במספר שמות
כאבמספר שמות
א) במספר שמות, בבחיי קס"ד ע"ד לא אמר במספר שמותם כו' במספר שמות המלאכים, עמ"ש ע"פ ואלה שמות בנ"י, ושם בענין לכולם שמות יקרא, וענין ושמו מרדכי דומי' לבוראן טוב שם, ובד"ה את שבתותי כבתשמרו, השם מחבר הנשמה עם הגוף ע"כ ע"י במספר שמות הוא העלי' לגלגלתם.
שמות.
ב) לצבאותם נגד צבאות שלמעלה ועמ"ש בת"א פ' בא ע"פ יצאו כל צבאות הוי' כו', ועד"ז י"ל כאן שיהיו בבחי' צבאות ה' כדי שעי"ז יומשך השם ויתלבש בהן כענין ה' צבאות, אות הוא בצבא שלו, מענין ד' מחנות שכינה ע' בחיי ח' א' לקלסו ולרוממו בשורות כו', וע' בתו"א דף ה' ע"ד והנה נודע עבודת המלאכים כו', וזהו שנק' צבאות ה' כי שם צבאות היינו שיהי' בבי"ע ג"כ איהו וגרמוהי חד כמו באצי' וזהו כל תשוקת המלאכים, והיינו ע"י ההעלאה בבחי' צבאות כו', ודס"א ע"ד וענין רנה זו כו' ולהתכלל כו', ודק"כ ע"ד ודקי"ח ע"ג וע"ד וזאת היא עבודת המלאכים להרים כו', וע' בה"ז בלק ק"צ ע"ב ע"פ ברכו ה' מלאכיו כו', ובלק"ת בד"ה בשעה שהקדימו בענין שמ"ה משתמשים בו גבורי כח עושי דברו כו', וע' בזה זהר בלק קצ"א א', וע' בבה"ז בשלח מ"ח בענין משריין ורתיכין, ומ"ש בזה ע"פ ועתה יגדל ובענין שרפים עומדים ממעל לו בביאור ונקדשתי, ומ"ש במא"א מלאכי אלקים הן או"א כו', ומ"ש בענין בנעלי' סנדל קושר כתרים כו'.
לצבאותם להמשיך בחי' הוי' צבאות.
ג) ארגמן ראיתי שפי' א' שורה על מרכבה של ד' מחנות שהם רגמ"נ, וענין דגלים עמ"ש בד"ה ויקרא בפי' ומקבלין דין מן דין, ואפ"ל שזהו פי' מרכבו ארגמן, דפי' ארגמן מנומר מכמה גוונין הנך יפה רעיתי, והנה ענין י"ב ראשים זהו ע"ד שלוחי' מעלמא דדכורא, א"נ שהם מעלמא דנוק' כמו רבות בנות ויחי רמ"ז א', וד' ראשים י"ל מעלמא דדכורא, דגלים מרובע להעיר מענין עיגולא וריבועא, במא"א ע' ו' מם סתומה למרבה המשרה, עוד מענין דגלים במא"א ד' מם וע"ש ד' ססעי' כ"ו.
דגלים התכללות ע"ד הנך יפה.
ד) והנה פי' מהרמ"א שמה שעשאן לישראל דגלים לא שיתבטלו ח"ו דגלים של המלאכים אלא שיהיו של ישראל העיקר והמלאכים טפלים להם, והענין כמ"ש בזהר בלק ק"צ ע"ב דנטלי עשיי' ממ"ה, היינו ע"י שהקדימו נעשה נטלו מהם מה שהם היו עושי דברו והדר לשמוע עכשיו נטלו ישראל שיהיו הם עושי כו', ור"ל שמ"ן של המלאכים בטל לגבי מ"ן של נשמות כערך ביטול הדבור במחשבה או המדות בשכל, והיינו לפי שמבררי' הגוף דעשיי' המעורב מרע גשמי וביטל המלאכים הגוף שלהם הרוחני כו', ולכן ישראל ממשיכי' מחכ' ומלאכים רק מבינה כו', בבוך דר"פ על ב' פערטיל דס"ו ע"א, וע' מזה בבה"ז.
כגדגלי ישראל עיקר לגבי המלאכים.
ה) והענין כי שרש י"ב שבטי' י"ב ג"א ע' בד"ה מחר חדש שהם י"ב צירופי' הוי' משא"כ המלאכים הם רק י"ב בקר שבעלמא דנוק' ע' ביאור יהודה אתה, וזהו"ע שבטים שבטי י"ה, וי"ל שי"ב מלאכי' הם מן י"ב אותיות של שם אד' מלא, עיין בהרמ"ז במדבר דקי"ח ע"ב ד"ה ד' משריין, וע' בד"ה זכור ושמור בדבור א' ובד"ה מנורת זהב מחשבה ודבור, שישראל ממשיכים יחוד פנימי דחו"ב, והנה ישראל עלו במחשבה בחי' כתר וגם שם שרש י"ב ג"א, מק"מ וישלח קע"ו וזח"ג קל"ד ב', משא"כ מלאכים מבחי' דבור כו', רק שהנשמות ירדו למטה ע"י זווג גופני והמלאכים רוחניי' ומצד זה מלאכי' רוחניי', וגם נה"ב משמרי כו', אך ע"י הבירור אזי שאו כו' לגולגלתם גלגלתא, וע' בלק"ת ר"פ במדבר דף א' ע"ב היינו לקשר רצון התחתון הנמשך מבחי' ראש ומוחין כו' להעלותו למקור חוצב הנשמה בחי' מזליה כו' וזהו למעלה מהמלאכים שעבודתם ע"פ חב"ד כו' בביאור ועתה יגדל נא, ועמ"ש עוד מענין ההפרש בין שבטים למטות.
נש"י עבמ"ח ממשיכים יחוד פנימי דחו"ב ומלאכים מחיצוני' חו"ב.
ו) עמ"ש ע"פ כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם זכרי' ב' יו"ד, והשל"ה דל"ו סע"ב גבי ממין סמכין העיר לזה מענין ד' דגלים לארבעה רוחות, וי"ל ד' רוחות העולם מזרח ומערב כו' עז"א כשם שא"א לעולם בלי רוחות כן פי' בת"א בשלח בד"ה אכלוהו היום, וכפשוטו רוחות הנושבות אך הרוחות נושבות ג"כ מארבע רוחות בואי הרוח רוח צפונית רוח קדים כו', והרוחות מחברים הרוחות העולם שרוח צפונית נושב מצפון לדרום ומקרר חום הדרום כו', נמצא הרוחות הנושבות עושין התכללו' בין ד' רוחות העולם, וזהו"ע הדגלים להיות הכללות וזהו"ע י"ב ג"א, וע' מענין ד' רוחות במא"א ד' כ"ו, ועיין של"ה תשב"כ פ' בלק שס"ג א' נ' מפרש כארבע רוחות הם ד' רוחות שיש לעומת זה, אלא שאפי' כל הרוחות שבעולם באות ונושבות כו'.
כשם שא"א לעולם בלי רוחות כו'.
ז) גם ע"ד ובא לו לקרן דרומית מזרחית כו' זח"ג פ' במדבר ק"כ א', ופי' החייט פ"ג להמשיך בהקצוות מאוא"ס תוס' וריבוי אור ולכן כשם שא"א כו' כך כו', מזרח מקור השמש כו' אין כל חדש תחת השמש, ולכן כדי להמשיך אור חדש זהו מזרח מקור הזריחה וזהו והחונים קדמה מזרחה ע"ד רוח קדים דקי"ס מקדמונו של עולם, והמשכה זו זהו ע"י הדגלים שחונים לד' רוחות הנ"ל, וזהו איש על דגלו באותות שיש בזה העלאה והמשכה, וזהו באותות ל' אותיות שהאותיות שאלוני כו', גם בס"י במשנת יו"ד עומקים עומק דרום עומק צפון עומק מזרח כו', ומבואר בביאור ולא אבה שיו"ד עומקים הם ע"ס הגנוזות, לכך י"ל ובא לו לקרן להמשיך מעומק מזרח כו', ועד"ז ענין הדגלים כו', והנה כתיב ימצאהו בארץ מדבר יסובבנהו פרש"י בדגלים, ונת' ע"פ זה ימצאהו כדמציאה מצא ע"ד מצא אשה מצא טוב טיבו דעתיקא כו', והיינו בארץ מדבר דוקא ע"י שמצא אותם נאמנים לו כו' בחי' לכתך אחרי במדבר כו'.
ובא לו לקרן עומק מזרח כו'.
ח) והנה תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן ואתכם יהיו איש איש למטה ומשה ואהרן שוד"מ ושודמ"ט ועמ"ש בד"ה ואתה תצוה כו', אך למה הוצרך עוד איש איש למטה ומהרמ"א פי' כי כמו שבמלאכים יש י"ב מלאכים ראשיים כך למטה צ"ל איש איש כו', שבכל א' נמשך האות משם אד' או הצירוף משם הוי' ומתחלק אח"כ לכל השבט, ומי הוא הממשיך להם זה היינו משה ואהרן שהם חו"ב, ע' ד"ה ויצוום ע"כ הם העושים ההתכללות בו"ק שיהי' י"ב ג"א כו' וכמו שנקראי' שבטי י"ה אשר י"ה היינו חו"ב, יש ב' בחי' בעליות הא' שהתחתון עולה בעצמו הב' שהעליון יורד להעלות את התחתון כענין לכה דודי לקראת כלה, ע' בד"ה המגביהי לשבת שזהו"ע וצדקה תרומם, ומ"ש בענין מחצית השקל שהחסדי' יורדים כדי להעלות ומ"ש בענין ויקחו לי תרומה, וזהו"ע ז' נערות אסתר שהם ז' היכלות דבריאה וז' סריסים, וע' במא"א ז' ל"א ז' הסריסים נק' היכלות דמל' דאצי' כו' ז' היכלות נק' היכלות דזו"נ דבריאה ובמק"מ מקץ קצ"ד ע"א דהיכלות דזו"נ דבריאה נקראים ז' הנערות והיכלות דאו"א דבריאה נק' ז' הסריסים לפי שאינן נפתחים אלא ביום השבת עכ"ל. וא"כ הוא ע"ד שער החצר הפנימית הפונה קדים, וע' במק"מ ס"פ נח, ובזה"ח מקץ שם כ' כי זהו מ"ש המשרתים את פני המלך היינו מלך הוא בינה מקננא בכורסייא ע"כ ז' היכלות דאו"א דבריאה נק' המשרתים את פני המלך כו', וא"כ ענין שבעת הסריסים אשר אמר להביא את ושתי זהו ע"ד שבקדושה נמשך הכח מעלמא דדכורא להעלות את המל' כו' כך רצה אחשורוש להעלות את ק"נ הנק' ושתי כו'.
ט) וזהו ההפרש בין ז' נערות שהם המעלי' ע"ד ההעלאה שמסט' דנוק' משא"כ ז' הסריסים כשהם המעלי' זהו שליח מהמלך והוא כענין שודמ"ט, ובעבודה י"ל העלאה שע"י תפלה זהו ההעלאה מצד המקבל עצמו אכן ענין סלסלה ותרוממך זהו ענין כענין שודמ"ט, ועד"ז ג"כ ההפרש בין העלאת נרות המנורה ובין קרבנות הנשיאים שלך גדול משלהם, כי ההעלא' דנשיאים י"ל העלאה מצד המקבל כו' י"ב נשיאים י"ב בקר כו', אבל העלא' המנורה ע"ד שודמ"ט כו', כי המנורה בהיכל וקרבנות במזה"ח דוגמת ההפרש בין היכלות דזו"נ להיכלות דאו"א כו' ולכן גם כאן כדי שיהי' הי"ב נשיאים במדרגת שודמ"ט שלוחי ז"א זהו ע"י ואתכם יהיו איש איש למטה, כי הנשיאים מצד עצמם היו י"ב ראשים שבעלמא דנוק' ומשה ואהרן אצי' ולא הי' יכול להיות ההעלא' על ידם בלי ממוצע שהם י"ב נשיאים אלא שע"י משה ואהרן נעשו הנשיאים מבחי' עלמא דדכורא.
י) והמכוון בין מעבודת המלאכים בין מדגלי ישראל, הכל להמשיך גילוי אור א"ס ונק' יחוד קבה"ו, והוא ע"י ארוממך כו' עליי' ממכ"ע להתחבר בסוכ"ע, וזהו"ע שהיו סביב לאהל מועד יחנו, וכמ"ש בפי' אהל מועד כהבד"ה במדבר סיני באה"מ, ועמ"ש סעי' י"ב שעבודתם להמשיך המוחין ג"ר הבאים בסוד תוספות ע"י אתעדל"ת.
יא) והנה לע"ל כתי' עוד תעבורנה הצאן ע"י מונה בירמי' ל"ג, ות"י ע"י משיחא ויהיו דגלים, היינו כי עכשיו ד' דגלים מעלי' המל' להמשיך אור האצי' בבי"ע שיהי' איהו וגרמוהי חד גם למטה וזהו"ע צבאות, לצבאותם, וזהו גלוי סוכ"ע בממכ"ע, ולע"ל יהי' ד' דגלים דאצי' אבא פני ארי' אימא פני שור כמ"ש במא"א, והם בי"ע דאצי' כי החכ' ובינה נק' יש מאין, וההעלא' יהי' לרומם המל' הוא כתר דאצי' שממל' דא"ס שנק' אצי' לרוממו באוא"ס כדי להמשיך גילוי האצי' שבבי"ע ר"ל האצי' נק' כתר להמשיך גילוי זה למטה, ועמ"ש מענין עוד תעבורנה בפ' כי תשא.
יב) י"ל כל הדגלי' ת"ר אלף כמו דגלי המלאכים זח"ג קנ"ד ונמשך מו"ק דז"א ובהתכללותם מעשר ה"פ עולה ס"ר, וז"א בסוד שורש נאצל ו"ק והמוחין כחב"ד באים בסוד תוספת וזהו עבודת הדגלים להמשיך המוחין, ומעלת המוחין ידוע ע' ד"ה ויצוום בענין וארא כו' ושמי כו' יעו"ש בהביאור, מי ברא אלה, ולע"ל עוד תעבורנה כי לע"ל יהיה שז"א יהי' בעשר ספי' בסוד שרש כמו אבא א"כ יהי' המנין יותר. והנה המשכת המוחין זהו בחי' והיה מספר כו' אשר לא יספר כו' כי ולתבונתו אין מספר כו', וס"ר בחי' וא"ו מרכבה עילאה להעלות חו"ב באוא"ס ולהמשיך מהכתר כו', וגם רבוי ההתכללו' שבו"ק גופא עי"ז נמשך רבוי השפע כמ"ש ע"פ הזהר שלח קע"א והיה ביום ההוא יצאו מים חיים, ועיין זהר יתרו פ"ח בר"ן עלמין שבשבת ע"י גלוי עתיק נעשי' הה"ח כלולי' מכמה בחי' ועי"ז רבוי השפע, וכן פי' בפרדס בתחלתו ענין העשיר לא ירבה מעשר אלא הרבוי הוא רבוי ההתכללו' יו"ד פעמים יו"ד וכמו בענין חיי שרה בכתר דוקא מאה כו'.
קיצור. הדגלים ו"ק ועבודתם להמשיך המוחי' ג"ר וגם רבוי ההתכללות בו"ק רבוי מיני שפע ע"ד עשירות כו', וז"ש שבת ס"ג שני ת"ח המדגילים זה לזה כו'.