שיחה א
399שיחה א
נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח בקשר להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה
ב"ה, אור לכ"ד טבת* תשמ"ה
ברוקלין
לכל המשתתפים בהנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת -- שליט'א ביום סגולה זה -- פטירת הסתלקות אדהיז בעל התניא והשו"ע --
יהיר שתהא התחלת בנין המקוה בשטומו"צ בכל
ויומא קא גרים כמאמחז"ל (מו"ק כח, א) וכביאור אדה"ז באגה"ק שלו סי' כח
ובפרט ע"פ הרמב'ם בחותם הל' מקואות שמרמז ע"פ חורה (היינו -- דשייך) למי דעת הטהור -
ויהיר שכ"ז ימהר קיום היעוד -- שהוא ההמשך תומ"י ברמב"ם שם: וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם גו' -- בגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
י , אזכיר עה"צ לכהניל בכבוד רב ובברכה
מנחם שניאורסאהן
הערות
עמוד 399
- 1. *) שייך לפ' וארא ע*פ מרזיל (שמו"ר פ"ט, י. ועד'ז תנחומא וארא יד. תנא דבי אליהו רבה פ'ז) במכה הראשונה -- ,מפני מה הביא הקב*ה עליהם דם מדה כנגד מדה כו' לפי שלא היו מניחין בנות ישראל לטבול מטומאתן כו' לפיכך כו'".
שמות רבה ט׳:י׳ - הטקסט מספריא
וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם לָמָּה לֹא לָקוּ הַמַּיִם עַל יְדֵי משֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמַּיִם שֶׁשְּׁמָרוּךָ כְּשֶׁהֻשְׁלַכְתָּ לַיְאוֹר אֵינוֹ דִין שֶׁיִּלְקוּ עַל יָדֶךָ, חַיֶּיךָ לֹא יִלְקוּ אֶלָּא עַל יְדֵי אַהֲרֹן. וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם, הַכֹּל מַה שֶּׁבַּיְאוֹר וּבָאֲגַמִּים וּבַנְּהָרוֹת. וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָּם, מַה שֶּׁבַּקִּיתוֹן. וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וגו', אֲפִלּוּ מַה שֶּׁמִּצְרִי רוֹקֵק דָּם הָיָה. מִפְּנֵי מָה הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶן דָּם, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. שֶׁכָּךְ אָמַר לְאַבְרָהָם (בראשית טו, יד): וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וגו'. לְפִי שֶׁלֹא הָיוּ מַנִּיחִין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לִטְבֹּל מִטֻּמְאָתָן, כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיוּ פָּרִין וְרָבִין, לְפִיכָךְ לָקוּ הַמַּיִם בְּדָם. וַיַּעֲשׂוּ כֵן משֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה, אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי בְּרַבִּי, מִמַּכַּת דָּם הֶעֱשִׁירוּ יִשְׂרָאֵל, כֵּיצַד, הַמִּצְרִי וְיִשְׂרָאֵל בְּבַיִת אֶחָד וְהַגִּיגִית מְלֵאָה מַיִם, וּמִצְרִי הָלַךְ לְמַלְאוֹת הַקִּיתוֹן מִתּוֹכָהּ מוֹצִיאָהּ מְלֵאָה דָּם, וְיִשְׂרָאֵל שׁוֹתֶה מַיִם מִתּוֹךְ הַגִּיגִית, וְהַמִּצְרִי אוֹמֵר תֵּן לִי בְּיָדְךָ מְעַט מַיִם וְנוֹתֵן לוֹ וְנַעֲשׂוּ דָּם, וְאוֹמֵר לוֹ נִשְׁתֶּה אֲנִי וְאַתָּה מִן קְעָרָה אַחַת, וְיִשְׂרָאֵל שׁוֹתֶה מַיִם וְהַמִּצְרִי דָּם, וּכְשֶׁהָיָה לוֹקֵחַ מִיִּשְׂרָאֵל בְּדָמִים, הָיָה שׁוֹתֶה מַיִם, מִכָּאן הֶעֱשִׁירוּ יִשְׂרָאֵל.