שיחה ט

302שיחה ט

מצורע

.. . נתעכב שילוח מכ' זה. ובינתים נתקבל מכ'. . . וכותב א) שההשקה היא כמו ח, ויעץ לעשות חור ההולך ישר ולא בדרך מלמעלמ"ט. ומסכים הנני לדעתו. ב) שהתיר והורה להם לעשות שטאַפער מגוממי. ואין דעתי כן, ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר מהרשיב נ"ע -- נדפסה בסו"ס טהרת מים ובס' של הנ"ל טהרת יו"ט ח"ו בהקדמה -- וצריך לעשותה מעץ.

במענה על מכתבו מיום הראשון: בהנוגע להמקוה . .. ויהי רצוז שסוכ"ס יבוא הדבר לפו"מ, ובאופן הדרוש בעניני מקואות, שיהי' בכל ההידור האפשרי. ובטח בשיהי' קרוב לפועל יתקשרו עם כת"ר שי 303הענין ... . וכנראה ממכתבו -- אי ההתדברות בזה, מובן שמצער וגם מבהיל. שהרי סו"ס חסר במקום פלוני ובענין כזה. ואפילו את"ל שאונס הי' כאן, הרי כמאן דעביד לא אמרינן. ומובן שאין כוונתי ח"ו להטפת מוסר בעלמא, ולא נצרכה אלא לעורר שימת לב מיוחדה, אשר כיון שנודע ע"ד הנ"ל בודאי זוהי הוראה שביד כל אלה שנודע להם אודות זה, לעשות מה בתקון המצב ושפורו, שמזה מובן שבהתבוננות המתאימה ימצאו האופנים והדרכים לזה. והנ"ל מיוסד ע"פ פתגם הבעש"ט, ששמענוהו כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שכל דבר שאיש הישראלי רואה או שומע יש בזה הוראה בשבילו בעבודתו לקונו, וק"ל.

במ"ש אודות הערות לספריו, לחלקים האחרונים והבאים, הנה מה אעשה שאין זמני ברשותי מפני רוב הטרדות. ואף כמו שכתבתי מאז, שלא נתייאשתי ח"ו אשר סו"ס אוכל לעבור בהם עכ"פ בחפזה, אבל במדה שיהי' מקום לאיזה הערות עכ"פ, וכמה דרגות אפילו בחפזון (ראה מכילתא לפ' בא יב, א), -- אבל לע"ע איני יודע מתי יבוא מצב זה, ולה' הישועה.

והשי"ת יצליחו לחזק הטהרה ולהפיצה בכ"מ שיד כת"ר מגעת. ויה'יר שתתגלה ג"כ הפנימיות שבזה, שהוא ענין פנימיות התורה, וכמרומז ע"ד כ"ז במרז"ל דעת (עיין לקו"ת לרבנו הזקן חקת ס, א, רש"י שמות ל"א, ג) -- זה סדר טהרות, ומבואר עוד יותר ברמב"ם סוף הל' מקואות איך שענין הטהרה בפנימיות הוא הדעת, דעת את ה' כמים לים מכסים, אשר אף שבמילואו יהיה זה בביאת וגילוי משיח צדקנו, מעין זה והתחלה בזה -- הרי צ"ל בימי הגלות, שזהו הענין המובא גם בספרי מוסר, שהגאולה התחילה ברגע של החורבן, ומרומז ג"כ בסיפור הידוע באיכה רבה, שגעתה הפרה פעם ראשונה לחורבן ותומ"י פעם שני להולדת גואל צדק. ובלשון רבנו הזקן בעל התניא: תכלית השלימות של ימות המשיח ותחיית המתים תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות. עיין שם פרק ל"ז.

מים טהורים*, אף שמצ"ע ראוים לטבול בהם (משא"כ מים טמאים ופטולים -- עכ"פ מדרבנן - במכש"כ דבעינן הויתו ע"י טהרה).

304ודלא כבמשמע בס' משנה אחרונה -- ומש"כ בתפא"י מדין הכשר טומאה לא נלפענ"ד דמה ענין הכשר לכאן. ועייג"כ ס' גולת עליות. פרישה ליו"ד סכ"ד בענין

הגרמה, ובשד"ח כללים אות ב' ס"ק א-ב. (ממכתב תמוז תשט"ו)

. . . אופן התקון בענין הידוע, בזמננו זה, הוא -- ענין היסח הדעת, והיסח הדעת אין הכוונה, מלחמה עם המחשבה לא טובה, אלא להסיח דעת ממנה ולהניע את כח המחשבה ולהעסיקו בענין אחר, ומה טוב באותיות התורה והתפלה, אשר אם

= מעט אור דוחה הרבה חשך, עאכו"כ הרבה אור. --

בברכה לבשו"ט

ג. ב. בטח יודע ושומר על שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים. ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא. (ממכתב כ"ו שבט, תשכ"ב)

... מכ' מוא'ו כסלו נתקבל במועדו. וקראתי הפ"נ אשר בו על הציון הק נהניתי במאד מלימודו דא'ח בביהכ"נ. וח"ו להפסיק זה. ובטח ישנם, ויהיו עוד פעולות. וצריך להשתדל להרחיב חוג השומעים, ושגם צעירים יבואו -- ולכאורה הפצת דא"ח צ"ל עיקר עבודתו, ולא אסיפת כסף. עיקר והתחלת התיקון -- לח -- לקרב הנוער ליר"ש ותומ"צ ולהרבות באמירת אותיות התורה והתפלה והראשון

עיקר... (ממכתב ט' טבת תשי"א) 305במענה על מכתבו, בו מעורר על מה שכתוב בלקוטי תורה בפרשה שלח (מב, ב) וז"ל: לנדה ולזבה טהרתן במים חיים, ושואל מקורו, שהרי דעת פוסקים ראשונים ואחרונים אשר נדה אינה טעונה מים חיים*.

והנה מובן אשר הלקוטי תורה אינו ספר פסקי דינים, ומובן גם כן אשר על פי נסתר דתורה צריך לבאר לא רק הדעה דהלכה כמותה, אלא גם שאר הדעות, כי הרי אלו ואלו דברי אלקים חיים.

- ראה לדוגמא: לקוטי תורה נצבים מה, סע"א: שופר של ראש השנה של יעל פשוט. -- ופשיטא שלא קשה מדרך מצותיך סוף מ"ע לדון במו"מ. -

ומה שנדה טהרתה במים חיים -- הנה כן היא שיטת התקוני זוהר בסופו (סוף ת"ה) ,,כנדה כו' לדכאה לה במיא דאורייתא מים חיים דלא פסקין".

דרך אגב: במה שציין בספר טהרת מים (ע' מו) דעות הסוברים דזבה טעונה מים חיים, יש להוסיף עליהם ר' נחשון (וראה אוצר הגאונים לשבת סד) ואת הזהר ח'"ג צז, ב (נוסף על התקוני זהר, דאתי במכל שכן מנדה).

בשו'"ת שם משמעון להר"ש פאלאק - מהדורא קמא חיו"ד סי"ט - העיר מתקוני זוהר הנ"ל דס"ל דזבה צריכה מים חיים (במכ"ש מנדה), ולפלא שלא הביא שם גם מזח'ג הנ"ל. ואולי אפשר לומר, דבזהר ח'ג הרי פירש הרמ"ק (הובא באור החמה שם) דצריך מים חיים, מפני שסופרת ז' שבועות ולא ז' ימים, מה שאין כן זבה דעלמא. אבל בתקו"ז אא לומר זה.