שיחה יב

316שיחה יב

.. ה) במענה על שאלתו זה מכבר, במה שנהגו כהנים להשתטח על קברי צדיקים, ושואל חוו"ד בזה,

הנה יעויין בשדי חמד* חלק אסיפת דינים מערכת ארץ ישראל, אבילות, ר"ה, וכן בפאת השדה שם שהוא מביא כמה וכמה אחרונים ורובם ככולם מחמירים בזה. וכן משמע ג"כ פס"ד עדת חב"ד וכדמוכח מתשובת מהרי"ל מיאַנאָוויטש (אחי אדמוה"ז) שנדפס באחת מחוברות התמים (חוברת ו' ע' לח) בעניני המחיצה שעשו בהאדיטש מסביב להקבר. וכבר הובא ג"כ בהספרים שהביא השדי חמד, אשר אעפ"כ הרבה מקילים בזה. ובפרט החסידים בנוגע לנשיאיהם. ואעפ"כ, אין דעתי נוחה מזה, מפני תשובת מהרי"ל הנ"ל. וכן אמרו לי אשר בליובאוויטש בהאהל היו סימנים

= . בתור מחיצה שעד כאן נגשים. כהנים. ותו. לאו ₪ ₪ ככהש ה הטרט החהטו טשה

ו) בנוגע לאהל כ"ק מו"ח אדמו"ר, הנה נסדר שסביב הקבר נמצאת מחיצה גבוה עשרה טפחים, והכהנים עומדים במרחק ד' טפחים מהקבר וגם המחיצה בכלל. וכיון שהאהל נמצא בתוך בית החיים, הנה הכהנים באים לשם באוטאַ סגור, היינו שיש לו דין אהל, ואהל זרוק בכגון דא -- אהל הוא, כיון שענין הריחוק דד' אמות מביה"ק אינו אלא מדרבנן לכל הדיעות...

(ממכתב כדב אלול, חעייב)

... אינני יודע ברור התועלת במה שכותב הנני לקמן, ובכל זה אתאפק לא אוכל, והוא בהקדם מרז"ל, והובא לדינא להלכה למעשה ברמב"ם, אשר אין להתיר ג' דברים -- דבי"ד שריא קרי לי' (ע'יז לז, א. ממרים ב, ח). ובסתירה לזה הנה בכל מקום שמוצאים מאמר, ולפעמים אפילו לא בירחוני תורה , .. כולל בתוכו איזה היתר ולפעמים היתר מפתיע ביותר. אינני יודע מי הוא שיכול להשפיע על הנ"ל בכגון דא, ואפילו את"ל שכל היתרים שפרסם ברורים הם במאה אחוז, הרי נוסף על מרז"ל הנ"ל, דפשיטא שמדבר ג"כ בבי"ד כשר וסמוך, ובכ"ז אסרו הנהגה כזו, הרי אפשר בין היתר לחבירו לפרסם ג"כ איזה מכתב של חומרא או גם איסור, שהרי לא ימלט שישנם ענינים שהנ"ל יאסור אותם. ואפילו בית הלל -- העידו שבכמה דברים 317הם מחמירים. ואמרתי בדרך צחות שמפני שיטה ונטי' של הנ"ל לקולא ולהיתר, הרחיק ללכת עד שדוקא הוא מוצא קולא ומעין היתר ... להילוכם של כהנים על קברי צדיקים, אף שמוהרי"ל מיאַנאָוויטש כו' וגם כפי הידוע לי מהרביים דפולין, לא מצאו יסוד להיתר זה.

(ממכתב י"ג מ"ח, תשט")

.. . במה שרוצה לחלק בענין יו"ט שני של גליות בין אותם העולים לאה"ק או להיפך. הנה מהסוגיות בש"ס, והוא בפסחים נא' ע"א, מגילה יט' ע"א, מובן שאין לחלק בזה בענינים הנוגעים בדין. ואפי' במה שתלוי בחומרי מנהג המקום, שמחלקים בפסחים אי כייף להו, הנה לא שייך זה בנדון דידן כמובן.

ומה שמעורר ומדייק בלשון רבינו הזקן בשו"ע שלו סוף סי' תצו מהשינוי שבין סעיף ז' -- ליא', ע"כ ציל שבסעיף ז' סומך על האמור בסעיף יא', שמוכיח על תחלתו שבמחלוקת תלוי הדבר. והוא עפ"י דרך רבינו הזקן, בכ"מ בשו"ע שלו, להעתיק הדינים באופן ובמציאות שמצאם בהספרים והפוסקים שקדמו לו. והוא ע"ד הרמב"ם

בכגון דא. (ממכתב כ"ז ניסן תשי"ג)