שיחה כה

370שיחה כה

. . . במש"כ בדה'ח על אבות (פ'ה, מי"ט) דבאברהם כתיב שני נעריו עמו ובבלעם -- אתו ובס"ת ובחומשים הוא להיפך -- אפ"ל שהוא ע"פ הגירסא בתנחומא (וירא, ור"פ אמור), ויק"ר פכ"ו 1

גירסתנו בס"ת וחומשים אושרה במנחת שי לבלק (כב, כב):.,

(ממכתב יא תמוז תשי"ט)

₪70

. . . ע'פ פירוש המגלה עמוקות ר"פ אמור דעז כנמר -- תורה (ע"פ ביצה כה, ב), קל כנשר רחמני -- אהבה, רץ כצבי -- מצות (ע"פ ברכות ו, ב) וגבור כארי -- יראה (אותיות ארי'), ומכוון לד' אותיות שם הוי' (ראה זח'ג קכג, ב. תגיא רפמ"ד) --

הנה יראה (תתאה) תרעא לאעלאה לכל מדריגות אלו ויסודם (ראה זח'א ח, א. קונטרס העבודה פ"ב) ויראה (עילאה) היא תכליתם וכמשינ (דברים ו כד. ראה תניא ספכ'"ג). וי"ל שזהו ג"כ סיום המאמר: לעשות רצון כו' -- קוצו של יו"ד (אגרת התשובה פ"ד. ובכ"מ) -- ואכ"מ.

אבות פ"ו

א. ר"מ אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו. נקרא ריע כו' ומגדלתו ומרוממתו עַל כל המעשים. וכתב במדרש שמואל ש,זוכה לדברים הרבה אין הכוונה על אותם דמפרש ואזיל נקרא ריע אהוב כו', דא"כ הי' לו לפרש הדברים שזוכה בהם . . ואח"כ יאמר ולא עוד וכו' . . לכן נראה שמה שאמר זוכה לדברים הרבה, הם דברים אשר לא זכרם פה . . והם טובות העוה"ז'".

אבל אינו מובן: למה אומר ,דברים הרבה" סתם ואינו אומר (אפילו לא ברמז) למה הוא מתכוין1 371גם צריך להבין: הפירוש ב,כל העולם כולו כדאי הוא לו" בפשטות הוא, שהעולם ,נברא בשבילו" (פירוש המיוחס לרש"י). ואינו מובן: א) הרי עסק התורה שלו לשמה הוא מקיים את העולם בפועל, כדאיתא באבות רפ"ה ,לצדיקים שמקיימין את העולם", ולמה אומר שהעולם הוא כדאי לו? ב) גם מי שעיקר עסקו הוא לא בלימוד התורה כ"א במצות מקיים הוא את העולם (שהרי תואר ,צדיק" הוא למי שמקיים את המצות). ולמה אומר שמי שהוא עוסק בתורה, ובאופן ד,לשמה", הוא דוקא ,כל העולם כולו כדאי הוא לו"1

,העוסק בתורה לשמה", פירושו הוא לשם התורה עצמה, לא לשם איזה ענין אחר, גם לא בשביל קיום העולם הנעשה ע"י לימוד התורה, ומכיון שהתורה היא למעלה מכל הגבלות העולם, שהרי היא מיוחדת עם עצמותו ית', לכן נפעל גם אצל לומד התורה לשמה -- לשם התורה עצמה -- שבכל ענין וענין שבתורה [ועד"ז בכל דבר שבעניני העולם. שהרי גם התהוות הנבראים הוא בכח הא"ס] רואה הוא ,דברים הרבה", היינו ריבוי פרטים לאין קץ (כי אמיתית תואר ,הרבה" שייך על בלי מספר). כי עגין הבלתי מוגבל, כשהוא בא לידי התחלקות פרטים, הוא בריבוי פרטים לאין קץ, כמבואר בכמה מקומות.

והזוכה לזה הוא מי שעוסק בתורה לשמה דוקא, כי כאשר עסקו בתורה הוא לא לשם התורה עצמה כ"א מצד איזה ענין אחר -- מכיון שכל הענינים מוגבלים הם, לכן גם התורה שלומד (בשביל ענינים אחרים) היא בהגבלה אצלו, אבל כשעוסק בתורה לשמה, אז לימודו בתורה הוא בבחי' בל"ג, ,דברים הרבה" ו;זוכה לדברים הרבה" שבכל ענין וענין שבתורה שלומד, הוא רואה שייכותו של ענין זה לכל התורה כולה -- ,דברים הרבה" לאין קץ. ועד"ז הוא גם בהנוגע לכל ענין שבעולם, כג"ל.

ג. וזהו ג"כ מה שממשיך: ,ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו" -- היינו שהרגש זה נפעל לא רק אצלו, אלא ע'י לימוד התורה לשמה שלו, נעשה כן בכל העולם כולו, שגם כל העולם רואה הבליג והא"ס שבעולם ושבתורה.

אלא שפעולה זו שפועל בהעולם, היא רק מצדה שמצד הבחינה שלו נפעל כן גם בכל העולם. אבל בנוגע לה,עולם" גופא -- הרי נידון הוא אחרי רובו, רצון הקב"ה הוא שכאו"א יעבוד בעצמו את עבודתו לכן בכדי שה,עולם" יזכה ל,דברים הרבה', זה תלוי בעבודה של כו"כי

וזהו מה שמדייק ,כל העולם כולו כדאי הוא לו", שזהו רק באופן של ,כדאי" (אבל לא נעשה כן בפועל) -- כי פעולתו ב;כל העולם כולו" היא רק מצד הבחינה שלו, כנ"ל.

372ד ומסיימת המשנה ,ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים". היינו שעכ"פ מורגש בכל המעשים. שמרומם עליהם (ע"ד רוממות המלך על בני המדינה -- מאן מלכי רבנ),

אמנם כדי להביא בפועל דכל העולם יזכה לדברים הרבה, הוא ע"י העבודה שיקרב עוד יהודי ועוד יהודי וכו' לתורה ומצות ובפרט ללימוד התורה לשמה, ואז יהי' זה בכל העולם כולו, כי ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי, פי ה' דיבר, היינו שיזדכך עין השכל, ואח"כ עין הבשר, של כאו"א, ויראו פי הוי' שבכל דבר, בכל פרט -- דברים הרבה.