שיחה יא

529שיחה יא

ח"י אלול

... עדיין לא נתקבלו הידיעות אודות כנוס התמימים. אבל כנראה גם בפעם הזאת חסרה היתה ההכנה בעוד מועד. ומפני קוצר הזמן כנראה שלא כל הפרטים הובטחו (באַוואָרעַנט געוואָרן) והעיקר -- השתתפותם של כל התמימים הנמצאים באה"ק ת"ו, אף שמובן שהזמן לזה הי' מוכשר ביותר: בימי אלול ותקופת ששים שנה להתיסדותה של ישיבת תומכי תמימים (ולהעיר מענין דששים המה מלכות, וממאמר רז"ל (ב"ב קנז, ב) דמהדורות תושבע"פ ארכו ששים שנה, וכן, אף שאינו ברור בעיני נכונות כל הפרטים שבשבחי הבעש"ט, אף שכפי כתבו, רובו מיוסד על דברי סיפורי רבנו הזקן, אבל בטח יסוד ישנו לזה, ובפרט להענינים שהם יסוד לכמה סיפורים נוסף על עצם הענין. וכוונתי להמובא שם, שאמר הבעש"ט שאם לא יבוא הגואל צדק במשך ששים שנה, מוכרח אז הוא לבוא בזה העולם, ובהמשך שם, שנשמע מאחרים שאמר בפירוש, שכעבור ששים שנה יבוא עוה"פ בזה העולם, וחסידים מספרים אודות פתגם אדמו"ר האמצעי בזה וכו', וכיון שלא שמעתיו אני מכ"ק מו"ח אדמו"ר, ועכ'פ מבר סמכא מוחלטי, אינני מעתיקו, ואפשר נודע לו ע"ד זה יותר בפרטיות) ואחכה לידיעות מפורטות מהכנוס, וכן מ"ש בטח התועדו בח"י אלול ויתועדו גם בשבת מברכין -- ע"י הקביה -- דחדש תשרי וכל השנה. ובעיקר במ"ש לכמה מאנ"ש ע"ד הכנת תכנית מפורטת לניצול ימי חדש תשרי הבע"ל והימים שלפניהם ושלאחריהם ככל האפשרי במסגרת צעירי אגו"ח ובמסגרת אנ"ש בכלל, ויהי רצון

שתהיינה בשו"ט בטוב אמיתי. (ממכתב כ' אלול, ה'תשי"ז)

...כיוז שנמצאים אנו בחודש אלול, חודש הרחמים, ובפרט שבאים אנו מח"י אלול, יום הולדת את רבינו הזקן בעל התניא והשו"ע, אשר השנה היא שנת המאה וחמשים להסתלקותו, ראוי להביא כאן כדבר בעתו מה שמבאר בענין חודש אלול, שהוא בדוגמת מלך, שכל זמן שהוא בהיכלו קשה להיכנס אליו, ובחודש אלול המלך יוצא בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'; ויהי רצוז שכל אחד מאתנו ינצל הזדמנות זו במילואה.

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני לאחל

לכי ולכל אשר לו ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

(ממכתב י"ט אלול, הי'חשכ"ג) 530ב"ה, ח"י אלול ה'תשב"ט ברוקלין, 1. י.

לכל אחד ואחד מהברי מצוה יתומי -- המלחמות והחבלנות בארצנו הקדושה שליט"א

שלום וברכת שנה טובה ומתוקה.

ביום זה הבהיר, יום הולדת אדמו"ר הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, שני המאורות הגדולים אשר האירו ומאירים גם עתה את חיי עם ישראל באהבת ישראל ובאהבת התורה ובאהבת השם, אביע השתתפותי הנפשית בשמחתך לרגל הגיעך לעונת בר מצוה ויהי רצון שתקבל עליך עול תורתנו תורת חיים ומצותי' בשמחה ותקיימם מתוך בריאות ומנוחה כי יתן ה' שלום בארץ וגדול זכות התורה והמצות להגן על הארץ ועמנו בכל מקום שהם ולהפיל אימתה ופחד על כל אויב וצר וסגולה מיוחדת במצות תפילין אשר כהודעת חזיל כל עמי הארץ יראו ממך ומביאה נצחון לאנשי המלחמה ובכל זה תגרום נחת רוח אמיתי לאביך ה' יקום דמו, אשר מעולם האמת בו הוא נמצא משגיח בהנעשה את ילדיו, מתענג עונג רב בהנהגתם הטובה ושמח שמחה גדולה בראותו אשר הולכים הם מחיל אל חיל בתורתנו תורת אמת ומצותי'.

בברכת מזל טוב להבר מצוה ולשנה טובה תכתב ותחתם וכל המשפחה שליט"א.

... ובפרט שנוסף על המסורה מרבי לרבי ועד לכ"ק מו"ח אדמו"ר -- ע"ד הגאוניות (כפשוטה, בנגלה) של הבעש"ט ז"ל וכמו ששמע רבינו הזקן ממורו הרב המגיד בזה, הרי גם שכל הבריא מאמת הדבר, שכל הבריא אפילו של איש פשוט שמעולם לא בקר באיזה מוסד מדעי ופשיטא שאין לו כל תוארי כבוד, אלא ששמע משהו ע"ד הערכת רבינו הזקן את ידיעת התורה תורת הנגלה, שהיתה אצלו יסוד מוסד ויתד בל תמוט כעמוד ברזל, שהוא מופרך ומושלל בהחלט שאדהז"ק יקבל עליו מרות, על אחת כמה וכמה מרות מוחלטת, של מי שהוא באם לא הי' גאון בנגלה דתורה, גאון לפי ההבנה והמושגים של רבינו הזקן. והאומר אחרת ומאמין בזה, הרי זה מוכיח שאין לו כל מושג בהשקפת עולמו של בעל התניא והשו"ע, ולא עוד אלא שאינו רוצה לדעת ע"ד השקפתו, שהדגישה רבות פעמים בכתב ובעל פה, בשו"ע ובמאמרי חסידות הנדפסים ושבכתב אבל גם הם מפורסמים.

(ממכחב חמשה עער באב, ה'תש"כ) 531כמדומה* יש בזה ר"ד מרבותינו שאינו הבעש"ט נ"ע -- שע"פ המסורה צ"ל י"ג (? - י"ב) תק"ד ניכר בהזקן. (ממכתב חורף ה'תשמ"ב)

לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכ' מטיו טבת בו כותב בקצור הכי נמרץ בהנוגע להתועדות ושיעורים הנלמדים. ולפלא הקיצור בדבר היכול לגרום נחת רוח, וכמו שכתבתי כבר לכמה מאנ"ש -- הרי ג"ז בכלל המצוה דואהבת לרעך כמוך.

במ"ש הניגון של ארבע בבות ידועים הזמנים שהיו מנגנים אותו וכמבואר בכ"מ, וכמדומה גם בהקדמת ספר הניגונים -- ז. א. שבזמנים אלו בהתועדות חסידותית מנגנים אותו בודאי.

בשאלתו אם הי' מקום לנגנו באותה ההתועדות אודותו כותב, ה"ז תלוי בהרגש הלב של המתועדים, באם הרגישו בהתועדות זו מעין הרגש ההתועדות בזמנים הקבועים הנזכרים בשיחות האמורות. ולדוגמא מה שנהגו לשוררו בסיום ההתועדות דיייב תמוז, כיוז שזהו המשך לגאולת יט"כ וכיו"ב. והרי בהרגש הלב קשה להביא ראי' מאחד לחבירו, ובפרט מזקנים על נערים ולהיפך וכו'. ויש מקום לומר שהחלטה בהנ"ל -- הנה תלוי' היא בהאבן בוחן אודותו ספר כ"ק מו"ח אדמו"ר* (מיוסד על הסיפור הידוע אודות הרה"צ כו' הרמ"נ מטשרנאָביל, הועתק בהיום יום).