שיחה יב

485שיחה יב

בין המצרים

ב"ה, בין המצרים, ער"ח מנחם אב, יום שלישי שהוכפל בו כי טוב, טוב לשמים וטוב לבריות, פ' ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה, ה'תשל"ט. ברוקלין, נ. י.

אל כל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם

ה' עליהם יחיו אחד"ש וברכה! ומענין תקופה זו וימים אלה:

בטח אין כל צורך לבאר רציניות המצב בהווה בעולם וכן -- בנוגע למצב עמנו בנ"י שליט"א בכ"מ, הן באהקת"ו והן בחו"ל, הן בגשמיות והן ברוחניות, ובמיוחד בנוגע לפועל -- מצב הדורש לעורר וביחד עם זה לעודד -- את כל אחד ואחת מבנ"י שליט"א להיות איתן בבטחונו בהשם, אשר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ובלשון נעים זמירות ישראל ,אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי",

וביחד עִם זה לעורר את כאו"א להוספה ביתר שאת וביתר עז בכל עניני יהדות, התורה ומצוותי', והמעשה הוא העיקר: לימוד התורה (הנגלה והפנימית) בחיות, קיום מצוותי' בהידור, כולל הציוויים דכל מעשיך לשם שמים ובכל דרכיך דעהו, 486ולימוד מיוחד שהזמן גרמא, ע"פ מש"נ ציון במשפט (תורה) תפדה ושבי" בצדקה, לקבוע (ובמקום שכבר ישנם -- להוסיף ב)שיעורי תורה בהלכה ופס"ד

ובאם אפשר -- בתורת בית הבחירה בית מקדשנו,

ובצדקה -- באם אפשר -- בצדקת מקדש מעט בתי כנסיות ובתי מדרשות (כולל -- ישיבות כו'),

ועַ'פ מרז"ל ודאי אשר תשובה ותפלה וצדקה מעבירין כו' ועד אשר אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא, לטוב הנראה והנגלה.

ואף שבטח עושים ומעשים בכ"ז -- הרי ע"פ מחז'ל אין מזרזין אלא למזורז, ארשה לעצמי לעורר וכו' עדכ"ז, ובלשון רבנו הזקן בכיו"ב, לעורר ,להעדפה וזהירות וזריזות יתרה ביתר שאת ויתר עז כפולה ומכופלת למעלה מעלה".

ויה'ר שתיכף בקבלת ההחלטות טובות בכ"ז יקויים, כההבטחה לדניאל ,מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין גו' נשמעו דבריך", והרי פס"ד הוא בשו"ע אורח חיים,

ויהפכו ימים אלה לששון ולשמחה ולמועדים טובים -- ובעגלא דידון,

וכימי צאֶתנו מארץ מצרים, שאז הקים הוי' ,עדות (מצוות) ביעקב ותורה שם בישראל" וצווה להודיעם לבניהם לדור אחרון --

יראנו נפלאות בגאולתנו האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. בכבוד ובברכה

9-ל 6 487מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ב תמוז, ובעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם, על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, מתאים לתוכן כתבו...

ויהי רצון שיבשר טוב, בטוב אמיתי -- שהוא כדברי רז"ל טוב לשמים טוב לבריות וטוב העושה פירות, בכל הענינים אודותם כותב.

והרי נמצאים בימים זכרון לחורבן, שתכלית הזכרון לדעת סיבת החורבן (ומפני חטאינו) ומיעוט החורבן הרי זה ע"י בנין, אלא שכמבואר בדא"ח לע"ע מוסיפים אורות באצילות ובנין באצילות, ובעגלא דידן בביאת משיח צדקנו יתגלה גם בעולמנו זה התחתון. ומבואר בדא"ח* הדוגמא -- איך שכמה כחות נמצאים במקום אחד -- שעד"ז כל העולמות, מתחיל מן עולם האצילות ועד העשי". וק"ל.

...ויהי רצוז אשר יפוצו המעינות -- מעינות תורת הדא"ח -- חוצה, ובימינו ובעגלא דידן, הנה מבין המצרים', ויצעקו אל הו" בצר להם, יומשך מלמעלה מן

המיצר העליון דלית מחשבה תפיסא בי ויהפכו? ימים אלו לששון ולשמחה. (ממכתב ה' מנחם אב, ה'תיש"א)

מאשר הנני קבלת מכתבו מח"י לחדש הגאולה, בו כותב ר"פ מההתועדות דימי חג הגאולה י'ב וייג תמוז, ומסיים גם בבשורה טובה בהנוגע...

ויהי רצוז שימשיך בבשו"ט בענינים הכללים והפרטים גם יחד, ומהם בנקודה התיכונה, שכאו"א מתעסק בהפצת המעינות חוצה, אשר הפצת המעינות בכלל ובפרט בימי המצרים ענין ושעת הכושר לעורר אשר מפני חטאינו גלינו מארצנו וכו', והתקון לזה ע"י התשובה על הנ"ל והמשכת כל הענינים משרשם ומקורם, שבלימוד התורה ה"ז המשכת התורה ואור תורה -- מהמאור שבה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות.

488הפתעה נעימה היתה לי, לאחרי ההפסק הארוך, לקבל מכתבו מכ"ד בתמוז, שהגיעני באיחור זמן.

ובינתים עוד נתוספו כמה מאורעות המוסיפים דאגה וצער במצב הכללי אודותו כותב. ומה שמבחיל עוד יותר הוא -- הכיוון, אף שלכאורה טבעי הדבר, שהרי כמו שמצוה גוררת מצוה, כן בנוגע להפכו. אבל לאחרי כל זה ההתדרדרות היא מעבר להמשוער, אפילו כשלוקחים בחשבון אשר מצוה גוררת מצוה כוי.

לכתבו אודות מכתב הדרכה או עידוד וכו', הרי עמדתי בהענין ידועה ומפורסמת, ובפרט אשר בכל הזדמנות מתאימה -- מדובר עד"ז, וכל שיהי' אפשר להעלות במכתב אחד -- אינו בערך כלל להמצב ורציניות הענין, ולא בערך אפילו להמדובר מדי פעם בפעם.

489ועוד וזהו העיקר: כל הזמן נמנע אני מלכוון דבריי בענין זה לתנועה מסויימת, אפילו לא לאנ"ש וכיו"ב. ומדגיש אני בפירוש הפכו, היינו שזהו ענין הנוגע לכל אחד ואחת מישראל. והטעם בזו, מובן, נוסף על העיקר שכן הוא באמת, כדי לשלול מאלה אשר תואנה הם מבקשים לומר אשר הדברים מיוסדים על שיטה מיוחדת, או ששייכים הם לסוג מסויים, משא'"כ בנוגע לכל שאר החוגים -- אינם בתוקפם, או שגם הפכם מוצדק. ומאחר שכוונתם להצדיק פעולות ודיעות הנוגעות בפיקוח נפש ממש, היל"ת, של כו"כ מאחב"י שליט"א, משתמשים הם בכל אפשריות של הצדקת עצמו. וכיוז אשר להם הכסף וצגורות פרנסה וכיו"ב, הרי המושפעים שלהם משוחדים. ולכן נמנע אני וזהיר מנתינת מקום לסילוף על ידי זה שדברי יהיו מופנים לאנ"ש בכלל או לתנועה מסויימת, וק"ל.

ויהי רצון אשר כיון שנכנסנו לשבעה דנחמתא, הבאים לאחרי תקופת בין המצרים המדגישה אשר ,מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו" --

וכמדובר כמה פעמים, אשר אף כשגלינו ונתרחקנו, הרי היא ארצנו ואדמתנו, ובשני הענינים: בנוגע להארץ אשר היא בבעלות המלאה והנצחית של עם בני ישראל, ובנוגע לעם ישראל, אשר כאו"א לא רק שמותר לו לחוות דעתו בנוגע לארצנו ארץ אבות, אלא שגם מחוייב הוא לעשות זה ובכל התוקף המתאים --

הרי יעשה כל אחד ואחת כל התלוי בהם למעט החטאים שהם סיבת הגלות, כולל הגלות הפנימי של הנפש שהיא חלק אלוק' ממעל ממש, על ידי חיים שלמים על פי התורה בשלמותה שניתנה מהוי' אלקי ישראל שהוא תכלית השלמות ונתן את הארץ בשלמותה בירושה ובמתנה שלמה להעם בשלמותו, ועל ידי פעולות האמורות דכל או"א ובשלמות האפשרית יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט אשר יערה רוח ממרום על כל אחינו ואחיותינו התועים והטועים בענין העקרי של שלמות הארץ ונחלתה נחלת עולם לעם עולם מאת אלקי עולם. וכדרכה של כל תשובה, אשר בלשון חכמינו ז"ל ,,הי' רגיל לקרות דף א' יקרא ב' דפים" כו', יתקנו וישלימו את העבר על ידי פעולתם בשלמות ובכפלים לתושי' להגן על שלמות הארץ. וזכות ארצנו הק' ועמנו עם קדוש תעמוד להצלחת פעולות האמורות שלהם ושל כל אחד ואחת מאחב"י שליט"א בהצלחה מרובה, ובפרט שזהו הדרך לשלום אמתי ובר קיימא, וגדול השלום וכלי מחזיק ברכה וכל הברכות עדי תקויים הברכה העקרית, לה אנו מצפים מתוך החושך כפול ומכופל בגלותנו זה בדרא דעקבתא דמשיחא, דור יתום והאחרון לגלות, ונזכה במהרה בימינו ממש שנהי' דור ראשון לגאולה האמתית, אשר ישים הקב"ה קץ לחושך, חושך הגלות הפנימית וחושך הגלות כפשוטה, בביאת משיח צדקנו.

(ממכתב י"ג מנחם אב, ה'תשל"ט)