נשא את ראש בני גרשון

עזנשא את ראש בני גרשון

נשא את ראש בני גרשון כו', רבות ריז"א רכא"ד רכב"ג.

א) בענין גם הם פי' בכי"ק שימנה בני קהת תחלה ולא נאמר כמו בעשיית הארון שאע"פ שהקדימו בציווי עכ"ז עשה בצלאל המשכן תחלה, כן גם כאן יקדמו בני גרשון נושאי יריעות המשכן לזה אמר גם הם כו'.

עחב) יש להעיר לענין גם ממ"ש בענין גם זו לטובה בד"ה נחש נחשת, וממ"ש בענין ואנכי אעלך גם עלה, בד"ה וזה מעשה המנורה, במא"א אות ג' סל"ה גם לרבות מצד היסוד המרבה כו' ובי"נ שם ב' הע"ח דהוא בנוק' כו', בשגם זה משה.

ג) רבות במדבר פ"ד ריז"א נשא את ראש אינו אומר פקוד אלא נשא את ראש לשון נשיאות כשנמנו להתמנות על מלאכת הקדש קבלו נשיאות כו' עכ"ל, והנה נשא מלשון רוממות ועמ"ש ע"פ ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ד' אלקיך ומ"ש בפי' אל הארץ אשר נשאתי את ידי בד"ה לכן אמור לבנ"י בת"א פ' וארא ומ"ש ע"פ יתר שאת ויתר עז, ומ"ש ע"פ ישא ה' פניו, ומ"ש בענין והאופנים מתנשאים כו', גם יש נשא לשון כפרה וסליחה כמו נושא עון וזהו כמארז"ל מי שעלה לגדולה מוחלין לו עוונותיו.

ד) בפרדס ערך נשא פי' רם ונשא יש שפי' תפארת ויש שפי' כתר כו' עכ"ל וא"כ לפי"ז י"ל פי' גם הם כי הנה יריעות המשכן הם רומזים למצות ששרשן מגולגלתא שהיא חיצוני' הכתר אבל הארון שבו הלוחות שרשם מפנימי' הכתר ועמ"ש בד"ה ואהי' אצלו אמון פי' ואהי' שעשועים, ע"כ עיקר נשיאת ראש נאמר בבני קהת שהם נושאי הארון ששרשו מפנימי' הכתר, וגם על התורה נאמר ראשו כתם פז ע"ד ד' קנני ראשית דרכו, ובבני גרשון נאמר גם הם שהוא בחיצוניות הכתר כו', וע' מענין נשיאת ראש בלק"ת ר"פ במדבר בענין שאו כו' לגלגלתם, ובעירובין פרק כיצד מעברין דף נ"ד סע"א ע"פ ומנחליאל במות שע"י עסק התורה עולה לגדולה כו'.

ה) ר"פ נשא רכ"א ג' יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה, במשלי סי' ג', מבכור שיצא ראשון ואין פנינים אלא תחלה שנאמר וזאת לפנים בישראל כו', י"ל כי התחלה זהו חיצוניות הכתר שהוא נמנה במנין ע"ס ותחלה להן והיינו א"א שם שרש הבכור אבל פנימי' הכתר ע"י אינו במנין ע"ס וכמו בחי' קדם שלמעלה מבחי' ראשית, ושם שרש התורה שנק' משל הקדמוני ע"כ יקרה היא מפנינים, ובמשנה סוף הוריות יקרה היא מכה"ג שנכנס לפני ולפנים, היינו היכל קדה"ק בינה, ותורה מחכמה נפקת, א"נ קדה"ק כח"ב ויש בחי' קדושתי שלמעלה מקדושתכם אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת שם שרש התורה כו', גם י"ל נשא את ראש בני קהת העלייה בכח"ב דאצי' ונשא את ראש ב"ג גם הם כח"ב דז"א, או יש ב' מקיפים חיה יחידה ל' מם דצלם ונשא דבני קהת גם מ' ויחידה ע"י התורה שניתנה למם יום ובב"ג בחי' חיה ולמד כו', עכ"פ שיעור הכתוב כי עיקר נשיאת ראש נאמר בבני קהת ע"י התורה שנקרא ראשו כתם פז והנה ישראל לי ראש היינו מוחין דז"א והתורה היא ג"ר חב"ד שלמעלה מהמוחין דז"א וכמ"ש מזה בבה"ז פ' תולדות לכן ע"י התורה נעשה נשיאת ראש להתקשר לי ראש דישראל בבחי' ראשו כתם פז, ובגרשון לפי שהיה בכור ועמ"ש בלק"ת פ' בלק בד"ה מה טובו מענין קדש לי כל בכור ע"כ נאמר בו נשא את ראש גו' גם הם כו', ועוי"ל כי הנה ונתתי לך מהלכים בין העומדים וגם הלכות הליכות עולם לו זהו ענין נשיאת ראש, ולכן בקהת עטנאמר נשא את ראש ע"י התורה הליכות וכן בבני גרשון נושאי היריעות אה"ר נק' ג"כ מהלכים נאמר נשא את ראש ע"ד לגלגלתם לחבר רצון התחתון לרצון העליון, משא"כ בבני מררי נושאי הקרשים שהם קרשים עומדים עצי שטים עומדים לא נאמר נשיאת ראש.

ו) שם דרכ"ב א' בבני קהת ובבני גרשון נאמר בהם נשיאת ראש שחלק להם הקב"ה כבוד לקהת בעבור הארון ולגרשון בעבור שהי' בכור כו' וע' מד"ר פ' מצורע ס"פ י"ח שאו את ראש זהו ענין כבוד ועמ"ש ע"פ ויבא מלך הכבוד שנאמר ב"פ.

ז) יש להעיר פי' נשיאת ראש דהנה ע"פ ומשנאיך נשאו ראש תלים סי' פ"ג ת"י זקיפו רישא והנה ברבות בראשית פי"ב ואולך אתכם קוממיות תני ר' חייא בקומה זקופה ולא יראים מכל בריה א"כ פי' נשיאת ראש זהו כענין קוממיות, ועוד יש להעיר לענין זוקף מענין זוקף בשם שהוא העלייה עמ"ש בסדור סד"ה אד' שפתי תפתח, ויש זקף קטן וזקף גדול, ועמ"ש בד"ה ואשה כי תדור נדר. עוי"ל לפמ"ש אדמו"ר נ"ע דג' לוים הם ג' ידות, והרי כתיב שאו ידיכם קדש כמ"ש מזה בד"ה צאינה וראינה, ע"כ נאמר בבני קהת ובבני גרשון נשיאת ראש בחי' שאו ידיכם.

ח) עוי"ל דהנה צ"ל משארז"ל קוממיות בקומה זקופה, והרי ארז"ל כל ההולך בקומה זקופה כאלו דוחק רגלי השכינה, פ"ק דקדושין דף ל"א ע"א, ופי' בסהמ"ק שם כי השכינה שהיא מל' שורה על חכמה עילאה שהיא כח מה ואין כו' וכשהולך בקומה זקופה ויש א"א להיות עליו השראת השכינה וזהו כאלו דוחק כו', ויש לומר בזה ב' אופנים הא' דעיקר האיסור לילך בקומה זקופה משום שהשכינה היא כפופה ע"י העוונות שהאדם עושה גורם השפלת השכינה בהיכלות הקליפות שמשם שרש היצה"ר ומעשה הרשע וז"ש ואני בתוך הגולה וכתיב ישפילנה כו' עד עפר בישעי' כ"ו ה' ע"כ דיו לעבד להיות כרבו וכה"ג פי' בר"ח שער הענוה פ"ו בד"ה וכאשר יזכור האדם ענין, אבל לע"ל שתהי' בבחי' זקף גדול ועליי' במכש"כ ממ"ש בזח"ג בלק קצ"א ב' ע"פ וה' הולך לפניהם, זקיף טעמא כו' אזלת בזקיפו דרישא כו', וא"כ אז גם הצדיקים נושאי כלי ה' ילכו בקומה זקופה, ויש לבאר עוד מענין שארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופי' באו"ת מהמגיד נ"ע ברמזי אגדות דל"ו ע"ב דפי' ראש הוא השכינה כביכול עכ"ד ע"ש, ויש לפרש החסרון זהו חסר כל שבחי' כל שהוא יסוד עולם אינו מאיר בהשכינה כו' וראי' לפירושו אע"פ שאין דבריו צריכין חיזוק ממני ח"ו ממ"ש ברבות פ' אמור ס"פ ל"ב ע"פ וה' בראשם שזהו ענין וגולה על ראשה ח"א גולה וח"א גאולה כו', והיינו שבזמן שאין בהמ"ק נק' וגולה על ראשה (הג"ה ועוי"ל בקומה זקופה ע"ד זאת קומתך דמתה לתמר קאי על חמו"ע שלא השתחוו לצלמו של נ"נ ועמדו כנגדו בקומה זקופה וא"כ זהו אמיתית הביטול אליו ית' שמחמת זה אינו בטל לד"א לזולתו ית', וביטולו לה' עיקר הביטול בג"ר ששם הביטול יותר מבז"ת כי חכמה כח מה משא"כ אהבה בחי' יש כו' וזהו קוממיות מאה אמה ע"ס בשלימות ויוד פעמים יוד, משא"כ כשאין מאיר ג"ר בנפש אין הקומה זקופה פכ"כ, ועיקר זקיפת הקומה כשמאיר הכתר שבנפש מזלי' שע"ז נסתפק א"י באיזה דרך כו' וכן למעלה יש ד' עליות המ' עד שתהי' שוין בקומתן עם ז"א אחותי רעייתי יונתי תמתי, גם מי זאת כו' עד איומה ועמ"ש איומה כמו שמעניקים את השמש כו' וכתי' הנה ישכיל כו' וגבה מאד עכ"ה) וע"כ צ"ל כובד ראש כו', אבל לע"ל שיהי' וגאולה על ראשה, ילכו קוממיות בקומה זקופה כי אין שייך כובד ראש, אך האופן השני לפשטא דמלתא דמשמע שעיקר קומה זקופה אינו משום דיו כעבד כו' ולהרגיש כובד ראש כביכול, כ"א משום מכה"כ, צריך לחלק בעין אחר דעם היות שגם עכשיו מכה"כ אך הוא בהעלם והאדם נראה יש ודבר נפרד ע"כ כשהולך בקומה זקופה נראה שוכח על הביטול ולכן דוחק כו', אבל לע"ל שיהי' התגלות כבוד ה', ויהי' הביטול בנשמות בתכלית ע"ד הביטול שלמעלה באצי' א"כ אז הקומה זקופה אין זה בחי' יש כלל מאחר שלא יהי' האדם נפרד כלל שהרי העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה ויהיו ניזונין וחיים רק בזיו השכינה וזהו למען חייך שהוא ית' יהיה חייך וכמ"ש ברבות משפטים ס"פ ל"ב בפי' ואתה מחיה את כולם ויהיו דוגמת ע"ס דאצי' דאיהו וגרמוהי חד, ע"ד שארז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש, ולכן מה שילכו בקומה זקופה זהו הגבהת שיעור קומה שלמעלה, ר"ל שאין זה בחי' יש ודבר ח"ו כ"א שהוא ע"ד וזוקף בשם שהוא עליית הראש לקבל גלוי השגת אלקות ביתר שאת מבחינתו הראשונה כשהי' בכריעה, כמ"ש בסדור שער ר"ה סד"ה אד' שפתי תפתח, כך הוא ענין קומה זקופה דלע"ל שהזיקוף וההגבהה הוא עליות כלי המוחין חב"ד לקבל גילוי אור א"ס ב"ה ועיין בזח"ג פנחס דרנ"ב סע"א פי' ענין זוקף בשם שעי"ז מעלה את השכינה מ"ש בה נפלה כו' להיות בבחי' אקים את סוכת כו' והיינו ע"י הוי' שהוא ית' המקימה, א"כ הרי אנו רואים שע"י שהאדם זוקף בבחי' ביטול מעלה את השכינה עד"ז הוא בחי' קומה דקוממיות ומעין זה הי' משה בעל קומה ולכן אמר ונתתי מטר כו' לפי שהי' בטל לגמרי, ועד"ז י"ל פי' נשא את ראש שנאמר בקהת וגרשון שא"צ לבחי' כובד ראש ע"י שהיו נושאין הארון כו' שזהו ענין דאזלת בזקיפו דרישא כו' משא"כ בבני מררי כו', עוי"ל קומה זקופה ע"ד שאמר רשב"י אנא סימנא בעלמא וכיוצא בזה בהתפארות ורוממות עצמותו במאד שזה תמוה שאין זה מדרך הצדיקים, והענין כי יש נשמות דאצילות שנקראים למען אחי ורעי כמ"ש בלק"ת בשה"ש בביאור השני ע"פ יונתי בחגוי ואצילות הוא אלהות לכן ההגבהה שלו זהו אינו מסתיר כו', כן הקשה ותירץ אאזמו"ר ז"ל, וע' זהר בא דל"ח ע"א מאן פני האדון כו', ולכן בהם אין שייך כבוד ראש וזהו ענין נשא את ראש כו'.