שיחה א

141שיחה א

141 ויקרא

. . . בנועם קבלתי מכתבו בו מודיע אשר קבל הקבלה בתור שו"ב, ויהיר מהשי"ת אשר יצליח במלאכתו מלאכת שמים, ובטח ידוע לו מפסק נשיאינו רבוה"ק ובפרט רבינו אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצ"צ בשו"ע ושו"ת שלהם אשר שו"ב צריך להיות ירא שמים ביותר, וכיון שהכל הוא בהשגחה פרטית הנה ניתנו לו הכוחות ע"ז, ואין הדבר תלוי אלא בו, וביגיעת נפש ויגיעת בשר המתאימה יצליח גם בזה, ומתאים למ"ש תנא דבי ר' ישמעאל אין ושחט אלא ומשך, הנה כשם שמתפקידו של השו"ב הוא -- בגשמיות -- למשוך בשר הבהמה והעוף ממדריגת בעל חי שיוכל להיות דם ובשר כבשר המדבר, הנה יצליח ג"כ למשוך להחיות את נפש הבהמית, הן שלו והן של אחרים, שתתבטל

ותתכלל בנפש האלקית הנקרא א' דם אדמה לעליון ... (ממכתב י"ח תמוז, תשי*ב)

₪7

\ . . נהניתי מההתענינות שלו במצב ענין השויב במחנו, אף שנצטערתי במאד, על המאורעות והענינים שלא כדבעי, שמזכירם במכתבו. וכנראה שכוונתו בזה הוא לשו"ע. ובטח ימים אלו תהי' הזדמנות לדבר עם עוד אחדים מאנ"ש אשר יכולים להתערב בזה, ותקותי שיעלה סו"ס לתקן את המצב לאט לאט. מובן מעצמו שלא אזכיר שההודעה הראשונה באֶה מכת"ר שי'. והשי"ת יזכהו להצליח בלימוד ובמלאכת הקדש בלי שום מכשול ח"ו. וידוע ג"כ הפירוש במרז"ל אין ושחט אלא ומשך, שהוא, כמו שע"פ פשוט, ענין השחיטה היא להכשיר את בשר הבהמה והעוף להעלותם ממדריגת חי למדריגת מדבר (כיון שנעשה דם ובשר של האדם) חרי יִעָשה ג"כ ענין זה ברוחניות, להמשיך ולהעלות את הנפש הבהמית למדריגת אדם שהוא מל' אדמה לעליון, וכמ"ש בשליה דף ז' ע'יב, והוא בס' עשרה מאמרות, מאמר אם כל חי חלק ב' סימן ל"גי

(ממכתב ז' אלול תשי"ב) 142. . . טוב הדבר אשר התדברו בענין השו"ב אשר אלו שהתאמנו ושלא התאמנו עדיין כראוי במלאכת הקדש זו -- הן בעצם העבודה והן בידיעת ההלכות על בוריים. הנה יחזרו וימשיכו הלימוד בזה -- אף שכבר מהם שממלאים משרות זביחה -- שרבני אנ"ש ישגיחו ע"ז וידוע הדבר אשר נוסף על ידיעת ההלכות ואומנות הזביחה הנה עיקר הדבר היראת שמים שדורשים משו"ב עוד יותר מרב, ונזכה להמיועד יום בוא השוחט הגדול הוא הקב"ה כמרז"ל (סוכה נב, א) ואתענג לשמוע בשורות טובות מכלם שיחי' בגשמיות, ואשר כולם כאחד ממלאים ומרגישים תפקידם אשר הם נשיהם ובניהם ובנותיהם כולם אחוזים וקשורים בנשיא הדור הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר ראש ומוחין של דור זה ואשר הם כולם הם חלק מקומת דור זה. והרי בטוח הדבר אשר הראש מבטיח אשר כל החלק (לא רק מילוי של אחד מצרכיו הפרטים) הרוחני וה" גשמי גם יחד . ..

(ממכתב ז' אדר א', תשי"א)