שיחה ח

510שיחה ח

חנוכה

ב"ה. יום שלישי פ' וישב, כ"ף כסלו, ה'תשמ"ו ברוקלין, 1. י.

אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם ה' עליהם יחיו שלום וברכה:

לקראת ימי החנוכה הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה, באתי כמזכיר אודות הוראות עקריות המודגשות במצות נר חנוכה, מצוה ראשונה בהמצוות המיוחדות הקשורות לימי החנוכה. ומהן -- באופנה ובמקומה:

יום שלישי: בלשון אדה"ז בנוגע ליום גאולתו בשנת תקנ"ט ,יום שנכפל בו כי טוב ייט בכסליו" (אגרות קודש אדה"ז (קה"ת תש"מ) סיי לח. וש'נ).

כ"ף כסלו: להעיר אשר יציאת אדמו"ר הזקן מבית האסורים הי בי"ט כסלו בעת תפלת מנחה, ביאתו לבית החסידים בפטרבורג הייתה יותר מג' שעות לאחרי זה -- היינו בכ' כסלו ואז (בבוקר) אמר: ביום הרביעי (כי אז חל ייש כסלו, כנ"ל, ביום השלישי) כו' נתלו המאורות (שיחת ליל א' ייט כסלו (ס"כ) וליל ב' כי כסלו (סי*ג) תרצ'ג -- לקו"ד כרך א כט,

א. מב, א).

כ"ף כסלו . . החנוכה: להעיר מהשייכות דימי הגאולה ייש-כ כסלו לחנוכה -- דקבעוה על נס השמן (שבת כא, ב ובפרש"י שם ד"ה מאי), ד,שמן" מורה על רזין דרזין דאורייתא -- לקו"ת שה"ש ב, ד ואילך. ובארוכה -- אמרי בינה שער הק"ש פנ"ד ואילך. ולהעיר, אשר שלימות הגאולה דאדה"ז, כשחזר מפטרבורג (עיר מאסרו) לוויטעבסק, הי' ,ביום ג' ב' דחנוכה* ו,התעכב שם כל ימי החנוכה" (שיחת ליל א' ייט כסלו הנ"ל ס'א -- לקו"ד שם יב, א). וראה ברכות הנהנין לאדה"ז (פי*ג ה"ה): לא יברך החולה (ברכת הגומל) עד שיחזור לבוריו לגמרי.

כסלו: ולפעמים מלא יו"ד (מנחת שי לזכרי' ז, א. וראה תרומת הדשן סי' רלג. שדי חמד אסיפת דינים מערכת גט סי"ז סוס"ו (תתנה, סעיג ואילך). וש"נ. שו"ע אה"ע סקכ"ו סז (ברמ"א). שם סכיד).

כסלו: ראה לקוטי לוי יצחק -- אגרות ע' רכג.

כמזכיר: ע"ד דאין מזרזין אלא למזורזין (ספרי נשא ה,

ב. במדב"ר פ"ז, ו. וראה מכות כג, א).

הוראות . . במצות נר חנוכה: להעיר משל"ה (חלק תושב"כ פ' וישב דרוש צאן יוסף בהגה"ה), אשר חנוכה שייכת ופועלת בכל העולם כולו, עיי"ש בארוכה. ולהעיר מהוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר (שיחת ליל ש"ק וישב, כ"ו כסלו, שבת חנוכה תש"ו -- נדפסה בהוספה לקונטרס ברוך שעשה נסים, ברוקלין, תשי"א): מען דאַרף זיך צוהערן וואָס די ליכטלאך -- נרות חנוכה -- דערציילן. -- ולהעיר מתורת הבעש-ט הידועה (כש"ט (הוצאת קה"ת) הוספות סי' קכז-קכט), שבכל דבר שיהודי רואה או שומע ישנה הוראה בעבודת ה'.

נר חנוכה, מצוה ראשונה: כי זמנה (מלבד הדלקת נ"ח דמוצאי ש"ק ובעש"ק) תיכף משתשקע החמה של היוס שלפני היום דחנוכה (שבת כא, ב.. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ה. טושו"ע או"ח הלכות חנוכה ר"ס תערב), משא"כ אמירת ,ועל הנסים" באה לאחרי זה, בתפלת עניבית, ואמירת הלל -- למחרתו. וראה לקו"ש ח"כ עי 2 הערה ד"ה ובמיוחד מנרות חנוכה. וש"נ.

511(א) עצם הדלקת נרות חנוכה מראה -- אפילו לעיני בשר -- אשר קיום מצות הבורא ית' ממשיך אור אלקי בעולם הזה התחתון. וממנה למדים לכל המצוות, (בלשון הכתוב) כי נר מצוה ותורה אור.

(ב) מצות נר חנוכה היא באופן דמוסיף והולך, בהוספת נר ואור בכל לילה ולילה. והלימוד מזה הוא שאף על פי שבהדלקת נר אחד בליל ראשון דחנוכה הרי קיים המצוה בשלימותה, אבל לאחר שעבר יום וקנה עוד חכמה ועוד שלימות, שוב לא מספיק להדליק נר אחד בלילה השני, והוא מוסיף ומדליק -- שני נרות, וכז מוסיף עוד נר מידי יום ביומו בימי חנוכה, מליל שני והלאה, שבעת ימים רצופים. וללמדך ג"כ, כנ"ל, שכן צריך להיות בכל עניני נר מצוה ותורה אור בכל שבעת ימי השבוע דכל השנה קיום הציווי דמעלין בקודש -- בגלוי, כולל גם העלאה בהשפעת המצוה, תוספת אור בכל סביבתה.

(ג) הדלקת נר חנוכה היא ,על פתח ביתו מבחוץ". והרמז בזה, כמדובר כמה פעמים, שאין להסתפק בהארת והחדרת ביתו בנר מצוה ותורה אור, אלא מחובתו ומזכותו להפיץ אור היהדות, התורה ומצוותי', גם מחוץ לביתו, להאיר בחוץ וברשות הרבים, בכל הסביבה, ובמיוחד לאלה אשר מאיזו סיבה שתהי' עדיין נמצאים - מבחינת חיים יהודיים בשלימותם -- בחוץ, 512(ד) מאיר חייהם תיכף, עוד בהיותם בחוץ, וכנ"ל, עד שנראה לעיני בשר, ואח"כ משתדל כדבעי לקרבם ולהביאם פנימה.

(ה) ועוד זאת, שנרות חנוכה מרמזים בכללות, שאף על פי שבחוץ שקעה החמה והחושך יכסה אר? -

ביום זכאי דערב ימי חנוכה -- שקיעת החמה מזכירה אותו אשר בא הזמן והרגע אשר בורא עולם ומנהיגו מקדשו במצוה חדשה -- ולכן מודה להשם ומברך עלי' (גם) ברכת ,שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" -- מצַווה אותו להדליק נר חנוכה.

(ואו) מצות נר חנוכה היא לאנשים ולנשים. אבל נהגו הנשים להוסיף בזה ,שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות" -- חדורות הן בענין ותוכן דנרות חנוכה הדולקות עד שאין להן שייכות לשום מלאכה.

ויהי רצון שהעשי' בכל האמור, והרי המעשה הוא העיקר, ובאופן -- כלשון הכתוב ,ילכו מחיל אל חיל* -- דמוסיף והולך ואור, כל אחד ואחת בתוך כללות אחינו בני ישראל, תקרב ותמהר קץ חושך גלותנו, וקץ חושך כל העולם,

וכמו ,שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה', כן במהרה בימינו ממש

כדבעי: ראה כתובות סז, רע'א.

שבחוץ שקעה החמה: דנר חנוכה מצותה משתשקע החמה. וראה מאמרים שבהערה ד"ה לאלה אשר.

והחושך יכסה ארץ: ישעי ס, ב.

ביום זכאי דערב ימי חנוכה: ראה לקו"ש ח"כ ע' 632 הערה ד"ה ערב ימי חנוכה.

מקדשו במצוה . . מצווה: כלשון ברכת המצוות: אשר קדשנו במצוותיו וציוונו. וראה תניא פמ"ו (סה, סעיב ואילך). ובב"מ.

מצות נר חנוכה היא לאנשים ולנשים: ד,אשה מדלקת נר חנוכה שאף היא חייבת בה" (שבת כג, א. טושו"ע שם סתרע"ה ס"ג), ד,אף הן היו באותו הנס" (שבת שם. וראה טור שם). ויתירה מזו, ע'י אשה נעשה הנס -- פרש"י שכת שם דיה היו. וראה רשבים פסחים קח, ב דיה שאף הן. תוסי שם דיה היו. תודיה שאף הז - מגילה ד, א. ובפעיח סוף שער החנוכה: גאולת יון עיי בת מתתיהו".

נהגו הנשים . . .שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות": טושו"ע שם ר"ס עתר. ומהטעמים לזה -- לפי שנעשה הנס על ידיהם (מג"א סק"א בשם מט"מ; טיז סקיב).

המעשה הוא העיקר: אבות פ'א מי"ז.

כלשון הכתוב: תהלים פד, ח. וראה ברכות בסופה. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ה ט'א.

כל העולם: ראה רמב"ם הל' מלכים ספי'א.

שעשה נסים כו': ברכת ,שעשה נסים". ולהעיר משייכות ברכה זו לייט כסלו -- ע*פ מה שאמר אדה"ז .ברוך שעשה נסים לאבותינו הבעש"ט ורבינו הרב המגיד, בימים ההם פורים וחנוכה, בזמן הזה י"ש כסלו* -- שיחת ייט כסלו תרצ"ג הג'ל בריש המכתב (לקו"ד שם סי"א -- כא, א), נדפסה גם בתור הקדמה לקונטרס ברוך שעשה נסים הנ"ל.

513יעשה לנו נסים נפלאות וישועות בביאת משיח צדקנו, אשר לבואו מקווים -- ,קווינו כל היום* -- בכל יום.

בכבוד ובברכה לימי חנוכה מאירים, מאירים גם בימים שלאחריהם, בכל ימות השנה

נסים נפלאות וישועות: ע"פ נוסח ,הנרות הללו* בסיומו: להודות ולהלל לשמך הגדול על נסיך ועל נפלאותיך ועל ישועוחיך. [ובתחילתו בשינוי הסדר: על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות. -- נתבאר 514ב"ה, בחודש כסלו, ערב ימי החנוכה, היתשל"ט ברוקלין, 1. י.

לבני ובנות ישראל הנמצאים (לעת עתה) בכלא

ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

לקראת ימי החנוכה הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה, באתי בזה לאחל -- חנוכה מאיר ושמח, לאשר קבלת מכתבם ולענות על שאלת כמה מהם בנוגע למנוחת הנפש וכוי, כיון שמכמה סיבות אי אפשר לענות לכל אחד ואחת בנפרד ואתם רב הסליחה:

מיוחדת היא מצות נר חנוכה מכמה בחינות, ומהן גם כן בזה שזמנה משתשקע החמה, עוד קודם לאמירת ,ועל הנסים", הלל וכו', אשר זה מבליט עוד יותר עניז ה,אור" בחיי האדם בכלל, ובמצב של ,משתשקע החמה* בפרט.

אף על פי שמובן שהאדם נברא להיות בעל בחירה ובן-חורין בכל עניניו, כולל חירות כפשוטה, שלא יהי' מסור להגבלות חיצוניות אף למשך זמן כלשהו, אבל עיקר ענין האור בחיי האדם הוא לראות דרכו הנכונה בחיים, בחיי היום-יום, ושיהיו תמיד מלאים אור כי טוב, מנוחת הנפש ושלוה נפשית, שזה קשור ותלוי בהשקפת עולמו, כולל מדת הבטחון-חזק בהשם בורא העולם ומנהיגו, ובהנהגתו המתאימה במעשה בפועל, כי המעשה הוא העיקר.

התנאים החיצוניים צריכים היו להיות במצב של שביעת רצון, ואף על פי כן אינם ,

מאושרים; ולאידך -- יש כאלה שהתנאים החיצוניים שלהם הם בהיפך, ובכל זאת מרגישים שלמים עם עצמם מתוך הנחת הדעת ומנוחת הנפש, וחזקים בבטחונם שגם התנאים החיצוניים ישתנו בקרוב ממש ויראו טוב, בטוב הנראה והנגלה.

ועוד זאת ועיקר שבטחון זה וההרגשה האמורה מחישים ומקדימים ביטול הענינים הבלתי רצויים -- כולם או על כל פנים בחלקם, ובאופן טוב בכל הפרטים.

חזק בטחוני שהשי"ת יברך את כל אחד ואחת מהם בהמצטרך להם וימלא משאלות לבבם לטובה, ובפרט -- שבאופן טוב וישר ישתחררו מכל הענינים המגבילים ומבלבלים, ועד -- לשחרור ויציאה לחירות כפשוטה, 515וביחד עם זה חירות אמיתית פנימית -- כהוראת ימי חנוכה ונר חנוכה שמדליקים באופן דמוסיף והולך ואור מיום ליום.

ויהי רצון שהוראת ימי חנוכה ונר חנוכה תדריך את כל עמנו בני ישראל -- ואותם בפרט עוד במצבם עתה,

להוסיף ב,נר מצוה ותורה אור* -- בכל עניני יהדות --

והשם יתברך יוסיף בברכתו לכל אחד ואחת מהם ולכל אשר להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה לימי חנוכה מאירים, מאירים גם את כל הימים הבאים משך כל השנה

הערות

עמוד 510

  1. 10. לקוטי הוספות / חגוכה שיחות

עמוד 511

  1. 1. נרות . . אור אלקי: ראה זח"ב קסו, רע"א.
  2. 2. אפילו לעיני בשר: ראה שו"ע שם סתרע"א ס"ו ובניכ שם. לקו"ש ח"ה ע' 456.
  3. 3. בלשון הכתוב: משלי ו, כג. ושייך במיוחד לנרות חנוכה -- ראה פרש"י ד"ה בנים, שבת כג, ב (וראה לקו"ש חי"ו ע' 143). וראה או"ת להה"מ ר"פ בהצליתך. תו"א מקץ לב, ב: לפיכך קבעו (נס חנוכה) בנרות על שם הפסוק כי נר מצוה כו'. וראה שם לח, ב ואילך. מב, א ואילך. שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פג"ג (כב, סע"א ואילך). שם פנ"ט (כד, סע"א ואילך). אוה"ת חנוכה (כרך ז) תתתמ, ב ואילך. נ"ך עה"פ (ע' תקעו ואילך). ובכ"מ.
  4. 4. באוּפן דמוסיף והולך: שבת כא, ב. שו*ע שם סתרע"א ס"ב.
  5. 5. לאחר שעבר יום וקנה עוד חכמה: ד,ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה" -- איוב לב, ז,
  6. 6. שבעת ימים רצופים: שבעת ימי ההיקף (שו"ת הרשב"א ח"א ס"ט), ובכל שבוע ושבוע הם אותם ,ימי ההיקף שחוזרין חלילה* (סה"מ תרע"ח ע' רסט. תש"ד ע' 192. וראה לקו"ת שה"ש כה, א).
  7. 7. שכן צריך להיות . . בכל שבעת ימי השבוע דכל השנה: להעיר ממשנ"ת כמ"פ, דמש"כ בכתבי האריז"ל (שער הכוונות דרושי ר"ה (לפני דרוש א). סידור האריז"ל (עשי"ת). מ"ח מס' ימי תשובה פ"א מ"ג) בנוגע לזי הימים (רצופים) שבין ר"ה ליוהכ"פ, שביום הראשון בשבוע שבימים אלו מתקנים ומעלים את ימי ראשון בשבוע דכל השנה שעברה, ועד"ז ביום ב' וכו' -- עד'ז הוא גם בנוגע לימי השבוע הבאים -- דמזה מובן גם בנדו"ד, בחנוכה.
  8. 8. הציווי דמעלין בקודש: ברכות כח, א. וש"נ. ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג.
  9. 9. על פתח ביתו מבחוץ: שבת כא, ב. רמב'"ם שם ה"ז. וראה טושו"ע שם טתרע"א ס"ה.
  10. 10. כמדובר כמה פעמים: ראה גם מכ' נר ה' דחנוכה ה'תשל"ד (לקו"ש ח"י ע' 283-84). ערב חנוכה ה'תשל"ד (שם עי 287). כ' כסלו ה'תשל"ח (לקו"ש חט"ו ע' 531 ואילך). עש"ק ערב ימי חנוכה ה'תשמ"ג (לקו"ש ח"כ עי 2 ואילך). ועוד.
  11. 11. וברשות הרבים: ראה מקומות שבהערה ד"ה על פתח ביתו מבחוץ. וראה לקו"ש ח"כ ריש ע' 643.
  12. 12. לאלה אשר . . נמצאים -- מבחינת חיים יהודיים בשלימותם -- בחוץ: ראה ד"ה מצותה כו' באוה"ת חנוכה (כרך ה) תתקמא, ב ואילך, סד"ה זה תר"ל, ד"ה זה תשל"ח*, סדייה ת"ר נייח תרמ"ג (ועוד) בפירוש מאמר רז"ל (שבת שם) ,עד דכליא ריגלא דתרמודאי".
  13. 13. *) נדפס בסה"מ מלוקט חזב ע' יז. המו"ל.

עמוד 512

  1. 1. *) וראה לעיל ע' 390 ואילך. המו"ל.

עמוד 513

  1. 1. לקוטי. הוספות / חנוכה שיחות 3
  2. 2. בארוכה בלקו"ש חט"ו שיחה א' לחנוכה (ע' 366 ואילך)]. לימי חנוכה מאירים . . בכל ימות השנה: כמו בכל המועדים (ובמכש"כ מהם) שנמשכת מהם הארה על
  3. 3. ובכל השנה -- ראה לקו"ת ברכה צח, ב.

עמוד 514

  1. 164. לקוטי הוספות / חנוכה שיחות
  2. 2. ובזה האדם עצמו קובע במדה הכי גדולה, שהרי רואים כי יש כאלה שמצד

עמוד 515

  1. 1. לקוטי הוספות / חנוכה שיחות 5

מצוטט ב־2 עמודים

אגרות קודש 2
  1. כרך כו ‹ ט'תשעט לקו"ש חכ"ה ע' 511
  2. כרך כח ‹ י'תריח לקו"ש חכ"ה ע' 510