שאו את ראש כל עדת בנ"י
כטשאו את ראש כל עדת בנ"י
בעז"ה שב"ק פ' במדבר דתקצ"א ששמעתי מפ"ק אדמו"ר מנ"מ שליט"א
שאו את ראש כל עדת בנ"י כו' במספר כל זכר לגלגלתם כו' אתה ואהרן ואתכם יהי' איש איש למטה איש ראש לבית אבותיו הוא ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם כו'. הנה בתחלה י"ל שרש ענין המספר הזה ולמה נכתב בתורה, כי אם הי' מספרם אז כך, ולהמשך הזמן נתוספה הרבה מהמספר להראשון, א"כ ללא תועלת הוא זכרון מספר הראשון ולמה לנו להודיע שהי' כך מספרם פעם א' כו'. אך הענין הוא דהמספר הזה הנכתב בתורה, הוא מספר הקצוב למעלה בבחי' דגלים של המלאכים עליונים בחי' מרכבה עליונה הנושאים את הכסא דשכינה בחי' מל' דאצי' כמבואר בזהר פ' פקודי בפרטיות מספר הדגלים עליונים מחנה דרום כך וכך, ומחנה צפון כך וכך, וכמאמר והחיות נושאות ומנושאות עם הכסא כי המלאכי' דבריאה פני ארי' אל הימין כו' הם בחי' מרכבה לבחי' חסד כו' וכידוע. וכדוגמא עליונה זו דמרכבה דבריאה היו אז בנ"י בדגלים סביב למשכן כו' ובמספר מכוון ממש, כמו דגל מחנה יהודה של צד מזרח הי' מספרם קפ"ו אלף וד' מאות ודגל מחנה ראובן תימנה הי' מספרם קנ"א אלף ות"נ כו', וכמו"כ הוא מספר הקצוב למעלה בדגל מחנה מזרחה מששת ימי בראשית קפ"ו אלף ות' מלאכים ולסטר דרום קנ"א אלף ות"נ, ועד"ז מכוון במספר הזה ממש ג"כ בבחי' מרכבה דמלאכים דאצי' לגבי המאציל וכו' כמבואר בספר יצירה דשרש י"ב שבטים למעלה מעלה הם והן הנקראים י"ב תחומין גבולי אלכסון כו' מלשון שבט וענף, שיוצאים כחות מיוחדים מגופו ושרשו של אילן, זה פונה לכאן וזה לכאן כו', כמו"כ עד"מ יוצאים כחות אלקי' בין בבחי' אצי' בין מאצי' לבריאה יש מאין כו' שנקראים מרכבה, והם כמספר מכוון מראשית האצי' והבריאה, גם אלפיים שנה קודם כו' נמנו במספר הזה, ולהיות כי הם בחי' אלקות ממש בעולם האצי' הי' כנ"י אז בחי' מרכבה עליהם במספרם ממש מכוון, כי הי' כנ"י כדוגמת י"ב שבטים דאצי' הנק' שבטי י"ה ממש וד"ל. ולפי שכחות האלקי' בחי' שבטי י"ה הנ"ל המה נצחיים לכך נכתב מספרם בתושב"כ שהיא נצחית כידוע. והנה באמת שורש הנשמות גבוהות הרבה מן המלאכים כידוע ששרש הנשמות עלו במח' עילאה דבחי' כתר עליון וכמ"ש לעתיד הנה ישכיל עבדי כו' וגבה מאד בבחי' מאד העליון, והמלאכים כבר נאצלו ונבראו בבחי' יש מאין בלבד, דהיינו בבחי' נפרד ממש, כמ"ש ומשם יפרד כו', משא"כ הנשמה היא חלק אלוה ממש כשעלתה במח' כידוע, רק כשהושפלה וירדה להתלבש בחומר הגוף, הנה מצד נה"ב היא שפילה הרבה מן מדריגת המלאכים, ואמנם כאשר יזדכך חומר הגוף אז תעלה לשרשה ומקור חוצבה שגבוה הרבה מן המלאכים, והוא בבחי' כתר עליון דמל' דאצי' וזהו במספר כל זכר לגולגלותם הוא בחי' גלגלתא דנוק' וכו'. ומשה ואהרן דוקא ישאום ויגביהום עד לשרשם זה בבחי' גלגלתא וכמו שא' שאו את ראש כו' לפי שהם שושבינים דמטרוניתא כידוע. ואמנם יש לדקדק כשנפקדו במספרם ע"י משה ואהרן והיו בדוגמא דמרכבה עליונה כנ"ל ונתעלו עוד למעלה מהם והוא בבחי' כ"ע מצד שרשם העצמי כו', למה הוצרך לנשיאים שיהי' איש איש למטה כו', וגם למה הוצרך להגביה ולהעלות את הנשיאים באמרו את ראש דוקא כו'. הענין הוא דיש ב' מיני עליות, הא' אשר התחתון עולה מלמטה למעלה מעלה, והב' אשר העליון יורד ומשפיל א"ע להגביה את התחתון שהוא בבחי' מלמעלה למטה כו', כמשל הדבר המונח בארץ שיש ב' אופנים בעלייתו, הא' העומד למטה יגביהנו עד מקום שיוכל לעלות, והב' אשר העומד למעלה ירד ויכפוף ויגביהנו, ובודאי יתרון מעלת המגביה מלמעלה למטה, על זה שמגביה מלמטה למעלה עד אין קץ ושיעור, שהרי יוכל זה העומד למעלה להעלותו עד מקום מדריגתו ממש, וזה שעומד לאלמטה לא יגביהנו כ"א עד מקום שידו מגעת בלבד כו'. ועד"מ זה יובן למעלה שיש ב' מיני עליות המל', האחת אשר תעלה מצד עצמה, והוא בחי' ז' נערות אסתר הניתן לה כו' וכמ"ש תובלנה כו' והם בחי' ז' היכלות דבריאה שנז' בפ' פקודי שמעלים את המל', והמה נסדרו בסדר מדריגות בתפלה מב"ש עד שמו"ע כידוע, והוא עד"מ המתעלה ע"י התחתון העומד למטה כו', והוא בחי' העלאות מ"ן דמלאכים פני ארי' אל הימין כו', וכמ"ש גבורי כח עושי דברו כידוע בזהר, והב' אשר ירד הארות אורות העליונים הם המלאכים העומדים בבחי' האצילות דז"א כו', ונק' ז' סריסי המלך אשר העמיד לפניה כו' שיעלו אותה מלמטה למעלה ועד"מ הנ"ל שהעליון מעלה עד מקום מדריגתו כו' כמו"כ אין שיעור וקץ לעלי' זו של המל' כאשר תתעלה ע"י בחי' ז' סריסי המלך דז"א דאצי' כו', וגם עוד זאת יתרון מעלתם שיוכלו להעלותה גם כשתהי' בתחתית המדריגות לפי שכל היותר נעלה יותר יוכל להשפיל א"ע למטה ביותר כידוע וד"ל.
והנה ז' הסריסים הנ"ל נקראים שושביני' דמטרוניתא להיות עד"מ השושבין הוא השליח מאת החתן להביא את הכלה, ואינו שליח של הכלה, אלא הנערות המשרתות שלה בלבד, ואמנם שושבינא דמלכא הוא המוליך את החתן עצמו כו'. ועד"ז יובן למעלה בהיות ידוע דאהרן כה"ג הי' שושבינא דמטרוניתא, פי' שליח מבחי' ז"א דאצי' הנק' חתן, להביא את הכלה היא כנ"י בחי' מל' דאצי' למעלה, וה"ז בדרך עלי' של העומד למעלה כשמגביה למעלה את התחתון, ע"י שמשפיל וכופף א"ע כנ"ל, ולהיות כן לא היה אהרן לבדו מעלה את כנ"י מלמטלמ"ע, מפני שלפי עוצם מעלת מדריגתו בבחי' הארות האצי', שפלות וירידה גדולה לו להגביה בעצמו הנשמות דכנ"י שהושפלו בגופים כו', אם לא שיהי' לו אנשים שלוחים מאתו, והמה ירדו להעלות את כנ"י כו', וזהו ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית כו' פי' כדי שיהי' י"ב נשיאים נקראים שושבינא דמטרוניתא שלוחים מלמעלה כו' אין זה אלא מבחי' אהרן שושבינא דמטרוניתא הכללי שהוא יעשה אותם לראשים, כמ"ש ראש לבית אבותיו הוא, פי' ראש שיהי' בבחי' הארת האצי' שמבחי' דכורא הנ"ל, הנקרא בשם סריסי המלך, ויוכל להעלות מלמעלה למטה, משא"כ בתחלה היו הנשיאים בבחי' ז' נערות בלבד, שמעלים את כנ"י מלמטה למעלה כו', וע"כ הוצרך לכתוב בתורה שיהי' אתכם איש איש למטה בבחי' דכורא כו', אשר יעמדו אתכם בבחי' הארת האצי' להעלות את כנ"י מלמעלה למטה כו', וזהו שמסיים אשר נקבו בשמות, כי ע"י הזכרות שמותם בתורה הובררו ונתעלו להיות בבחי' שושבינן דמטרוניתא הנ"ל משא"כ מקודם שהי' שמותם רק מעלמא דנוק', וכאן שנזכר שמותם בעלמא דדכורא הוא אומר אשר נקבו בשמות דז"א כו' וד"ל.
ועתה י"ל למה נכתב מספר השבטים בתושב"כ, והגם שהתו' קדמה לעולם אלפיים שנה כו', ובודאי גם מספר דגלים העליונים שקדמו לאצי' ובריאה ע"פ התורה נמנו במספר מכוון כזה כו', עכ"ז צריך להבין טעם חיוב הקריאה בתורה מספרם זה מידי שנה גם בזמן הגלות וכו'. הענין הוא יובן ע"פ לבהקדמה להבין מא' א' בס"י אחת דבר אלקים זו הרוח כו' ואח"כ הרכיב הרוח ממים ואש כו' ע"ש, ונמצא הרוח גבוה מאש ומים וקדם אליהם ועד"מ הנה אנו רואים שלהבת הקשורה בגחלת, שהיא גנוזה בגחלת בבחי' העלם גדול, וע"י מפוח שנופחים בה בגחלת, הנה תצא השלהבת הקשורה בה מן ההעלם לגילוי, ואנו רואים בחוש שלפ"ע הרוח הנופח בה, כן תגדל יציאת השלהבת, שהרי בניצוץ קטן מאד, כשיפיחו במפוח יגדל מאד ויהי' להב גדול כו', וכן במים ינשאם הרוח ויגביהם כמו גלי הים כו' וכמ"ש במ"א, ומזה מוכרח שהרוח גבוה בשרשו מאש ומים, עד שאופן הרכבתם אם מעט ואם רב תלוי ברוח המוליכם ומוביאם ומנדדם כו', וכמו"כ יובן הנמשל מכ"ז למשכיל למעלה, בהיות ידוע די"ס דאצי' נמשלו לשלהבת הקשורה בגחלת כמ"ש בס"י כ"פ, וכמ"ש ביאור הדברים במ"א שהו"ע קשירתם ואחיזתם במקור חוצבם בעצמות אור המאציל בבחי' העלם גדול כו' וע"י הדבור בהבל ורוח יצאו מן ההעלם לידי גילוי אור להיות מציאות אור חסד דאצי' נגלה ליש ודבר מה, וגם ניצוץ זה יתחלק לכמה חלקים כמשל הרוח המפזר חלקי השלהבת לכמה ניצוצים קטנים וכו' וד"ל, וכמ"ש קול ה' חוצב כו' והיינו אחת דבר אלקים, זה הרוח אלקים שבבחי' דבור העליון, שהוא עיקר המוציא הרכבות המדות דחו"ג אש ומים במדה וקצבה מן ההעלם כו' וד"ל, [וכמ"ש קול ה' חוצב להבות אש, שהוא בחי' הבלים דרוחא עילאה בחי' בוצינא דקרדוניתא כו' כמ"ש במ"א ע"פ ומלכי צדק כו' במאמר הזהר דשם באריכות]. ועד"ז יובן ג"כ ענין מצות הקריאה דוקא בתושב"כ הגם שכבר נתנה בכתב האותיות מבחי' יסוד אבא ומאיר בה אוא"ס כו', עכ"ז לא תצא אורה מן ההעלם של אוא"ס כ"א ע"י הדבור והקריאה דוקא, להיות כי ע"י ההבל של הלב מקור הדבור שבפה מבחי' הרוח, הנה הוא המקור להיות מציאות הרכבות אש ומים כו', והיינו להוציא אותיות התורה ממקור חוצבם בהעלם אוא"ס שבאבא כו' לידי גילוי וכאלו עכשיו בעת הקריאה נתנה ונמשכה התורה מעצמות אוא"ס, כמו ההבל ורוח המאציל המוציא השלהבת אור של הי"ס כנ"ל. ולטעם זה יובן ג"כ מה שנכתבו מספר השבטים בתורה והחיוב לקרותם מידי שנה כו' להיות כי כל שבט ושבט יש לו הארה מיוחדת למעלה, הגנוז בהעלם עצמות אוא"ס מצירופי אותיות שבתו' והם מיוחדים לכל שבט ושבט בפ"ע, וע"י הקריאה נמשכו מלמעלה לאותו השבט לפי אופן מדריגתו דוקא, ע"י צירופי אותיות הללו דוקא מן ההעלם לגילוי כו'. ויובן זה ע"פ הקדמה ידוע דמבשרי אחזה כו' בהיות שאנו רואים באדם התחתון בענין החושים ראי' שמיעה ריח כו' שיש לכאו"א כח רוחני מיוחד בנפש בפ"ע, ואין לו שייכות עם חבירו כלל, שהרי אם יסתום האוזן לא יוכל לשמוע גם כשיהי' עיניו פתוחות ביותר כו' לפי שכח הראי' יוכל להאיר כחו גם בהעדר השמיעה וכח השמיעה בהעדר הראי', ואין להם שייכות והתקשרות זע"ז עד שימנע אור שפע אחד מבלעדי חבירו כו', ועד"ז כל חושים הגשמיים ותנועת פעולת האברים הפרטים, יש לכאו"א כח מיוחד בפ"ע כו', וא"כ אין תיקון לאחד כ"א בהמשך כחו המיוחד לו בנפש, ולא יועיל לו משיכות כח זולתו כו'. וע"ד דוגמא זו יובן למעלה, שהרי השבטים המה למעלה באצי' כל א' כח אלקי מיוחד לו בפ"ע, וכמ"ש על הכסא דמות כמראה אדם כו', ויש שבט שהוא בחי' כלי העין ויש שהוא בחי' יד ויש שהוא בחי' אוזן וכדומה, וצריך לכל אחד לגהמשכות כח האלקי שבאצי' המיוחד לו דוקא, ולא יועיל לו המשכות כח זולתו כו', וא"כ צריך לעורר בקריאה בתורה לכל שבט ושבט בפ"ע בצירופי אותיות המיוחדים לכל א', וע"כ נכתב מספר כ"א בפ"ע, מאחר שהשבטים נק' י"ב גבולי אלכסון כמ"ש בס"י וד"ל.
ועפ"ז יובן הטעם בקרבנות הנשיאים הגם שקרבנם אחד נכתב כאו"א בפ"ע ולא נאמר וכן הקריב פלוני וכו', שהוא לפי שהעיקר הוא הקריאה בצירופי אותיות מיוחדים לאותו הנשיא, והגם שקרבנו אחד עם חבירו, קריאת אותיות התורה בציווי מעשה קרבנו היא המשכה מיוחדת אליו דוקא, כי הוא נבדל במדריגה מזולתו, גם בשרש שרשם בעצמות המאציל, שזה מגבורות דקו שמאל וזה מחסדים דקו ימין וכדומה, וא"כ לא יועיל כשהי' נכתב וכן הקריב פלוני כנ"ל שלא יועיל אור הראי' לשמיעת האוזן כו' וד"ל, וכל עיקר הטעם הוא מפני שבחי' הרוח שבקריאה ודבור, הוא עיקר המוציא כל כח בפ"ע לידי גילוי ועד"מ התענוג שבנפש שנמשך לראי' ושמיעה לכ"א בפ"ע כו', ומי הוא המביא את התענוג לכל אחד הוא הרוח וכמ"ש אחת דיבר אלקים כו' וד"ל. והנה עד"מ זה יובן גם כן הטעם שנאמר בקרבנות ריח ניחוח, וידוע דריח הוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע כמשל הריח הגשמי ששואף האדם מלמטה למעלה, ועולה למוחין בבחי' רצוא, וניחוח לשון נחות דרגא, הוא בחי' שוב שחוזר האור ונמשך מלמעלה למטה, כי אחר הקבלת העונג מהריח, ישוב נפשו אליו ויתענג בבחי' ירידה והמשכה מן ההעלם לגילוי כו'. ועד"ז יובן למעלה, שע"י העלאות מ"ן דקרבנות עולה הריח לה' מלמטלמ"ע מעלה עד רום המעלות בעצמות אור א"ס ב"ה, ואחר זה חוזר אור העצמות להתמשך מן ההעלם לידי גילוי אור, ונק' ניחוח להוי' כו', נחות דרגא להיות מקור לי"ס הנגלות באורות וכלים מכלים שונים כו', כי החיות רצוא ושוב כתיב, וכמו"כ למעלה מעלה מן האצילות הוא בחי' מטי ולא מטי כידוע, והו"ע ריח נחוח, וזהו מ"ש ישת חושך סתרו בבחי' העלם העצמות וע"י הקרבנות נתגלה ההעלם, וכמו"כ ע"י הדבור מטעם הנ"ל שע"י הרוח יבא ההעלם לידי גילוי, וכמו"כ יבא בחי' עונג העליון שבהעלם שבעצמות לידי גילוי בראי' ושמיעה לכ"א בפ"ע עונג מיוחד אליו כו' וד"ל.
וזהו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, פי' נפלאות הם בחי' העונג של המאציל בעצמותו שהוא גנוז ונעלם מאד כי נק' פלא עליון, כמו כי יפלא ממך דבר כו', וכמו שבשעת קי"ס הי' גילוי ההעלם כענין ראתה שפחה כו', כן אראנו נפלאות לעתיד, שיתגלו הנפלאות הנעלמים בבחי' ראי' נגלית כו' וד"ל.
ועם כל זה יובן מ"ש בכל מספר של כל שבט בלמ"ד, כמו לבני יהודא כו' לבני ראובן כו', הי' לו לומר בני יהודה מספרם כך וכך, מהו לבני יהודה כו'. הענין הוא ע"פ הנ"ל דנמשך בי"ב שבטים הארות מלמעלה מבחי' ז"א דאצי', שיהי' בבחי' ז' סריסים להעלות את הכלה העליונה בדרך העלי' שמלמעלה למטה כנ"ל. וזהו לבני יהודה, כי כל למ"ד הוא מורה פעולת ההמשכה מלמעלה למטה כידוע, וגם כאן נמשך מלמעלה זה הכח והעוז לי"ב שבטים, שיהי' בבחי' שושבינים דמטרוניתא כו', ולהיות מספרם מכוון כמו שהוא למעלה וכנ"ל וד"ל.