תזריע

186תזריע

... זמן קריאת שם לבת — שמענו הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר, ע"פ מעשה רב של אדהאמ"צ לעשות הנ"ל בקרה"ת היותר סמוך. מנהגים שונים בזה ראה בס' טעמי המנהגים ח"ד עח. בס' כתר שם טוב להרב גאגין ח"א.

(ממכתב ד' מ"ח, תשי"ז)

... ובמ"ש אודות נתוח של הצנורות — לא נראה לי זה כלל וכלל, והרי זהו שולל אפשריות הריון כמעט לתמיד. ובמה שמזכיר עצות אחרות, כנראה כוונתו למנוע הריון, עליו לשאול דעת רב מורה הוראה ויפרט לפניו דברי הרופא בזה.

אבל להעיר שלפעמים תכופות, אף שיש שקורים לזה התנגדות בדם, אין זה משפיע כלל על הנולדים. ועוד קורה, שלפני הלידה משתנה המצב לטוב וכו', והרי בנדון דידן, כיון שכותב שזוגתו תחי' יש לה קישוים כו' אפשר לבאר הענינים שכותב בזה, ולא בהדמים, והנפק"מ פשוטה, שע"י שתתחזק זוגת' בבריאותה, יש מקום לומר שיבטלו כל החששות שבענין.

והנה בכל ענין ובכל זמן נצטוינו להעלות בקדש להוסיף בעניני תורה ומצות ובפרט כשזקוקים לתוספת ברכה מנותן התורה ומצוה המצוה, ולכן מהנכון שהוא וזוגתו תחי' יוסיפו בהנ"ל מתאים למעמדם ומצבם, ובעיקר באתי לעוררו על ההכרח לקבוע לימוד בפנימיות התורה אשר בדורנו נתגלתה בתורת החסידות, שאם בכל הזמנים ובכל המקומות הי' הכרח בזה, עאכו"כ בתקופתנו ובמדינה זו.

מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו וכן את המזוזות בדירתם שתהיינה כולן כשרות כדין, וכן אשר זוגתו תחי' תשמור על מנהגן הטוב של בנות ישראל הכשרות, להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(ממכתב י"ז תמוז תשי"ט) 187במענה למכתבו מיום 237, בו כותב אודות חוות דעת הרופא בהנוגע לזוגתו תחי' אשר כאילו אחד הצנורות סתום.

ובודאי ביאר להם הרופא מומחה, אשר ישנם שני צנורות ובאם רק אחד סתום, אפשר עבור ולידה ע"י צנור השני, ועוד זאת אשר ישנם אופני טפול לפתוח צנור סתום אפילו בלא נתוח, שלכן כדאי שישאל עוד הפעם דעת רופא מומחה בהאמור (טפול שלא על ידי נתוח) ויהי רצון שיצליח בזה.

ומובן שעליהם להוסיף בהנהגה טובה בחיי היום יומים מתאים להוראת תורתנו תורת חיים ובפרט זהירות ודיוק בעניני חוקי ודיני טהרת המשפחה (נדה, הפסק טהרה, טבילה במקוה כשרה דוקא וכו').

ומהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו וכן את המזוזות בדירתם שתהיינה כולן כשרות כדין, וזוגתו תחי' תשמור על מנהגן הטוב של בנות ישראל הכשרות, להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב.

וכשיכתוב שמותיהם בלשון הקדש (בצירוף שם האם שלו ושל זוגתו תחי') יזכירום על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להנ"ל.

בברכה לבשו"ט בכל האמור. . .

(ממכתב כ"א תמוז תשי"ט)

במענה למכתבם מט"ו סיון עם המוסגר בו והפ"נ שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקלה"ה נבג"מ זי"ע.

בו כותב אודות מצב בריאות מרת. . . תחי', והנה כפי הנשמע כאן מהרופאים המומחים במקצוע דעניני נשים הם. . ולפלא שבכל מכתביהם לא הזכירו אם שאלו את הנ"ל. כן זכורני שהי' משך זמן שריפוי פצעים היו מנסים להחישו ע"י הנחה במקום הפצעים תחבושת מדברים המכילים וויטמינים ידועים הממהרים גידול הבשר והעור וכו', אפשר שבשנים האחרונים אין משתמשים בזה, אבל בכל אופן כדאי לשאול עד"ז.

במ"ש שמתאים להוראת הרופא נאלץ הבעל להשתמש בקונדס וכו' כיון שאין על האשה לעשות מה בדבר זה. — גם זה פלא, שאינם מזכירים אם שאלו דעת רב מורה הוראה בישראל בזה, ועוד שבאם יכיר הרב בכללות הדבר, הרי מהתרופות 188הנעשים ע"י האשה, הוא לא רק השתמשות בחמרים כמיים, שאפשר בכגון דא אין יכולת להשתמש בהם, כי אם גם הענין דמוך, כיסוי מתאים במקום המתאים וכו' שלכאורה גם בנדון שלהם אפשרי להשתמש בזה כנ"ל באם יהי' היתר של הרב בכללות הענין...

בברכה לבשו"ט בכל האמור מתוך חוזק הבטחון בבורא העולם ומנהיגו והוספה בתורה ומצותי'.

(ממכתב כ"ז סיון תשי"ח)

ב"ה

קודם^* הכניסה לשקו"ט בהלכה, יברר אצל מומחים שכבר עושים בזה מזמן

ע"ד הרגיל ע"ע בפועל מכו"כ חדשים

כמה זמן מראשית התהליך ועד סופו

כמה טיפולים עושים במשך זמן זה

לפעמים יותר מטיפול א' נעשה ע"י איש א' אבל לאו דוקא

בנתיים הפסקי הזמן — שאז כל החומר על אחריות דשומרי המחסן

כמה חמרים מוסיפים להזרע

איכותם

היש בחמרים הנ' כאלה שנעשו מזרע אדם, וכן בנוגע לביוץ הנשים

ישנם טיפולים שגורמים בהאשה דין נידה

נוכחות הבעל בכהנ"ל — מעוררת השאלה מסל"ת בזה 189בזמן המנחת יצחק — הי' כל התהליך באופן שונה לגמרי, וגם עתה משנים מזמן לזמן.

ת"ח שיודיענו תוצאות חקו"ד הנ"ל ועוד דוגמתם.

(ממענה עש"ק י"ז כסלו תש"נ)

... כותבים אשר בחנו רק ביצה אחת. ודעת רופא מומחה כאן, אשר באם ביצה השני' גדולה יותר וגם רכה יותר מזו שבחנו — כדאי לבחון גם אותה. באם דומה היא להראשונה — אין כדאי לבוחנה.

(ממכתב כ"ג סיון תשי"ט)

במענה למכתבה מז' חשון, בו כותבת הצעת הרופאים בהנוגע לטפולים,

ומובן שבכגון דא מתחילים בהקל ופשוט יותר, ז.א. אמבטיות טבריא גרידא. ויהי רצון שיצליח הטפול במילואו, והשי"ת ימלא משאלות לבבם לזחו"ק בקרוב ממש.

וכאן מקום אתי להעיר, שבודאי זוכרים, שבהיותם כאן אמרתי וכפלתי לבעלה הרב שליט"א, שעליו להשגיח ולדייק יותר בעניני אכילה ושתי' ובכלל בבריאות הגוף, שנוסף על העיקר — שציווי תוה"ק הוא זה ובלשון הרמב"ם, היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, הנה זה נוגע לענינם הפרטי לזחו"ק. על אתר ראיתי, שמתיחס הוא להענין באופן דמהיכי תיתי. ולכן כפלתי דברי ומאז חזרו לאה"ק ת"ו — מתגדל אצלי החשש שאפילו באופן דמהיכי תיתי אין בעלה הרב שי' משגיח על הנ"ל. ומובן שהשגחה בכזה — כוונתי פשוטה, שישאל אצל רופא סדר וזמני האכילה ומיני המאכלים בריאים וטובים, וכן בהנוגע לשאר הענינים הנוגעים בבריאות הגוף, 190ויהי רצון שעכ"פ מכאן ולהבא יעשה האמור, ולו יהא בקבלת עול, ובלבד שיבוא הענין בפועל. ואין לך דבר העומד בפני רצון. ואם ירצה — יעשה.

מובן שכוונתי שתַראה מכתבי גם לבעלה הרב שי', ויהי רצון שיפעלו הדברים.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(ממכתב יו"ד מ"ח תשי"ט)

במענה על מכתבה מי"ח מר חשון, בו כותבת ע"ד מצב בריאות. . תחי':

הנה יש להודות להשי"ת שנתעברה, ולא להיות ח"ו במרה שחורה מזה, ובנוגע למיחושי', הנה, לכאורה, אם תהי' איזה שבועות באויר יותר מתאים לבריאותה — בטח ישתנה מצב בריאותה לטוב. ובודאי ישנם מקומות באה"ק ת"ו המתאימים לזה. מובן שצריכה לנהוג כמנהג בנות ישראל הכשרות בכל הענינים, ולבדוק את המזוזות בדירתה, ולפני הדלקת הנרות בעש"ק וערב יו"ט תתן איזה פרוטות לצדקה כשרה.

בטח שומרת הנ"ל הוראת הרופאים בעניני אכילה שתי' וטיול וכו', והשי"ת ימלא ימי הריונה בשלום, ותלד זחו"ק כשורה ובקל, ואחכה לבשו"ט.

(ממכתב אדר"ח כסלו תשי"ג)

מאשר הנני קבלת מכתבה — בלי הוראת זמן הכתיבה — וכבקשתה הנני עונה עליו מבלי לחכות על התור אפילו של מכתבים המהירים, ועל סדר מכתבה.

הנה פלא מה שמתחילה שכבה הניצוץ האחרון וכו' כי מאין לאדם ידיעות כאלו? וכנראה שכל יסודה הוא הגיל, ואין זה ראי' כלל, וכמבואר בדברי רז"ל 191ורואים במוחש, שנשים שגילם גדול יותר משלה יולדות בנים ובנות ונוסף על זה הרי המסתכל בעולמו של הקב"ה רואה אשר מפני — בלשון הכתוב — רבו מעשיך ד' גדלו מעשיך ד' אי אפשר לאדם אחד להקיף ולהשיג את כל הענינים, וגם לא אפילו חלק חשוב מהם וגם לא אפילו רובם של הענינים הנמצאים בהד' אמות שלו ונוגע לחייו הפרטים ולכן נפרדו בני אדם למומחים במקצועות שונים, ואין האדם הישר מחווה דעת בהחלט אלא במקצוע שלו ובהאחרים סומך על המומחה בזה.

ובהנוגע לנדון דידן, הרי אף שהתורה מתחשבת עם חוות דעת רופאים ובחוות דעתם תלוי פסקים מיוחדים אשר בשולחן ערוך, ומהנהגתו של כל אחד ואחת הוא לעשות כהוראת הרופאים בהנוגע למעשה בפועל ממש, אבל ביחד ע"ז לדעת ברור בלבבו אשר השי"ת הוא הרופא כל בשר והוא המנהיג את עולמו כפשוטו היינו בחיי היום יומים של כל אחד ואחת ובפרט ובפרטי פרטים ועאכו"כ בענינים עיקרים.

כנראה מכתבה לא הי' בענין הנ"ל חוות דעת רופא מומחה, אבל באם גם הי' מקרה כזה אצל מי שהוא הרי המקרים שטועים הרופאים בכגון דא רבו מלספור, ואין הדבר תלוי אלא בחוזק בטחונו של האדם ובהתקשרותו עם בורא העולם (על ידי אורח חיים יום יום בבטחון שבמילא גורם לשמחה, וגם שמחת היכולת לפעול דבר מה בשביל הסביבה אשר גודל הזכות בזה אין לשער, וכידוע פתגם הבעל שם טוב, אשר נשמה יורדת למטה לעולם הזה למשך של 80-70 שנה בשביל לעשות טובה פעם אחת לישראל בגשמיות או ברוחניות, ומי כמוהו כהבעש"ט שהבין גודל הירידה של הנשמה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא בביאת נשמה לעוה"ז ובכל זה אמר כנ"ל ומסר זה לדורותיו אחריו דורי בני הגלות ההולך וגובר, ובפרט כשהמדובר הוא באשה צעירה אשר עדיין לא נצלה כחותי' במילואם בהשפעה על סביבתה לעורר בהם את הטוב שבנפשם ולחזקו בטוב ואין טוב אלא תורה ומצוה, ולאו דוקא בימי השבת וימים נוראים ובמקרים יוצאים מן הכלל אלא בדוקא ובדיוק בחיי היום יומים אשר יש טועים לאמר שהם ימים אפורים), ובאמת אין נצרכה כל הסברה ואריכות לבאר נקודה פשוטה כזו ומספיקה רק מחשבה אחת אשר כל אחד ואחת מבני ישראל שהם מבני אברהם יצחק ויעקב הרי הוא חלק מהמחבר את הבורא והבריאה ע"י חייו כמו שהם, ובפרט ע"י פעולות הנ"ל וחיבור זה הוא תכלית כל הבריאה כולה.

בודאי למותר להוסיף אשר אין כוונתי בכל הנ"ל למעט ח"ו הענין דבן ובת ואיני בא אלא להראות על האמת המוחלט, שאין כל מקום לעצבות ועאכו"כ לביטוי שכותבת ליאוש ואדרבה ואדרבה.

בהנוגע לשאלתה אודות תחליפי הדירה והשנית והעיקרית לקחת ילד לתוך ביתם לחנכו, הרי זה תלוי בהשפעה שיהי' לזה עלי' ועל בעלה שי' ואם עי"ז יתוסף שמחה ותתחזק מדת בטחונה בהשי"ת אשר ימלא משאלותם לטובה בזחו"ק, בודאי נכון הדבר וכמדומה שכבר כתבתי להם פעם במכתבי מיוסד על אחת השיחות של 192כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר אף שמוכרח שהאדם יעשה חשבון בנפשו בכל זה מוכרח ג"כ שלא יהי' זה אלא בזמנים מיוחדים כי בלא"ה מרובה ההפסד על השכר, וכלך מעשיית חשבון הנפש בכל יום או אפילו פעם בשבוע, ומוטב אשר תשקיע כשרונותי' בפעולות טובות בהשפעה על סביבה, והקב"ה משלם מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה.

בברכה לשמחה ולבשו"ט בכל הנ"ל.

(ממכתב כ"ח תשרי תשט"ו)