אמור

205אמור

במענה למכתבו ממוצש"ק, בו כותב בשם חבירו בהנוגע לפסק דין מפורש בשו"ע אבה"ע, ובכ"ז בקש ממנו לשמוע ממני תשובה על שאלה הזאת^*, כדי שיהי' בטוח.

ולפלא הדבר, מה יש להוסיף חוזק ותקיפות לפסק דין מפורש בתורתנו הק' תורת חיים.

אבל כיון שכל ענין הוא בהשגחה פרטית, באתי להוסיף עוד נקודה בהאמור, שתקותי שימצא אותיות מתאימות להסבירו כפי הצורך, פרטי נקודה זו.

שבעניני נשואין, כל עשי' היפך דעת תורתנו תורת חיים, הנה נוסף על ענין העבירה ככל העבירות שבתורה, פרט נוסף ועיקרי, שבזה מחטיאים עוד אחד, את השני שבענין הנשואין, וגם ממשיכים צרה על הילדים הנולדים לאחרי כן, ופשוט גודל ענין מזכה את הרבים והפכו מחטיא את הרבים ותקלה לרבים.

ועוד זאת, שאף שבכלל אין לך דבר העומד בפני התשובה, הנה בהנ"ל אין מספיקה תשובת עצמו, אפילו כשתהי' בשלימות, שהרי עוד שני מעורב בהענין [ובפרט שיולדו ילדים, כמובן ג"כ ממ"ש בספר תניא קדישא סוף פרק ז'].

מהאמור מובן ג"כ, שכיון כלשונו במכתבו, השואל אוהב את הבחורה, הרי זוהי סיבה נוספת, שלא ימיט עלי' שואה, ע"י נשואין היפך רצון בורא עולם ומנהיגו, וק"ל.

ויהי רצון שכשם שכתב האמור, יבשר טוב בזה, שהשואל וגם הבחורה יבנו כאו"א ביתם בפ"ע דוקא בישראל על יסודי התורה והמצוה דוקא, שאז הוא בנין עדי עד.

ואנצל הזדמנות זו לעוררו על ההכרח הגמור לקבוע עתים בלימוד פנימיות התורה אשר בדורנו נתגלתה בתורת החסידות, שאם בכל הזמנים ובכל המקומות הי' הכרח בזה, עאכו"כ בתקופתנו זו ובמדינות אלו בפרט.

(ממכתב ו' ניסן תשי"ט) 206... כיון שכפי מכתבו הנה הכלה היא בת כהן^*, הרי עפ"י דרז"ל צריך הוא להוסיף כח בלימודו ובשיעוריו בתורה למען שיתקרב למעלת תואר תלמיד חכם עכ"פ כפי יכולתו.

אינו כותב למתי קבעו זמן הנשואין בשעה טובה ומוצלחת, ומהראוי אשר נוסף על שיעוריו הנ"ל ישתדל לגמור את המשניות כל הששה סדרים אם יש עדיין איזה חדשים עד זמן החתונה, או עכ"פ סדר אחד או שנים אם זמן החתונה בקרוב, ובכל אופן ילמוד מסכת כלה. ויתן השי"ת שיהי' הכל בשעה טובה ומוצלחת ולמזל טוב.

(ממכתב א' סיון תשי"ב)

במש"כ ע"ד הנהגה בנישואין לבת כהן — הוא עפמש"כ בשו"ת צ"צ חאה"ע סי"א, להיות בקי באיזה מסכת (עכ"פ ממס' הקטנות ובקיאות בענינים ולא הל' ממש) וכל המוסיף מוסיפין לו בכט"ס.

(ממכתב כ"ט אייר ה'תשט"ז)

במענה על מכתבו מט"ז לחדש זיו, בו כותב אודות הצעת שידוכין שיש לו עם בת כהן.

וכבר ידוע פסק תורתנו הק' המובא בשו"ת לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, חלק אבן העזר סי' י"א, ומסקנתו שיהי' בקי במסכת אחת, וכיון דדשו בה רבים מתיר...

(ממכתב כ"א אייר תשט"ו) 207... שיעור^* טרפא דאסא עייג"כ פס"ד להצ"צ יו"ד סל"ה ס"ו (פג, א). — והנה בודאי שבזה, כמו בכל שיעורי התורה מסוג זה (כלים פי"ז) — הכוונה לטרפא בינונית ז.א. דאפ"ל גם קטנה מזה או גדולה — וכולם טרפא דאסא הם. ומד' מינים עצמם ההוכחה — שהרי אתרוג גדול כ"ש כשר (או"ח סו"ס תרמ"ח). כמובן מלבד בהענינים ששם מפורש שזהו לעיכובא.

וכנראה שזהו טעם מחלוקת הבה"ג ואלו שאין מביאים דעתו (כל הפוסקים. ואף שמביאין דעתו בכ"מ) כי יסוד הבה"ג, שמפרש כך הדס שוטה. וכל שאין מפרש הדס שוטה כך — בטל היסוד ובטל האיסור. — ועוד להעיר — שגם הבה"ג לא פירש השיעור דרברבין ופתין. — בס' חיים וברכה (להרב טשערניק) הביא הדעות בזה.

להעיר מחטים ככליות (ואז הי' זה בטבע). וכן מהדיעה שנתקטנו השיעורים — ז.א. שאין השיעור סימן.

(ממכתב ז' מ"ח תשכ"א)