שיחה יא
606שיחה יא
תרומה 607במענה על מכתבו, יקבל בצרוף לזה המחאה על הסכום של חמשים דאָלר, בתור הלואה לביה"ס ... המתנהל על ידו, ובטח ישתדל כת"ר להעמיד בקרוב ובע"ה את המוסד על יסודות של חי נושא את עצמו. וע"ד הצחות יש להעיר מתוד"ה שהחי (שבת צד.) שבמשכן -- ומיום שחרב ביהמ"ק כו' ד'א של הלכה (ברכות ח, א) -- לא היו נושאין דבר חי.
6.9
ועד שכון חב"ד אשר בירושלים עיה"ק, תבנה ותכונן במהרה על ידי משיח צדקנו
בנועם ושמחה קבלתי הידיעה ע"ד ,הנחת אבן הפנה של שכון חב"ד שיוקם בע"ה פעיה"ק ירושלים תו" -- הבע"ל, 608ויהי רצון אשר תהי' ההנחה בשעה טובה ומוצלחת, ובחב"ד יבנה השכון ויתכונן ויוגמר וימלאו כל עניניו בקרוב, בשעה טובה ומוצלחת,
שיכון אשר -- יהי רצון מבונה ירושלים, שכל בית בו יהי' בית גדול וכדעת כל חז"ל -- בית שמגדלין בו תורה, שמגדלין בו תפלה, שהדר ומשתמש בו -- גדול הוא כי לו גו' התורה הזאת שתחלתה גמ"ח וסופה גמ"ח,
בתים מיוסדים, נבנים ומתנהגים ע"פ תורת חסידות חב"ד, שהיא היא תורת הבעש"ט ז"ל (אשר השנה היא שנת המאתים להסתלקות הילולא שלו),
ובכל אחד מהם ובכללות כל השכון, יקוים הכתוב ושכנתי בתוכם, בתוך כל אחד ואחד, וע"ד פירוש רבנו הזקן, שוכן ומתלבש תוך כאו"א להחיותו ולקיימו כו' הוא* וכל אשר לו.
ויהי רצון אשר, מתאים לרצון רבותינו נשיאינו, יהי' שכון חב"ד מקום ממנו יפוצו המעינות בכל הסביבה ומחוצה לה, באופן דהלוך והתפשט הלוך ואור,
עדי יקוים היעוד, שתתפשט ירושלים על כל ארץ ישראל כולה, וארץ ישראל -- על העולם כולו.
בברכת הצלחה בכל האמור, ובפ"ש כל המשתתפים שליט"א בהנחת אבן הפנה של שכון חביד.
נש ב
במ"ש אודות אופן הנחת אבן הפנה, הנה ציון הנחת היסוד -- התחלת הבנין, יש לו יסוד בכ"מ בתורתנו תורת חיים, ולא עוד אלא שגם בהלל ובהודות להוי' כי טוב כי לעולם חסדו על ישראל. ובלשון הזהר (ח"ג נ, א): כד שארי למבני בעי לאדכרא בפומי דהא לפולחנא דקוב"ה הוא בני כ" וכדין סעייתא דשמיא שרי' על" וקוב"ה זמין עלי' קדושתא וקארי על" שלום.
609ע"פ מרז"ל והלכת בדרכיו מה הוא כו' וקוב"ה הרי אסתכל באורייתא וברא עלמא, שהתחלתו באבן שתי' שממנו הושתת וכו' -- מובן וגם פשוט אשר קודם להנחת האבן ישמיעו דברי תורה, וע"פ האמור -- ד"ת המדברים בעניני בית ושכון, אשר חלק חשוב מהם בדרושי חב"ד עה"כ מזמור שיר חנוכת הבית.
פעולת ההנחה -- ע"פ מרז"ל, שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תשב'ר הבל שאין בו חטא -- מהנכון שתעשה ע"י תשב"ר (ראה הלי ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ג).
כן ע"פ הכתוב כה אמר ה' אלקים הנני יסד בציון אבן אבן בוחן פנת יקרת מוסד מוסד -- נכון שאבן הפנה תהי' בדוקא אבן אשר בידי שמים (אף שאחרי זה אפשר להוסיף על" גם מלט וכו' ענינים שבידי אדם). והרי מתאים זה גם להענין ברוחניות -- שהתחלת ויסוד כל בנין ודבר הוא נתינת כח מלמעלה ואתדל"ע.
ועוד להעיר, אשר הגיעתני שמועה שישנם כאלה שבעת הנחת אבן פנה, כותבים הענין במגילה ויש מהדרין שיהי' כתוב בכתב אשורי וכו', ומניחים המגילה על יד לאבן הפנה -- והנה נוסף על תשובת הרמב"ם הידועה בהנוגע לקדושת כתב אשורי וכו', הרי, איך שלא תהי' הכתיבה - יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים -- עד שימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים. ובסגנוז חז"ל: כל המוסיף בזה - גורע בחביבות וחשיבות מנהגי ישראל המקובלים, אשר תורה הם.
610ב"ה, ט"ז טבת תשי"ב 611ב"ה, ג' דסליחות ה'תיש"א ברוקלין, נ.י.
צום נייעם יאָר הבא עלינו ועל כל בני ובנות ישראל לטובה ולברכה, שיק איך אייך מיין ברכה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
612בברכת כתיבה וחתימה טובה צו יעדו איינעם פון די מתפללים וחברים, הוא ואת ביתו, זרעו וזרע זרעו יחיו, בתוך כלל אחינו בני ישראל, לשנה טובה ומתוקה.
613(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
614... בנוגע לתכנית לקרא ,ועידה עולמית מבתי כנסיות" באה"ק תובב"א בשבועות הקרובים,
ומיוסדת דעתי על מה ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר עמדת כל גדולי ישראל ומנהיגיו בדור הקודם שהתנגדו בכל התוקף לתכנית האמורה הזה ודומה לה.
615ואם בדור הקודם התנגדו לזה כל גדולי ישראל, על אחת כמה וכמה בדורנו זה, דור יתום אשר אכשיר דרא ,בתמיי".
מובן ששמעתי טענת המחייבים אשר נשתנו העתים וכו', אבל כאמור, לדעתי ברור אשר השינוי, בעוה"ר, מדור הקודם לדורנו שולל עוד יותר תכנית האמורה, וד"ל.
...יישר כחו וגדול זכותו על שעלה בידו לעשות הנ"ל* וזיכה את הרבים וזכות הרבים תלוי בו. ובודאי במשך הזמן בדברי נועם ובאופן של
כבוד -- יוסיפו על הנ"ל עד שיהי' למעלה מקומת איש** ובזה הוא מהשיעורים שהן לפי מה שהוא אדם (כלים פי"ז מי"א), דזיל בתר טעמא דמילתא.
*) לסדר מחיצה בעזרת נשים. המו"ל. **) על השאלה אם הכוונה ל-6 רגל, השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א: לפחות. המו"ל.
...בין מקום קרה"ת ואה"ק -- לפחות שורה א' יושבים הפסק*.
.. .אז** צעיג אם יהי' ההפסק בר קיימא. 2) אם י"ל ע"ז אפילו בדוחק אמצע ביהכ"נ משא"כ כשיש עכ"פ שורה א' מתפללים. דלפעמים עכ"פ אמצע הוא לאפוקי קצוות -- (וכידוע הראי' מתרומות ג, ה. עיין בציון ירושלים
שם). (ממכתבי אייר תשכ"ד) 616. . . א) בענין* כניסת כלב לבית הכנסת.
אין להביא ראי' -- מקס"ד דספרי, לאיסור בפועל. ואין ללמוד איסורים מעניני דרוש, אפילו אם ת"ל שמשמע איסור זה בספר כלי יקר. כי הסגנון אין נכון וכו' -- רגיל במפרשים אפילו בפירוש טעמי איסורים.
ב) ועוד להעיר (ולפלא שלא מצאתי לע"ע מי שעמד ע"ז) שטעם הכלי יקר, וגם דספר החינוך, בהנוגע לכלב, מופרך ממ"ש (יומא כ"א ע"ב) אשר במקדש שני, אש שעל המזבח רבוצה ככלב. ואת"ל -- הרי זוהי גם ראי' שאין איסור בהבאת כלב לביהכ"נ.
ולכאורה הי' מקום לפרש את הנ"ל (בדוחק עכ"פ) שאין הבוונה שהאש הייתה בצורת כלב (או ארי' -- מקדש ראשון), אלא שאמרו זה על אופן רביצת האש, אשר במקדש ראשון הי' כמש"נ רבץ כארי וכלביא מי יקימנו, ז.א. בקביעות ולא קופץ ועולה, מה שאינו כן בכלב.
ואינו, כי גם צורת ארי וכלב היו שם, וכפירוש רש"י על אתר, ובזחיג (ריא, א), בתקו"ז תקון כ"א (סב, ב) ועוד -- דחמאן דיוקנא דארי" וכלב.
ג) בסוף השו"ת, דאין חיוב ללכת לביהכ"נ כו' -- עיין שו"ע או"ח ס"צ ס"ט והלאה וש"נ -- ומפורש בכ"מ -- דישתדל ומצוה לרוץ וכו' וכו'. ומש"כ בשם מהרי"ל -- במג'א בסי' תט"ו סק"ב דנסתפק למהרי"ל אבל לפי מ"ש כו' ודאי כו'. (בא"ח החדש שם -- שבשו"ת חו"י סקייב ושו"ת ר"מ זיסקינד סוס"א דחו דברי המג"א, ואינם תח"י).
ובכגון דא -- עוד נקודה מיוחדת בדבר, ע"פ הפס"ד בשו"ע או"ח סוף סי' פ"ה, כי הוא עצבון גדול שהכל מתאספים והם יעמדו חוץ (אף שבשו"ע הוא רק שבועים בחדש וגם זה לא לתמיד, משא'"כ בסומא וכו'). מובן שאפשר לסדר הכניסה לביהכ"נ בעזר בן אדם, אבל המדובר כאן -- אם יש ענין בכניסתו (שזהו או משום צער או - לגודל הענין דתפלה בביהכ"ג דוקא), שאז יש לחפש דרכים לאפשר הכניסה, וק"ל.
(ממכתב ט"ו תמוז תשי*ט)
(כ4 יר
במענה על מכתבו מששי בניסן, בעת רצון יזכירו אותו ואת זוגתו יחיו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להענינים אודותם כותב. ויהי רצון שיבשר טוב בכל זה, וכן מעסקנותו בתור גבאי, אשר אם אפילו ריש גרגותא משמיא קא ממני לי', כמאמר רז"ל, עאכו"כ 617גבאי בבית כנסת חסידותי, ואשר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל אישר המינוי שלו, ויהי רצון שינצל הכחות שניתנו לו -- לשָפר את הבית הכנסת ובית המדרש ביותר וביותר, עד שיוכל לשמש דוגמא חי' ווי א חסידישע שול, אַ חסידישער גבאי און חסידישע בעלי בתים דאַרפען אויסזהען. וכיון שאמרו רז"ל אין הקב"ה מבקש אלא לפי כחן, הרי בודאי שניתנו לו כחות להנהגת בית הכנסת בפרט, ולכל הבע"ב של בית הכנסת -- להביא ענין זה בפועל במילואו...
(ממכתב ט' ניסן תשט"ז)
קבלתי הידיעה ע"ד המאורע ל"ע ול"ע שקרה בבנין הישן של הישיבה,
ויהי רצון שבקרוב ממש תקוים במילואה השמועה מפי קדושי עליון שבכתי"ק רבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה) שאחרי השריפה מתעשרים, ומבאר בזה שזהו במדתו של יעקב נחלה בלי מצרים מבריח מן הקצה אל הקצה וכו
ובפרט ע"פ מה שיש להוסיף דיוק בזה, דלכאורה הוזכרו בהנ"ל שני הפכים, נחלה בלי מצרים, ומבריח מן הקצה וכו' שזהו מוגבל בשתי הקצוות.
וע'כ צ"ל שהכוונה איחוד שני הענינים האמורים, נחלה בלי מצרים במקום המוגבל, וכידוע הדוגמא בזה ע"ד דמקום ארון אינו מז המדה, שהוא אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו בדוקא ובמקום זה דוקא נמשך העניז דאינו מן המדה.
ועדיז -- בכל הזמנים -- בד' אמות של תורה, בתי מדרשים וישיבות, שבמקום המוגבל -- הנה נוסף על שהגבול מתברך במדה הכי גדולה מן הקצה אל הקצה, הנה בו נמשך הענין דנחלה בלי מצרים. [ולכן זהו רק במדת התפארת, ובפנימיות המדה -- שעולה בפנימיות הכתר ששם נמנעו הנמנעות], וק"ל.
בברכת הצלחה בעבודתם בקדש ולבשו"ט בכל האמור.
נ. בי
כיון שבכהנ"ל צריך לפרט הדברים ולפרש, המורם בהנוגע לפועל - שבגשמיות הדברים מגבית כספים וכו' שבטבעם גבולים הם, הנה יהי' הגבול דהסכומים הכי גדול, ובזה יושפע הענין לניצולם באופן דהפלגה.
הערות
עמוד 606
עמוד 607
- 1. לקוטי הוספות/ תרומה שיחות 07
- 2. בברכת כל טוב
- 3. (ממכתב ז' כסלו, תש"ג)
- 4. ב"ה, ט' אדר ה'תש"כ ברוקלין, 1. י.
- 5. ה' עליהם יחיו שלום רב וברכה!
עמוד 608
- 1. ובחב"ד: משלי בד ג-ד.
- 2. וכדעת כל חז"ל: מגילה כז, א. מפרשי התנ"ך לסוף מלכים. גדול הוא: דברים ד, א. סוטה ספ"ק.
- 3. פירוש רבנו הזקן: תניא פמ"א.
- 4. שתתפשט ירושלים כו: לקו"ת מסעי וראה יל"ש ישעיי תקג. בהלל ובהודות גו': עזרא ג, יא.
עמוד 609
- 1. מרז"ל והלכת כו: רמב"ם הל' דעות פ"א. זח"ב קסא, א ושם.
- 2. שהתחלתו באבן כו זת"א רלא, א.
- 3. כה אמר ה' גר: ישעיי כח, טז
- 4. תשובת הרמב"ם: נדפסה ביד החזקה (הוצאת שולזינגר) סוף ח"א סי' נז.
עמוד 610
- 10. לקוטי הוספות / תרומה שיחות
עמוד 611
- 1. לקוטי הוספות / תרומת שיחות 1
עמוד 612
- 12. לקוטי הוספות / תרומת שיחות
- 2. ב"ה. ג' סיון תשט"ו ברוקלין.
- 3. הנהלת בית המדרש נוסח האר"י ז"ל... ד' עליהם יחיו שלום וברכה!
עמוד 613
עמוד 614
- 164. לקוטי הוספות/ תרומת שיחות
- 2. בברכה -- בנוסח כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי" -- לקבלת התורה בשמחה ובפגימיות, לו ולכל מתפללי בית הכנסת חב"ד. -- המחכה לבשו"ט.
- 3. (ממכתב ה' סיוץ תשי"ד)
- 4. דעתי ברורה בזה, כמו שעניתי מכבר לכמה אשר שאלוני בנדון האמור, דעתי ברורה ובכל תוקף נגד תכנית האמורה. ואם חס ושלום תבא לפועל -- נגד השתתפות בזה.
עמוד 615
- 1. (ממכחב תחלת שנת תשל"ב בערך)
- 2. (ממכתב כסלו תשי"ז)
- 3. % + +
- 4. *) עייז נחשב בימה באמצע ביהכינ. המו"ל. **) במענה על השאלה, אם מספיק מקום פנוי -- שיעור שורה א' יושבים הפסק. המו"ל.
עמוד 616
עמוד 617
משנה תורה, הלכות דעות א׳ - הטקסט מספריא
דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם וזו משונה מזו ורחוקה ממנו ביותר יש אדם שהוא בעל חמה כועס תמיד ויש אדם שדעתו מיושבת עליו ואינו כועס כלל ואם יכעס יכעס כעס מעט בכמה שנים ויש אדם שהוא גבה לב ביותר ויש שהוא שפל רוח ביותר ויש שהוא בעל תאוה לא תשבע נפשו מהלוך בתאוה ויש שהוא בעל לב טהור מאד ולא יתאוה אפילו לדברים מעטים שהגוף צריך להן ויש בעל נפש רחבה שלא תשבע נפשו מכל ממון העולם כענין שנאמר אוהב כסף לא ישבע כסף ויש מקצר נפשו שדיו אפילו דבר מעט שלא יספיק לו ולא ירדוף להשיג כל צרכו ויש שהוא מסגף עצמו ברעב וקובץ על ידו ואינו אוכל פרוטה משלו אלא בצער גדול ויש שהוא מאבד כל ממונו בידו לדעתו ועל דרכים אלו שאר כל הדעות כגון מהולל ואונן וכילי ושוע ואכזרי ורחמן ורך לבב ואמיץ לב וכיוצא בהן.
ויש בין כל דעה ודעה הרחוקה ממנה בקצה האחר דעות בינוניות זו רחוקה מזו וכל הדעות יש מהן דעות שהן לאדם מתחלת ברייתו לפי טבע גופו ויש מהן דעות שטבעו של אדם זה מכוון ועתיד לקבל אותם במהרה יותר משאר הדעות ויש מהן שאינן לאדם מתחלת ברייתו אלא למד אותם מאחרים או שנפנה להן מעצמו לפי מחשבה שעלתה בלבו או ששמע שזו הדעה טובה לו ובה ראוי לילך והנהיג עצמו בה עד שנקבעה בלבו.
שתי קצוות הרחוקות זו מזו שבכל דעה ודעה אינן דרך טובה ואין ראוי לו לאדם ללכת בהן ולא ללמדן לעצמו ואם מצא טבעו נוטה לאחת מהן או מוכן לאחת מהן או שכבר למד אחת מהן ונהג בה יחזיר עצמו למוטב וילך בדרך הטובים והיא הדרך הישרה.
הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שוה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו לפיכך צוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד ומשער אותם ומכוין אותם בדרך האמצעית כדי שיהא שלם בגופו כיצד לא יהא בעל חמה נוח לכעוס ולא כמת שאינו מרגיש אלא בינוני לא יכעוס אלא על דבר גדול שראוי לכעוס עליו כדי שלא יעשה כיוצא בו פעם אחרת וכן לא יתאוה אלא לדברים שהגוף צריך להן ואי אפשר להיות בזולתן כענין שנאמר צדיק אוכל לשובע נפשו וכן לא יהיה עמל בעסקו אלא להשיג דבר שצריך לו לחיי שעה כענין שנאמר טוב מעט לצדיק ולא יקפוץ ידו ביותר ולא יפזר ממונו אלא נותן צדקה כפי מסת ידו ומלוה כראוי למי שצריך ולא יהא מהולל ושוחק ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות וכן שאר דעותיו ודרך זו היא דרך החכמים כל אדם שדעותיו דעות בינונית ממוצעות נקרא חכם.
ומי שהוא מדקדק על עצמו ביותר ויתרחק מדעה בינונית מעט לצד זה או לצד זה נקרא חסיד כיצד מי שיתרחק מגובה הלב עד הקצה האחרון ויהיה שפל רוח ביותר נקרא חסיד וזו היא מדת חסידות ואם נתרחק עד האמצע בלבד ויהיה עניו נקרא חכם וזו היא מדת חכמה ועל דרך זו שאר כל הדעות וחסידים הראשונים היו מטין דעות שלהן מדרך האמצעית כנגד שתי הקצוות יש דעה שמטין אותה כנגד הקצה האחרון ויש דעה שמטין אותה כנגד הקצה הראשון וזהו לפנים משורת הדין ומצווין אנו ללכת בדרכים האלו הבינונים והם הדרכים הטובים והישרים שנאמר והלכת בדרכיו.
כך למדו בפירוש מצוה זו מה הוא נקרא חנון אף אתה היה חנון מה הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום מה הוא נקרא קדוש אף אתה היה קדוש ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכנויין ארך אפים ורב חסד צדיק וישר תמים גבור וחזק וכיוצא בהן להודיע שהן דרכים טובים וישרים וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהדמות אליו כפי כחו.
וכיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עד שיקבעו בו יעשה וישנה וישלש במעשים שעושה על פי הדעות האמצעיות ויחזור בהם תמיד עד שיהיו מעשיהם קלים עליו ולא יהיה בהם טורח עליו ויקבעו הדעות בנפשו ולפי שהשמות האלו נקרא בהן היוצר והם הדרך הבינונית שאנו חייבין ללכת בה נקראת דרך זו דרך ה' והיא שלמד אברהם אבינו לבניו שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' וההולך בדרך זו מביא טובה וברכה לעצמו שנאמר למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו.
מצוטט ב־12 עמודים
אגרות קודש 12
- כרך א ‹ לו לקו"ש חט"ז ע' 607
- כרך ד ‹ א'ריז לקו"ש חט"ז ע' 611
- כרך ה ‹ א'שמו לקו"ש חט"ז ע' 610
- כרך יא ‹ ג'תקכז לקו"ש חט"ז ע' 612
- כרך יב ‹ ד'קלא לקו"ש חט"ז ע' 606
- כרך יב ‹ ד'ריד לקו"ש חט"ז ע' 616
- כרך יד ‹ ד'תתקפח לקו"ש חט"ז ע' 615
- כרך יח ‹ ו'תתקלו לקו"ש חט"ז ע' 616
- כרך יט ‹ ז'ריח לקו"ש חט"ז ע' 607
- כרך כ ‹ ז'תצג לקו"ש חט"ז ע' 617
- כרך כג ‹ ח'תתב לקו"ש חט"ז ע' 615
- כרך כג ‹ ח'תתכח לקו"ש חט"ז ע' 615

