איש איש כי תשטה אשתו

רנחאיש איש כי תשטה אשתו

בס"ד פ' נשא תרט"ו

איש איש כי תשטה אשתו כו'. מפרש במד"ר נשא פ' ט"ו על העגל שנאמר סרו מהר ומתרגמינן שטו בפריע. וענין מעשה העגל אינו ע"א ממש אלא שעבר בהם רוח שטות ורצו להמשיך מפני שור שבמרכבה כמ"ש ברבות פ' תשא ובפ' אמור פכ"ז ע"פ שור או כבש כו' ועמ"ש ע"פ את ה' האמרת, חלקי ה' אמרה נפשי, אלו בחרו להם דוכוס כו' המכוון כמ"ש בזח"ב תרומה קכ"ח א' בגין דרוח מסאבא איהו איזדמן תדיר במגנא כו' ומפתי לון כו', ורוח קודשא לאו הכי כו' ע"ש. ובסידור ע"פ אל תבטחו בנדיבים ובת"א פ' בשלח שמקבלים מבחי' ארך אפים שמאריך אף כו' ורב חסד כו', ועמ"ש בד"ה ויאבק איש כו' בענין אם תגביהי כנשר כו' מבחי' דקמי' כחשיכא כאורה כו'.

ב) והנה כתיב לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת שכנ"י נק' בשם אשה אש ה' כו' כי מאיש לוקחה זאת מבחי' אש יו"ד שמשם נמשך הביטול להיות אש ה' כו', וההמשכה זו מבחי' איש אש יוד לבחי' אשה אש ה' היינו ע"י רמ"ח מ"ע שהם רמ"ח אברים דמלכא כמו הטפה ממוח הזכר שמוכרח להתפשט תחלה בכל האברים כו' כמ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה והי' לכם לציצית דרוש השני פ"א. אך צ"ל ולא תתורו כו' זונים כו' מי שנמשך אחר אש זרה לא לה' בהבלי עולם ותענוגות בנ"א כמש"ש פ"ג, ועמ"ש מענין אש זרה בד"ה רפאני ה' וארפא שזהו ענין שנק' חולת אהבה כמו החולה מחמת אש זרה הדולק בקרבו כו' וכן אש זר של היצה"ר הנמשך מק"נ ומגקה"ט שנק' אש זר ובד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון פ"ג. והנה זלע"ז עשה האלקים אש זרה כנגד אש אוכלה וג"כ נתלבש במח' דו"מ אשר לא לה' המה כו', ואפ"ל דכמו אש יו"ד דקדושה נמשך לכנ"י ע"י רמ"ח פקודין דאינון רמ"ח אברים ורמ"ח פיקודין הם נכללי' בג' בחי' מחדומ"ע כמ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה וישלח יהושע מן השטים ושם פ"א, כמ"כ ע"י מח' ודו"מ אשר לא לה' המה הנק' מדבר אשר לא ישב אדם דקדושה שם נמשך בחי' אש זרה הנ"ל ונתלבש תוך כו' וזהו ענין אשר אתם זונים כו'. וגם י"ל כי מחדו"מ נק' אדם אלף מח' כי אלף ל' לימוד אאלפך חכ' ד' דבור מ' מעשה, ונודע שיש אדם בליעל וזהו אשר שלט האדם באדם וגם זהו ענין כקוף בפני אדם כי הקוף ג' קוין מח' דו"מ כמו אות ה' שבקדושה אלא שבהקוף הרגל ארוך ערלה כו' ולכן ע"י מודו"מ דקליפה נמשך האש זר מבחי' איש ואדם דקליפה לתוך הבא ליטמא כו' ח"ו במחודומ"ע אלו וכמ"ש במ"א ע"פ אשה תארס דקאי על ס"מ והאירוסין מה שמקיף על הנשמה בריבוי המח"ז דכמו האירוסין דקדושה הוא בחי' מקיף וטבעת קדושין כמו"כ יש כו' וכן במדבר תוקף החום ושם מדור הקליפות הטמאות נחש שרף ועקרב וצימאון כו', ובזוהר תצוה קפ"ד א' דאיהו אתר ושלטנא דס"מ כו' ע"ש.

ג) וזהו פן יש בכם איש או אשה שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה כו'. דהנה ברבות נשא רפ"ט אמרו שהנואף סובר שהקב"ה לא ידע בו כו' כמ"ש איוב כ"ב ואמרת מה ידע אל וגו' עבים סתר לו כו'.

רנטהענין כי הנה מבואר בת"א פ' מקץ בד"ה כי עמך מקור חיים בפי' רם על כל גוים ה' שהעכומ"ז מקבלים חיות מצד רוממות ה' והתנשאותו בעצמותו כו' כי שממית בידים תתפש כו', והנהגות העולמות הוא בבחי' שינה כו', ובד"ה וארא אל אברהם דצ"ב ע"א, הנה בחי' עיבור דהיינו בזמן הגלות סליק קוב"ה לעילא לעילא כו' ונראה כאילו העולם דבר ויש בפ"ע כו' ע"ש, וז"ש מה ידע אל דהיינו קוב"ה כי סליק בבחי' מהו"ע ושם כחשיכא כאורה וכמ"ש מזה בד"ה ויאבק איש עמו בפ' וישלח דמ"ד ע"א וזהו כי אין האיש בביתו במשלי סי' ז' וע"כ אומר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך ואעפ"כ תקבל ההשפעה והיינו מבחי' דקמי' כחשיכא כאורה שלא ע"י הקדושה אלא ע"י שבה"כ מה שלעוברי רצונו כך כו', והיינו למען ספות הרוה והיינו כמ"ש באגה"ת פ"ו אך לאחר שירדו ממדריגתם כו' ובפשעיכם שולחה אמכם כו' שנתלבשה השפעתה בע"ס דנוגה כו'. ויש להבין הפסוק בהושע סי' ב' ז' כי זנתה אמם כו' כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נותני לחמי כו' וע' מזה ברבות פ' תשא ס"פ מ"ו זו עכומ"ז שהיא אומרת עלי' נותני לחמי ומימי כו', והיינו שהיו אומרי' שהשי"ת מסר ההנהגה ביד השרים העליוני' שהם שרי הכוכבים כו' היפך האמונה האמיתית שהם רק כגרזן ביד החוצב כו' וכמ"ש מזה בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה וידעת היום והשבות דרוש הראשון פ"ד ובהביאור שם פ"ד ובד"ה שובה ישראל דרוש הראשון פ"ג המשתחוה לשמש וירח מפני שמהם תצא השפעת המזון כו' ובד"ה לבאר ענין יוה"כ שזהו"ע מארז"ל פ"ק דעכומ"ז ד"ח ישראל שבח"ל כו' ויש בחי' זו גם ברוחני' בדאגת הפרנסה ע"י תחבולות כשמחשבים התחבולה עיקר, הגם שנאמר וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה הרי ה' אלקיך כתיב שלא יהי' נפרד מאלקותו ית' כו' ע"ש, וקרוב לזה ארז"ל ברבות פ' ואתחנן דרפ"ט ב', וברות דמ"א ג' אימת ד"ת נעשי' כזונות דהיינו פי' זנתה אמם, וכמארז"ל ותו' אמך זו תושבע"פ, בשעה שלומדיהן מבזין אותם כו' דהיינו ע"ד שאין המעשה כדבעי כו', ועמ"ש בת"א סד"ה ענין הברכות בענין לא זכה נעשית לו כו', והנה איש הזונה זהו עשו שנא' בשר שלו ויאבק איש עמו כו' ושרשו ז"א דקליפה אקניאם בלא עם כו' ועמ"ש ע"פ אשה תארש כו' שקילל לס"מ שאף שימשיך מקיף והרהורי עבירה לאיזה ניצוץ אלקי עכ"ז לא ישכבנה שלא יוכל להחטיאו בפו"מ להשפיע בו הפנימי שלו כו' נשמע דפי' שכבתו היינו יסוד דקליפה מה שמושך השפע מבחי' חכ' דקליפה וכענין מואב הנז' בלק"ת פ' חקת סד"ה ע"כ יאמרו המושלים באו חשבון כו'.

ד) ולכן ע"ז בא מנחת קנאות ועזח"ג אמור דצ"ו סע"א וע"ב. והנה היא באה מן השעורים דוקא וטעונה תנופה כמו מנחת העומר ומבואר בד"ה וספרתם לכם ענין שעורה שיעור ה' שהם ה' מוצאות הדבור שמזה שרש חיות ומזון המלאכים כו', וה' זו זהו ה"ג ע"ד כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו שבנין המל' מה"ג מנצפ"ך כו' המחלקי' את הקול כו' ולכן המלאכים נק' עומדי' וישראל נק' מהלכים לפי שעבמ"ח עילאה וזהו"ע חטה כ"ב אתוון דאורייתא אותיות החקיקה כמ"ש בד"ה אם בחקתי תלכו, והנה שעורה הוא ה"ג דקדושה ולכן הוא בשין שמאלית אך יש סערת ה' חימה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול והוא סער בסמך מורה על שלוחי הדין שהם גבו' קשות רסשהם בקליפה ע"ד רוח סערה באה מן הצפון כו' ועכ"ז יניקתם מה"ג דקדושה כמו יצחק שיצא ממנו עשו וע"כ צריך תנופה להגביה ה"ג דשעורה שיעור ה' לשרשם ע"ד ארוממך כו' וכענין זהב התנופה הנז' בזח"ב פקודי רכ"ד ב', והיינו בכדי שאם לא נטמאה ממש לא יומשך עליה דינים של סערת ה' חימה אף שנסתרה והי' שם דברי כיעור בנישוק וחיבוק עכ"ז אם לא הי' שכיבה הרי טהורה היא, ולזה צ"ל תנופת שעורים למקורן שיתמתקו הדינים ולא יעשו בה דין על הכיעור כו', ואעפ"כ לא ישים עליה שמן כי להצהיל פנים משמן ובאור פני מלך חיים ולא ישלוט בה הדין כלל אם נטמאה משום דקמי' כחשיכא כאורה וכשמן הטוב כו' מקור י"ג מדה"ר נושא עון ועובר ע"פ כו', גם במלאכים שעורה עומדים יש מעלה נגד מהלכים שאינן חוטאים ולכן הבדיקה בשעורים שהרי הי' בה מעלה יותר מבמלאכים שהרי נש"י נק' מהלכים ובחי' חטים והיא השפילה א"ע יותר מהשעורים ע"י החטא לכן נבדקת בשעורים, אבל אם ונקתה כו' אזי ע"י שיעור ה' והתנופה יוכלל מבחי' בהמה בבחי' אדם להיות אדם ובהמה תושיע כו', ועמ"ש בהגהות לד"ה מים רבים שבת"א פ' נח בענין מי המבול שנקראים מי נח לשון נייחא, ולכאורה תמוה שהרי הם מחבלים ומשחיתים ומכלים, אלא כי מי המבול נמשכים מעולם התהו כמ"ש בעמה"מ ש"ו פל"ב והיו מ' יום ע"ד מלקות או ע"ד מ' סאה דמקוה המטהרים, ולכן נא' ביחזקאל סי' כ"ב ארץ לא מטוהרה היא לפי שלא ירד שם המבול, ומי המבול עשו ב' פעולות שמיחו את כל היקום שפשעו וחטאו וגם טיהרו הארץ, ומצד זה שטיהרו הארץ נקראים מי נח שעי"ז נמשך נייחא וה"ס יחוד מ"ן ומ"ד ע"ד וינח ביום השביעי וע' בזהר ר"פ נח דנ"ט ע"ב בפי' נייחא, וכמו"כ ענין מי המרים שבהם נבדקת הסוטה כיון שהם מרים ע"כ יש בהם גבו' דוגמת מי המבול שנאמר בהם ויגברו המים ולכן אם שטית כו' ונטמאה אז וצבתה בטנה ע"י מי המרים דתהו כמו שנמחו דור המבול ע"י מי המבול אכן אם טהורה היא לא יזיקו לה המים המרים כלל דוגמת שלא הזיקו מי המבול לנח וכל אשר אתו ואדרבה ונקתה ונזרעה זרע כמו מי נח עושים^* נייחא לארץ שהוא היחוד העליון וע' במד"ר פ' נשא רפ"ז ע"פ וישלחו מן המחנה שהעירו מפסוק הגו סיגים מכסף ואזי אח"כ ויצא לצורף כלי וע' מזה בזהר פ' שמיני ד"מ סע"ב, וא"כ עד"ז י"ל שמי המבול נק' מי נח נייחא כי אחר שהגו סיגים באבוד רשעים רינה כו'.

ז"ל תלמידי אדמו"ר ז"ל כמו בדיקת סוטה שלקח הכהן את העפר שבקרקע המשכן (הג"ה בד"ה ועתה יגדל נא פ"ג כ' ומן העפר אשר יהי' בקרקע המשכן מקום שכינתו ית' בעליוני' הם המלאכי' ונש"י נק' בשם עפר כי אין ערוך אליו ית' עכ"ל הג"ה) ונתן אל המים קדושים שעפר שבקרקע המשכן מרומז נגד בחי' דומם של בחי' מל' ומנחת שעורים של מנחת קנאות כי הנה אשת זנונים הוא רוח הגסה דנוגה הנדבק בבחי' בהמה דקדושה (הג"ה בהמה רסאדקדושה י"ל ע"פ מ"ש בד"ה ואלה המשפטים פי' וזרע בהמה וסד"ה וספרתם לכם דגבי שבועות, יהבין לי' נשמתא מסט' דבעירא דכי' כו' עכ"ה) וע"י הנפת המנחה שע"י הכהן (הג"ה מענין תנופה בזח"ג בלק קפ"ח ב' תנ"ו פ"ה תנו כבוד והיינו לרומם מדת מל' הנק' פה ע"ד ארוממך אלקי המלך כו' עמ"ש בד"ה כי אתה נרי עכ"ה) ושתיית מים קדושים שנמשכו בעפר שבקרקע והיתה אם נטמאה ונפלה יריכה וצבתה בטנה של ק"נ (הג"ה ע' מזה בזח"ב פ' משפטים דקי"א ע"ב, ודקי"ב ע"א שהעיר מענין ויגע בכף ירך יעקב ושמוא' תיקן בחי' זו ועמ"ש בד"ה אלה מסעי וניתן לקליפות ירך ובטן דסוטה כו'. ויש להעיר כי בטן דקדושה מ"ש בטנך ערימת חטים כו')^*.