שיחה יב
480שיחה יב
00 לקוטי
שיחה לתלמידי כתות הראשונות דהישיבות ולתלמידי של"ה ש" - בדר"ח טבת, ז' דחנוכה, אחרי תפלת מנחה, היתשל"ח - בבית הכנסת -
א. [אמרו את הי"ב פסוקים ומאמרי רז"לו].
481(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
48212 לקוטי 483(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
484446 לקוטי 485[כיק אדמו"ר שליט"א נתן ,מעות חנוכה" לחלק להילדים והילדות שיחיו].
הערות
עמוד 480
- 1. ז' דחנוכה, תשל"ח
- 2. שיחות
- 1. נדפסו בחוברת (ברוקלין, תשליו).
- 2. כי ,מצות נ"ח מצוה חביבה היא עד מאד* (רמב"ם הל' חנוכה פ"ד הי"ב).
- 3. שכאו"א מהם מחוייב בברכת שהחיינו (שלבן אם לא ברך בליל א' מברכה בשאר הלילות -- טושו"ע או"ח רסתרע"ו).
- 4. השיחה הייתה ביום ז' דחנוכה אחרי תפלת מנחה בביהכנ"ס שהדליקו אז שמונה נרות.
- 6. והכל הולך אחר החתום (ברכות יב, א).
- 6. נוסף על שאז לדעת ב'ה -- וכן הפסיד - מספר הכי גדול דנ"ח, ולכן גם האורה גדולה יותר. וראה שו"ע או"ח סרס"ג, ס"ח.
- 7. כהציווי ,מעלין בקודש" (ברכות כח, א) ולהעיר שבכל שנה נתחדש ויורד ,אור חדש עליון יותר שלא הי' עדיין מימי עולם" (אגה"ק סייד), שאור עליון יותר זה -- נמשך אח"כ בכל ימות ועניני השנה.
- 10. ,י"ב פסוקים ומארז"ל*
- 68. שיחת כ"ז כסלו תש" (נדפסה בהוספה בקונטרס ד"ה ברוך שעשה גסים, ברוקלין, תשי"א).
- 9. משלי כ, כז.
- 0. שנקרא ,אדם" (יבמות סא, רע"א).
- 11. שלכן שייך שמשביעין אותו אז תהי צדיק כו" (נדה ל, סע'ב) -- ובשו"ע אדה"ז חאו"ח מהד"ת סוס"ד מבאר הדרגות בכניסת נפה"א לגוף עד כ"כ שיעשה הגוף בפ"ע (גם בעת השינה) קדוש.
עמוד 481
- 1. *ן1) ראה שו"ק אדה"ז שם.
- 2. כמ"ש (משלי כב, ו) חנוך לנער גו' כי יזקין לא יסור ממנה,
- 3. שם ו כג.
- 4. להעיר מזח"ג (קפז, א): נהורא דבראשו אצטריך למשחא ואינון עובדין טבאן - הובא ונתבאר בתניא פל"ה (מד, א ואילך).
- 5. שזהו מתפקידי הכהן וכמש"נ: ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב, ז. וראה מו"ק יז, א: שפתי כהן כו" הרב כר). וראה ברכה לג, י.
- 6. ז' דחנוכה, תשל"ח
- 7. שיחות 11
- 6. ראה רמ"א (או*ח סתרע'א סיב) ש,המנהג
- 9. פשוט" לקיים מצות נ"ח באופן דמהדרין מן קמהדרין.
- 7. כרמז הדלקת נ"ה שצ"ל ,על פתת ביתו מבחוץ" (שבת כא, ב).
עמוד 482
- 1. - + -
- 8. ברכה לג, ד.
- 18. וגם לגדולים, אף ששכלם גדול יותר ומוחם שליט על לבם בקל יותר.
- 9. הודאת ,ועל הנסים".
- 0. ואתחנן ז, ז
- 1. נוסף על היותם ,המעט מכל העמים" וחלשים -- בגשם וחומר (ראה זח'ג רכא, א).
- 7. ז' דחנוכה, תשל"ח
- 8. שיחות
- 2. איוב לא, ב. ובתניא (רפ'ב) מוסיף תיבת ,ממשי.
עמוד 483
- 3. יוסיפון רפ"כ (לשון הכתוב -- תשא לב, כו).
- 4. צמח דוד וסדה'ד בשם י"א. שער ישכר בשם ,ראשונים" (לשון הכתוב -- בשלח טו, יא). וראה שליה רנט, א. רצה, ב.
- 3. ז' רחנוכה, תשל"ח
- 4. שיחות 3+
עמוד 484
- 5. דמס*ג פירושו (גם) מסירת הרצון (תו"א לו, ב. ועוד). *25) ועד כדי ,להודות ולהלל לשמך הגדול".
- 2. ז' דחנוכה, תשל"ח
- 3. שיחות
- 6. ראה לקו"ש ח"י ע' 279 בהערה,
- 1. שעי"ז נעשה ,ושכנתי בתוכם" -- בתוך כל אחד, ביהמ"ק הרוחני הפרטי (ראה בהמצויין לעיל הערה 14). וזהו הכנה והקדמה לבאו לדביר ביתך כו - כפשוטו -- כדלקמן בפנים.
- 8. להעיר מהשייכות דמצות צדקה לחנוכה - ראה נ"כ שו"ע או"ח סו*ס עת"ר (לקו"ש ח"ה ע' 443 הערה 14-15). וראה שיחת מוצאי ש*פ וישב תשל"ח דאפ"ל שזהו המקור להמנהג דנתינת ,מעות חנוכה".
עמוד 485
משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה ד׳:י״ב - הטקסט מספריא
מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו. אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק.
שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ח׳ - הטקסט מספריא
ב' אוֹ ג' בַּעֲלֵי בָּתִּים אוֹכְלִים בְּמָקוֹם א', יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל אֶחָד מְבָרֵךְ עַל מְנוֹרָה שֶׁלּוֹ, וְיֵשׁ מְגַמְגֵּם בַּדָּבָר. וְנָכוֹן לִזָּהֵר בִּסְפֵק בִּרְכוֹת וְלֹא יְבָרֵךְ אֶלָּא אֶחָד. הַגָּה: אֲבָל אָנוּ אֵין נוֹהֲגִין כֵּן.

