שיוך לפסוק
לקוטי שיחות כרך לא תשא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
11 עמוס ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
15 גם יש לומר, שריב"ל ס"ל שדין זה נלמד מ"הכון לקראת אלקיך" (עמוס ד, יב. שבת (י, רע"א) וכפרש"י שם "התנאה לפניו").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
48 ועפ"ז יובן ל' הכתוב לעיל (לך לך יג, י) "שחת ה' את סדום ואת עמורה", כי עיקר ענין ההשחתה הוא בשריפת סדום ועמורה ולא (כ"כ) בהפיכת הערים. וראה ל' הכתוב יט, כחכט. ישעי' א, ט (וראה שם, ז). שם יג, ט. ירמי' מט, יח; נ, מ ("ושכני'"). עמוס ד, יא ("מוצל משרפה"). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תצוה שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
19 עמוס ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
34 עמוס ד, יב. שבת יו"ד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
3187 עמוס ד, יב. וראה שו"ע אדה"ז או"ח ס"ז ס"ב. סתרי"ג ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
סח עמוס ד, יב. וראה גם לקמן מהדו"ק סי' א ס"א. סי' ז ס"ב. סי' צא ס"ב. סי' תריג ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות הנהגת אדם בבקר א דין השכמת הבוקר א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
ח עמוס ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים ז דין ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
ז עמוס ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צא שיאזור מתניו ויכסה ראשו בשעת תפלה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
י עמוס ד, יב. וראה לעיל מהדו"ב סי' א סוף ס"ו וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צב הנצרך לנקביו ודין רחיצה ושאר הכנות א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
ג עמוס ד, יב. ברכות שם. וראה לעיל מהדו"ב סי' א סוף ס"ו וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תריג איסור רחיצה ביום הכיפורים ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
מ עמוס ד, יב. הגהות מיימוניות שם בשמם. וראה גם לעיל סי' ז ס"ב. תהלה לדוד סי' ז ס"ק א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
205 קראו נדבות השמיעו: ע"פ עמוס ד, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תריג איסור רחיצה ביום הכיפורים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
1188 עמוס ד, יב. הגהות מיימוניות שם בשמם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
336 עולת תמיד ס"ק ב (ולא יאמר אדם הנני שוכב במיטתי ואלמד, אלא צריך לעמוד וילבש עצמו במלבושיו, וכן איתא בזוהר בהדיא פר' נח [עב, א], ומפרש שם הטעם משום הכון לקראת אלהיך ישראל). ובזהר שם (פתח ואמר (עמוס ד, יב) הכון לקראת אלהיך ישראל, וכתיב (תבוא כז, ט) הסכת ושמע ישראל, מלי דאורייתא בעיין כוונה, ומלין דאורייתא בעאן לאתתקנא בגופא ורעותא כחדא, קם ההוא יודאי ואתלבש ויתיב לגביה דרבי יהודה, ואמר זכאין אתון צדיקיא דמשתדלי באורייתא יומא ולילי, אמר ליה רבי יהודה, השתא דכוונת גרמך, אימא מילך דנתחבר כחדא, דהא מלי דאורייתא בעיין תקונא דגופא ותקונא דלבא, ואי לאו, בערסאי שכיבנא ובלבאי אמרנא מלין). הובא ב אלי' זוטא ס"ק ב (ולא יאמר אדם הנני שוכב במטתי ואלמוד, אלא צריך לעמוד וילבש במלבושיו, משום הכון לקראת אלהיך ישראל (עולת תמיד בשם הזוהר)).
וכן הוא לקמן מהדורא קמא ס"א (ואל יאמר הנני שוכב במטתי ואלמוד, אלא יעמוד וילבוש מלבושיו, משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
338 עמוס ד, יב.
הלימוד מהפסוק הכון, ראה גם לקמן סי' ז ס"ב. סי' צא ס"ב. סי' תריג ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
561 עולת תמיד ס"ק ב (ולא יאמר אדם הנני שוכב במיטתי ואלמד, אלא צריך לעמוד וילבש עצמו במלבושיו, וכן איתא בזוהר בהדיא פר' נח [עב, א], ומפרש שם הטעם משום הכון לקראת אלהיך ישראל). ובזהר שם (פתח ואמר (עמוס ד, יב) הכון לקראת אלהיך ישראל, וכתיב (תבוא כז, ט) הסכת ושמע ישראל, מלי דאורייתא בעיין כוונה, ומלין דאורייתא בעאן לאתתקנא בגופא ורעותא כחדא, קם ההוא יודאי ואתלבש ויתיב לגביה דרבי יהודה, ואמר זכאין אתון צדיקיא דמשתדלי באורייתא יומא ולילי, אמר ליה רבי יהודה, השתא דכוונת גרמך, אימא מילך דנתחבר כחדא, דהא מלי דאורייתא בעיין תקונא דגופא ותקונא דלבא, ואי לאו, בערסאי שכיבנא ובלבאי אמרנא מלין). הובא ב אלי' זוטא ס"ק ב (ולא יאמר אדם הנני שוכב במטתי ואלמוד, אלא צריך לעמוד וילבש במלבושיו, משום הכון לקראת אלהיך ישראל (עולת תמיד בשם הזוהר)).
וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ו (ואעפ"כ אין לו להרהר, ולא אפילו לדבר, בדברי תורה, בעודו מושכב על מטתו, גם אם נטל ידיו, אלא יקום ויעמוד או ישב באימה, שנאמר הכון לקראת אלקיך ישראל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
562 עמוס ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות נטילת ידים ז דין ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
856 עמוס ד, יב. הגהות מיימוניות הל' שביתת עשור פ"ג אות ב (ונראה לראב"ן ולרבינו שמחה ולרבינו יהודה, דאף בקטנים, אף אם לא שפשף, דשייך ביה נמי הכון). ולכן אף ביום הכיפורים מותר ליטול ידיו אחר שהטיל מים ולפני התפלה. שו"ע שם (אלא משום נקיות או משום הכון).
וכן הוא לקמן סי' תריג ס"ה (קודם התפלה, או ביום שמתפללין כל היום, אם הטיל מים אף על פי שלא שפשף בידיו, או שעשה צרכיו, אף על פי שלא קינח בידו, מותר ליטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו, שמצוה להתפלל בידים טהורות ברחיצה, שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל).
אלא דלקמן שם, לענין יום הכיפורים, לא התיר אלא קודם התפלה. וכאן בכל השנה, נכון הדבר שירחוץ ידיו אף "קודם שילמוד או שיזכור את השם".
וראה שלחן הזהב. שו"ע אדמו"ר הזקן המבואר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע פ מי שאינו יכול להשמר מהפיח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
2065 עיין פרי חדש (בהפחה נמי מוטב שלא יתפלל עכשיו מלהתפלל בגוף בלתי נקי, דכתיב (עמוס ד, יב) הכון לקראת אלהיך ישראל. ועוד אמרינן (ברכות כד, ב), המתעטש בתפילתו מלמטה סימן רע לו. ואמרינן נמי (כג, א) שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפילה לפני, וכתב רש"י ז"ל שמור נקביך מבין רגליך, כמו להסך את רגליו, שמור נקביך שלא יפיחו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשו לי מקדש
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
238 חלק[ה] א[חת] תמטר : עמוס ד, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
כמ"ש במ"א ע"פ (עמוס ד, יג) כי הנה יוצר הרים כו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
(יב) ולפ"ז מאחר שכל זה הוא בחי' התלבשות העליון בתחתון ממאציל לאצילות ומאצילות לבריאה ובריאה ביצירה ויצירה בעשיה והיו לאחדים ממש א"כ הרי יובן מזה עכ"פ שיוכל להיות בחי' השגחה האלקי' הפרטית מעצמות המאציל ממש גם בסוף כל המדרגות דעשיה דהיינו עד חיצוניות דחיצוניות הכלים דמל' דמל' דעשיה שנתהוו על הברואים דעוה"ז השפל בפ"מ שיהיה בהם השגחה פרטית כל צבא השמים ועל הארץ וכל אשר בה ועל כל מעשה בנ"א בפרט כמו שא' (תהלים לז, כג) מה' מצעדי גבר כו' עד שא' (חולין ז, ב) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה פי' ענין הכרוז הוא הצווי ממלאכים דעשי' שמקבלים מחיצוניות דמל' דעשיה אדון כל הארץ שיורד ע"י בחי' ממוצעי' רבים עד שבא למטה ממש לענוש האדם בדין שיכשל בהילוכו ברגליו במקום סכנה עד גם עונש קל שינקף אצבעו כו' כמ"ש מה' מצעדי גבר כו' הכל מכריזין עליו בתחלה וכן בהפסד בממונו שיומשך בו מחשבה ועצה לרעתו דוקא וכמו כן ברוחניות לעוררו לדבר רע ומזיק לנפשו ברוחניות כמו ריבוי המזון שנמשך ממלאך רע כידוע שיש מלאכים דעשי' שהן מעורבי' טו"ר וכן להיפוך בהשגחה לטובה יבא לאדם מחשבה טובה להציל נפשו מכל דבר רע המזיק לנפשו וכן בגשמיות שינצל מן הסכנה שלא ילך למקום רע כו' שז"ש מה' מצעדי גבר כו' (רק שעכ"ז תלוי בבחירה שבדרך שאדם רוצה לילך מוליכי' אותו (מכות י, ב) כמ"ש במ"א בענין הידיעה ובחירה כו') וכן על כל מעשה בנ"א נמשך ע"י הממוצעי' להשפיל ולהרים אם יצליח אם להיפך הכל בהשגחה פרטית שאדם נידון בכל יום ויום (ר"ה טז, א) וכן משגיח על כל יושבי הארץ כמ"ש המבין כו' וגם על הנהגו' שפע הגשמיות בצומח וחי נמשך הכל ע"י הממוצעים כמו שא' חלקה אחת תמטר כו' (עמוס ד, ז) לפי שיצוה על העננים שילכו ממקום זה למקום אחר כמ"ש בגמ' (תענית פ"ג) וכמ"ש מעלה נשיאים מקצה הארץ כו' ובדרך כלל כל שינוי הנהגות שפע בדצח"ם לטוב או להיפך הכל בא בהשגחה האלקית הפרטית על כל מלכי האדמה באדמה כו' עד גם בדומם וצומח כמו כי ההרים ימושו והוא שמשפיל מזל של ההר כו' וא"כ הרי מובן ממילא שכל מעשה בנ"א אם לטוב או לרע הכל עולה למעלה ע"י ריבוי הממוצעים דמלאכי' מסוף עולם
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח צור תעודה כו' וביאור ענין שצ"ל חותם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1616 כי הנה יוצר הרים : עמוס ד, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כי הנה יוצר הרים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
2 כי הנה. . מה שיחו : עמוס ד, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר