שיחה ו
663שיחה ו
פומך
...בפשיטתא תרגם הפסוק "ועל מלת השבעים והוולגאטא תרגמו "ישמע".
וא"כ פי' כוונת הענין ולא תרגום התיבה או נשק ולא נשיקה, כי לפי' האחרון הוא
* *
נסב דינא כולא עמא". וכן בתרגום
בדיוק אבל ג"ז קרוב לפי' מל' משק ענין של כבוד ולא שמיעה לפקודתו. *
ויחי
[תרגום ב"ה, כ"ד טבת ה' תשכ"א
יום ההילולא של אדמו"ר הזקן,
בעל התניא והשלחן ערוך,
זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,
ברוקלין נ.י. שלום וברכה! חפשי]
על אדמו"ר הזקן (שיום ההילולא
הוראה)
להלן סיפור־תורה (סיפור המשמש שלו ביום כתיבת מכתב זה) אותו שמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר...
הפסוק
כשהיה ה"צמח צדק" ילד ולמד את עשרה שנה" – פירש לו ה"מלמד" שלו
"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע את הפסוק שיעקב חי את שבע עשרה
שאל ה"צמח צדק" את סבו אדמו"
הביתה
שנותיו הטובות ביותר במצרים. בבואו הזקן: כיצד אפשרי הדבר שיעקב אבינו, בחיר האבות, שנותיו הטובות ביותר
מכל
נחשבות אלו אשר חי במצרים, הטמאה
ענה לו אדמו"ר הזקן: נאמר "ואת הארצות?
יהודה
שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו
מצטט)
גשנה", והמדרש מסביר (כפי שרש"י שלח לפניו את יהודה להתקין לו ישיבה תורה מתקרבים אל הקב"ה, וגם במצרים
* *
שיעקב אבינו לפני שנסע למצרים בה ילמדו השבטים תורה. כשלומדים היה – ויחי".
* 664ההוראה מן האמור: כשיהודים עומדים להתיישב במקום מסויים, מתי והיכן
לכונן
שיהיה, צריכים הם בראש ובראשונה עבור הדור הקשיש (יעקב, האב) כי אם
שם מקום ללימוד התורה, ולא רק גם, כאמור, כדי שהשבטים, הבנים,
ההכרה
הדור הצעיר, ילמדו תורה. וכששוררת והישוב היהודי – מבססים ומרחיבים את
שזה ראשית ויסוד החיים היהודיים מוסד התורה ונוצר מרכז לתורה. דבר
ביותר,
זה מבטיח ששנים אלו תהיינה הטובות בגלות.
כן, כאמור, מתקרבים ע"י כך אל
למרות שמבחינה חיצונית נמצאים הקב"ה, אדון העולם, ומקבלים במדה
הצרכים,
מוגדלת את ברכות הקב"ה לכל התומכים והעסקנים המאפשרים את לימוד
* *
לא רק הלומדים בלבד כי אם גם והפצת תורה ומצוות... *
שמות
[תרגום ב"ה, ז' טבת ה'תשי"ז,
ברוקלין נ.י. שלום וברכה! חפשי]
"ר הזקן, בעל התניא ושלחן־ערוך,
אדמו
... בהסתמך על הפתגם הידוע של יוצר תורת חסידות חב"ד, ש"יהודי צריך פרשת השבוע – רצוני לעמוד בקצרה על ישראל, זמן־התורה בו מתקיימת החגיגה.
בפרשת – גלות ראשונה זו מסופר על נכריה, בין עם נכרי גדול ואדיר במצרים, לחיות עם הזמן", עם הזמן והרוח של
הפרשה הראשונה: ואלה שמות בני קומץ בני ישראל, שבעים נפש, בארץ לא איבד עשתונותיו, לא התרשם כלל.
הבינו
הישראלים הראשונים בגלות הראשונה יחודם ועצמאותם, שעליהם שמרו בתוקף שבזכות שלא שינו את שמם ומנהגיהם
כי סוד קיומם הוא השוני שלהם,
וללא פשרה, וכפי שחז"ל מסבירים נגאלו מן הגלות. לא זו בלבד שהכרה
והמצריים
יהודית זו שמרה אותם מפני פרעה התרבו בכמות והתחזקו ברוח (איכות),
אלא שאף "כן ירבה וכן יפרוץ", עד שזכו לגאולה ולקבלת התורה,
תכלית
שהאירה את כל העולם והשלימה את בריאת העולם.
הערות
עמוד 663
- . סיפור־תורה: ראה "היום יום" יח טבת. פירש: לפי בעל הטורים. ראה גם זוהר חלק א' רטז, ב. יהושע כשלומדים תורה כו': ראה מדרש, מובא ברד"ק מתקרבים: ראה זוהר חלק א' ריא, א. יא, טז. פרקי דר"א, פל"ט.