שיחה כה
586שיחה כה
בס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט''א לאנשי כפר חב"ד, בעת מסירת האתרוגים ע"י באי כח הכפר שיתיו, -- יום ב', ערב חגה"ס ה'תשמ"ב -
אחת' לעשות רצונך בלבב שלם" ברש בש בג בה לוב ו שב הש
הן בגשמיות הן ברוחניות, הן ברוחניות הן בגשמיות, וברוחניות ובגשמיות גם יחד.
587הוספות / הברכות דעחגה"ט שיחות 7 בס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנשי כפר חב"ד, בעת מסירת האתרוגים ע"י באי כח הכפר שיחיו - יום ד', ערב חג הסוכות ה'תשד"מ --
וואַָס דאָס וועט נאַכמער מוסיף זיין בברכת ה' בכל המצטרך, הן בגשמיות הן ברוחניות -- בכל הענינים, בבני חיי ומזוני רויחי ובכולם רויחי, 588נוסח המברק ששלח כ''ק אדמוייר שליט''א לאנייש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג הסוכות, זמן שמחתנו, ה'תשמייב
יום טוב ודזמזן שמחתינו דישמח ישראל בעושיו וישמח השם במעשיו. לחיים ולברכה.
/ מקום החתימה /
נוסח המברק ששלח כ''ק אדמו''ר שליט''/א לאנייש שי' בכל מרחבי תבל לקראת תג הסוכות, זמן שמחתנו, ה'תשדיימ
יום וזמן שמחתינו דישמח ישראל בעושיו וישמח השם במעשיו, ושבתא טבא,
ולהמשיכם בכל השנה כולה. /מקום החתימה/
הערות
עמוד 586
- 6. לקוטי הוספות / הברכות דעחגה"ס שיחות
- 1. ויק"ר פ"ל, יב.
- 2. תפלת ר"ה ויוהב"פ.
- 3. ראה ויק"ר שם.
- 4. נוסף על זה שכל אחד מהד' מינים מורה על ענין האחדות -- סידור רסד, ד ואילך. המשך וככה פפ"ז. המשך תער"ב ח"ב ע' תרעט. ועוד,
עמוד 587
- 1. ברכת השנים (בתפלת שמו"ע).
- 2. ,היום יום" ייט תשרי.
- 3. מציל ב,היום יום" שם (כמו שהוא בסידור אדה*ז).
- 4. להעיר משו"ע או"ח ר"ס קיט ש,הי' צריך פרנסה מבקש עלי' בברכת השנים". וראה ברכי יוסף שם.
- 65. ויק*ר פ"ל, יב.
- 6. תפלת ר"ה ויוהכ"פ.
- 7. ראה ויק"ר שם.
- 8. נוסף על זה שכל אחד מהד' מינים מורה על ענין האחדות -- סה"מ תקס"ח ע' תמז. סידור שער הלולב רסד, ד ואילך. המשך וככה תרל"ז פפ"ז. וראה בארוכה ד"ה ולקחתם לכם די"ג תשרי שנה זו.
- 9. ראה תנחומא (באבער) נצבים ד.
- 0. ירמ" לא, ח.
- 11. גן) תקב א, יב.
- 2. תהלים מח, ג.
עמוד 588
- 88. לקוטי הוספות / הברכות דעחגה"ס שיחות
- 3. בשלח טו, יז ובפרש"י עה"פ. זח*ג רנא, א. ועוד.
- 4. זכרי" יד, טז (הפטורת יום א' דחגה"ס).
- 5. כמו שהי' בגלות מצרים בסיומו -- בא י, כג.
ויקרא רבה ל׳:י״ב - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, פְּרִי עֵץ הָדָר, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה אֶתְרוֹג זֶה יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְיֵשׁ בּוֹ רֵיחַ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים. כַּפֹּת תְּמָרִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְאֵין בּוֹ רֵיחַ, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹרָה וְאֵין בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים. וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה הֲדַס יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ וְאֵין בּוֹ טַעַם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְאֵין בָּהֶם תּוֹרָה. וְעַרְבֵי נָחַל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, מָה עֲרָבָה זוֹ אֵין בָּהּ טַעַם וְאֵין בָּהּ רֵיחַ, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים, וּמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם, לְאַבְּדָן אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֻקְשְׁרוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת וְהֵן מְכַפְּרִין אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְאִם עֲשִׂיתֶם כָּךְ אוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מִתְעַלֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ט, ו): הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָו, וְאֵימָתַי הוּא מִתְעֲלֶה כְּשֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֲגֻדָּה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט, ו): וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.
שולחן ערוך, אורח חיים קי״ט - הטקסט מספריא
אִם רָצָה לְהוֹסִיף בְּכָל בְּרָכָה מֵהָאֶמְצָעִיוֹת, מֵעֵין הַבְּרָכָה, מוֹסִיף. כֵּיצַד, הָיָה לוֹ חוֹלֶה מְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים בְּבִרְכַּת רְפָאֵנוּ; הָיָה צָרִיךְ פַּרְנָסָה, מְבַקֵּשׁ עָלֶיהָ בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים. וּבְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה יָכוֹל לִשְׁאֹל כָּל צְרָכָיו, שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת כָּל הַבַּקָּשׁוֹת; הַגָּה: וּכְשֶׁהוּא מוֹסִיף, יַתְחִיל בַּבְּרָכָה וְאַחַר כָּךְ מוֹסִיף, אֲבָל לֹא יוֹסִיף וְאַחַר כָּךְ יַתְחִיל הַבְּרָכָה (טוּר סי' תקס"ז); וּלְהר"ר יוֹנָה, כְּשֶׁמּוֹסִיף בַּבְּרָכָה מֵעֵין אוֹתָהּ בְּרָכָה אִם מוֹסִיף אוֹתָהּ בִּשְׁבִיל כָּל יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר אוֹתָהּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים וְלֹא בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וְלֹא יוֹסִיף אֶלָּא בְּסוֹף הַבְּרָכָה וְלֹא בָּאֶמְצַע; וְאִם שׁוֹאֵל צְרָכָיו מַמָּשׁ, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְפַרְנָסָה, יָכוֹל לִשְׁאֹל אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה, וְהוּא שֶׁיִּשְׁאַל בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְלֹא בִּלְשׁוֹן רַבִּים; וּבְבִרְכַּת שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְכֵן בְּסוֹף הַתְּפִלָּה בֵּין קֹדֶם יִהְיוּ לְרָצוֹן בֵּין אַחֲרָיו יָכוֹל לִשְׁאֹל בֵּין בִּלְשׁוֹן יָחִיד בֵּין בִּלְשׁוֹן רַבִּים, בֵּין צְרָכָיו מַמָּשׁ בֵּין צָרְכֵי רַבִּים.
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁכְּשֶׁמּוֹסִיף בַּבְּרָכָה לְצֹרֶךְ יָחִיד, לֹא יַאֲרִיךְ.
אִם דִּלֵּג אוֹ טָעָה בִּבְרָכָה אַחַת מֵהָאֶמְצָעִיּוֹת, אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר אֶלָּא לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה אוֹ שֶׁדִּלֵּג, וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ יַחֲזֹר עַל הַסֵדֶר.
שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁגָּמַר גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל וְשָׁכַח וְלֹא אָמַר עֲנֵנוּ, לֹא יַחֲזֹר אֲפִלּוּ אִם עֲדַיִן לֹא גָּמַר רַק רְפָאֵנוּ, וְאִם חָזַר בְּרָכָה לְבַטָּלָה הִיא, אֶלָּא יֹאמַר עֲנֵנוּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה כְּיָחִיד.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- לג - שנת תשכ"ב - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"ד ע' 587