ואמרת אליהם זה האשה
זואמרת אליהם זה האשה
פינחס כח, ב
ואמרת * אליהם זה האשה. יומא פו סבב. ר"ח דף. רבות רמוג רפבב, זח"ג עמוד ריב תע, ילקוט ח"א נטג רפבא לדא, פגד צטג קלב ג (חב) קוד פטג קחד קלטד יזג קכזג שלה יחא.
[אות ב' ג' נמחק בגוכתי"ק ע"י העברת קולמוס].
(ד) במשלי רמז תתקנ"ה ע"פ באור פני מלך חיים. ת"ר את קרבני לחמי, וכי יש לפניו אכילה ושתיה, וא"ת יש לפניו אכילה ילמד ממשרתיו דכתיב משרתיו אש לוהט מהיכן הם ניזונים מזיו שכינה שנא' באור פני מלך חיים כו'.
[אות ה' נמחק ג"כ רובו] ועמ"ש ע"פ אדם כי יקריב מכם כו' תקריבו כו' שיש בהקרבן ב' בחי' נה"א ונה"ב והם ב' בחי' אש, וזהו סמכוני באשישות וארז"ל ב' אשות, ועמ"ש ע"פ בראשית ברית אש, ומ"ש ע"פ ואני אהי' לה כו' חומת אש שהחומה והמסך יהי' מבחי' אש שאינו מסתיר כו'.
(ו) יומא פ"ו דס"ב ב' לכדתניא שנים ליום כנגד היום כו' כיצד תמיד של שחר הי' נשחט על קרן צפונית מערבית (של מזבח, שהשמש באה מן המזרח) כו' ושל בין הערבים הי' נשחט על קרן מזרחית צפונית כו', והענין כי שמש ומגן הוי' אלקים, הרי שם הוי' נק' שמש ולכן צריך להמשיך גילוי שמש הוי', ומבואר במ"א ע"פ ושמתי כדכד שמשותיך ב' בחי' שמש, שמש הוי' ושמש צדקה ועפ"ז י"ל פי' שנים ליום להמשיך ב' בחי' שמש הנ"ל, ויש להעיר ממ"ש ייראוך עם שמש דפי' בזהר ס"פ וישלח דקע"ח א' לנטרא נהורא דשמשא בהדן לאנהרא לה דהא יראה, שהיא המ' אשה יראת ה', בהדי שמשא אצטריך בחי' שמש הוי' שיאיר למ', וכן ברית נק' שמשא בזח"ב ר"פ שמות ד"ג ע"ב, ושמש מלשון שמש ועד שבגמ' פ"ק דנדה* וה"ס הייחוד, והשמירה שלא להיות ושפחה כי תירש ועמ"ש מזה בענין הדרוש שמש בגבעון דום וע' בזח"ג ר"פ קרח ע"פ בקר ויודע ה' את הקדוש כו' ובזח"ג דר"ד ע"פ בקר אערך לך ואצפה כו' ובזח"א מקץ דר"ג ע"פ הבקר אור ומ"ש בת"א בפי' והנה השמש והירח כו' משתחוים לי סד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים. עוי"ל ענין שנים ליום להיות לא יהי' לך עוד השמש כו' והי' לך הוי' כו' גם להיות וערבה כו' כימי עולם כו' להעיר מפסוק טובים השנים כו' בקהלת סי' ד' ט' פי' בזהר וישב קפז"ב אלין חדמתעסקין בהאי עלמא לאולדא כו' והוא ע"ד זכר ונקבה כו' ויברך אותם כו' וכמו"כ י"ל ענין שנים ליום הם חו"ג שהם זו"נ זכר חסדו ובנין המל' מהגבורות להיות מתחברים יחד ועי"ז מאיר מאימא עילאה כו'. ואפ"ל ע"ד משמח חתן וכלה, שמתחלה נמשך האור מא"ס בז"א, ואח"כ נמשך מז"א במל' מקור דבי"ע ע"כ צ"ל שנים ליום, וכענין מ"ש האריז"ל בפי' והבאת שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו בין אדם לחבירו להמשיך מא"א בז"א, ואח"כ בין איש לאשתו להמשיך מז"א לנוק' כו', וע' בקהלת רבה צ"ה א' טובים השנים זה איש ואשתו, והחוט המשולש זה הקב"ה שהוא פוקדן כו' והיינו ע"ד הנ"ל שעי"ז זכר ונקבה עי"ז ויברך כו' (גם טובים השנים קאי על משה ואהרן שע"י שניהם הי' יצ"מ כמ"ש ע"פ ויצוום ע"ד נקודה בהיכלי' שצ"ל שניהם דוקא בד"ה ראה אנכי נותן, וכן משה שוד"מ אהרן שודמ"ט ע"י חיבור שניהם מתחברים כו' וכתי' הוא אהרן ומשה ששניהם ממשיכי' בחי' כי הוי' הוא האלקים כמ"כ ענין שנים ליום כו'). נמצא בחי' והחוט המשולש בא ממילא, ועד"ז שנים ליום להיות שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני אזי ממילא והחוט המשולש ת"ת ה"ס היחוד כו', וה"ס חוט השדרה שהוא באמצע הגוף ובו ועל ידו יורד הטפה מהמוח כו' ועמ"ש בענין תפלת ערבית רשות בזח"א פ' חיי קל"ג ע"ש בבה"ז, גם להעיר מענין ימין ושמאל תפרוצי וממ"ש בלק"ת פ' ואתחנן בביאור ע"פ וידעת בענין הבארות שחפר אברהם סתמום פלשתים כי אין די באהבה לבד וצ"ל ג"כ יראה בחי' יצחק וזהו"ע שמאלו תחת לראשי שהוא תמיד הערב וימינו תחבקני אהבה תמיד של שחר.
(ז) תמימים , במשלי כ"ח יו"ד ותמימים ינחלו טוב וארז"ל פ"ו דאבות מ"ג ואין טוב אלא תורה שנא' כי לקח טוב נתתי לכם, ועמ"ש ע"פ תורת ה' תמימה ושם בענין שבע שבתות תמימות, ועמ"ש מענין ובטובו מחדש בד"ה ואתחנן, ומ"ש ע"פ טוב ה' לכל טוב ה' לקויו סנהדרין ל"ט ב' ונת' בהגהות לד"ה אשירה כי גאה גאה וכו' שה"ע ב' בחי' חיצוני' חו"ב להחיות העולמות ופנימי' חו"ב ע"כ כדי להמשיך מבחי' טוב צ"ל ותמימים ינחלו כו', וע' ברבות ויקרא פ"ב עוכומ"ז נק' תמימים שנא' ותמימים כיורדי בור משלי א' י"ב, וישראל נק' תמימים שנא' ותמימים ינחלו טוב, וצ"ל ענין ותמימים דעכומ"ז ע"ד שארז"ל גבי פרה תמימה זו מדי מלכי מדי תמימים היו כו', וענין בן שנה שאול במלכו ארז"ל פ"ב דיומא דכ"ב סע"ב כבן שנה שלא טעם טעם חטא כו', עמ"ש מענין הבל תשב"ר הבל שאין בו חטא, גם בן שנה ע"ד בשנותו את טעמו, ובמ"ע אופן קכ"ח בן שנה שאול שהי' סוד שם ב"ן ובא מבנימין בן ימין כו'. ועד"ז יש לפרש בני שנה בירור ש' ב"ן שיהי' בבחי' בן שנה וכמ"ש ע"פ ויהיו חיי שרה מאה שנה לשון יחיד משא"כ שבע שנים לשון רבים כו', ועד"ז פי' בן שנה שאול בחי' כל השנים נכללו באחדות כענין מאה שנה דשרה וכן עשרים שנה כו', והיינו כדי להיות והי' אור הלבנה כאור החמה כו', ועמ"ש מזה ע"פ הזהר פנחס דרמ"ט ע"ב בענין משכו יומין עילאין ליומין טתתאין, י"ל המל' הנק' שנה היא דוגמת רבקה שילדה יעקב ועשו והנה עשו איש שעיר בחי' גדי עזי מסגן ברישא וכמ"ש בזהר ס"פ משפטים ע"פ לא תבשל גדי בחלב אמו.
(ח) בילקוט שנים ליום, ליום אשר אני עושה סגולה, ענין סגולה סגול עמ"ש ע"פ ושלשת, כי הנה יניקת החיצוני' ישמעאל ועשו חו"ג, וע"י הנקודה ג' לשארית נחלתו מברר ב' בחי' הנ"ל ונעשה סגולתא, וזהו שנים ליום, ב' תמידין נגד אברהם ויצחק בירור ב' בחי' הנ"ל ומזה נמשך ליום אשר אני עושה סגולה, וזהו כי יעקב כו' ישראל לסגולתו.
ולפ"ז הכבשי' כענין תשובה וע' בלק"ת פ' פנחס מזה שהקרבן בחי' תשובה, ובמ"א נת' כבש יש בו צמר ושער רישי' כעמר נקי וא"כ היינו צדיק לבושים ואעפ"כ צ"ל כבוס כנ"ל בענין כבס ביין לבושו א"נ ע"ד לאתבא צדיקייא בתיובתא, גם כבש אותיות שכב ע"ד וישכב במקום ההוא, יש כ"ב בזח"א ויצא קנ"ו ובמא"א כ' סעי' ד' כבש נק' היסוד השוכב כו' כבשים נק' ב' היסודות יסוד עליון דחזה ויסוד תחתון שבין רגלים עכ"ל לפ"ז זהו מ"ש בת"א בפי' וישב יעקב בארץ מגורי אביו זהו ע"י יסוד שבחזה נמשך ללאה עלמא דאתכסייא, ואח"כ בארץ כנען ע"י יסוד שבין רגלים נמשך לרחל כו' ועמ"ש בביאור ע"פ והניף הכהן אותם פ"ד.
(ט) עוי"ל כבש התחברות כ"ב אותיות הדבור אל שין חג"ת וכן נת' בפי' כ"ה חיבור כ"ב אתוון לג' קוין חג"ת, וכן ענין שבת חיבור בת שהיא מ' לשין חג"ת, ועמ"ש בענין שין בד"ה שינייך כעדר, והוא המשכה מבחי' אני הוי' לא שניתי, שנמשך בשין ג' קוין ואע"פ שנראה שינוי באמת לא שניתי, ומחברים זה עם כ"ב אותיות הדבור, או י"ל כ"ב אותיות התורה ע"ד מ"ש בשה"ש רבה ע"פ נגילה ונשמחה בך בכ"ב אותיות התורה היינו שבהן ועל ידן נגילה ונמשך בך ממש ע"ד האותיות שאלוני בלק"ת בשה"ש בד"ה אני ישנה, וזהו ג"כ ענין כבש, שכ"ב אותיות מתעלים בבחי' שין שמורה על ג"ר כח"ב שבהם מלובש אור א"ס, והתורה נק' נובלות חכמה כו' וכמ"ש בפי' ונהר יוצא מעדן חו"ב להשקות האותיות של ג"ן סדרים דאורייתא, ועמ"ש בד"ה באתי לגני בפי' עוסק בתורה לשמה, להמשיך בהאותיות מעצם החכ' כו', ועמ"ש בת"א בתחלתו בפי' השמים כסאי.
(י) את הכבש האחד בבקר, יש להעיר ממ"ש בד"ה שובה ישראל דרוש הראשון פ"א בפי' וידעת כו' כי הוי' הוא האלקים בשמים ממעל זהו יחו"ע, ועל הארץ מתחת זהו יחו"ת, והוא ע"ד שילוב אד' בהוי' ושילוב הוי' באד', ועד"ז י"ל הכבש האחד המשכה מבחי' אחד זהו יחו"ע והיינו בבקר, ואת הכבש השני כשהיום מתקרב ללילה זהו יחו"ת.