ב
באר(הבארות שחפרו האבות, רמזם על הג' בתי-מקדש). (מקומות שנתבאר ענינו בדא"ח. גילויו הוא בידי אדם, אבל נביעת המים הוא בידי שמים, ולכן יש לו דין מעיין). (אם יש לו דין מים חיים).
באר שבע(מקום הגבול). (חלוקים השמות דבאר שבע בכתובים).
בהמה(תוהו שבתיקון).
בורא ונברא(באין ערוך).
בושה(מהג' סימנים דישראל כו'. שייכותו להתכונות דרחמנים וגומלי חסדים).
בחירה(טעם המצאות ענין הבחירה חפשית בישראל).
ע"ע . .
ביטול(המשכת הביטול בארץ למטה). (ביטול והנחת עצמותו שבכ"א מישראל). (זוהי נקודת מהותו של כ"א מישראל). (תכליתה לא להיות כאסקופה הנדרסת כו', כ"א להתקרב עי"ז להקב"ה). (ונפשי כעפר לכל תהי' עי"ז דוקא יכול להיות פתח לבי בתורתך). (קיום המצות מתוך ביטול ופשיטות שלמע' מטו"ד ומחשבונות). (גם שביעות רצון שמצד הקדושה, הו"ע של ישות ומציאות בפ"ע).
ע"ע . .
בירורים(כוונת ירידת הנשמה וכוונת הגלות — לברר הניצוצות). (ב' אופנים: ע"י הליכה למקום הניצוצות; ממקומו — כאבוקה שמתקבצים אלי' הניצוצות).
בית-דין(ענינם בסדר הרגיל, ולפעמים עונשין לצורך שעה כו').
ע"ע .
בית הלל ובית שמאי(לשיטתייהו בכ"מ). (שיטות שמאי והלל בעבודת האדם לקונו — לחומרא ולקולא).
בית המקדש(ביהמ"ק ראשון — צדיקים, שני — בע"ת, שלישי — תכלית הביטול והשלימות דלעת"ל). (המזבח מקומו מכוון במקום העקדה כו'. וע"ד מקום המקדש). (אם שיעורי הבית הם לעיכובא). (יחודו לישראל). (ראיית הבתי-מקדשות ו-נתינת כח עליהם מג' האבות). (ועשו לי מקדש — הפעולה דבנ"י וכולל גם חלות הקדושה. ושכנתי בתוכם — הפעולה מ-למעלה. בנין ביהמ"ק חובת הצבור ולא היחיד. שקו"ט בדין שהכל חייבים לבנות אנשים ונשים כו'). (בדין שאין מ-בטלין תשב"ר לבנין ביהמ"ק. בדין שאין בונין בלילה וביו"ט). (מהחילוקים דמשכן וביהמ"ק: בידי שמים, בידי אדם. דירת עראי, דירת קבע. ביהמ"ק השני שייך יותר למעשה ידי אדם מאשר ביהמ"ק הראשון). (אם בנין ביהמ"ק השני הי' כולו ע"פ נביא. ג' הבתי-מקדשות כנגד הג' אבות. ביהמ"ק השלישי בניינא דקוב"ה ונצחי). (ביהמ"ק הג' ע"י משיח או שיגלה ויבוא מן השמים. ביהמ"ק הג' בא ע"י עבודת ישראל בכל זמן הגלות). (מקדש אד' כוננו ידיך. הנצחיות במעשה ידי משה ודוד — משכן ומקדש).
בכוריםע"ע .
בכל מאדךע"ע .
בן(בן ועבד — אהבה ויראה. ב' דרגות אלו בבנ"י).
ע"ע .
בן-אדם(מדגיש שכל מעלתו הוא רק בזה שהוא בן אדה"ר).
ב"נע"ע .
בעלי עסקע"ע .
בע"תע"ע .
בר-מצוה(בן י"ג למצות למדים משמעון ולוי).
בריאותע"ע .
בריאת העולם(בתחילה עלה במח' לברוא את העולם במדה"ד כו'). (טעמי הבריאה, ונתאוה כו' שלמעלה מהטעם). (הקב"ה אינו מוכרח בגדרי הבריאה). (התהוות תמידית. חידוש הישנות וחידוש . (הכרח שיטת ברה"ע יש מאין ושלילת שיטת ההתפתחות כו'. ששת ימי הבריאה הם ימים כפשוטם לא כאותם שרוצים לפרש שהכוונה לשש תקופות). (בריאת הרבה מינים שונים, אם בכולם יש תועלת). (שלילת דעת החוקרים בענין המנין לברה"ע). (במארז"ל בונה עולמות ומחריבן שלא קאי על עולמות גשמיים כו'. שי"ב הם ששת ימים כפשוטם. חשבון השנים לברה"ע). (בבריאת חומר היולי דשמים וארץ). (התחלת המנין מתי הוא: בר"ה שלפני בריאת האדם או בר"ה שלאחריו כו'). (הפס"ד בניסן או בתשרי. בכ"ה או בא').
ע"ע . .
ברית(ברית דהקב"ה וישראל שלמע' מברית דתורה).
ע"ע . .
ברכת המזון(הטעם שצריך להזכיר מלכות בית דוד בברכת בונה ירושלים).
ברכת המצות(גם מי שיצא כבר י"ח יכול לברך למי שלא יצא מצד דין ערבות).