שיחה ג

הערות

עמוד 95

1. 1. או"ח ס"ח סי"א. והובא בשו"ע אדה"ז שם סי"ח (כדלקמן בפנים).
2. 2. סקי"ג.
3. 3. וזאת למודעי: כל הביאור שבהשיחה לא בא לקבוע ולהוכיח איך שצ"ל המנהג בלבישת הטלית קטן, כי נהרא נהרא ופשטי', אלא רק להסביר טעמי חילוקי המנהגים הקיימים בזה. לכללות השאלה — ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) ח"ב ס"א ובס' שנסמנו שם.
4. 4. ראה לקמן הערה 8.
5. 5. מנחות מא, ב ובפרש"י שם — ראה מחה"ש ופרמ"ג (א"א) למג"א שם.
6. 6. או"ח שם סי"ט.
7. 7. פרשתנו טו, לט.
8. 8. אלא שמסיום הלשון במ"א (ואדה"ז) שם "לכן נ"ל דאנשים ההולכים בין העכו"ם יוצאין בזה אך בשעת הברכה יהיו מגולין כדי הילוך ד"א" משמע דכוונתו לב' הענינים: שיהיו יוצאין ולא תחובין בתוך הכנפות, ושיהיו מגולין לא מכוסין. אבל מזה שאדה"ז כ' ענין הנ"ל (לא בהמשך ההלכה שצריך ללובשו על בגדיו שיראו הציצית תמיד (שבסי"ח), אלא) בסעיף בפ"ע (סי"ט) "צריך שיהיו הציצית מבחוץ וכו' ודלא כאותן שתוחבין אותו בהכנפות", משמע לכאורה שהו"ע בפ"ע, שהם ב' ענינים ב"וראיתם אותו": א) שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד (שכ' בסעיף יח), ב) שיהיו הציצית מחוץ להכנפות — כי מצד דין הא' אם הכנפות והציצית אינן מכוסות, גם כשהציצית הם בתוך הכנפות, מתקיים "וראיתם אותו" — דהרי רואים הקשרים וכו' שיוצאים מהכנפות אף שאין רואים החוטים התלויים מחוץ להקשרים כו'. ולכן מוסיף בסי"ט לימוד מיוחד "צריך שיהיו הציצית מבחוץ שנאמר וראיתם אותו ודלא כאותן שתוחבין אותו בהכנפות". ועצ"ע.

עמוד 96

1. 9. שם סי"ח.
2. 10. שם סיו"ד (כנסמן עה"ג).
3. 11. בלבוש שם לא הביא דין הנ"ל שבשו"ע (שיזהר ללובשו על בגדיו וכו') כאן (וכתבו בסי' כד) — אלא כותב "וכיון שטעם. . המצות לפיכך אותם הלובשים הט"ק תחת הבגדים יזהרו כו'".
4. 12. לשון הפע"ח שער הציצית פ"א. ועד"ז הוא בשער הכוונות (ענין הציצית דרוש ו' ודרושי תפלת השחר פ"ג) ועוד — הובאו במאסף לכל המחנות לשו"ע או"ח ס"ח שם. וראה גם בהנסמן בהערות הבאות.
5. 13. ועד"ז הוא בנגיד ומצוה וסידור האריז"ל (סידור הר"ש מרשקוב; זאלקווא תקמ"א; סידור ר' אשר). וראה גם אור צדיקים (להר"מ פאפריש) ס"ז (הל' ציצית) ס"ט. — ראה מאסף לכל המחנות שם.
6. 14. ובשער הכוונות שם: וטעות גדול הוא בידם הפך האמת.
7. 15. לשון הפע"ח שם. ועד"ז הוא בשער הכוונות, נגיד ומצוה וסידור האריז"ל שם. וראה הערה הבאה.
8. 16. בפע"ח שם "פנימית של ג"ת דיצירה וט"ג הוא בחי' חיצונות שלהם". וראה בהמשך הענין שם בפע"ח, מה שמתרץ ממ"ש דציצית קטן, אינו רק בעשי' — דציצית קטן הוא בחי' עיבור. ע"ש ובשער הכוונות שם (הובא הענין גם בתו"א תולדות יז, רע"א (בל' אדמו"ר נ"ע בעצמו)). וראה נהר שלום ב"כוונות הב' טליתות". ואכ"מ.
9. 17. אלא שע"פ האריז"ל הכוונה בזה שאין בו קדושה, היינו ש"אין בנו כח להשיגו ולכן אין הקדושה חלה על הטלית עצמו. . אבל הציציות הנמשכים ויוצאים מן הטלית הזה יש לנו בהם יותר השגה ולכן נק' תשמישי מצוה" — ראה שער הכוונות שם דרוש ב' בתחלתו. פע"ח שם פ"ג (ראה שמן ששון לשם). תו"א מג"א ק, א. לקו"ת פרשתנו מד, ב.
10. 18. ועפ"ז, מ"ש בשער הכוונות שם (בדרוש ז'. ועד"ז בפע"ח שם ספ"ו. והובא בסידור האריז"ל הנ"ל, אור צדיקים שם. ועוד) "כי האדם צריך להסתכל בציציות בכל שעה ורגע כמש"ה וראיתם אותו כו'", קאי בעיקר לא בט"ק אלא בט"ג [וכהמשך הלשון שם דב"ההסתכלות יש ב' כוונות. . המסתכל בהם בעת תפלת שחרית בק"ש. . המסתכל בהם שלא בזמן התפלה", דכמו שההסתכלות בעת תפלת שחרית בק"ש, הכוונה להט"ג שבו מתעטף בתפלה, עד"ז הוא ההסתכלות שלא בזמן תפלה (דק"ש וברכות הק"ש. ואולי גם נוסף ע"ז — כי בימיהם היו כמה שהיו לובשים ט"ג לא רק בשעת ק"ש ותפלה — ראה מ"ח מסכת ציצית פ"ה מ"ג)]. וכ"מ בפע"ח שם שכ' בסיום כוונת ההסתכלות "ולכן ביום נוהגין הציצית שאז יכולין להמשיך הראי' משא"כ בלילה שהדינין גוברין ואז אין בידינו כח להמשיך הראי'". והרי זה שרק "ביום נוהגין הציצית" הוא רק בט"ג משא"כ ט"ק הוא תמיד כמ"ש בפע"ח שם ספ"א ועוד (הובא לקמן בפנים ס"ז). ואת"ל שקאי בט"ק (וכ"מ במצת שמורים הל' ציצית, סוד הסתכלות בציציות תמיד), אולי י"ל דכוונתו לא בראי' כפשוטו אלא בהסתכלות, היינו התבוננות וכוונות כו'. וראה לקמן ס"ח. ועצ"ע.

עמוד 97

1. 19. בסידור הרש"ר (ועוד. ועד"ז באור צדיקים שם) "בטלית קטן יעשה הציצית שלפניו ארוכים שיהיו מזומנים לו בכל עת לראותן". אבל יש לפרש, דאין הכוונה שיהיו גלויים בפועל, אלא שיהיו מזומנים לו בכל עת שרוצה באופן שיוכל בקל להגבי' בגד העליון שלו לראותן. גם — לא הובא ענין זה בשער הכוונות ופע"ח שם. ובמאמר מרדכי (להר"מ כרמי) או"ח סכ"ד ס"א בסופו, ג"כ תפס שפשוט שגם הציצית מכוסות דלא כהב"י, ומסיים "הלכך יותר נכון. . וכן נוהגין העולם ללובשו תחת הבגדים. וכ"כ המ"א. . בשם האריז"ל, דט"ק דוקא תחת בגדיו". וכ"מ מהראי' שבמקור חיים (להר"ח הכהן) להל' ציצית ס"ח סי"א — הובא בס' יפה ללב (להר"י פאלאג'י) לאו"ח שם.
2. 20. ח"א רד, סע"ב ואילך.
3. 21. וראה ניצוצי אורות וניצוצי זהר (להרב מרגליות) לזהר שם.
4. 22. ע"ד המסופר בזח"ג (קפו, א), שר' יצחק ור' יהודא תרצו והסבירו למה לא קראו ק"ש.
5. 23. וכ"מ קצת מהנהגת אנשי מעשה (הובא בלקוטי מהרי"ח מצות ציצית) שלובשים שני ט"ק, א' תחת הבגדים על חלוקו כדעת האריז"ל וא' על הבגדים כדעת הטושו"ע. — ולא ראיתי נוהגין כן במדינתנו.
6. 23. אבל ללבוש ט"ק על הכתונת ולמעלה ממנה, בגד קצר (זשילעט), לכאורה אין יוצאים עי"ז לפי כתהאריז"ל, שהרי בכתהאריז"ל מדייק "תחת כל המלבושים. . יניחנו על החלוק" (פע"ח שם פ"א), "למטה משאר מלבושיו ע"ג חלוקו" (שער הכוונות שם דרוש ו), ועד"ז בשאר מקומות הנ"ל, וכהובא במג"א שם "תחת בגדיו", ובסי' קול יעקב: האריז"ל הי' נוהג ללבוש הטלית קטן בביתו על חלוקו בלי הפסק שום מלבוש.
7. 24. וכ"מ מפשטות דברי הב"י או"ח סכ"ג ; פרישה שם. ומפורש בב"ח (וש"ך) יו"ד סשס"ז (סק"ד) "נהגו העולם היתר בטליתות קטנים תחת בגדיהם כיון שהציצית מכוסים". זה שהט"ק הוא תחת הבגדים, מפורש בכמה פוסקים — בעל העיטור הל' ציצית סוף החלק השלישי; ספר היראה לרבינו יונה קרוב לתחלתו; מרדכי הל' ציצית סתתקמ"ג (בשם מהר"ם מרוטנבורג) ותענית סי' תרלז; שו"ת הרדב"ז ח"ה ב' אלפים קו; שם ב'קס. ועוד. אלא שבכל הנ"ל א) אין מבואר שכ"ה בנוגע להציצית. ב) לא נאמר שכצ"ל ע"פ הלכה, אלא שבכמה מהם מעשה רב. ואכ"מ.
8. . ובשו"ע אדה"ז שם לא משמע כן. ואכ"מ.

עמוד 98

1. 25. ב"ק פג, א. סוטה מט, ב. רמב"ם הל' ע"ז פי"א ה"א וה"ג. טושו"ע יו"ד סקע"ח ס"א וב'.
2. 26. ראה ערוך השלחן או"ח ס"ח סי"ז. מ"ב שם סקכ"ו.
3. 27. שער הכולל פ"א סק"א (נעתק גם בשו"ע אדה"ז (קה"ת) או"ח ח"א בסופו (קפד, ב)).
4. 28. או"ח סכ"ה סכ"ח.
5. 29. וכן הכריע בסידורו בד"כ — כהמקובלים ולא כהפוסקים (ודלא כבשו"ע שלו) — שער הכולל שם בריש הפרק. ולהעיר משו"ת צ"צ או"ח סי"ח אות ד'. שו"ת דברי נחמי' או"ח סכ"א.
6. 30. ומסיים בשער הכולל שם: וכ"ה בשערי תשובה סכ"ה סקי"ד בשם הרדב"ז והחכם צבי.
7. 31. להעיר ממכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, באג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ז ע' קלא. סה"ש תש"ה ע' 115.
8. 32. ואולי מנהג כו"כ בדורנו, שלא רק שהט"ק הוא למטה מתחת לבגדים , אלא שהט"ק תחוב במכנסיים, ורק הציציות מוציאין אותן, וע"ז עוד לובשים בגד עליון — הוא לחוש לדעת כתבי האריז"ל.
9. . כבימיהם, שכל השקו"ט הי' אם ישנו בגד עליון המכסה הט"ק והציצית.

עמוד 99

1. 33. כהובא בשו"ע אדה"ז ס"ח, וכפשטות הלשון בשו"ע "שתמיד יראהו ויזכור המצות". וכן בטושו"ע ר"ס כד. בב"י לטור ס"ח שם כ' "וכן כתב נמ"י בשם הריטב"א". ובנמוק"י להלכות ציצית בשם הריטב"א שם כ' "ואפילו אותם שאין נוהגין אלא בט"ק ראוי ללבוש אותו על מלבושיהם לקיים בו יפה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (וראה לקמן הערה 78).
2. 34. מנחות מג, ב.
3. 35. ראה לקמן הערה 61.
4. 36. פרשתנו טו, לח.
5. 37. גם בעוד מפרשי התורה נאמרו ב' פירושים אלה (ראה רשב"ם, ר"י בכור שור ועוד), אבל הם פירשו זה בב' כתובים נפרדים שבציצית, בפסוק לח פי' "כמו בציצית ראשי קבוצת פתילים כו'", ובפסוק לט (בו נאמר וראיתם אותו) פי' "והי' לכם לציצית הציצית הזה יהי' לכם לראי' שתראו אותו כמו מציץ מן החרכים" (ל' הרשב"ם). וא"כ אין מזה ראי' (כ"כ) על גוף מצות ציצית.
6. 38. יחזקאל ח, ג.
7. 39. שה"ש ב, ט.
8. 40. וכ"ה בספרי עה"פ.
9. 41. להעיר מאוה"ת פרשתנו ע' תרד, שמביא ממ"כ לרבות סוף פרשתנו "והי' לכם לציצית שתהא נראית" — "פי' שצריך שיהיו הציצית על בגדיו כו' כמ"ש הפוסקים כו'". — ראה לקמן ס"ז.
10. 42. פ"ג הי"א.

עמוד 100

1. 43. שם הי"ב.
2. 44. או"ח סכ"ד.
3. 45. ראה לקו"ש חכ"ט ע' 463.
4. 46. וי"ל שהמקור לזה הוא ממנחות מג, ב "ורבנן האי וראיתם אותו מאי עבדי לי' כו'", ומשמע דס"ל שאינו מעיקר המצוה. ויתירה מזו, שא"צ שיראו אותן כפשוטו. וכ"מ גם מזה ש"מבעי' לי' לכדתניא וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלוי' בו ואיזו זו זו קרית שמע", דלפי דרשה זו (וכן לפי הדרשות שלהלן שם: תניא אידך. . ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הסמוכה לה ואיזו זו זו מצות כלאים. . תניא אידך וראיתם אותו. . כיון שנתחייב אדם במצוה זו נתחייב בכל מצות כולן), פי' "וראיתם אותו וזכרתם גו'" אינו שיראו אותן כפשוטו כו'. וראה לקמן הערה 48. ועצ"ע.
5. 46. וכ"מ בגמ' ברכות (יב, ב) "פרשת ציצית. . יש בה חמשה דברים מצות ציצית. . עול מצות. . דכתיב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ציצית דכתיב ועשו להם ציצית וגו'". ומשמע, שעול מצות, שהוא "וראיתם אותו וגו'", הוא דבר נוסף במצות ציצית. ועפ"ז יומתק ל' הרמב"ם (הל' ק"ש פ"א ה"ב) "ואח"כ פרשת ציצית שגם היא יש בה ציווי זכירת כל המצות", ולא כפרש"י ברכות שם שפי' "עול מצות — ועשיתם כל מצותי". כי להרמב"ם גם זכירת המצות, הכתוב "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'", אינה מגוף מצות ציצית אלא דבר נוסף — עול מצות שנאמר ב"פרשת ציצית" [ובפרש"י י"ל שכתב מה שלכו"ע, דגם להדיעה ד"וראיתם אותו וזכרתם גו'" הוא מגוף מצות ציצית (כמו להפי' דציצית הוא ע"ש וראיתם אותו שהביא בפי' עה"ת כנ"ל ס"ה) יש בה גם "עול מצות", והוא מ"ש בכתוב שלאח"ז "ועשיתם את כל מצותי". וראה לקמן ע' 154 הערה 50]. ולהעיר מזהר הרקיע אזהרה כ.
6. 47. והרמב"ם בריש הל' ציצית פי' לשון ציצית "שהוא דומה לציצית של ראש שנא' ויקחני בציצית ראשי", ולא פי' שהוא מלשון ראי'.
7. 48. שלכן גם לדעת הרמב"ם, למידין (שם פ"ג ה"ז) מ"וראיתם אותו" שאין לילה זמן ציצית. ולהעיר שמלשונו שם "חובת הציצית ביום ולא בלילה שנא' וראיתם אותו בשעת ראי'", משמע דלהרמב"ם אין מצוה בראייתו בפועל, אלא פי' וראיתם אותו היינו בזמן ראי'.

עמוד 101

1. 49. ומה שהביא הטור בריש ס"ח "ונק' ציצית ע"ש החוטין הנפרדים", כ' בנוגע להלכה ש"ע"כ צריך להפרידם זמ"ז" (כמ"ש הב"ח שם), ולא כברמב"ם שבזה התחיל כל הל' ציצית — כהגדרה על מצות ציצית (וראה רמב"ם שם פ"א סה"ח).
2. 50. וכמפורש בזהר פרשתנו (רע"מ) קעד, ב: ציצית פקודא דא איהו לאדכרא כל פקודי אורייתא כו'.
3. 51. ר"ס כה.
4. 52. ולהעיר שגם בסכ"ד שם, במ"ש הטור "גדולה מצות ציצית ששקולה כנגד כל המצות דכתיב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ציצית עולה ת"ר וח' חוטין וה' קשרים י"ג הרי תרי"ג" — מפרש הב"ח שם שהכל "הוא גורם לזכרון, דע"י שיעלה על מחשבתו דציצית עולה כו' תרי"ג ע"י כך יזכור כל תרי"ג מצות". ע"ש בפרטיות. והוא דלא כפשטות הפי', שהיא מצ"ע שקולה (וע"ד שנאמר בע"ז ושבת בפרש"י סוף פרשתנו הלשון שקולה). וראה לקו"ש ח"ח ע' 97 ואילך.
5. 53. או"ח ס"ח ד"ה ונקראים ציצית. סתרכ"ה קרוב לתחלתו.
6. 54. ל' הב"ח שם סתרכ"ה.
7. 55. פרשתנו טו, מ.
8. 56. לשונו שם ס"ח.
9. 57. וי"ל שזהו רק לשיטת הטור ד"וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'" הוא מגוף מצות ציצית. אבל לדיעה הב' הנ"ל דאינו מגוף המצוה, י"ל ד(אף אם נדייק בתיבת "למען" כדברי הב"ח שם גבי תפלין וסוכה) שאני ציצית מתפילין וסוכה, דבתפילין וסוכה נאמרה תיבת "למען" על קיום המצוה, "והי' לך לאות גו' למען תהי' תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים" (בא יג, ט), "בסוכות תשבו גו' למען ידעו דורותיכם גו'" (אמור כג, מבג), ואילו בציצית — הכתוב "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי" בא בהמשך להכתוב "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם", שלדיעה הנ"ל אינו מגוף קיום המצוה. וראה עולת תמיד או"ח שם סקי"א.
10. 58. וכ"מ מדברי רבינו יונה בספר היראה קרוב לתחלתו, וכמו שהביא בביאורי הגר"א בשו"ע שם רסכ"ד. וראה גם שו"ת הריב"ש ח"ב סקכ"ו (הובא בב"י שם סכ"ד). ולהעיר מפסקי דינים להצ"צ לאו"ח ס"ח (אות ז): אבל בציצית נזהרין כל העולם ואין זה מדת חסידות לבד כ"א מצוה דאורייתא כמ"ש וראיתם אותו וזכרתם כו'. ע"ש.

עמוד 102

1. 59. או"ח ס"ח ד"ה ומתוך מה שאמר.
2. 60. וכ"כ בשו"ע ר"ס כד "ונכון ללובשו על המלבושים" בהמשך לתוכן דברי הטור שהביא שם [וכבר העירו על הכפל והסתירות בדברי המחבר, דכאן כתב "עיקר מצות ט"ק" ובסי' כד כתב רק "נכון" — ראה מאמר מרדכי ס"ח וכ"ד. ועוד. ואכ"מ].
3. 61. ומ"ש בשו"ע שם סכ"ד ס"ג רק "טוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה כשמברך" (וראה ביאורי הגר"א שם סק"ז), דלכאורה לפי הנ"ל הרי זה מגוף מצות ציצית — י"ל, כי הראי' והסתכלות בפועל אינה מעכבת, והרי המדובר בשעת העטיפה שאז הרי זה גלוי ונראה לפניו (וראה ביאורי הגר"א שם סק"ח).
4. 62. וכמפורש בשל"ה קיא, סע"ב ואילך (ע"פ זהר פרשתנו קעד, ב), דעיקר מצות ט"ק לקיים תמיד וראיתם אותו וזכרתם (ולכן "עיקר העונש הוא על בלתי זהיר בט"ק אשר הוא לבוש בכל עת").
5. 63. ס"ח סי"ז.
6. 64. וכהלשון באור צדיקים ועוד (הנ"ל הערה 13) עיקר מצות ט"ק על החלוק כו'.
7. 65. או"ח ר"ס יח ובנו"כ שם. שו"ע אדה"ז שם.
8. 66. שם ספ"א. מהר"י צמח בהגהותיו כו' (הובא בברכ"י או"ח שם ס"ח סי"א). וראה גם בסידורי האריז"ל הנ"ל. ועוד.

עמוד 103

1. 67. הובא במג"א שם סכ"א סק"ב (מ"כתבי האר"י").
2. 68. במג"א הקשה על הראי' שבכתבי האריז"ל הנ"ל. וראה נו"כ השו"ע שם. ובארוכה בברכ"י ס"ח שם. ואכ"מ.
3. 69. ראה פע"ח (הנ"ל הערה 18). וראה סידור האריז"ל (קול יעקב) שם "אף בלילה אף שהוא זמן פטור מהברכה מוראיתם אותו כו'".
4. 70. ב"ענין ציצית", משא"כ בדרושי תפלת שחרית שם. ואולי י"ל דקאי אדלעיל מיני'. וצ"ע.
5. 71. להעיר מברכ"י שם ד"ה ומ"ש דאין ראי', בחילוק אם הרח"ו כותב מנהג האריז"ל לחוד או לשון סתמי שאז הוא לכאו"א.
6. 72. ומ"ש בשער הכוונות "שלא כאותם המתייהרים ללבשו ע"כ בגדיו" אין הכוונה לחשש יוהרא (ע"ד מ"ש בשו"ת מהר"י ברונא סצ"ו), אלא הכוונה דיוהרא הוא חיצוניות וט"ק הוא פנימיות. ועצ"ע.
7. 73. וראה לעיל הערה 18.
8. 74. ל' שער הכוונות שם דרוש ז. פע"ח שם פ"ו.
9. 75. ולהעיר גם מל' אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שצויינה בהערה 31.
10. 76. ומה שהבגד גופא לובשים תחת כל הבגדים, היינו בכדי שיהי' להם גם הענין ד"פנימי". וראה בהנסמן בהערה הקודמת.
11. 77. כמעשה רב במנחות מד, א. ובכו"כ דרז"ל. וראה בארוכה במפרשי התורה פרשתנו — אברבנאל, ספורנו. ובכ"מ.
12. 78. ועפ"ז יומתק מה שהביא הנמוק"י (הנ"ל הערה 33) הכתוב הנ"ל, שהוא המקור לדברי הב"י בשלחנו כמ"ש בב"י ס"ח שם.

עמוד 104

1. 79. ולהעיר, שבהנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר ראינו, שאף שהי' לובש הט"ק, באופן שכאשר הבגד העליון הי' פתוח, היו הט"ק והציציות נראים — אמנם בכמה זמנים במשך היום הי' הבגד העליון סגור (מכופתר) ומכסה הט"ק והציצית. — אבל לא שמענו ממנו — בכ"ז.
2. 80. ל' החינוך מצוה שפו. וראה גם נמוק"י שם. ספורנו פרשתנו. ועוד.
3. 81. בברכת אהבת עולם. ולהעיר שתיבות אלו שייכות במיוחד לאחיזת הציצית — ראה אור צדיקים שם. מקו"ח סכ"ד סוס"א. שם ס"ה. וראה גם "היום יום" כ"ב סיון.