שיחה כב
1293שיחה כב
ניסן
...ובחדש גאולה זה: הנה אמרז"ל (ר להגאל (ועיי"ש כז, א תוס' סד"ה כמאן) "ה י, ב ושם) שרא"א בתשרי עתידין ומפרש טעמייהו דר"א יליף שופר שופר
מוימ
מר"ה ולר"י ליל שמורים המשומר ובא
וי"ל דלשיטתייהו אזלי בסנה' (צז, ב) תשובה – שוב ראיתי שכ"כ בסי' מהרי"ד מ"ש הרמב"ם בהל' תשובה (פ"ג, ה"ד), כו' תשרי ותשבוק ותכפר כו'.
"ב.
דרא"א דנגאלין ע"י שמעצמן עושין
– וזהו ג"כ הילפותא משופר דר"ה וע"פ ועייג"כ ויק"ר (פכ"ט) שופר אם שפרתם
מעמיד
ורי"א דאפי' אין עושין כו' הקב"ה להן כו' ומחזירן למוטב, והוא כמו
(שמו
ביצי"מ שנגאלו בזכות קבלת התורה עליהם כו' מכאן מודעה כו'.
והנה ידוע שיש עולם שנה נפש, והנ החילוק ע"פ פשוט, דלר"א צ"ל זכו דוקא
"ר פ"ג) ואמרז"ל (שבת פח, א) כפה "ל הוא בשנה ונפש ואואפ"ל דבעולם וא"כ הוא ענין אחישנה, ור"י אפ"ל גם
בתו
לא זכו בעתה. ומבואר הנפ"מ בעולם סד"ה יביאו לבוש מלכות.
והנה בכ"ז אינו דומה למודעה רבה טענת אונס, משא"כ עתה דמצווין, ע"י הרמב"ם (גירושין פ"ב, ה"כ) דמי שתקפו
"א סד"ה עד דלא ידעי ובשערי אורה דמ"ת, כי אף עדיין לא היו מצווין ויש
האונס עושין בלב שלם, וכמו שביאר
יצה"ר לבטל מצוה כו' והוכה עד שעשה
להיות
כו' אין זה אנוס כו' מאחר שהוא רוצה מישראל כו'.
ניסן
ב' *
בתשרי
...ידועות שתי הדיעות (ר"ה י, ב): דברי אלקים חיים, וכמ"ש בתוד"ה כמאן דרוש א. נהר שלום עד, ב. בע"ח דפוס אחד עם פי' התוס').
נבה"ע או בניסן נבה"ע, ואלו ואלו (ר"ה כז, א ועייג"כ בשער הכוונות ר"ה ורשא הוא ח"ג ל"ט ע"ד. שעולה בקנה 1293והנה ע"פ דעת רז"ל דבניסן נבה"ע, יום ב' ניסן זה מכל** שאר ימי עולם שלא עמו אפילה (מדרש תהלים פצ"ב. וראה ג" ב. ועוד) משא"כ בכל שאר הימים שאחר שנאמר גם בהם ויהי ערב ויהי בוקר – (ועייג"כ פדר"א פי"ח). יום ב' ניסן היינו שבת הראשון. ומחולק
הי' בו לילה כלל וכמרז"ל שלא שימשה
כ ירושלמי ברכות פ"ח ה"ו. ב"ר פי"א,
החטא, ואפילו ימים שקודם חטא עה"ד
עד לעת"ל שעז"נ ולילה כיום יאיר
ענין
ואולי י"ל בדרך אפשר שזהו ג"כ נקראת אילנא דחיי (כמו שנתבאר באגה" עוסקת ביחוד לתקן מה שנגרם ע"י חטא אילנא דחיי (כמשנ"ת בקונרס עץ החיים מלמעלמ"ט ולא ע"י התלבשות (שזהו ג"כ תורת המוסר).
פנימיות התורה בכלל, שהיא דוקא ק סכ"ו) ותורת החסידות בפרט, שהיא עה"ד, ובכ"ז היא היא פנימיות התורה לבעל ההילולא) כי עיקר בירורה בדרך
אחד מהחילוקים העיקריים שבינה ובין
ביתר
והפצת המעינות של תורה זו חוצה שאת ויתר עוז הוא ע"י כ"ק מו"ח
ניסן,
אדמו"ר הכ"מ, הנשיא שנכתר ביום ב'
ויה"ר אשר ביום מסוגל זה יהי' כל השפעות נשיאנו הכ"מ בגו"ר. ובניסן זה בניסן עתידים להגאל ע"י מ"צ בב"א.
ואכמ"ל. אחד ואחת מאתנו כלי להמשיך ולקבל
ממש יקויים יעוד רז"ל1 בניסן נגאלו
ויקרא מקומות
... בודאי ידוע לו מהמובא בכמה בחסידות, עפ"י מארז"ל אין ושחט
השחיטה
אלא ומשך, שכמו בגשמיות, הנה ע"י ממצבם באופן שיוכשרו להיות דם ובשר
כשרה מושכים את הבהמה והעוף כבשר האדם, הנה כן הוא גם ברוחניות,
הבהמית
אשר צריך להמשיך את גופו ונפשו שיוכשרו להפך לנפש האלקית נפש (וכמ"ש בס' עשרה מאמרות מאמר
לעליון
האדם, שנקראת כן על שם אדמה אכ"ח חלק ב' סימן ל"ג בשל"ה דף ש"א ע" היינו באם נפיש חיות של הנפש הבהמית לתאוות אכילה ושתי' (ברכות לב א') והן ספ"ו) היינו קנה וושט, ואם זוטר חיותי' ב ובכמה מקומות), ע"י שחיטה כשרה,
ע"י שחיטת שני סימנים, הן בהנוגע
בהנוגע לשאיפת אויר הסביבה (תניא – עכ"פ בשחיטת אחד הסימנים באותו
הערות
עמוד 1293
- . (ממכתב ניסן תש"ג) זצוקללה
- . הוא "יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) פ"א ה"ז: שהמלכות ירושה כו' ולא המלכות בלבד אלא ישראל) יום בו נעשה בנו יחידו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר (לשון כ"ק אדמו"ר שליט"א בהקדמתו לקונט' ב' ניסן תש "ה נבג"מ זי"ע, ובמילא (ראה רמב"ם הל' מלכים כל השררות. – ובספרי (דברים יז, כ) איתא: כל פרנסי זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ – נשיא ומנהיג דורנו" "י (קונט' עו)). המו"ל.
עמוד 1293
- 1. כן סתם בשמות רבה פט"ו, יא.
- . כיום תמים דגבעון (ע"ז כה, א) הי' רק בחצי כדור (ממכתב כ"ה אדר תש"י) הארץ, כמובן.
שמות רבה ט״ו:י״א - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לג, יב): אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹהָיו, מִשֶּׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, קָבַע בּוֹ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, וּכְשֶׁבָּחַר בְּיַעֲקֹב וּבָנָיו קָבַע בּוֹ רֹאשׁ חֳדָשִׁים שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁבּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבוֹ עֲתִידִין לִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, טו): כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּבוֹ נוֹלַד יִצְחָק, וּבוֹ נֶעֱקַד, וּבוֹ קִבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת, וּבוֹ רָמַז לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא רֹאשׁ לָהֶם לִתְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהוֹצִיא אֶת בְּנוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין, אָמַר עֲשׂוּ אוֹתוֹ יוֹם טוֹב כָּל הַיָּמִים שֶׁבּוֹ יָצָא בְּנִי מֵחשֶׁךְ לְאוֹר, מֵעֹל בַּרְזֶל לְחַיִּים, מֵעַבְדּוּת לְחֵרוּת, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. כָּךְ הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מִבֵּית הָאֲסוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, ז): מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קז, יד): וַיּוֹצִיאֵם מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת. מֵעֹל בַּרְזֶל לְעֹל תּוֹרָה, מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, לד): גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ. לְכָךְ קָבַע לָהֶם שִׂמְחָה שֶׁהוּא נִפְרָע מֵאוֹיְבֵיהֶם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ד): וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ.