שמח"ת
312שמח"ת
נעם לי לקבל מכתבו, בו כותב אודות השמחה בשמחת תורה בקהלה קדישא דילי' בהשתתפות אנ"ש שי' וכו'.
ויהי רצון ע"פ דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שחדש תשרי הוא חדש הכללי של כל השנה, ובפרט המועדים שבו, שמכל רגל בחדש זה ממשיכים ענינו בכל ימות השנה.
הרי גם משמחה האמורה ביום זכאי האמור, תומשך שמחה של תורה ומצוה בכל ימי השנה הבע"ל.
וע"פ מאמר חז"ל אשר שמחה פורץ גדר, יבטלו המניעות והבלבולים ללימוד התורה בשופי וקיום מצותי' בהידור.
ובלשון המורה הגדול הוא הרמב"ם, תרבה הדיעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' (תשובה ט, ב).
(ממכתב ל' תשרי תשכ"ה)
הרב רחמ"א שי' חדקוב מסר לי הידיעה על דבר נסיעתו ביחד עם זוגתו שתחי', והנני מאחל להם נסיעה בהצלחה, שהצלחה במושג היהודי היינו שבכל מקום שיהודי בא שמה ממלא שליחות בורא עולם ומנהיגו, שליחות של השפעה באורח חיים על פי תורת חיים ומצוותי' עליהן נאמר וחי בהם, חיים כפשוטו גם בעולם הזה.
ובטח שמע שהי' מנהג ליובאוויטש שבמוצאי שמחת תורה, בסיום הימים טובים דחודש השביעי והכנה לימי החול, להכריז ויעקב הלך לדרכו, פירוש לדרכו דרך הראוי לו מהשם יתברך המשגיח על כל אחד ואחד בהשגחה פרטית, שאז זוכה לסיום הכתוב ויפגעו בו מלאכי אלקים, לשמרו בדרך ולהגיעו למחוז חפצו.
ויהי רצון שימסור לאחינו בני ישראל בכל מקום שהם דברי התעוררות, בפרט אחרי ביקורו במדינות שמאחורי המסך, שיכול ללמד להם ק"ו, ומה שבתנאים ההם יהודים מתלבטים להשאר נאמנים לה' ולתורתו במסירות נפש ממש, על אחת כמה וכמה שכל יהודי הזוכה לגור במדינות שיש בהן חופש הדת שמחובתו וזכותו לנצל 313האפשריות במילואה בכיוון הנ"ל ולהיות עינו טובה גם בשל אחרים עד כמה שידו מגעת ובאופן דמוסיף והולך.
(ממכתב כ' מרחשון תשכ"א)
... בשאלתו:
א) איך לתקן את מה שקרה בשמחת תורה, אשר בין הבאים להשתתף בהקפות דישיבת אהלי יוסף יצחק היו אחדים שבאו במכונות כו'.
התיקון בזה פשוט, ולפלא שגם בשנה זו לא עשו זה, והוא שאיזה ימים לפני מועד כהנ"ל ידפיסו מודעה בעתונים (ומה טוב ביחד עם ההודעה ע"ד זמני ההקפות וכיו"ב), אשר בודאי פשוט וידוע איסור נסיעה במכונה בשבת ויו"ט, והסתירה שמני' ובי' להשתתף בענין תורני באופן היפך התורה.
ב) ע"ד העלי' לתורה של כאלו שאין ברור אופן שמירתם התורה והמצוה.
כבר שאלוני פעם עד"ז מביהכ"נ דישיבת אהל יוסף יצחק במעלבורן, ועניתי אז, ומענה זו גם עתה בתקפו הוא, שהחלטה בזה תלוי' בכו"כ פרטים, הן בהנוגע לאופן הנהגתו של זה הרוצה לעלות לתורה והן בהנוגע להנמצאים בביהכ"נ והרושם עליהם, שככל הענינים הנעשים בפרהסיא גם זה צריך להביאו בחשבון, ובהתאם להבירור בהאמור יש על אלו הנמצאים על אתר להחליט, אלא שמובן ע"פ מרז"ל לעולם תהא ימין מקרבת ושמאל וכו' שבאופן כזה צריך להתנהג גם בשאלה האמורה, ובפרט כשיש ספק אם צריך בכלל לדחות אפילו בשמאל, והרי כבר נאמר, דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום.
(ממכתב י"ח מ"ח תשי"ז)