שופטים
285שופטים
ביום זה הוא יום "ראשית הגז" של בנו שי', הנני לאחל אשר כל ברכות כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א יקויימו במילואן, והוא וביתו יחיו יגדלו את בנם לתורה חופה ומעשים טובים. ובמהרה בימינו בעגלא דידן יוחזרו מתנות כהונה על מכונם, בבנין בית המקדש ועינינו תחזינה.
בפ"ש חותנו הרה"ח וכו' הר"ד שי' הלוי (וכתב האר"י ז"ל ע"פ והכהנים הלוים שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד, "שהעולם יתעלה" — תניא פ"נ) ופ"ש כב"ב יחיו. . .
(ממכתב שושן פורים תש"ט)
... כדאי אשר לערך כשנה — תפסיק לגמרי מעשיית "חשבון" חי' והיחסים אלי' ויחסה להעולם וכו'
ותקיים בפשטות מה שנאמר בתורתנו תורת חיים תמים תהי' עם השם — היינו חיי עקרת הבית בפשטות:
כשרות האכו"ש, טהרת המשפחה, הכנסת אורחים שיעורי חת"ת וכו' וכנ"ל כל זה בפשטות ממש — וכשתבוא מחשבה קשורה לחקירות בנפשה תענה לעצמה בהחלטיות ומבלי להכנס לפלפול כלל וכלל — שבזה תתענין לא קודם משנת תשמ"ח — ועתה שליחותה שיהי' ביתה וחיי' דוקא בפשטות ובתמימות ומתוך שמחה.
(ממכתב כ' אלול תשמ"ו)
... לשאלתה פירוש לתאריכי מאורעות כו'
אמרה תורה (גם מלשון הוראה): תמים תהי' עם ה' אלקיך, 286ובודאי השם עושה (בל' הכתוב) הכל יפה בעתו.
ולא כדאי לבזבז זמן חיפוש פירוש על הנ"ל, כי אם רק — להפצת היהדות וקיום מצותי'.
(ממכתב ט"ז אד"ר תשמ"ו)
במענה על מכתבו, בו כותב ראשי פר[ק]ים מעבודתו בתור רב צבאי, ושואל הוראות איך יצליח בשליחותו,
הנה על יסוד פעולות צעירי אגודת חב"ד, שהי' להם נסיון משך כמה שנים, בביקורים במחנות צבא ובפגישות עם סטודנטים וכדומה, יש להציע הנקודות דלהלן:
א. בשים לב לקוצר הזמן, כמו שכת"ר שי' כותב, שנשארו לו רק מספר חדשים במקום — מחד, ואשר רוב אנשי הצבא היהודים אשר באים לשם נשארים רק ששה שבועות — מאידך, קשה לתכנן תכנית של עבודה ההולכת ומתקדמת מדרגה לדרגה וכו'. ולכן, קודם כל, צריך להשתדל לעורר התעוררות כללית בדברים היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב, באופן שכל אחד ואחד ישאל את עצמו מהו תפקידו בתור יהודי, ומה עליו לעשות למלא תפקידו, ועד כמה ממלא הוא את חובתו בזה. והעיקר לעורר בו תשוקה למלא תפקידו, שאם יהי' בו הרצון ויכיר את מעלתו וגאונו להיות יהודי, במילא ישתדל בעצמו להרחיב ידיעותיו גם לאחרי שיצא מתחת השפעת כת"ר, והרי השפעת כת"ר תהי' מנקרת בו גם אח"כ.
ב. כדי שההשפעה לא תשאר בעולם הדיבור בעלמא, צריך להגיע לידי דבר ממשי בפועל, היינו מצוה מעשית בכל יום; שמלבד תועלת של כל דבר בפועל כמו שהוא לעצמו, הרי עוד זאת שמצוה גוררת מצוה. ויתר על כן, שהפועל-ממש שיגיע אליו המושפע יזכירו בתמידות אותם דברים המלבבים שהביאוהו לידי הפועל ממש. כגון הנחת תפילין בכל יום חול, ולכל הפחות לרגעים אחדים, קריאת שמע, הפרשת פרוטה לצדקה בכל בוקר חול, וכדומה.
ג. בנוגע אלה בעלי משפחה (רופאים וכו') הבאים לשם לשנה ויותר, כמובן שצריך לסדר תכנית מסודרת בקביעת עתים לתורה, ובשמירת המצוות, כגון כשרות, תפילין לגברים, טהרת המשפחה וכולי; ובפרט חינוך הילדים.
ד. צריך לשים לב לזה שלפעמים יש בין אנשי הצבא בחורים הבאים מחוגים שומרי מצוות, אלא חושבים שבצבא פטורים הם מעול מצוות, משום קושי וכו'. והרי ידוע שאדרבה, יש אפשרות בצבא לקיים המצוות; ועוד זאת שצריך להשפיע על 287אלה שיכירו באחריות והזכות שיש להם להשפיע על זולתם, ומי יודע אם אין זה תפקידם העקרי שנתגלגלו למחנה פלוני בין חברים חדשים, וכו'.
כיון שכת"ר כותב שנשארו לו שם רק חדשים מספר, בודאי יוסיף אומץ בהשפעתו, באופן שכשיבוא ממלא מקומו יוכל לא רק למסור לו תכנית עבודה בפועל להמשיך בה, אלא גם להצביע על הצלחה ופירות מהשפעתו.
באם נצרך לסיוע נוסף, או עניני דפוס, וכיו"ב, יוכל לפנות ישר לצעירי אגודת חב"ד, ואולי יוכלו לסדר ביקור מאחד מחבריהם במחנה שלו אם יהי' בזה תועלת מיוחדת.
(ממכתב י"ח שבט תשכ"ה)
... — ובטח למותר להדגיש על הכרח הנהגה בחיי היום יומים שתהא מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים וקיום מצותי' עליהם נאמר וחי בהם, שנוסף על העיקר שכן הוא ציווי הקב"ה, הרי זה גם הדרך לקבלת הברכה בהמצטרך להאדם.
ובפרט כשנמצאים בצבא — הזקוק תמיד לברכה במיוחד מאלקי הצבאות, שהוא הוא נותן התורה ומצווה המצות, הרי זה נוגע ישירות בתוקף ובבטחון הצבא.
ופגיעה, ח"ו בתוקף הצבא מחלישה הצבא, ר"ל, אפילו אם הפגיעה היא מחוסר ידיעה ולא בזדון, כמובן.
(ממכתב ימי הסליחות תשמ"ו)
דורך. . . האָב איך באַקומען אַ גרוס פון אייך. אויך שרייבט מיר. . . אַז אייער זון. . . שי' געפינט [זיך] אין מיליטער דינסט.
זיכער איז איבעריג צו אויפמערקזאַם מאַכען אייך, צו ערוועקען אייער זון שי' און ערקלערען עם וועגען דעם קיום פון תורה ומצות בכלל אויף וויפיל עס איז דורכאויס נויטיג פאַר יעדער אידן, און בפרט פאַר אַזאַ וועלכער געפינט זיך אין מיליטער דינסט. און ספּעציעל איז דורכאויס אומבאַדינגט נויטיג צו אָפּהיטען לייגען תפילין יעדער וואָכען טאָג, לכל הפחות אויף עטליכע מינוט, אין פאַרלויף פון גאַנצען טאָג ביז זון אונטערגאַנג, וואָס דאָס איז אַ סגולה פאַר אַזאַ וועלכער 288געפינט זיך אין מיליטער דינסט, צו קומען גאַנצערהייט און געזונטערהייט צוריק אַהיים, ווי מיר האָבען דאָס געהערט מערערע מאָל פון מיין שווער כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, און תודה לא-ל, אָט די אַלע וועלכע זיינען געווען אין מיליטער אין דער פאָריגער מלחמה און האָבען אויסגעפאָלגט מיין שווערס כ"ק אדמו"ר אָנזאָג וועגען לייגען תפילין זיינען געקומען גאַנצערהייט און געזונטערהייט אַהיים, ווי בכלל — ווען מען איז מקיים תורה ומצות, טוט מען דאָס ניט אַ טובה להשם יתברך, נאָר טאַקע זיך אַליין דער פאַמיליע און דער גאַנצער אומגעבונג. און איך האָף אַז איר וועט געפינען די פּאַסענדע ווערטער ווי צו ערקלערען דאָס אייער זון שי' און אויך צו איינווירקען אויף עם, פאַר זיין אייגענער טובה וועגען, און השי"ת זאָל העלפען עס זאָל אייך אָנקומען גרינג און זאָלט קענען אָנזאָגען מיר אַ גוטע בשורה וועגען דעם.
בברכה,
נ"ב. בייגעלייגט איז אַ מעסעדזש וועלכען מיין שווער כ"ק אדמו"ר האָט געשריבען — זיינער צייט — ספּעציעל פאַר די וועלכע האָבען זיך געפונען אין דער אַרמיי.
(ממכתב כ"ד סיון תשי"ג)
נתקבלה בקשתו לברכה בעד בנו אשר בצבא. . . ואזכירו בעת רצון על הציון שהשי"ת ישמרהו בכל מקום שהוא וישוב לביתו שלום בעתו.
בטח מצדו יסביר לבנו שי' אשר כדי להמשיך ולקבל ברכות השי"ת צריך לעשות צנורות וכלים לזה שזהו ההנהגה על פי התורה ומצוותי', ואשר גם בהיותו בצבא אפשר להתנהג על פי התורה בהתאם לשיטת הדמוקרטי' של מדינה זו. ורשום למטה מאמרים בענין זה אשר כדאי לבנו שי' לקראם.
ובפרט צריך לחקוק על לוח לבו של בנו שי' החיוב להניח תפילין בכל יום שלזה צריך רק רגעים אחדים, ואם אי אפשר לעשות כן בבקר, הרי זמנו כל היום הוא, ומלבד חובת גברא שבזה הרי סגולה במצות תפילין לשמור על אחב"י בצבא, וכמו שידוע לנו מהמלחמה האחרונה אשר כל אלה שפנו לכ"ק מו"ח אדמו"ר [זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע] לברכה ושמרו פקודתו להניח תפילין בכל יום ששבו הביתה לשלום.
(ממכתב ח"י מנחם אב תשי"ד)