ברכה
310ברכה
... לההערות בספרי ר"פ ברכה: מה שאמר הקב"ה לבני עשיו (על השאלה מה כתיב בתורה) — לא תרצח ועד"ז לבני עמון ומואב — לא תנאף ולבני ישמעאל — לא תגנוב, והרי לא זהו החידוש במתן תורה, כי כהנ"ל הם מז' מצות ב"נ.
— ולהעיר מיבמות (מז, ב) אסיר לן ע"ז וראה שם במפרשים.
י"ל כי הוכרח לומר להם דוקא ע"ד מצות אלו. כי הם דוקא החמורות בשבילם היפך ענינם (כדמוכח מהמענה דכאו"א מהנ"ל "כל עצמו").
ואף שבלאה"כ נצטוו ע"ז (בז' מצות ב"נ) — י"ל בפשטות שהרי בשעת מ"ת שאלם הקב"ה היקבלו תורה ברצון וע"ז ענו כל עצמו כו' ולכן א"א לקבל כו'.
ועפ"ז מובנת בפשטות המכילתא (יתרו כ, ב) דגם שם איתא כהנ"ל בספרי ומסיים: ארשב"א אם בז' מצות שנצטוו ב"נ שקבלו עליהן אינן יכולין לעמוד בהן ק"ו למצות שבתורה. ועד"ז משמע גם בספרי שמסיים יכול שמעו וקבלו (התורה) ת"ל ואותם לא יעשו ואומר כו' אלא אפילו ז"מ שקיבלו עליהם ב"נ לא יכלו לעמוד בהם עד שפרקום ונתנום לישראל. וק"ל.
לתרץ הספרי שכוונת הכתוב בהלא תרצח כו' היינו מה שמוסיף בציווי זה לבנ"י — על האיסור דשפ"ד דב"נ — דוחק קצת, דא"כ העיקר חסר מן הספר. אלא שקצת ראי' לזה ממענה בני עמון ומואב בשלילת לא תנאף ממש"נ ותהרינה שתי בנות לוט מאביהן, דניתוסף איסור זה בג"ע במ"ת, אבל מותר לב"נ. כן ממענה בני עשיו ממש"נ על חרבך תחי', דפשיטא דלא תהי' ברכת יצחק לעבור על מצות ב"נ.
למרז"ל בשמו"ר (פ"ל, ט) דלעכו"ם ניתנו מצות גולמיות — יש להעיר מפי' הרמב"ן (וישלח לד, יג): ועל דעתי הדינין שמנו כו'. וראה ג"כ חולין (צב, סע"א) ל' מצות שקיבלו עליהם ב"נ כו'.
(ממכתב אדר"ח תמוז תשכ"ד)
... ולסיום המכ' דמר לראות כהן כו' — וללוי אמר, להעיר ממש"כ האריז"ל (בלקוטי תורה ובשער הפסוקים ליחזקאל) שלעת"ל יהיו הלוים כהנים. — ועיין תניא פ"נ שהוסיף בזה "שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד" — וי"ל דבזה מיישב 311הקושיא שהרי התורה אמרה לנו ולבנינו עד עולם [רמב"ם הל'] יסוה"ת רפ"ט. ומבאר דאלה שעכשיו (ולא בזמן ההוא) הם לוים יהיו (כי יולדו) כהנים לעתיד. . .
(ממכתב ערב חג הסוכות בעלות המנחה תשכ"ה)
בסוף הס'* ע' 274 סמיכות התורה סופה לתחילתה בשם גדול אחד. הל' צריך תיקון, כי כנראה כוונתו להפי' הידוע שגודל הנס דמרע"ה על הנסים דלאח"ז אף שהיו באותו ענין עצמו (וכמו קרי"ס וגינאי חלוק לי מימיך — דחולין ז, א), כי נס דמשה הי' בראשית — הראשון. והיסוד לפי' זה — הוא פי' הבעש"ט במרז"ל כל העולם ניזון בשביל (שפתח ועשה) חנינא בני (ראה ס' תולדות יעקב יוסף ר"פ קדושים. ועיין ג"כ מש"כ רבנו הזקן בלקוטי תורה ס"פ תזריע).
— בסמיכות הנ"ל יל"פ ע"פ קושית רז"ל (נדרים לט, ב) והכתיב אין כל חדש תחת השמש. וזהו המשך הכתובים: לכל האותות והמופתים גו' אשר עשה גו' (ואין זה חדש כ"א) בראשית ברא גו' כי תנאי התנה הקב"ה עם כל מע"ב בעת הבריאה בנוגע לנסים (כדרז"ל (ב"ר פ"ה, ה. זח"ב קצח, ב) פיהמ"ש ותויו"ט אבות פ"ה מ"ו).
(ממכתב יו"ד מ"ח תשכ"ב)
בסופו* רמו-ז דמשה כללות כל הנשמות ויהושע כללות כל הרוחות. — כ"כ באוה"ח (פנחס כז, יח). וצ"ע וחיפוש המקור ע"ז.
שם. נעיצת סוף התורה לתחלתה. ע"פ מה שמפרש עשה משה — ענין הסמיכה, יל"פ הקישור ל"בראשית" — ע"פ ת"י (וזח"א ג:) "בחוכמא", שבזה הו"ע הסמיכה. ויומתק יותר עפמש"כ אדמו"ר הצ"צ בס' המצות שלו מצות קדוש החודש (וש"נ) דעין ועיני העדה ה"ז חיצוניות החכמה (נו"ה דאבא) וסמיכה צ"ל ע"י פנימיות החכמה (יסוד דאבא) — וזהו שמוסיף "בראשית" על מש"כ לפני זה "עיני כל ישראל".
(ממכתב כ"ה שבט תשכ"ב)