק' ממלכה בשני ממי"ן, ע"י שנמשך במ' מאור הבינה, וכמ"ש במא"א מ"ם ס"ב ממלכת כהנים או"א.

ומש"ל שכ"ז נמשך ע"י כשמן הטוב כו' יורד על הזקן אהרן, זהו כמ"ש הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד כשמן הטוב ופי' בזהר פ' אחרי דנ"ט ע"ב דענין שבת אחים זהו יחוד זו"נ פב"פ, גם יחד ריבוי שיומשך ההשפעה גם למטה כי גם ריבוי כמ"ש במא"א אות גימ"ל סל"ה גם לרבות מצד היסוד המרבה, ועמ"ש ע"פ נשא את ראש בני גרשון גם הם ובענין ואנכי אעלך גם עלה ובענין נחום איש גם זו, והנה כ"ז נמשך ע"י כשמן הטוב כו' וכמ"ש בזהר פ' יתרו דפ"ז סע"ב בפי' טוב שם משמן הטוב דטובו של שם נמשך משמן הטוב כו', כי כדי שיהי' זיווג זו"נ צ"ל תחלה יחוד או"א בביאור ונקדשתי, ועיין זח"ג ס"פ צו דל"ד ע"פ כי עמך מקור חיים, וגם י"ל פי' שבת אחים זו"נ, כשמן הטוב היינו שיהי' זו"נ תרין ריעין כמו או"א כו', גם פי' כשמן הטוב כדי שתהי' אחותי בת אבי כו'.וענין בהעלותך י"ל ע"ד משארז"ל ערובין פ"ה ד' נ"ד סע"א ע"פ וממדבר מתנה כו' עד עולה לגדולה ע"י התורה וכאן פי' ע"ד רוח האדם היא העולה, עיין בהרמ"ז ר"פ צו, והנה חביב אדם שנברא בצלם וראשו למעלה, וא"כ ענין העולה שיהי' בצלמנו כדמותנו לאשתאבא בגופא דמלכא, א"נ עליות אדם ז"א להתקשר בא"א אדמה לעליון, א"נ ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה זהו ענין בהעלותך, ועמ"ש ע"פ ענין הירידה צורך עלי' בד"ה ושמתי כדכד ובד"ה את שבתותי תשמרו, ומ"ש בד"ה וישב יעקב בארץ בענין טוב לי תורת פיך, ובד"ה ועתה יגדל נא ובד"ה ונתתי לך מהלכים בין העומדים, גם כי שלונרות הם נשמות, והנה בשבת נמשך נשמה יתירה כמ"ש ענינה בד"ה ויקהל משה וע' בסידור ע"פ נשמת כל חי תברך את שמך, ועד"ז יתפרש ענין בהעלותך את הנרות שיתעלו הנשמות ע"י הנשמה יתירה, ובמ"א פי' העלייה מבחי' אהבה זוטא לבחי' אהבה רבה, ואפ"ל עוד ע"ד ב' בחי' כלה בד"ה שיר השירים, ופי' בהעלותך שיאיר בחי' כלה תתאה ע"ד כלה עילאה כו', כענין לא זז מחבבה עד שקראה אמי, עוי"ל כי ז' נרות נגד ז' מדות והם שורש בחי' עולם, כי עולם חסד יבנה, והעלאת ז' הנרות היינו לבחי' בינה שהיא קדמה לעולם ז"א, ע"ד תשובה קדמה לעולם בד"ה מי אל כמוך יעו"ש, וזהו בהעלותך, וע"ד לך ה' הגדולה והגבורה בד"ה וארא אל אברהם הובא לעיל.