שיחה ב

311שיחה ב

...דף א. ע"אי. נסתפק בשטר שכתב זמנו למלכים דלא מניסן -- כפסק המשנה ריש ר"ה -- אם פסול בדיעבד. ופושט ספקו ממ"ש בעל המאור שם דפסול.

והנה פשיטא דאין מקום לספק שהשטר פסול מתורת שטר, וכמפורש בש"ס על אתר בנדו"ד, שזהו דין המשנה שטרי חוב המוקדמין פסולין. ובמילא אזדא הראי' מבעל המאור, המדבר רק בהנ"ל (אלא שבא לשלול פירש"י, וגם מפרש כוונת ר"יח בהסיום כדתנן שט"ח כו' --- לאחרי שכבר תירץ למאי הלכתא, שזהו לשטרות).

והספק הוא -- אם נפסל השטר לגמרי, גם בתור ראי' שהיתה הלואה וכיו"ב. וספק זה יש לפשוט מב"מ (עב, א) דלתוס' אין גובה בו כלל, ולרש"י גובה מבני חורין.

עוי"ל, כדי שלא להרבות במחלוקת, דאפילו לתוס' לא בטל השטר לגמרי, ושאני שט"ח דגזרינן משום שמא יגבה מזמן ראשון (ולא משום שלא כתב הזמן כתק"ח). וכ"מ משטחיות הסוגיא בב"מ...

הערות. לעצם הענין -- לקרות פ' הנשיאים (בתחלת ניסן בס"ת -- לא נהג כן כ"ק מו"ח אדמו"ר, וכן לא שמו"ת (אף שהובא גם בשו"ע אדה"ז (רפה ס"ד) שטוב שיקרא ב' מקרא בס"ת כשר). וידוע אשר הנהגות כ"ק מו"ח אדמו"ר היו כהנהגות אביו ולמעלה בקודש. -- וכבר אחז"ל נהרא נהרא ופשטי".

לעצם השאלה. אלו הקורין פ' הנשיאים בס"ת -- האם נכון אשר בש"ק יסמכו קריאה זו לקרה"ת של הצבור, ובס"ת זו עצמה -- היינו שיגוללוה לפ' נשא -- בכדי למעט בטלטול ס"ת. -- ואף שלא העיר כת"ר עד"ז -- מובן שהספק הוא גם בהנוגע לר"ח ניסן ולימי ב' וה'. ומטעם הנ"ל.

לפענ"ד אין לעשות כן: א) נראה כמוסיף על קרה"ת דהציבור. ואף דמוסיפין על הקרואים אבל, לא מצינו בשום מקום דיוסיפו על הקריאה, ואף שיש היכר (ואפילו 312להנכנסים באמצע) עי"ז שאינו מברך (לאחריי) -- הרי גם בקריאה דחיובא מצינו אופן דאין מברכין (שערי אפרים ש"ח סכ"ט).

ב) אין גוללין ס"ת בצבור, כ"א בלית ברירה (או"ח סי' קמד).

והנה אולי אפשר הי' לחתר למצוא היתר בהנ"ל:

[א) סו'יס מאי איסור ישנו להוסיף על קריאה דחיובא, והרי בברכת כהנים צריך לימוד מיוחד שאסור להוסיף (ר"ה כח, ב). וכמו ששם יש סברא להוסיף שצריך לשוללה -- הרי גם כאן הוא הענין דת"ת. (מובן שהנ"ל הוא רק באם אין מוסוף בברכות ואין טורח הצבור).

וכדמות ראי' דמוסיפין מהא דלקרה'"ת בצבור מספיק לגמור התורה בג"ש וחצי (וכבמערבא (יש'"ש סוף ב"ק) ובכ'"ז מנהג הפשוט להשלים בשנה אחת. -- אבל בעין ראי' להיפך מהא דבשמח"ת כופלין פרשה א' כמה פעמים אבל אין מוסיפין מפרשה הקודמת. ועיין שו'"ת אאזמו"ר הצ"צ חאו"ח בסופו דעדיף לקרות דבר חדש כו (ויש לדחות, שהכוונה שתהי' הקריאה בענין ברכות דוקא). כן ראי' לאסור מהשקו"ט

= = והתנאים בהשלמת קרה"ת. שהחמירו הצבור (נקבצו הדעות בשערי אפרים ש"ז ונ"כ)..

ולא אמרו אשר בכל אופן יש לקרות בלא ברכה וכמו בדיעבד משלים שמו"ת עד שמח"ת. וצ'"ע בכ"ז. ואכ'"מ.

ב) (בשו"ת נהר אפרסמון - הובא בשערי רחמים על שערי אפרים שיט סקכ"ג - דגוללין ס"ת בצבור בשביל למנוע טלטול ס"ת. אבל יש לדחות, דהיינו דוקא כשהצבור עצמו משתכר מניעת טלטול ס"ת -- ועדמ"ש מג"א סי' קמד סק"ז. משא"ב בנדו"ד).]

באם הי" עי"ז ריוח במק"א, אבל ג) חשש טלטול ס"ת באופן הנ"ל -- ז.א. בביהכינ עצמו -- לאלו הנוהגין לטלטל ס"ת לקריאת פ' הנשיאים -- עכצ"ל אשר החשש אינו כלל, כיון שמטלטלין סיית לצורך קריאה שאינה אלא מנהג, ומנהג שלא הובא בשו"ע ורמ"א. וע"כ דלדידהו רק מבית לבית אין מטלטלין. ועיין זח"ג עא, ב: מביהכ"נ לביהכ"נ וכ"ש לבי רחוב. ובשערי רחמים שם סקכ"ב הביא דעות דמחדר לחדר אפילו אין חשש כ"כ בטלטול,

ד) ועיקר, לפענ"ד: בכלל אין לקרות פ' הנשיאים קודם למוסף -- שהרי הקריאה זכר ולעורר הקרבת קרבנותיהם וקרבן מוסף שהוא תדיר ומקודש -- קודם לקרבנות הנשיאים.

לצרף קריאת פ' הנשיאים לקריאת מנחה, צ"ע -- מלבד הנ"ל -- גם בהנוגע להקדיש.

ע"א. פי' טעם לקריאת פ' נשיאים בס"ת מפני שקורין שנים מקרא בס"ת. - מובן שחלוקין הן, שהרי קריאת שמו"ת הוא מדין הש"ס, משא"כ פ' הנשיאים.

וחילוק מהותי ג"כ -- כי קריאת שמו"ת יש לה שייכות לקרה"ת בצבור, וכלשון הרמב"ם הועתק בשו"ע ר"ס רפ"ה: אע"פ שאדם שומע כהית כולה כל שבת בצבור 313חייב לקרות כו' שמו"ת (ולראב"ן -- מחוייב רק כשלא שמע בצבור) -- ולכן יש להשוותה גם לענין קריאה בס"ת. ועייג"כ בט"ז ר"ס רפ"ה.

ע"ט. שלא לקרות קודם מוסף מפני טירחא דציבורא. -- צ"ע אם שייך טעם זה בנדו"ד שהרי עתה הצבור המתפללים בביהכנ"ס אלו נוהגין בקריאת פ' הנשיאים. ומאי טורח נוסף ישנו. ואלו הפורשים מן הצבור בזה -- צע"ג אם יש לעודדם ולחזקם בפרישה זו ע"י דחית קריאה האמורה.

כן מש"כ לדחות על אחרי מוסף, כמו שדחו ובלצ'יג (טושו"ע סרצ'ב) -- מטעם זה יש לדחות קריאת פ' הנשיאים עד לאחרי הסעודה או גם למנחה. וכמו בהנוגע לבלצ'ג. ומטעמיי.

ע"ט"יא. שוב ראיתי שכת"ר מביא הענין דנראה כמוסיף על קרה"ת המחויבת וכן דאין גוללין בצבור -- וכ"כ לעיל בזה.

בעניז גזירה חדשה -- להעיר גם משו"ע רבנו הזקו או"ח סש"א סו"ס ס' (ע"פ המג"א שם). [וממש"כ בסתס"ב ס"ח: גזירה שמא כו'. עיי"ש בב"י]. בכל אופן מש"כ בבית שלמה הוא היפך ממש"כ בראשונים ובאחרונים. ועייג'כ עקרי הד"ט לאו"ח ס"א הובא בשד"ח אס"ד מעי ר"ה.