שיחה כא
398שיחה כא
. . . והרי מתאים לההכרזה הנהוגה בליובאוויטש מלפנים בשילהי שמחת תורה -- הנה מתחיל עתה הסדר -- ויעקב הלך לדרכו. והרי קרוב לודאי אשר בהכרזה זו היתה הכוונה .גם לסיום הענין: ויפגעו בו מלאכי אלקים (וכדרז"ל תנחומא ס"פ משפטים. זהר ח"ג רח"צ, א. עייייש).
ולהעיר אשר במדרש תנחומא,
שלגבי הזהר +* הרי זה נגלה דתורה, ובפרט ע"פ השייכות דתנחומא ומדרש ילמדנו, אשר כשמו כן הוא -- לימוד הלכות,
נתפרש הענין דויפגעו בו מלאכי אלקים -- במלאכים, ובזהר, פנימיות
התורה -- על הקב"ה, ודו"ק. (ממכ' כ"ג מ"ח תשכ"א)
*) ראה לקו"ת ויקרא (ה, ד). הל' ת"ת לרבנו הזקן רפיב.
וזאת הברכה
. . . אודה בעד איווי הצלחה בעבודתנו להפיץ מעינות חב"ד חוצה, ויה"ר שתקוים ברכתו; שבודאי יוצאת מקול"ע, וכת"ר, כהן, נוטל חלק - בעבודה -- ובמילא גם בשכר הבא עי"ז. ובכיון הנני כותב .בעבודתנו* כי עבודה זו שלו היא בעיקרה, ובעבודה זו בטוח הוא אשר שלו היא ובחלקו נפלה, 399והחילוק בין סוגים אלו בכלל -- אף שכאו"א מהם כלול מכולם -- כתוב בתנ"ך שנוי ברז"ל ונפסק להלכה למעשה ביד להרמב"ם: א) בחלוק בין לוי לשאר ישראל וז"ל (סוף הל' שמטה ויובל): (שבט) לוי . . שהובדל לעבוד את ד' ולשרתו (הכונה על עבודת המקדש, וכמ"ש בהל' בהמ"ק רפיג), ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים -- (ומפני שכל סוג מכהן לו"י כלול מכולם לכן מסיים שם: ולא שבט לוי בלבד אלא כל כו" ועייג"כ יומא כו, א)י
-- ובזה נכללו גם כהנים, ב) מוסיף הכהן על הלוי, אשר (הל' כהמ"ק רפ"ד) הובדלו מכלל הלוים לעבודת הקרבנות -- כמש"נ (דברים לג, יוד) יורו משפטיך -- דקאי על כל השבט וגם הכהנים בכלל -- ישימו קטורה גו דקאי רק על הכהנים,
והנה קיום הציווי דיורו משפטיך ותורתך -- יכול להיות בת"ת לרבים
איזה לימוד שיהי', ישימו קטורה וכליל, אשר עתה הוא התפלה שכנגד תמידין
תקנו, וריה"ו אמר, מנחה כנגד קטורת תקנוה (תוד"ה עד ברכות כו, ב: ועייג'כ
לח"מ בהל' תפלה פ"ג ה"ב) -- יכול להיות ע"י שמעורר את חברו לעבודת התפלה והדבקות בבורא באיזה אופן שיהי',
(23ו
הערות
עמוד 398
- 1. (משיחת ש"ק בראשית, מבה"ח מ"ח, התועדות שני", בהמשך להתועדות שמח"ת תשילז) ₪70
עמוד 399
- 1. כי הנה, בכלל, הרי בבחור האדם דרכו בחיים ועסקיו, אינו יודע בבירור אם כיון אל חלקו בבחירתו -- וכמארז"ל (פסחים נד, ב) ז' דברים מכוסים מבנ"א ואלו הן כו' ואין אדם יודע במח משתכר -- לא כן ענינים שאינם תלוים בבחירה וניתנו לו מלמעלה, שבודאי אליו הם שייכים ובהם צריך הוא לשמש את קונו, שזהו תכלית בריאת האדם עלי אדמות וכמרז*ל (משנה סוף קדושין) אני נבראתי לשמש את קוני. ובפרט ענינים אלו הם כל הדברים הניתנים לאדם מלידה, ולדוגמא אם הוא ישראל, לוי או כהן.
- 2. אבל ב' הענינים יחד, יורו תורתך וגם כליל, תורה ותפלה. ששניהם מוטלים על הכהן כנ"ל, זהו דוקא ע'"י תורת חסידות חב"ד, שהיא הכוללת גם שתיהם : תורה ביר"ש ועבודת התפלה ע"י חב"ד ...
- 3. (ממכ' יב אלול תש"ה)
- 4. ₪4
מצוטט ב־2 עמודים
אגרות קודש 2
- כרך ב ‹ קצד לקו"ש ח"ט ע' 398
- כרך כ ‹ ז'תנז לקו"ש ח"ט ע' 398

