שיחה יא

606שיחה יא

תרומה 607במענה על מכתבו, יקבל בצרוף לזה המחאה על הסכום של חמשים דאָלר, בתור הלואה לביה"ס ... המתנהל על ידו, ובטח ישתדל כת"ר להעמיד בקרוב ובע"ה את המוסד על יסודות של חי נושא את עצמו. וע"ד הצחות יש להעיר מתוד"ה שהחי (שבת צד.) שבמשכן -- ומיום שחרב ביהמ"ק כו' ד'א של הלכה (ברכות ח, א) -- לא היו נושאין דבר חי.

6.9

ועד שכון חב"ד אשר בירושלים עיה"ק, תבנה ותכונן במהרה על ידי משיח צדקנו

בנועם ושמחה קבלתי הידיעה ע"ד ,הנחת אבן הפנה של שכון חב"ד שיוקם בע"ה פעיה"ק ירושלים תו" -- הבע"ל, 608ויהי רצון אשר תהי' ההנחה בשעה טובה ומוצלחת, ובחב"ד יבנה השכון ויתכונן ויוגמר וימלאו כל עניניו בקרוב, בשעה טובה ומוצלחת,

שיכון אשר -- יהי רצון מבונה ירושלים, שכל בית בו יהי' בית גדול וכדעת כל חז"ל -- בית שמגדלין בו תורה, שמגדלין בו תפלה, שהדר ומשתמש בו -- גדול הוא כי לו גו' התורה הזאת שתחלתה גמ"ח וסופה גמ"ח,

בתים מיוסדים, נבנים ומתנהגים ע"פ תורת חסידות חב"ד, שהיא היא תורת הבעש"ט ז"ל (אשר השנה היא שנת המאתים להסתלקות הילולא שלו),

ובכל אחד מהם ובכללות כל השכון, יקוים הכתוב ושכנתי בתוכם, בתוך כל אחד ואחד, וע"ד פירוש רבנו הזקן, שוכן ומתלבש תוך כאו"א להחיותו ולקיימו כו' הוא* וכל אשר לו.

ויהי רצון אשר, מתאים לרצון רבותינו נשיאינו, יהי' שכון חב"ד מקום ממנו יפוצו המעינות בכל הסביבה ומחוצה לה, באופן דהלוך והתפשט הלוך ואור,

עדי יקוים היעוד, שתתפשט ירושלים על כל ארץ ישראל כולה, וארץ ישראל -- על העולם כולו.

בברכת הצלחה בכל האמור, ובפ"ש כל המשתתפים שליט"א בהנחת אבן הפנה של שכון חביד.

נש ב

במ"ש אודות אופן הנחת אבן הפנה, הנה ציון הנחת היסוד -- התחלת הבנין, יש לו יסוד בכ"מ בתורתנו תורת חיים, ולא עוד אלא שגם בהלל ובהודות להוי' כי טוב כי לעולם חסדו על ישראל. ובלשון הזהר (ח"ג נ, א): כד שארי למבני בעי לאדכרא בפומי דהא לפולחנא דקוב"ה הוא בני כ" וכדין סעייתא דשמיא שרי' על" וקוב"ה זמין עלי' קדושתא וקארי על" שלום.

609ע"פ מרז"ל והלכת בדרכיו מה הוא כו' וקוב"ה הרי אסתכל באורייתא וברא עלמא, שהתחלתו באבן שתי' שממנו הושתת וכו' -- מובן וגם פשוט אשר קודם להנחת האבן ישמיעו דברי תורה, וע"פ האמור -- ד"ת המדברים בעניני בית ושכון, אשר חלק חשוב מהם בדרושי חב"ד עה"כ מזמור שיר חנוכת הבית.

פעולת ההנחה -- ע"פ מרז"ל, שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תשב'ר הבל שאין בו חטא -- מהנכון שתעשה ע"י תשב"ר (ראה הלי ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ג).

כן ע"פ הכתוב כה אמר ה' אלקים הנני יסד בציון אבן אבן בוחן פנת יקרת מוסד מוסד -- נכון שאבן הפנה תהי' בדוקא אבן אשר בידי שמים (אף שאחרי זה אפשר להוסיף על" גם מלט וכו' ענינים שבידי אדם). והרי מתאים זה גם להענין ברוחניות -- שהתחלת ויסוד כל בנין ודבר הוא נתינת כח מלמעלה ואתדל"ע.

ועוד להעיר, אשר הגיעתני שמועה שישנם כאלה שבעת הנחת אבן פנה, כותבים הענין במגילה ויש מהדרין שיהי' כתוב בכתב אשורי וכו', ומניחים המגילה על יד לאבן הפנה -- והנה נוסף על תשובת הרמב"ם הידועה בהנוגע לקדושת כתב אשורי וכו', הרי, איך שלא תהי' הכתיבה - יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים -- עד שימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים. ובסגנוז חז"ל: כל המוסיף בזה - גורע בחביבות וחשיבות מנהגי ישראל המקובלים, אשר תורה הם.

610ב"ה, ט"ז טבת תשי"ב 611ב"ה, ג' דסליחות ה'תיש"א ברוקלין, נ.י.

צום נייעם יאָר הבא עלינו ועל כל בני ובנות ישראל לטובה ולברכה, שיק איך אייך מיין ברכה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

612בברכת כתיבה וחתימה טובה צו יעדו איינעם פון די מתפללים וחברים, הוא ואת ביתו, זרעו וזרע זרעו יחיו, בתוך כלל אחינו בני ישראל, לשנה טובה ומתוקה.

613(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

614... בנוגע לתכנית לקרא ,ועידה עולמית מבתי כנסיות" באה"ק תובב"א בשבועות הקרובים,

ומיוסדת דעתי על מה ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר עמדת כל גדולי ישראל ומנהיגיו בדור הקודם שהתנגדו בכל התוקף לתכנית האמורה הזה ודומה לה.

615ואם בדור הקודם התנגדו לזה כל גדולי ישראל, על אחת כמה וכמה בדורנו זה, דור יתום אשר אכשיר דרא ,בתמיי".

מובן ששמעתי טענת המחייבים אשר נשתנו העתים וכו', אבל כאמור, לדעתי ברור אשר השינוי, בעוה"ר, מדור הקודם לדורנו שולל עוד יותר תכנית האמורה, וד"ל.

...יישר כחו וגדול זכותו על שעלה בידו לעשות הנ"ל* וזיכה את הרבים וזכות הרבים תלוי בו. ובודאי במשך הזמן בדברי נועם ובאופן של

כבוד -- יוסיפו על הנ"ל עד שיהי' למעלה מקומת איש** ובזה הוא מהשיעורים שהן לפי מה שהוא אדם (כלים פי"ז מי"א), דזיל בתר טעמא דמילתא.

*) לסדר מחיצה בעזרת נשים. המו"ל. **) על השאלה אם הכוונה ל-6 רגל, השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א: לפחות. המו"ל.

...בין מקום קרה"ת ואה"ק -- לפחות שורה א' יושבים הפסק*.

.. .אז** צעיג אם יהי' ההפסק בר קיימא. 2) אם י"ל ע"ז אפילו בדוחק אמצע ביהכ"נ משא"כ כשיש עכ"פ שורה א' מתפללים. דלפעמים עכ"פ אמצע הוא לאפוקי קצוות -- (וכידוע הראי' מתרומות ג, ה. עיין בציון ירושלים

שם). (ממכתבי אייר תשכ"ד) 616. . . א) בענין* כניסת כלב לבית הכנסת.

אין להביא ראי' -- מקס"ד דספרי, לאיסור בפועל. ואין ללמוד איסורים מעניני דרוש, אפילו אם ת"ל שמשמע איסור זה בספר כלי יקר. כי הסגנון אין נכון וכו' -- רגיל במפרשים אפילו בפירוש טעמי איסורים.

ב) ועוד להעיר (ולפלא שלא מצאתי לע"ע מי שעמד ע"ז) שטעם הכלי יקר, וגם דספר החינוך, בהנוגע לכלב, מופרך ממ"ש (יומא כ"א ע"ב) אשר במקדש שני, אש שעל המזבח רבוצה ככלב. ואת"ל -- הרי זוהי גם ראי' שאין איסור בהבאת כלב לביהכ"נ.

ולכאורה הי' מקום לפרש את הנ"ל (בדוחק עכ"פ) שאין הבוונה שהאש הייתה בצורת כלב (או ארי' -- מקדש ראשון), אלא שאמרו זה על אופן רביצת האש, אשר במקדש ראשון הי' כמש"נ רבץ כארי וכלביא מי יקימנו, ז.א. בקביעות ולא קופץ ועולה, מה שאינו כן בכלב.

ואינו, כי גם צורת ארי וכלב היו שם, וכפירוש רש"י על אתר, ובזחיג (ריא, א), בתקו"ז תקון כ"א (סב, ב) ועוד -- דחמאן דיוקנא דארי" וכלב.

ג) בסוף השו"ת, דאין חיוב ללכת לביהכ"נ כו' -- עיין שו"ע או"ח ס"צ ס"ט והלאה וש"נ -- ומפורש בכ"מ -- דישתדל ומצוה לרוץ וכו' וכו'. ומש"כ בשם מהרי"ל -- במג'א בסי' תט"ו סק"ב דנסתפק למהרי"ל אבל לפי מ"ש כו' ודאי כו'. (בא"ח החדש שם -- שבשו"ת חו"י סקייב ושו"ת ר"מ זיסקינד סוס"א דחו דברי המג"א, ואינם תח"י).

ובכגון דא -- עוד נקודה מיוחדת בדבר, ע"פ הפס"ד בשו"ע או"ח סוף סי' פ"ה, כי הוא עצבון גדול שהכל מתאספים והם יעמדו חוץ (אף שבשו"ע הוא רק שבועים בחדש וגם זה לא לתמיד, משא'"כ בסומא וכו'). מובן שאפשר לסדר הכניסה לביהכ"נ בעזר בן אדם, אבל המדובר כאן -- אם יש ענין בכניסתו (שזהו או משום צער או - לגודל הענין דתפלה בביהכ"ג דוקא), שאז יש לחפש דרכים לאפשר הכניסה, וק"ל.

(ממכתב ט"ו תמוז תשי*ט)

(כ4 יר

במענה על מכתבו מששי בניסן, בעת רצון יזכירו אותו ואת זוגתו יחיו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להענינים אודותם כותב. ויהי רצון שיבשר טוב בכל זה, וכן מעסקנותו בתור גבאי, אשר אם אפילו ריש גרגותא משמיא קא ממני לי', כמאמר רז"ל, עאכו"כ 617גבאי בבית כנסת חסידותי, ואשר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל אישר המינוי שלו, ויהי רצון שינצל הכחות שניתנו לו -- לשָפר את הבית הכנסת ובית המדרש ביותר וביותר, עד שיוכל לשמש דוגמא חי' ווי א חסידישע שול, אַ חסידישער גבאי און חסידישע בעלי בתים דאַרפען אויסזהען. וכיון שאמרו רז"ל אין הקב"ה מבקש אלא לפי כחן, הרי בודאי שניתנו לו כחות להנהגת בית הכנסת בפרט, ולכל הבע"ב של בית הכנסת -- להביא ענין זה בפועל במילואו...

(ממכתב ט' ניסן תשט"ז)

קבלתי הידיעה ע"ד המאורע ל"ע ול"ע שקרה בבנין הישן של הישיבה,

ויהי רצון שבקרוב ממש תקוים במילואה השמועה מפי קדושי עליון שבכתי"ק רבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה) שאחרי השריפה מתעשרים, ומבאר בזה שזהו במדתו של יעקב נחלה בלי מצרים מבריח מן הקצה אל הקצה וכו

ובפרט ע"פ מה שיש להוסיף דיוק בזה, דלכאורה הוזכרו בהנ"ל שני הפכים, נחלה בלי מצרים, ומבריח מן הקצה וכו' שזהו מוגבל בשתי הקצוות.

וע'כ צ"ל שהכוונה איחוד שני הענינים האמורים, נחלה בלי מצרים במקום המוגבל, וכידוע הדוגמא בזה ע"ד דמקום ארון אינו מז המדה, שהוא אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו בדוקא ובמקום זה דוקא נמשך העניז דאינו מן המדה.

ועדיז -- בכל הזמנים -- בד' אמות של תורה, בתי מדרשים וישיבות, שבמקום המוגבל -- הנה נוסף על שהגבול מתברך במדה הכי גדולה מן הקצה אל הקצה, הנה בו נמשך הענין דנחלה בלי מצרים. [ולכן זהו רק במדת התפארת, ובפנימיות המדה -- שעולה בפנימיות הכתר ששם נמנעו הנמנעות], וק"ל.

בברכת הצלחה בעבודתם בקדש ולבשו"ט בכל האמור.

נ. בי

כיון שבכהנ"ל צריך לפרט הדברים ולפרש, המורם בהנוגע לפועל - שבגשמיות הדברים מגבית כספים וכו' שבטבעם גבולים הם, הנה יהי' הגבול דהסכומים הכי גדול, ובזה יושפע הענין לניצולם באופן דהפלגה.