עקב

254עקב

... חבל שאין מזדרזין בענין המעמד. ודא עקא שבשכל הרי יש עוד לכל אחד טעם ע"ז ג"כ.

וי"ל בפרשת השבוע שמתחלת והי' עקב תשמעון את המשפטים, שנקט משפטים דוקא (ועיין ברמב"ן עה"ת), עפמ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א במעלת העקב שזהו ענין הקבלת עול (ד"ה אין הקב"ה בא בטרוניא שבס' המאמרים ועוד), וקמ"ל שאפילו משפטים, מצות שכליות, הנה לולא ענין הקב"ע מי יודע אם, סו"ס, אין שומעים אותם.

(ממכתב י"ח מנ"א תש"ז)

בכל עת שבע רצון אני אם אוכל לענות בעניני תורה, הנלפע"ד. וגם אלהבא יעשה כן. וכמובן אם יהי' ביכולתי אענה.

רש"י^* בר"פ עקב, שהוא מיוסד על מדרש תנחומא כאן. יל"ש ר"פ עקב. תהלים מט [רמז תשנח. מדרש] תהלים מט, [ו]. ועוד. שאין כאן סתירה — רק מוכחת מילתא. וז"ל: אמר דוד, רבש"ע, איני מתיירא מפני מצוות חמורות שבתורה, מפני שהן חמורות, אבל מתיירא אני מפני הקלות שמא עברתי עליהם מפני שהם קלות, ואתה אמרת הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, לכך נאמר והי' עקב תשמעון [כו']. מה רב טובך (תהלים לב), זהו שכרן של מצוות קלות. עכ"ל.

(ממכתב אלול תש"ח) 255בהמשך לשיחתנו אכפול ברכתי אשר תהי' נסיעת כת"ר עם זוגתו הרבנית תחי' לבקור באה"ק ת"ו ע"י משיח צדקנו, בשעה טובה ומוצלחת.

ואם בנוגע לעובר חנות של בשם נאמר שריחו קולט עאכו"כ בביקור שלא בדרך מעבר ובארץ עלי' נאמר, עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, שהאפשרית ניתנה לקליטת ריח וגם בפנימית, ענינים שהנשמה נהנית מהם וגם הגוף נהנה מהם, שהרי גם גוף איש הישראלי קדוש הוא ובקדושת הגוף,

וכנאמר ג"כ בדברי רבנו הזקן, ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף וכו' (תניא פרק מ"ט יעו"ש היטב).

(ממכתב ל' ניסן תשכ"ד)

במענה על מכתבו המודיע כי מתכוננים הם לעלות לארצה"ק ת"ו ומבקש ברכה,

הנני לשלוח בזה ברכותי שתהי' הנסיעה בזמנה כשורה ובנקל, ויסתדר שם באופן המתאים בגשמיות וברוחניות.

בטח ידוע לו פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אַז מ'דאַרף מאַכן פון ארץ ישראל ארץ הקדושה, ובאשר כלל הוא בקדושה שלפום גמלא שיחנא, בודאי גם הוא יתבונן בזה וישתדל למלא אחרי דברי הרב הוא נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.

בטח יש לו קביעות עתים בתורה בכלל, ובלימוד תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בפרט, נוסף על השיעורים השוים לכל נפש, כמבואר במורה שיעור.

(ממכתב י"ב אלול השי"ת)

... לכתבו אודות מפלגה וכו' — כמענתי בכיוצא בזה — באם תכניתה אך הנהגות ופעולות שתעשה מדינת היהודים למדינה יהודית.

(ממכתב י"ז אד"ר תשמ"ו) 256לאחרי הפסק הכי ארוך היתה לי הפתעה נעימה קבלת מכתבו מי"א במנ"א, ואף שאינו מזכיר דבר מפעולות מתאימות להמקווה מכל אחד ואחת אשר בארץ ישראל, ארץ הקדש יקרא לה, התקוה בכ"ז אשר מנצל האפשריות והיכולת שלו בכיוון האמור ככל האפשרי, ומוסיף בתקוה זו תוכן מכתבו ע"ד בנין תלמוד תורה, תורתנו תורת חיים המביאה לידי קיום מצותי' עליהם נאמר וחי בהם,

ויהי רצון אשר יעשה בהאמור באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור ומתוך שמחה.

לשאלתו בנוגע לביקורי באה"ק ת"ו.

הרי, מכמה סיבות, בנוגע לעתיד הקרוב, אין ביקור זה בסדר זמנים שלי.

אלא שבתוככי כלל ישראל, ובנוסח הידוע, אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח וכו' אחכה לו בכל יום שיבוא, ותקותי — תקות כאו"א ובטחונו אשר יזכה לעלות ברינה קוממיות לארצנו, וכנ"ל — התקוה היא בכל יום שיבוא.

(ממכתב כ"א מנ"א תשכ"ג)

אין ענטפער אויף אייער בריף פון מוצאי שבת קדש מיט דאָס בייגעלייגטע, אין וועלכען איר פרעגט, וועגען אַ באַזוך בארץ הקדש ארץ ישראל אויף פיר וואָכען, חאָטש ס'איז אפשר שווער פאַר אייך וכו'.

בכלל אין אַזעלכע ענינים, וויבאַלד ס'איז אַ ספק, דאַרפמען זיך אָפּהאַלטען פון טאָן דאָס, אַלענספאַל דערוויילע.

און לויטן וואָרט פון כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, אַלס ענטפער צו איינעם, אויף זיינע פראַגע צו פאָרען קיין ארץ ישראל,

"מאַך דאָ ארץ ישראל"

געמיינט דורך פאַרשפּרייטען אידישקייט וואו נאָר מ'קען און צוציהען צו אידישקייט וועמען נאָר מ'קען.

זאָל השם יתברך אייך בענשן מיט אריכות ימים ושנים טובות און טאָן אין דאָס אויבען געזאָגטע מיט גוטע שטימונג און גוטען געזונט,

און דער זכות הצדקה (לויט דער בייגעלייגטער קבלה) זאָל אייך ביישטיין אין דעם.

(ממכתב כ"ו טבת תשכ"ו) 257ב"ה, ה' מנחם-אב, הילולא¹ של האריז"ל החי

התשכ"ב. ברוקלין נ.י.

נעם לי להודע מההתעוררות להוספה בפעולות לטובת כולל חב"ד רמבעה"ן, מיסודו של כ"ק אדמו"ר הזקן ובהנהלתו ואחריו כ"ק רבותינו נשיאינו ועד לנשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר — זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

אשר אם בזמנם אז חיבה יתירה נודעת מהם לפעולות לטובת הכולל חב"ד,

עאכו"כ בדורנו ובזמננו עקבות משיחא ממש,

וכיון אשר הגאולה תלוי'² במעשינו ועבודתינו, מובן אשר בתקופה זו ביחוד הזמן גרמא לענינים השייכים לארצנו הקדושה, פעולות אשר על ידן יתוסף בארץ חיים³ זו בלימוד תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהן נאמרו וחי בהם,

והרי זוהי מטרת ותכלית כולל חב"ד, כמבואר במכתבי רבותינו נשיאינו בזה בארוכה.

ויהי רצון אשר פעולות האמורות, ביחד עם הפצת מעינות דברי אלקים חיים חוצה, תמהרנה הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו ממש.

ויהפכו ימים אלו — דבין המצרים⁴ — לששון ולשמחה.

בכבוד ובברכה לכל המשתתפים בהנ"ל — העושים והמעשים גם יחד — שליט"א.

הנני לוקח רשות לעצמי לעורר דעת כ' לאיזו נקודות העומדות על הפרק, שאף על פי שבודאי לא נעלמו מכ', אבל כיון שלא שמעתי שנעשה דבר מה בנקודות אלו, הרי מחובתי להביאן לתשומת לב כ' לגודל חשיבותן:

(א) בחדשים האחרונים [... ] כידוע, הגיעו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו, אלפי משפחות עולים חדשים. ואף על פי שאפשר שיש ביניהם כאלו שעלו מארצות אשר שם לא כל היהודים, בלי יוצא מן הכלל, היו 258שומרי תורה ומצוות, אבל בודאי שבין העולים החדשים יש מספר חשוב של שומרי תורה ומצוה.

— ועוד ועיקר, שמהשקפת תורתנו תורת חיים, הרי איך שלא יתנהג יהודי בעבר, בכל יום ויום ניתנת לו התורה ומצוותי' מחדש, ומחוייב לקבלה (אלא שאם קודם לכן לא היתה הנהגתו כדבעי, עליו עוד מצוה מיוחדת, מצות התשובה בפועל) —

והנה כשבאים עולים חדשים מסוג זה, הרי ברוב הפעמים מיישבים אותם במושבים חדשים שמייסדים בשבילם, מה שמביא אותם משך זמן מסויים במגע ומשא עם באי כוח המשרדים השייכים להתיישבות וקליטה וכו'. וכטבע בני אדם, רושם ראשון הוא החזק ביותר, בפרט כשקשור עם סיוע בהתיישבות ובהדרכה במקצעי חקלאות או תעשי' וכדומה.

על פי הידיעות שקבלתי עד עתה, הנה לצערי הרב ברוב הפעמים ככולם אלו שמקבלים פני העולים בנמל או בשדה התעופה, והמדריכים והמפקחים וכו' רובם ככולם עדין אינם שומרי תורה ומצוות, שזה נראה בעליל מיד בפגישה ראשונה בהנהגתם, אפילו אם אין בדעתם להדגיש אי-דתיותם, ובפרט שיש ביניהם גם כאלו שרוצים להדגיש זה, ועל אחת כמה וכמה כשיש ביניהם כאלו שרוצים לנצל את המצב לרחק העולים מהתורה ומצוות. וכמובן, אחרי שהעולים נופלים תחת השפעה זו, הרי קשה אחר כך למצוא דרכים להחזירם למוטב ולקרבם לה' ולתורתו, כיון שידוע הכלל, עבר ושנה כהיתר נעשה לו, וזהו אפילו אם רק עבר ושנה פעם אחת, ק"ו אם עבר ושנה כמה פעמים.

כל האמור בתקפו אם אפילו לא הי' המדובר אלא על דבר נפש אחת בישראל; על אחת כמה וכמה כשהמדובר הוא על דבר אלפי משפחות, וכנראה עומדים לבוא בעתיד הקרוב עוד אלפי משפחות עולים חדשים.

אי לזאת, עת לעשות היא לנקוט באמצעים דחופים והכרחיים לתקן המצב במדה הכי אפשרית וגדולה.

באמת הי' צריך שיהיו באי כוח דתיים במקומות הריכוז בחו"ל ועל האניות, אבל אם אפילו אין אפשריות לזה, הכרח גמור הוא, לדעתי, שיהיו באי כוח דתיים — על כל פנים לפגוש העולים בשדה התעופה או בנמל, וכן שיהיו משך זמן אתם במקום התיישבותם. וגם בנוגע לעולים שהגיעו בחדשים האחרונים וכבר נפלו במצב האמור, בודאי יש אפשריות לתקן המצב במדה חשובה עכ"פ אם אי אפשר לתקן לגמרי.

כמובן שלא נעלם ממני, שהשאלה העקרית תהי' בנוגע לכוח אדם, למצוא אנשים מתאימים לפגוש העולים ולעמוד לימינם וכו'. ואפשר שתעלה גם שאלת מימון. אבל יש תקוה שאם יתחילו לעשות בזה בפועל, יימצאו שני הדברים במדה גדולה יותר מששיערו מראש. והרי אפילו על הספק צריך לעשות, ועל אחת כמה וכמה כשאין ספק שאפשר לפעול הרבה.

259מובן גם כן שלא באתי להציע הצעות איך לתקן המצב, אם על ידי שאלתא בכנסת או באופן רשמי אחר, שמצד אחד יש לחשוש שבאופן זה ילהיבו הרוחות, אבל לאידך גיסא באופן זה גם כן נקל יותר לגייס דעת הציבור ומתנדבים וכו'. ועוד, אם אפילו לא יעשו באופן רשמי, לא יישאר הדבר בסוד, כי אלו שרוצים להסעיר הרוחות יקפצו ויעשו כן, שאז תהי' יד החרדים על התחתונה. ובכגון דא, כסגנון חכמינו ז"ל, אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, במקומו ובזמנו.

ולהעיר, כיון שבכל ענין יש מעלה וחסרון, הנה ביחס להעלי' הנוכחית, דוקא משום שלא כל העולים הם, כפי השמועה, שומרי תורה ומצוה, הרי ההכרח בפגישתם כנ"ל עוד גדול יותר, שאם העולים היו כולם שומרי תורה ומצוה אפשר לצפות שתבוא דרישה מצדם לצרכיהם הדתיים, משא"כ אם העולים כנ"ל, שאם לא יתחילו [... ] מרגע הראשון בבואם לא תבוא ההתעוררות מצדם.

(ב) חריפות מיוחדת לשאלה האמורה כיון שחלק העולים מתיישב באיזורים חדשים. כי אף כשהמושב נמצא בסמיכות לקיבוץ דתי או לעיר גדולה, גם אז מוכרח לעמוד בקשר הדוק עם המושב החדש, על כל פנים בתחילת תקופת התיישבותם. וכש"כ כאשר העולים מתיישבים בחבל חדש, וכל ענין החבלים החדשים הוא שכל נקודה תהי' עצמאית בלי זיקה לקיבוצים והערים, כי אם שהכל בה, והעומדים בראש פיתוח החבל הם, מטעמים מובנים, מהמפלגה השלטת, הרי בתנאים אלו העולים החדשים מנותקים לגמרי וכל מגעם ומשאם הוא עם באי כוח ונציגים ומדריכים וכו' שאינם שומרי תורה ומצוה, והתוצאות מובנות, והאריכות למותר.

אמרו חכמינו ז"ל הכל תלוי במזל. בנוגע מאות הילדים הראשונים יצאו במחאה וסער, ובמדה מסויימת — בלי ספק שהיו לזה תוצאות ממשיות. ועתה בנוגע לאלפי משפחות לא נשמע אפילו הד, וכנראה חסר גם בפעולה.

(ג) בהמשך לסיום סעיף הקודם, בהנוגע לשאלת קליטת הנוער במסגרת עלית הנוער, ואפילו ילדים בגיל שלפני זה, הרי הבעי' היא לא רק לפעול שימסרו הילדים לחינוך דתי, אלא שיהיו ג"כ מקומות קליטה מספיקים. ושאלת מקומות קליטה היא לא כ"כ שאלת הוצאות באכילה ושתי' ולינה והוצאות שוטפות של חינוך, כי בין כך ובין כך מקומות קליטה הקיימים מתקרבים לשיא קליטתם ואפיסת מקום; זאת אומרת, שעיקר הבעי' היא בנינים חדשים, פנימיות ומקומות קליטה חדשים. וזה קשור בסכומים גדולים הרבה יותר לפי ערך מאשר לצרכי אספקה.

לאידך גיסא, בתקציב הממשלה ובתקציבי המשרדים השונים, וגם לסוכנות, יש סכומים חשובים שנקצבו לדיור וקליטה, שההכרח לדייר את העולים הוא בכל אופן. מכאן, שעכשו שעת הכושר לפעול בנקודה שיטתית ויסודית שמתקציבי הדיור ינתנו סכומים מסויימים בשביל פנימיות נוער בגיל עלית הנוער, וגם בשביל פנימיות לילדים בגיל פחות מזה, ילדים שמצד סיבות לא יכולים לדור עם הוריהם, אם מצד תנאי משפחה, או מצד זה שההורים עדין לא הגיעו לארץ, או מצד גודל המשפחות וכו'.

260והרי הטענה שפנימי' נכנסת בסוג דיור צודקת בלאו הכי, כי מה לי דיור בעד משפחה שלמה ומה לי דיור בעד חלק מבני המשפחה, ואדרבה.

ולדעתי מוכרח להעמיד שאלה ודרישה זו בהקדם, כי לאחרי שתקציב הדיור יתחלק בין המשרדים השונים וכו', הרי אז יהי' צורך לבוא במשא ומתן עם מנהלי המשרדים האלה. משא"כ קודם ההקצבה, שאז תהי' רק התנגדות כללית. וקרוב לומר שתהי' התנגדות, כי הצד השני בודאי נחש ינחש הכוונה שבדרישה זו.

(ממכתב ג' שבט תשכ"ב)

... לכתבו, שכל ימיו מתפלל בהברה ספרדית, האם עליו לשנות להברה אשכנזית, ושמע שיש מעלות בתפלה בהברה זו.

שמועה זו לא שמעתי, ואיני רואה טעם למה ישנה מהברה שהורגל בה, ככתבו, כל ימיו. ואף שנוסח חב"ד הוא המובחר — אינו שייך לענין הברה.

(ממכתב ו' מ"ח תשכ"א)

נכון^* במאד מאד (כמבואר בל"ת שלח הענין דב' פעמים מאד).

***

לח, ג^**. שהגבוה גבוה שבתפלה — יפעול גם בהמטה מטה (מעשה דאכו"ש וכו', דבכל דרכיך).

(ממכתב שנת תש"כ) 261במענה למכתבו מכ"ה כסלו, נר ראשון דחנוכה ושואל,

א) להנאמר בקדיש "קדם אבוהון דבשמיא" בלשון נסתר, שלכאורה מוציא החזן א"ע וכן את הנוכחים מהנ"ל.

הכתוב "אבוהון", בא בהמשך להאמור מקודם לזה "דכל בית ישראל", שזהו כולל גם את הנוכחים והש"ץ. כן הנאמר בנוסח קדיש דרבנן "מן קדם אבוהון דבשמיא", בא בהמשך להתחלת הפסקא "על ישראל", ובכלל בחרו בלשון האמור (ככתוב בספר אבודרהם) מפני שכן הוא לשון חכמינו ז"ל (במשנה ר"ה סוף פרק ג' בכ"מ)...

(ממכתב כ"ז כסלו תשכ"ב)

להשאלה^* ע"ד הפסק באמצע התפלה בתיבות טאַטע וכיו"ב — ראה נימוקי או"ח (להגה"צ וכו' ממונקאטש) לסק"א. אבל מובן דלא כל הרוצה ליטול את השם כו'.

(ממכתב שנת תשכ"ו)

... לכתבו במרז"ל מפני מה כו' לכוון בשם — (לכאורה מקומו שוח"ט סו"ס צא — ודלא כגירסתנו. וצ"ע) — עי' הפי' בשער הק"ש ד"ה איתא בספרי (בסידור אדה"ז) וכן בשרש מצות התפלה — לאדמו"ר הצ"צ — פ"ז.

(ממכתב כ"ב מנ"א תשכ"ב) 262במענה למכתבו מב' טבת, בו כותב אודות התפלה שלו ומצב רוחו הקשור בזה, ואיך שזה פועל צמצום הפרנסה שלו וכו'.

והנה שמענו איזה פעמים סיפור מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נב"מ זי"ע, דמנהג חסידים הראשונים, שהיו מחלקים התפלה לכמה חלקים, ז.א. שבכל פעם ופעם היו כמובן מתפללים כל התפלה, אלא שההתבוננות בענינים ובכוונת פירוש המלות או ההסבר בהם, היו מחלקים לכמה ימים באופן שבמשך כשבוע ושבועים היו גומרים פירוש המלות פעם אחת ואחר כן חוזר חלילה, ולכן גם הוא יעשה באופן הנ"ל, ובמצבו הנה יסדר אשר בימות החול יהי' זמן תפלתו בבקר לערך שתי שעות מתחלתה ועד סופה.

במ"ש אשר לפעמים שונה וכופל תיבה אחת. — העצה היעוצה לזה הוא להתפלל מבפנים הסידור, ובלא"ה נכון הדבר, ועצה לכמה ענינים.

תקותי שבכל יום חול קודם תפלת השחר מפריש איזו פרוטות לצדקה, וכן אשר אחרי התפלה וגם בש"ק ויום טוב שומר על השיעור תהלים חדשי — כמו שנחלק התהלים לימי החדש — לאומרו, ומהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו וכן את המזוזות בדירתו, שתהיינה כולן כשרות כדין.

כן מהנכון אשר ילמוד בעל פה בספר תניא קדישא מהתחלת פרק מ"א עד לעמוד ב' תיבת המלך, וכשיתבונן בתוכן הענין אשר ה' נצב עליו, והוא עצם הטוב, והבטיח אשר הבא לטהר מסייעין אותו, והאדם כאשר מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, בטח שהדאגות תתמעטנה ותופחתנה עד שתתבטלנה כליל, והרי נצטווינו לעבוד השי"ת בשמחה ובטוב לבב דוקא כמבואר בכו"כ מקומות.

כיון שכותב אלי תקותי, שיש לו קביעות עתים גם בלימוד תורת החסידות שהיא המביאה חיות ושמחה גם בחלק לימוד הנגלה דתורה ובקיום המצות.

(ממכתב ששי בטבת תשי"ט)

... ב) במה שציינתי, שהתבוננות קודם התפלה ובתפלה עצמה מבואר בתניא וכו' וכתוב שימצא שם כו"כ אופנים — מובן שכמה מאופנים המובאים שם, כתוב בפירוש הסוג השייך לאופן זה שאינו כלל מסוגו הוא אברך הלומד בישיבה ונמצא בכותלי הישיבה וכו' ומכל אותן האופנים שראה כתוב בודאי שלא יהי' ספק אצלו אלא בהנוגע לשנים שלשה מהם, אז יתייעץ עם המשפיע באיזה מהן לבחור.

263ג) לכתבו, שכשמתחיל להתבונן באיזה ענין בדא"ח או בענין לימוד בכלל — נופלים לו כמה מחשבות מבלבלות.

ידועה העצה בזה ללמוד מתוך הספר, וגם בשעה שמתבונן והעינים סגורות, יהי' הספר פתוח לפניו, שהאותיות אוחזות המחשבה וממעטים הבלבולים ולפעמים מבטלין אותן כליל.

ד) במ"ש שההתבוננות בפרק תניא מ"א מהתחלתו עד לעמוד ב' תיבת המלך, הננו רחוק מזה — אל יתרשם מפתויי היצר אלה, כי אם יחזור על הענין במחשבתו איזו פעמים, ובמילא ישתתקו טענות היצר...

(ממכתב ה' אייר תשי"ט)

במענה למכתבו מעש"ק ושואל לימוד התניא מתי יהי' אם קודם התפלה או לפני השכיבה.

הנה לאמיתתו של דבר בכגון דא נחוץ הוא בשני הזמנים, אבל בעיקר הוא בבקר קודם התפלה, כיון שלימוד זה מוסיף בהתפלה וענינה (עיין ג"כ רמב"ם הלכות יסודי התורה (ריש פרק ב') ורבנו הזקן בהקדמה לסידורו ד"ה הקול קול יעקב) והרי התפלה נותנת חיות בכל היום כולו לא רק בנוגע לעניני הרשות וכו' שע"י התפלה עושים אותם באופן אחר לגמרי, כי אם גם בנוגע לימוד התורה, וכתפלתו של אבא בנימין, שתהי' תפלתי סמוך למטתי (עיין לקו"ת ברכה צ"ו ב').

(ממכתב י"א טבת תשכ"ב)

... בהנוגע לכוונה בתפלה, צדק בדבריו שלא בכל פעם היא אותה העצה, שהרי תלוי זה במצב רוח האדם, המשתנה מזמן לזמן, בכ"ז ישנן נקודות כלליות, אשר בכל עת ובכל זמן מועילות הן, ומהן נתינת הצדקה לפני התפלה וכמרז"ל (ב"ב י, א') ר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, וכמ"ש אני בצדק (אזי) אחזה פניך, כן הזהירות בטבילת עזרא, ושיהי' הסידור פתוח לפניו במקום בו מתפלל, ז.א. שאפילו כשמפני העמקות 2641או התלהבות מתפלל בעינים סגורות וכיו"ב עצם הענין שהסידור פתוח באותו מקום, מאחז (האַלט צו) המחשבה...

(ממכתב ג' טבת תשי"ט)

... בתחלתו^*. ב. ע"א כללות תיקון כו': ראה בכ"ז: שער הכוונות תפלת השחר דרוש ב-ג. פע"ח שער התפלה פ"א, ה, ז. עולת תמיד ד"ז, ח (בדפוס ירושלים, תרס"ז). נהר שלום מח, א. נד, א ואילך (נדפס גם בסו"ס ע"ח דפוס ווארשא). שמן ששון לשעה"כ שם. שם ח"ד סדר תפלת שחרית אות ו'...

(ממכתב כ"ה כסלו תשכ"ב)

במענה למכתבו מז' חשון, בו כותב אודות הרעיון להו"ל תוכן התפלה, בצורת סידור הבעש"ט וכו', ושואל דעתי בזה.

ובהנ"ל שני ענינים נפרדים, סידור, ז.א. נוסח תפלה, ותוכן תפלה, שאפשר גם זה לפרשה בשני אופנים: פירוש המלות ע"ד הבעש"ט, או כללות ענין התפלה ומהותה.

והנה בנוגע סידור הבעש"ט, ידוע שהתפלל בסידור האריז"ל והרי ישנו גם עתה סידור הבעש"ט, ועיין שער סידור האריז"ל להר"ש מרשקוב.

פירוש המלות ע"ד החסידות דהבעש"ט מפוזרים בספרי תלמידי הבעש"ט, ואף שרק במקצתם הוזכר בפירוש שהם מהבעש"ט, כנראה שרובם מיוסדים עכ"פ על תורת הבעש"ט, והמקצת מעיד על הרוב.

ותוכן ענין תפלה ע"פ תורת הבעש"ט, לוקט מכמה וכמה ספרים וגם נדפס — בספר הבעש"ט על התורה להרב שמעון מנחם מענדל שו"ב, בפרשת נח.

ומאחר שהכל בהשגחה פרטית, עלי החובה (והזכות) לעוררו על ההכרח לקבוע 265עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות קביעות בכל יום ובהוספה ביום השבת אשר קדש הוא לה'...

מקום שהוזכר הבעש"ט בס' התניא תורה אור ולקו"ת — צויין במפתחות שבסוף הס'.

(ממכתב יו"ד מ"ח תשכ"ב)

... דרך אגב הגיעתני ידיעה אשר הוציאו לאור סידור או מחזור או הגדה, או כולם יחד, בנוסח מאוחד בשביל בני עדתות השונות אשר באה"ק ת"ו. ובטח ידועה לכ' עמדתי בזה בשלילה, שהרי ענין התפלה הוא עבודה שבלב ואין להתערב בזה, ואדרבה מנהג אבותיהם בידיהם. בכל זה, באם כבר הופיע אסיר תודה אהי' לכ' אם יכלול גם זה במשלוחים הבאים.

(ממכתב כ"ח מ"ח תשכ"ו)

... לשאלתו האם מותר ללמוד חסידות לבנות — פסק ברור בזה בהלכות ת"ת ולדוגמא עיין הלכות ת"ת לרבנו הזקן סוף פרק א: הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן וכו' כל מצות עשה שאין הזמן גרמא וכו' —

והרי תכלית שלילת ענין הזמן במצות עשה, הן המצות שחיובן תמידי לא יפסק מעל האדם אפי' רגע בכל ימיו, להאמין בשם ליחדו, לאהבה אותו וליראה אותו [שלא להאמין בזולתו, שלא לסור אחרי מחשבת הלב וראיית העינים] (אגרת המחבר ס' החינוך) —

והרי קיום מצות אלו לאמיתתן ולא מן השפה ולחוץ בא כדברי המורה הגדול בהלכות יסודי התורה ריש פרק ב': והיאך היא הדרך וכו' בשעה שיתבונן כו' שהתבוננות זו היא באה בלימוד תורת החסידות וק"ל...

(ממכתב כ"ט טבת תשכ"א) 266... בדעתי לנסוע צלחה לנ.י. סוף שבוע זה או אמצע שבוע הבע"ל. כמובן, חפצי לברר ולסדר הענינים שנמסרו לחלק עבודתי, עד כמה שתלוי בי, עוד קודם נסעי. ואחד הענינים האלו הוא ענין הנפנה^* (אף, שכמובן, השתתפותי בזה הוא באופן שלא יודע בחוץ, כיון שטאסז לגסז^**).

למרות ששאלתי וחקו"ד להנעשה בזה במחנם ובמחנות אנ"ש אשר השפעתו עליהם, איני יודע דבר ברור: אם יש יחידים או ועד המתעסק בזה בקביעות, אם הוא בדרך נפנה חדשי, האם נודע להם שהמצב דחוק וכו' וכו'.

אמרתי פה בהתועדות עם אנ"ש והתמימים, דהנה ההתקשרות צ"ל בכל הכחות שאפשר. והנה, לכל לראש, אצל חסידי חב"ד כשמו כן הוא שצריך להתקשר בחב"ד, היינו, בפשטות, ללמוד מאמרי וכ"ק הנשיא. — כיון שכוונת אומר המאמרים הוא המשכת חב"ד במדות ושינוי המדות על ידן, ה"ז מכריח התקשרות ע"י שוהלכת בדרכיו וע"פ הוראותיו במדות ומחדו"מ.

אבל כ"ז נוגע — רירט אָן — בכח או כחות פרטים, ועכ"פ בכחות הגלויים, וא"כ כיון שעדיין נשאר הספק באיזה דרך מוליכין אותו, ה"ז מטיל ספק באיזה מקום מקושר הוא בפנימיותו ועצמותו.

והעצה לזה הוא רק ע"י ענין הנפנה ועפמשנ"ת בתניא פל"ד, ל"ז. אגה"ק ס"ד ועוד.

והנה כהנ"ל הוא גם בשנים כתיקונם. וכ"ש וק"ו בעתים הללו, אשר ההתקשרות ע"י חב"ד חג"ת נהי"ם סבלה ע"י צוק הזמנים ריחוק המקום והפסק הקישור אפילו בכתב למשך שנים רבות, שצ"ל ההתקשרות בנפנה ביתר שאת ויתר עז.

קצרתי בזה מבטחוני שיספיק הקיצור, והעיקר בתקותי שאין הם זקוקים להערה בענין זה, ואפילו לא בנוגע להעדפה וזריזות, וזריזותי' היא העומדת לעד כו'. . .

(ממכתב י"ג סיון תש"ז)

אייער בריף פון ר"ח תמוז מיט בייגעלייגטן שעק אויף נאָמען פון מרכז לעניני חנוך ערהאַלטן, לויט אייער רשות צו טיילן לדעתי, האָב איך עס פאַרטיילט: מעשר אויף מעמד. האַלב פון די איבערגעבליבענע — אויף אָפּדרוקן און פאַנאַנדערשיקן דעם קונטרס י"ב-י"ג תמוז הבע"ל, ווען עס ווערט דעם רבי'ן זיבעציק יאָר. און 267אויפגעשריבן אַפן קונטרס אַז דאָס זאָל פועלן מחזק זיין די התקשרות פון הרוצה בעילום שמו צום רבי'ן — (דורך דרוקן און פאַרשפּרייטן זיין תורה בכל קצווי תבל).

איך האָב עס ספּעציעל געטאָן, ווייל איך ווייס ניט וואָס עס טוט זיך מיט התקשרות (האָט נאָר קיין פאַראיבל ניט פאַרן זאָגן עס).

איך זה כמה וכמה מופתים פון רבי'ן איצט, איז אויב איר זאָגט, אַז באַ אייך איז "ניטאָ קיין נייעס" — מוז דאָך עפּעס זיין אַ סיבה אין דעם.

זייער מעגליך, אַז דער רבי האַלט אַז מ'דאַרף איצט ניט פאַרקויפן דעם בילדינג דערפאַר איז ניטאָ קיין קונים וכיוצא בזה.

און אפשר איז דאָס מצד דער חלישות, ח"ו, בהתקשרות. — (איך גלויב אָבער אַז איר האָט אויך געהאַט מופתים (מיט'ן שותף וכיוצא בזה) נאָר איר באַמערקט ניט אַלע) — דערפאַר האָב איך פאַרנוצט אַ טייל פון אייערע געלד אַף דער הפצה פון רבי'ס תורה — איינע פון די בעסטע עצות אוי[ף] התקשרות לנשיא ישראל בעל התורה.

די צווייטע העלפט אַריינגעטראָגן אין דער לשכת חשאים פון וואַנעט דער רבי פלעגט העלפן בחשאי צו אנשים נכבדים און וואָס עס ווערט געטאָן אויך ווייטער.

דער קונטרס וועט זיין פאַרטיק אין אייניגע טעג אַרום. דער כתר שם טוב בייגעלייגט. ביטע מודיע זיין אַז איר וועט עס באַקומען.

המברכו בכל טוב ומחכה לבשורות טובות.

(ממכתב ד' תמוז השי"ת)

ב"ה, כ"ח אייר, תשכ"א

ברוקלין.

המשתתפים בההגרלה השנתית לנסיעה בחודש תשרי הבע"ל, שהתקיימה בכפר חב"ד, מיסודו ובהנהלתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר שם צוה ה' את הברכה חיים

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת רשימת המשתתפים בההגרלה עם ההודעה ע"ד ההגרלה והזוכה בגורל שי'.

268ויהי רצון, כאמור מכבר, שהזוכה יוציא בנסיעתו את כל המשתתפים ויזכה אותם בכל המובנים הן בכמות והן באיכות.

ובפרט עפ"י גודל הענין דגורל כשנעשה כדבעי, כמבואר גם בתניא באגה"ק סוף סימן ז', ומקרא מלא דבר הכתוב בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו (משלי טז, לג).

וע"פ סיפור חסידים הראשונים בשם הרה"ח הרה"צ והרה"ג כו' הר"ה מפאריטש שכל הענינים וההידורים שעושה הי' בשביל עס זאָל זיך באַ אים בעסער אָפּלייגען אַ וואָרט חסידות,

יהי רצון שגם בהאמור — נוסף על עניני הנסיעה, יתוסף גם ענין עקרי זה, ובכל המשתתפים, בתוככי כללות התמימים ואנ"ש, עס זאָל זיך אָפּלייגן אַ וואָרט חסידות באופן דהבנה עד כדי — בכן. ועוד (ובתקופתנו — גם זה עיקר) — לא יסתפקו כלל וכלל מיט אַ וואָרט, כי אם מי שיש לו מנה ירצה מאתיים וכו'.

ומובן וגם פשוט שאין לחכות לתועליות בהאמור עד הנסיעה בפועל, כי ההתחלה צריכה להיות מעת ההגרלה וההחלטה. וק"ל.

בברכה לבשורות טובות בהאמור, ובלשון רבנו נשאינו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר — לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

... לפלא הכי גדול כתבו ע"ד שאין עתה "יחידות" לכאו"א בפ"ע — שכנראה אינו יודע (או שלא הגיעו — (ראה לקו"ת ר"פ שמיני)) המדובר וכמה פעמים ע"ד גודל המעלה דהיחידות הכללית ובביהכ"נ ובביהמ"ד וכו'.

(ממכתב ב' אייר תשמ"ז)

... לכתבו אודות התלמידים שהיו כאן ובקשר עם התוועדות דיו"ד שבט, והשאלה איך לפעול נח"ר ותענוג.

מוכרחני לאמר שלא שיערתי שעל זה צריך לשאול במדינה אחרת מעבר לגבול, בה בשעה שזהו — תוכן התומ"צ. ובפרט ע"פ המבואר ומואר בתורת דא"ח החסידות, והנקודה אשר אין טוב אלא תורה, ובביאור יותר שטוב האמיתי הוא טוב 269לשמים וטוב לבריות וטוב העושה פירות, שצ"ל ג' הענינים, ובהוספת ביאור ע"פ בי' המאמר פנימיות אבא פנימיות עתיק, אשר פנימיות התענוג הוא בעצמו נעשה פנימיות החכמה, שזהו בפנימיות התורה, הבנה והשגה ועד לשכל דנה"ב, ביחד עם היותם רזי דרזין דאורייתא, וע"פ המבואר שהתענוג הוא היפך ואתהפכא דהצער — הנה דוקא בדרא דעקבתא דמשיחא, ודוקא בעניני מעשה בפועל וקב"ע שייך תענוג האמיתי עד שיבוא הזמן המאושר דתענוג הפשוט שאינו מורכב בשום ענין, שבת ומנוחה לחי העולמים.

ובנוגע לתלמידי תו"ת ביחוד, הרי בזה לכל לראש — שמירת סדרי הישיבה בדיוק, ובהוספה ע"ז בזמנים העומדים לרשותם, וכמובן וגם פשוט אשר וגם צריך להעשות זה מבלי לנגוע בבריאות הגוף, אשר היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא. גם די זמן פנוי לאח"ז להתעסק בהפצת המעיינות חוצה, לא רק בהחוצה דעצמו, אלא גם בהחוצה כפשוטו, ויהי רצון שיסביר וישפיע כל הנ"ל לכל אלו ששאלוהו בהאמור ולכל אלו שישאלוהו בעתיד ואפילו לאלו שצריכים היו לשאול אלא ש"הנחות — בע"ב" מעכבתם מלשאול.

(ממכתב א' אדר תשכ"א)

... רז"ל דערציילן (עירובין י"ג, ב), אמר רבי האי דמחדדנא מחבריא דחזיתי' לר' מאיר מאחורי' (כשלמדתי לפניו ישבתי בשורה של אחריו, פרש"י) ואלו חזיתי' מקמי' הוה מחדדנא טפי דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך.

נאָך מער אונטערשטרייכן רז"ל די באַדייטונג פון "זעהן אַ רבי'ן" אין ירושלמי ביצה (פ"ה ה"ב — עיי"ש בגליון הש"ס — הובא בתוד"ה מוריינא מנחות קד, א), אַז רבי, ר' יוחנן און רשב"ל האָבן זוכה געווען צו זייער תורה דערפאַר וואָס זיי האָבן געזען זייער רבי'ן איינמאָל!

איר, וועלכער האָט זוכה געווען צו זען — אין דעם לשון פון כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א — "כ"ק אדמו"ר אור עולם נזר ישראל ותפארתו כקש"ת מוהר"ר שמואל זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע" איז געוויס האָט די דאָזיגע ראי' געהאַט איר גוטע פעולה אין גשמיות און אין רוחניות, און זיכער ווירקט זי נאָך עד היום, וואָרום ראיית צדיק איז אַן אייביגע און זי באַגלייט דעם מענטשן זיין גאַנצן לעבן, און בכלל ווייסן מיר דאָך אַז "אין רוחניות איז ניטאָ קיין עבר" (שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א י"ג תמוז, שנה זו^*).

270יעצט שטייט אייך פאָר, אם יסכים, אַן אויסערגעוויינליך גרויסער זכות: — אַז דורך אייערע מיטלען, מיט דער מיטהילף פון אייערע קינדער יחיו, זאָלן פאַרעפענטליכט ווערן פיעל חדושי תורה פון גרויסן צדיק, דעם רבי'ן מהר"ש נבג"מ זי"ע, וואָס ווען אימיצער וועט לערנען אַ מאמר פון די מאמרים וועלכע ווערן פאַרעפענטליכט ווערן דורך אייער הילף, ווען דער לערנער זאָל אפילו זיין אין עק וועלט, איז דאַן "רעדן די נשמה פון צדיק אין ישיבה של מעלה און זיינע ליפּן אין קבר" (תוד"ה אגורה יבמות צו, ב), און עס ווערט אויסגערופן אַז דאָס אַלעס איז ערמעגליכט געוואָרען דורך אייך! און ווער קען עס משער זיין דעם גרויסן שכר און די גרויסע דערהויבונג וואָס עס איז זוכה דער וועלכער ערמעגליכט אַזאַ גרויסן ענין, סיי בזה און סיי בבא!

איך שרייב אייך אויף דער הצעה פון כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, וועלכער האָפט, אַז איר און אייערע קינדער יחיו וועט אויפנעמען דעם דאָזיגן גרויסן זכות מיט גרויס צופרידנהייט. . .

(ממכתב י"ז מנ"א תש"ה)