הלכות גזילה ואבידה

הלכה ב ג ואסור לגזול כל שהוא דין תורה אפילו עכו"ם [א] אסור לגזלו או לעשקו. …

• בבא קמא קיג ע"א · כג וגזל גוי מי שרי? והתניא: אמר רבי שמעון, דבר זה דרש רבי …
• בבא מציעא פז ע"ב · יח ״בכרם רעך״, ולא בכרם נכרי. הניחא למאן דאמר גזל נכרי אסור, היינו …
• בכורות יג ע"ב · ו הניחא למאן דאמר גזילו אסור — היינו דאצטריך קרא למישרי אונאה, אלא …

הלכה ג אי זהו גוזל זה הלוקח ממון האדם בחזקה כגון שחטף מידו מטלטלין או שנכנס …

• גיטין סא ע"א · ג עני המנקף בראש הזית, מה שתחתיו וכו׳: תנא: אם ליקט ונתן ביד …
• בבא קמא סב ע"א · יב אמר ליה רב אדא בריה דרב אויא לרב אשי: מה בין גזלן …
• בבא קמא עט ע"ב · ד ואלא גזלן היכי דמי? אמר רבי אבהו: כגון בניהו בן יהוידע, שנאמר: …
• בבא מציעא קיא ע"א · יא איזה הוא עושק ואיזהו גזל? אמר רב חסדא: ״לך ושוב״, ״לך ושוב״ …

הלכה ד [ב] אי זהו עושק ד זה שבא ממון חבירו לתוך ידו ברצון הבעלים וכיון …

• בבא מציעא קיא ע"א · יא איזה הוא עושק ואיזהו גזל? אמר רב חסדא: ״לך ושוב״, ״לך ושוב״ …

הלכה ה כל הגוזל חייב להחזיר הגזלה עצמה שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל. ואם אבדה …

• סוכה לא ע"א · ט אמר רבינא: האי כשורא דמטללתא דגזולה, עבדי ליה רבנן תקנתא, משום תקנת …
• סוכה לא ע"א · יא הני מילי בגו שבעה, אבל לבתר שבעה — הדר בעיניה. ואי חברו …
• גיטין נה ע"א · ד ועל המריש הגזול שבנאו בבירה, שיטול את דמיו, מפני תקנת השבים;
• בבא קמא סו ע"ב · טז והרי מריש – דאיכא שינוי השם, דמעיקרא ״כשורא״ והשתא ״טללא״; ותנן: על …

הלכה ו הגוזל פחות משוה פרוטה [ג] אע"פ שעבר אינו בתורת השבת גזלה. גזל שלש אגודות …

• בבא קמא קה ע"א · ה אמר רבא: גזל שלש אגודות בשלש פרוטות, והוזלו ועמדו על שתים; אם …
• בבא קמא קה ע"א · ח הדר פשטה: גזילה אין כאן, השבה אין כאן. אי גזילה אין כאן …

הלכה ז הגוזל את חבירו א בישוב והחזיר לו גזלתו במדבר [ד] הרשות ביד הנגזל אם …

• בבא קמא קיח ע"א · ב מתני׳ הגוזל את חבירו או שהלוה הימנו או שהפקיד לו, בישוב – …

הלכה ח ב הגוזל את חבירו והבליע לו בחשבון יצא. ואם החזיר לכיסו שיש בו מעות …

• בבא קמא נז ע"א · יב דאמר רבי אלעזר: הכל צריכין דעת בעלים, חוץ מהשבת אבידה – שהרי …
• בבא קמא קיח ע"ב · ו סברוה, דכולי עלמא אית להו דרבי יצחק – דאמר רבי יצחק: אדם …
• בבא קמא קיח ע"ב · ט לימא מנין פוטר – תנאי היא? דתניא: הגוזל את חבירו, והבליע לו …
• בבא מציעא כא ע"ב · ז תא שמע: מעות מפוזרות – הרי אלו שלו, אמאי? הא לא ידע …
• בבא מציעא לא ע"א · יד לעולם דמינטרא, והא קא משמע לן: דלא בעינן דעת בעלים. וכדרבי אלעזר …
• בבא מציעא סד ע"א · ב אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: ואי איניש תקיפא הוא …

הלכה יג כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו שנאמר כן ארחות כל …

• בבא קמא צד ע"ב · ה תנו רבנן: הגזלנין ומלוי ברבית שהחזירו – אין מקבלין מהן. והמקבל מהן …
• בבא קמא קיט ע"א · יג אמר רבי יוחנן: כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה – כאילו נוטל …

הלכה א הגזלה שלא נשתנית אלא הרי היא כמו שהיתה אע"פ שנתייאשו ב הבעלים ממנה ואע"פ …

• גיטין נה ע"א · יד מאי טעמא? יאוש כדי לא קני; ומה טעם אמרו: לא נודעה מכפרת? …
• בבא קמא סו ע"א · ד אמר רבה: שינוי קונה – כתיבא ותנינא. כתיבא – ״והשיב את הגזלה …
• בבא קמא סו ע"א · יא ורב יוסף אמר: יאוש אינו קונה, ואפילו מדרבנן.
• בבא קמא סח ע"א · יד אלא לעולם כולה לפני יאוש, ואיפוך סיפא למציעתא ומציעתא לסיפא, ואימא הכי: …
• בבא קמא צג ע"ב · ג גזל פרה – ונתעברה אצלו וילדה, רחל – ונטענה אצלו וגזזה; משלם …
• בבא קמא קיא ע"ב · ה רבא אמר: רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי, והכא במאי עסקינן – …
• בבא קמא קיא ע"ב · ח אלא אמר רבא: כי שכיבנא – רבי אושעיא נפיק לוותי, דתריצנא מתניתין …
• בבא בתרא מד ע"א · ה הניחא למאן דאמר: רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי – שפיר; אלא …
• תמורה ו ע"א · ג והרי גזל, דרחמנא אמר ״לא תגזול״, ותנן: הגוזל עצים ועשאן כלים, צמר …

הלכה ב ודין זה דין תורה הוא שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל. מפי השמועה למדו …

• פסחים לב ע"א · ב איבעיא להו: כשהוא משלם, לפי מדה משלם או לפי דמים משלם? כל …
• גיטין נה ע"א · יד מאי טעמא? יאוש כדי לא קני; ומה טעם אמרו: לא נודעה מכפרת? …
• בבא קמא צד ע"א · ז מאי קאמר? אמר רב ששת, הכי קאמר: השביח – נוטל שבחו. כחש …
• בבא קמא צד ע"א · ח אי הכי, אפילו השביח נמי! אמרי: מפני תקנת השבים.
• בבא קמא צד ע"ב · ב אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: דבר תורה – גזילה …
• בבא מציעא מג ע"ב · ה אלא הא דאמר רבא: שואל שלא מדעת – לרבנן גזלן הוי, לימא …
• בבא מציעא מג ע"ב · ו ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא: הגוזל את הרחל, גזזה וילדה משלם אותה ואת …

הלכה ד הגוזל והשביח ומכר או הוריש לפני יאוש מה שהשביח הוריש ומה שהשביח מכר וקנה …

• בבא קמא צו ע"א · ד אמר רבא: גזל והשביח ומכר, וגזל והשביח והוריש – מה שהשביח מכר, …
• בבא קמא צו ע"א · ה בעי רבא: השביח לוקח, מהו? בתר דבעיה, הדר פשטה: מה מכר ראשון …

הלכה ה מכר הגזלן לעכו"ם אע"פ שהשביח העכו"ם חוזרת לבעליה. מכרה העכו"ם לישראל אחר שהשביח הואיל …

• בבא קמא צו ע"א · ו בעי רבא: השביח גוי, מהו? אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא: תקנתא …
• בבא קמא צו ע"א · ז לא צריכא, כגון דגזל[ה] ישראל וזבנה ניהליה, והשביחה גוי, והדר גוי וזבנה …

הלכה ו כבר בארנו שהגזלה שהשביחה אחר יאוש או אחר שנשתנית השבח לגזלן מפני תקנת השבים …

• בבא קמא צה ע"ב · ז רב פפא אמר: דכולי עלמא, שבח שעל גבי גזילה – דגזלן הוי; …
• בבא קמא צה ע"ב · י אמר לך רב פפא: הוא הדין אפילו לא ילדה נמי – כשעת …

הלכה ז גזל פרה ד מעוברת ונתייאשו הבעלים ואחר כך ילדה. רחל טעונה ונתייאשו הבעלים ואחר …

• בבא קמא צג ע"ב · ב גזל פרה מעוברת – וילדה, רחל טעונה – וגזזה; משלם דמי פרה …
• בבא קמא צג ע"ב · ג גזל פרה – ונתעברה אצלו וילדה, רחל – ונטענה אצלו וגזזה; משלם …

הלכה י ב שינוי החוזר לברייתו אינו שינוי. כיצד הגוזל עצים ודבקן במסמרים ועשה מהן תיבה …

• בבא קמא סז ע"א · ב רבי זירא אמר: שינוי החוזר לברייתו – בשינוי השם – לא הוי …
• בבא קמא צד ע"ב · ד אמר להו ההוא מדרבנן – ורבי יעקב שמיה: לדידי מפרשא לי מיניה …

הלכה יא גזל עפר ועשאהו לבינה לא קנה שאם ידוק הלבינה תחזור עפר כשהיתה. ג גזל …

• בבא קמא צו ע"ב · ג אמר רב פפא: האי מאן דגזל עפרא מחבריה, ועבדיה לבינתא – לא …
• בבא קמא צו ע"ב · ד ואמר רב פפא: האי מאן דגזל נסכא מחבריה, (ועביד) [ועבדיה] זוזי – …

הלכה יב אבל הגוזל עצים ושרפן וקצצן או חקק בהן ועשאן כלים. או שגזל צמר וצבעו …

• בבא קמא צג ע"ב · א מתני׳ הגוזל עצים ועשאן כלים, צמר ועשאן בגדים – משלם כשעת הגזלה.
• בבא קמא צג ע"ב · ה ורמינהי: גזל עצים ושיפן, אבנים וסיתתן, צמר (וליבנן) [וליבנו], פשתן ונקהו – …
• בבא קמא צג ע"ב · ט רב אשי אמר, תנא דידן נמי שינוי דאורייתא קתני: עצים ועשאן כלים …
• בבא קמא צג ע"ב · יב רבא אמר: הא והא רבי שמעון, ולא קשיא; הא דנפציה נפוצי, הא …
• בבא קמא צו ע"ב · ד ואמר רב פפא: האי מאן דגזל נסכא מחבריה, (ועביד) [ועבדיה] זוזי – …

הלכה יג הגוזל מעות ישנות ושפן וחדשן לא קנה שהרי מתיישנין וחוזרין כשהיו. גזל מעות חדשים …

• בבא קמא צו ע"א · ח אמר רב פפא: האי מאן דגזל דיקלא מחבריה וקטליה, אף על גב …
• בבא קמא צו ע"א · ט גובי ועבדינהו כשורי – קני. כשורי רברבי ועבדינהו כשורי זוטרי – לא …
• בבא קמא צו ע"ב · ג אמר רב פפא: האי מאן דגזל עפרא מחבריה, ועבדיה לבינתא – לא …
• בבא קמא צו ע"ב · ה שחימי ועבדינהו חדתי – לא קני. חדתי ועבדינהו שחימי – קני. מאי …

הלכה יד גזל קורות גדולות ועשאן קטנות לא קנה. עשאן לוחות עד שנשתנה שמם קנה. גזל …

• בבא קמא סה ע"ב · יב אמר רבי אילעא: גנב טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור – נעשה …
• בבא קמא סה ע"ב · יג איתיביה רבי חנינא לרבי אילעא: גנב טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור …
• בבא קמא סו ע"ב · יד אלא אמר רבא: האי מילתא קשי בה רבה לרב יוסף עשרין ותרתין …
• בבא קמא צו ע"א · ט גובי ועבדינהו כשורי – קני. כשורי רברבי ועבדינהו כשורי זוטרי – לא …
• בבא קמא צו ע"א · י אמר רבא: האי מאן דגזל לוליבא ועבדינהו הוצי – קני. דמעיקרא ״לוליבא״ …

הלכה טו ד גזל כלי ושברו אין שמין לו הפחת [ג] אלא משלם דמיו והכלי השבור …

• בבא קמא יא ע"א · ט אמר שמואל: אין שמין לא לגנב ולא לגזלן, אלא לנזקין. ואני אומר: …

הלכה א ב הגוזל חבית של יין מחבירו והרי היא שוה דינר בשעת הגזלה והוקרה אצלו …

• בבא קמא סה ע"א · ט היכי דמי? אילימא דמעיקרא שויא זוזא, ולבסוף שויא ארבעה זוזי – קרן …
• בבא מציעא מג ע"א · ט מתני׳ השולח יד בפקדון, בית שמאי אומרים: ילקה בחסר וביתר. ובית הלל …
• בבא מציעא מג ע"א · י גמ׳ אמר רבה: האי מאן דגזל חביתא דחמרא מחבריה, מעיקרא שויא זוזא, …

הלכה ב היתה שוה בשעת הגזלה ארבעה ובשעת הוצאה מן העולם דינר. משלם ארבעה כשעת הגזלה. …

• בבא מציעא מג ע"א · י גמ׳ אמר רבה: האי מאן דגזל חביתא דחמרא מחבריה, מעיקרא שויא זוזא, …
• בבא מציעא מג ע"א · יא מאי טעמא? כיון דאי איתה הדרא למרה בעינא, ההיא שעתא דקא שתי …

הלכה ג הגוזל חותל שיש בו חמשים תמרים וכשימכר החותל כולו כאחת ימכר בתשעה וכשימכר אחת …

• בבא קמא סה ע"א · י אמרי: כי קאמר רב – כגון דמעיקרא שויא ארבע[ה] ולבסוף שויא זוזא; …
• בבא מציעא צט ע"ב · ב אמר שמואל: האי מאן דגזיל חביצא דתמרי מחבריה ואית בה חמשין תמרי, …
• בבא מציעא צט ע"ב · ג להדיוט – משלם חמשין נכי חדא, להקדש – משלם חמשין וחומשייהו, מה …

הלכה ד גזל בהמה והזקינה או כחשה כחש שאינו יכול לחזור כגון חלאים שאין להם רפואת …

• גיטין נג ע"ב · ג מתיב רב פפא: גזל מטבע, ונפסל; תרומה, ונטמאת; חמץ, ועבר עליו הפסח; …
• בבא קמא מה ע"א · ד אמר רבה: דכולי עלמא אומרין באיסורי הנאה ״הרי שלך לפניך״, דאם כן …
• בבא קמא צו ע"ב · י מתני׳ גזל בהמה והזקינה, עבדים והזקינו – משלם כשעת הגזלה. רבי מאיר …
• בבא קמא צו ע"ב · יא גזל מטבע ונסדק; פירות והרקיבו; יין והחמיץ – משלם כשעת הגזלה.
• בבא קמא צו ע"ב · יב מטבע ונפסל; תרומה ונטמאת; חמץ ועבר עליו הפסח; בהמה ונתעבדה בה עבירה, …
• בבא קמא צו ע"ב · יג גמ׳ אמר רב פפא: לא ״הזקינה״ – הזקינה ממש, אלא אפילו כחשה. …
• בבא קמא צז ע"א · יא ורב יהודה אמר: פסלתו מלכות נמי – היינו נסדק. אלא היכי דמי …
• בבא קמא צח ע"ב · יד פירות והרקיבו – אומר לו: ״הרי שלך לפניך״. והתנן: פירות והרקיבו – …

הלכה ה במה דברים אמורים כשהחזיר הגזלה. אבל אם נשרפה הגזלה או אבדה אחר שנאסרה בהנאה …

• בבא קמא צח ע"ב · ד לרבי שמעון דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי – חייב, לרבנן דאמרי …

הלכה ו הגוזל בהמה ונשא עליה משא או רכב עליה או חרש או דש בה וכיוצא …

• בבא קמא צו ע"ב · ח אמר ליה רבא: תורי אשבח, ארעא לא אשבח?! אמר: מי קאמינא נשיימו …
• בבא קמא צו ע"ב · ט אמר ליה: לא אמינא לך, כי יתיבנא בדינא לא תימא לי מידי, …

הלכה ז א התוקף עבדו של חבירו ועשה בו מלאכה ולא בטלו ממלאכה אחרת פטור שנוח …

• בבא קמא צז ע"א · א ומי אמר רב עבדא כמקרקעי דמי? והאמר רב דניאל בר רב קטינא …
• בבא קמא צז ע"א · ב הכא במאי עסקינן – שלא בשעת מלאכה. כי הא דשלח ליה רבי …
• בבא קמא צז ע"א · ד אלא הכא, מי ניחא ליה דנכחוש עבדיה? אמרי: הכי נמי, ניחא ליה …
• בבא מציעא סד ע"ב · ח אמר ליה: אימור דאמר רב נחמן כגון דארו עבדיה דמרקיד בי כובי, …

הלכה ח התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה אם אינה עשויה לשכר שמין כמה פחתה …

• בבא קמא צז ע"א · ט אמר רב פפא: לא פליגי; הא דעבידא לאגרא, הא דלא עבידא לאגרא. …

הלכה ט ג הדר בחצר חבירו שלא מדעתו. אם אותה חצר אינה עשויה לשכר אינו צריך …

• בבא קמא כ ע"ב · יג אתמר, רב כהנא אמר רבי יוחנן: אינו צריך להעלות לו שכר. רבי …
• בבא קמא כא ע"א · ג אמר ליה רבה בר רב הונא, הכי אמר אבא מרי משמיה דרב: …
• בבא קמא כא ע"א · ד תרתי?! הא – דקיימא לאגרא, הא – דלא קיימא לאגרא.
• בבא מציעא סד ע"ב · ג גמ׳ אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: אף על פי …

הלכה י א מי שהיה לו צמר וסמנים שרויין ובא אחד וצבע הצמר בסמנין שלא מדעת …

• בבא קמא קא ע"א · ד איבעיא להו: יש שבח סמנין על הצמר, או אין שבח סמנין על …
• בבא קמא קא ע"א · ט אלא הכא במאי עסקינן – כגון דגזל צמר וסמנין דחד, וצבעיה לההוא …

הלכה יא ב השולח יד בפקדון בין ששלח יד בעצמו או על יד בנו ועבדו ושלוחו …

• קידושין מב ע"ב · יא דתניא: ״על כל דבר פשע״, בית שמאי אומרים: לחייב על המחשבה כמעשה. …
• קידושין מב ע"ב · יב אמרו בית שמאי לבית הלל: והלא נאמר ״על כל דבר פשע״! אמרו …
• בבא מציעא מא ע"א · יג איתמר רב ולוי. חד אמר: שליחות יד צריכה חסרון, וחד אמר: שליחות …
• בבא מציעא מג ע"ב · יג מתני׳ החושב לשלוח יד בפקדון, בית שמאי אומרים: חייב, ובית הלל אומרים: …
• בבא מציעא מד ע"א · ב אם כן, מה תלמוד לומר ״על כל דבר פשע״? שיכול אין לי …

הלכה יב הגביה את ג החבית ליטול ממנה רביעית נתחייב באונסיה אע"פ שלא נטל. אבל אם …

• בבא מציעא מג ע"ב · יג מתני׳ החושב לשלוח יד בפקדון, בית שמאי אומרים: חייב, ובית הלל אומרים: …
• בבא מציעא מד ע"א · ד הגביהה ונטל הימנה כו׳. אמר שמואל: לא נטל נטל ממש, אלא כיון …
• בבא מציעא מד ע"א · ו בעי רב אשי: הגביה ארנקי ליטול הימנה דינר, מהו? חמרא הוא דלא …

הלכה יג א היו פירות מופקדין אצלו ונטל מקצתן אינו חייב אלא באחריות הפירות שנטל ושאר …

• בבא מציעא מד ע"א · ג הטה את החבית כו׳. אמר רבה: לא שנו אלא נשברה, אבל החמיצה …

הלכה יד ב הכופר בפקדון בבית דין. אם היה [ט] ברשותו בשעת שכפר נעשה עליו גזלן …

• בבא קמא קה ע"ב · יט אמר רב ששת: הכופר בפקדון – נעשה עליו גזלן, וחייב באונסין. ותנא …

הלכה טו השואל שלא מדעת הבעלים הרי זה גזלן. היה כלי ביד בנו של בעל הבית …

• בבא מציעא מג ע"ב · ה אלא הא דאמר רבא: שואל שלא מדעת – לרבנן גזלן הוי, לימא …
• בבא בתרא פח ע"א · ג אלא אמר רבא: אני וארי שבחבורה תרגימנוה – ומנו? רבי זירא; הכא …
• בבא בתרא פח ע"א · ד ובשואל שלא מדעת קא מיפלגי – מר סבר: שואל הוי, ומר סבר: …

הלכה א א קנס קנסו חכמים לגזלנין שיהיה הנגזל נשבע על כל מה שיטעון ונוטל מן …

• כתובות פז ע"ב · ו תא שמע: כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין. ואלו נשבעין ונוטלין: השכיר, …

הלכה ב כיצד הרי שנכנס לתוך בית חבירו למשכנו בפני עדים ולא היה כלום תחת כנפיו …

• שבועות מד ע"ב · י נגזל – כיצד? היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו שלא ברשות; הוא …

הלכה ד ראוהו עדים שנכנס למשכן את חבירו ולא ראוהו בעת שיצא או שיצא ואין נראה …

• שבועות מו ע"א · טו אלמא עביד איניש דגזים ולא עביד, הכא נמי – דגזים ולא עביד! …

הלכה ה היה עד אחד מעידו שנכנס ונטל כלים תחת כנפיו ואינו יודע מה הן. והוא …

• שבועות מו ע"א · טו אלמא עביד איניש דגזים ולא עביד, הכא נמי – דגזים ולא עביד! …

הלכה ט א הגוזל אחד מחמשה ואין ידוע מי הוא הנגזל וכל אחד ואחד מהן תובעו …

• יבמות קיח ע"ב · ב רבי עקיבא אומר: אין זו דרך מוציא מידי עבירה, עד שיתן גט …
• בבא קמא קג ע"ב · ג גמ׳ נשבע לו – אין, לא נשבע לו – לא; מני? לא …
• בבא קמא קג ע"ב · יב אלא לעולם רבי טרפון היא, ומודה רבי טרפון היכא דאישתבע. מאי טעמא? …
• בבא מציעא לז ע"ב · ג אמר ליה אביי לרבא: מי אמר רבי עקיבא לא זו הדרך מוציאתו …

הלכה י ב אמר לשנים גזלתי אחד מכם או אביו של אחד מכם ואיני יודע איזהו. …

• בבא קמא קג ע"ב · יג ורבי טרפון, מכדי היכא דמישתבע – לא סגיא דלא הודה; מאי איריא …
• בבא מציעא לז ע"א · ד מתני׳ אמר לשנים: גזלתי לאחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם. או: …
• בבא מציעא לז ע"א · טז התם דקא תבעי ליה, הכא בבא לצאת ידי שמים. דיקא נמי דקתני: …

הלכה יד מעשה באחד שחטף לשון של כסף [ז] מיד חבירו בפני עד אחד. ובא החוטף …

• בבא בתרא לג ע"ב · ח דההוא גברא דחטף נסכא מחבריה. אתא לקמיה דרבי אמי, הוה יתיב רבי …
• בבא בתרא לד ע"א · ב אמר להו רבי אבא: הוי מחויב שבועה שאינו יכול לישבע, וכל המחויב …
• שבועות לב ע"ב · ה הכל מודים בעד אחד דרבי אבא – דההוא גברא דחטף נסכא מחבריה. …
• שבועות לב ע"ב · ו אמר רבי אמי: היכי (לדייני) [לידיינוה] דייני להאי דינא? לישלם – ליכא …

הלכה ד א מי שעבר ואכל הגזלה אחר יאוש פטור [א] מלשלם. ואם אכל קודם יאוש …

• בבא קמא קיא ע"ב · ב גמ׳ אמר רב חסדא: גזל ולא נתייאשו הבעלים, ובא אחר ואכלו ממנו …
• בבא קמא קיא ע"ב · ג תנן: הגוזל ומאכיל את בניו, והניח לפניהם – פטורין מלשלם. תיובתא דרב …
• חולין קי ע"א · ט ודלמא דגזל הוה? אמר ליה: יאוש בעלים הוה, דקדחו בהו חילפי.
• חולין קלד ע"א · ה לימא בדרב חסדא קא מיפלגי, דאמר רב חסדא: גזל ולא נתייאשו הבעלים, …

הלכה ה [ב] הגוזל ומת בין שהאכיל את הגזלה לבנים אחר יאוש בין שלא האכילם אלא …

• בבא קמא קיא ע"ב · א מתני׳ הגוזל ומאכיל את בניו, והניח לפניהם – פטורין מלשלם. ואם היה …
• בבא קמא קיא ע"ב · ה רבא אמר: רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי, והכא במאי עסקינן – …
• בבא קמא קיא ע"ב · ו הא מדקתני סיפא: אם היה דבר שיש בו אחריות – חייבין לשלם, …
• בבא קמא קיא ע"ב · ח אלא אמר רבא: כי שכיבנא – רבי אושעיא נפיק לוותי, דתריצנא מתניתין …
• בבא בתרא מד ע"א · ג וסיפא נמי – נהי דמייאש מגופיה, מדמיה מי מייאש? לא צריכא, דמית …

הלכה ח אסור ליהנות מן הגזלן ואם היה מיעוט שלו אע"פ שרוב [ד] ממונו גזול מותר …

• בבא קמא קיט ע"א · ה אורי ליה רב יהודה לאדא דיילא כדברי האומר אפילו מיעוט שלו.

הלכה ט בני אדם שחזקתן גזלנין וחזקת כל ממונן מן הגזל מפני שמלאכתן מלאכת גזלנין כגון …

• בבא קמא קיג ע"א · יב מתני׳ אין פורטין לא מתיבת המוכסין, ולא מכיס של גבאין, ואין נוטלין …
• בבא קמא קיג ע"א · יג גמ׳ תנא: אבל נותן לו דינר, ונותן לו את השאר.

הלכה י נטלו מוכסים כסותו והחזירו לו אחרת (נטלו חמורו והחזירו לו חמור אחר) הרי [ה] …

• בבא קמא קיד ע"א · ה מתני׳ נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר, נטלו לסטים את …
• בבא קמא קיד ע"א · ח ואיכא דאמרי: אם בא להחזיר – יחזיר לבעלים ראשונים. מאי טעמא? יאוש …

הלכה יא במה דברים אמורים ד שהמוכס כליסטים בזמן שהמוכס עכו"ם או מוכס העומד מאליו או …

• נדרים כח ע"א · ד גמ׳ והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא?
• נדרים כח ע"א · ה אמר רב חיננא אמר רב כהנא אמר שמואל: במוכס שאין לו קצבה. …
• בבא קמא קיג ע"א · יד ומוכסין. והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא!
• בבא קמא קיג ע"א · טו אמר רבי חנינא בר כהנא אמר שמואל: במוכס שאין לו קצבה. דבי …
• בבא קמא קיג ע"א · טז איכא דמתני לה אהא: לא ילבש אדם כלאים אפילו על גבי עשרה …
• בבא קמא קיג ע"א · כא רב אשי אמר: במוכס גוי. דתניא: ישראל וגוי שבאו לדין, אם אתה …
• בבא בתרא נד ע"ב · ג אמר ליה אביי לרב יוסף: מי אמר שמואל הכי?! והאמר שמואל: דינא …

הלכה יב וכן מלך שמשים מס על בני העיר או על כל איש ואיש דבר קצוב …

• נדרים כח ע"א · ד גמ׳ והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא?
• בבא קמא קיג ע"ב · יז אמר רבא: מאן דמשתכח בבי דרי, פרע מנתא דמלכא. והני מילי שותפא, …
• בבא קמא קיג ע"ב · יח ואמר רבא: בר מתא אבר מתא מיעבט. והני מילי דברלא ארעא וכרגא …

הלכה יג א וכן מלך שכעס על אחד מעבדיו ושמשיו מבני המדינה ולקח שדהו או חצירו …

• נדרים כח ע"א · ד גמ׳ והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא?

הלכה יד כללו של דבר כל דין שיחקוק אותו המלך לכל ולא [ט] יהיה לאדם אחד …

• נדרים כח ע"א · ד גמ׳ והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא?
• בבא קמא קיג ע"ב · יג גופא – אמר שמואל: דינא דמלכותא דינא. אמר רבא: תדע, דקטלי דיקלי …
• בבא קמא קיג ע"ב · טז שלוחא דמלכא – כמלכא, ולא טרח; ואינהו אפסיד אנפשייהו – דאיבעי להו …

הלכה טו ד מלך שהיו דיניו שכל שלא יתן המס שעל השדה תהיה השדה לנותן המס …

• נדרים כח ע"א · ד גמ׳ והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא?
• בבא קמא קיג ע"ב · יג גופא – אמר שמואל: דינא דמלכותא דינא. אמר רבא: תדע, דקטלי דיקלי …
• בבא קמא קיג ע"ב · טז שלוחא דמלכא – כמלכא, ולא טרח; ואינהו אפסיד אנפשייהו – דאיבעי להו …
• בבא מציעא עג ע"ב · ו אמר ליה: הא ארעא לאו דידהו היא! אמר ליה: ארעא לטסקא משעבדא. …

הלכה טז וכן מלך שגזר שכל מי שיתן מס הקצוב על האיש ישתעבד בזה שלא נתן …

• יבמות מו ע"א · יג אמר ליה: איכו שכיבי לא אמרי לכו הא מילתא. הכי אמר רב …
• נדרים כח ע"א · ד גמ׳ והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא?
• בבא מציעא עג ע"ב · ז אמר ליה רב פפא לרבא: חזי מר הני רבנן דיהבי זוזי אכרגא …

הלכה יז א מלך שכרת אילנות של בעלי בתים ועשה מהן גשר מותר לעבור עליו. וכן …

• נדרים כח ע"א · ד גמ׳ והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא?
• בבא קמא קיג ע"ב · יג גופא – אמר שמואל: דינא דמלכותא דינא. אמר רבא: תדע, דקטלי דיקלי …
• בבא קמא קיג ע"ב · טז שלוחא דמלכא – כמלכא, ולא טרח; ואינהו אפסיד אנפשייהו – דאיבעי להו …

הלכה יח במה דברים אמורים במלך שמטבעו יוצא באותן הארצות שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ …

• נדרים כח ע"א · ד גמ׳ והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא?

הלכה א ב קורות ואבנים ועצים וכיוצא בהן ששטפם הנהר אם נתייאשו הבעלים מהן הרי אלו …

• בבא מציעא כב ע"א · ג תא שמע: שטף נהר קוריו, עציו, ואבניו, ונתנו בתוך שדה חבירו – …

הלכה ב לפיכך המציל מן הנהר ומזוטו של ים ומשלוליתו של נהר ומן העכו"ם ומן הדליקה …

• בבא קמא קיד ע"א · ה מתני׳ נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר, נטלו לסטים את …
• בבא מציעא כד ע"א · ה וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר: המציל מן הארי ומן הדוב …
• עבודה זרה מג ע"א · ט מגדף בה רבי חנינא, ולית ליה לרבי אלעזר הקפר בריבי הא דתנן: …

הלכה ג ג המציל מיד ליסטים ישראל הרי אלו שלו מפני שסתם הדבר שנתייאשו הבעלים. ואם …

• בבא קמא סח ע"ב · א תדע שסתם גניבה יאוש בעלים הוא –
• בבא קמא קיד ע"א · י מתקיף לה רב יוסף: אדרבה, איפכא מסתברא! גוים, דדייני בגיתי – לא …
• בבא קמא קיד ע"א · יא אלא אי איתמר, אסיפא איתמר: המציל מן הגוים ומן הלסטים, אם נתייאשו …
• תמורה ו ע"א · ה ולאביי, האי ״אשר גזל״ מיבעי ליה: על גזילו שלו מוסיף חומש, על …

הלכה ד שחליים הצומחים בתוך הפשתן המלקטן כשהן לחין אין בו משום גזל מפני שהן מפסידין …

• בבא מציעא קז ע"א · ה אמר ליה רב יהודה לרבין בר רב נחמן: רבין אחי, הני תחלי …
• בבא מציעא קז ע"א · ו ואם הוקשו לזרע – אפילו דבי כתנא נמי יש בהם משום גזל. …

הלכה ה כבר ביארנו בנזקי ממון שהמוציא תבנו וקשו לרשות הרבים אין בהם משום גזל. אבל …

• בבא קמא ל ע"ב · ח והא לא קתני הכי, דתנן: המוציא תבנו וקשו לרשות הרבים לזבלים, והוזק …

הלכה ו א מי שנתחלפו לו כליו בכלים אחרים בבית האבל או בבית המשתה הרי זה …

• בבא בתרא מו ע"א · ה תנו רבנן: נתחלפו לו כלים בכלים בבית האומן – הרי זה ישתמש …
• בבא בתרא מו ע"א · ז אמר רב חייא בריה דרב נחמן: לא שנו אלא הוא, אבל אשתו …

הלכה ז ב דברים הרבה אסרו חכמים משום גזל והעובר עליהן הרי זה גזלן מדבריהם. כגון …

• שבת קמט ע"ב · ד אין הכי נמי, וחסורי מיחסרא והכי קתני: מפיס אדם עם בניו ועם …
• גיטין נט ע"ב · ב מצודות חיה ועופות ודגים, יש בהן משום גזל – מפני דרכי שלום; …
• בבא מציעא קב ע"א · יח מיתיבי: יוני שובך ויוני עלייה חייבות בשילוח, ואסורות בגזל מפני דרכי שלום.
• חולין קמא ע"ב · יד תנו רבנן: יוני שובך ויוני עלייה – חייבות בשלוח, ואסורות משום גזל …

הלכה ח וכן אסרו חכמים לצוד יונים בתוך היישוב מפני שהן של אחרים ואין פורשין נישובין …

• בבא קמא עט ע"ב · יד אין מגדלין חזירין – בכל מקום. לא יגדל אדם את הכלב, אלא …
• בבא קמא פג ע"א · י ומישט שלשים ריס ותו לא? והתניא: בישוב – אפילו מאה מיל לא …
• בבא קמא פג ע"א · יא ותיפוק ליה משום שובכין גופייהו! איבעית אימא: בדגוי, ואיבעית אימא: בדהפקר, ואיבעית …
• בבא בתרא כג ע"א · ד גמ׳ חמשים אמה – ותו לא? ורמינהי: אין פורסין נשבין ליונים, אלא …
• בבא בתרא כג ע"א · ה אמר אביי: מישט שייטי טובא, וכרסייהו בחמשים אמתא מליא. ומישט – שלשים …
• בבא בתרא כג ע"א · ו רבא אמר: בישוב שובכין. ותיפוק ליה משום שובכין גופייהו! איבעית אימא: דידיה, …

הלכה ט מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה ולא יעשה אדם שובך [ג] בתוך שדהו …

• בבא קמא פג ע"א · ט אין פורסין נישבין ליונים וכו׳. ומי אזלי כולי האי? והתנן: מרחיקין את …
• בבא בתרא כג ע"א · ג מתני׳ מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה. ולא יעשה אדם שובך …

הלכה יג נהר המושך ומעיינות הנובעין הרי הן של כל אדם. עני המנקף בראש הזית זיתים …

• גיטין נט ע"ב · ד עני המנקף בראש הזית, מה שתחתיו גזל – מפני דרכי שלום; רבי …

הלכה יד א הדבורים אינן ברשותו של אדם כמו תרנגולים ואווזים ואף על פי כן יש …

• בבא קמא קיד ע"א · ו אמר רבי יוחנן בן ברוקה: נאמנת אשה או קטן לומר: מכאן יצא …
• בבא קמא קיד ע"ב · טו הכי קאמר: אפילו נחיל של דבורים, דקנין דרבנן הוא. סלקא דעתך אמינא: …

הלכה טו נאמנת אשה או קטן לומר מכאן יצא נחיל זה והוא שיהיו משיחין לפי תומן …

• בבא קמא קיד ע"א · ו אמר רבי יוחנן בן ברוקה: נאמנת אשה או קטן לומר: מכאן יצא …
• בבא קמא קיד ע"ב · יז אשה וקטן בני עדות נינהו? אמר רב יהודה אמר שמואל: הכא במאי …

הלכה א ב כל מי שנתחייב ממון לחבירו הישראל וכפר בו ונשבע על שקר הרי זה …

• בבא קמא קג ע"ב · ב וכן בפקדון, שנאמר: ״או בפקדון או בתשומת יד או בגזל, או עשק …
• בבא קמא קג ע"ב · ג גמ׳ נשבע לו – אין, לא נשבע לו – לא; מני? לא …
• בבא מציעא נה ע"ב · ג מתני׳ חמשה חומשין הן, אלו הן: האוכל תרומה, ותרומת מעשר, ותרומת מעשר …
• בבא מציעא קיא ע"א · יב מתקיף לה רב ששת: איזהו עושק שחייבה עליו תורה קרבן – דומיא …
• בבא מציעא קיא ע"א · יג מתקיף לה אביי: איזה הוא גזל שחייבה עליו תורה קרבן, דומיא דפקדון …

הלכה ב אחד הגוזל או העושק או הגונב או שהלוהו או שהפקיד אצלו או מצא אבדה …

• בבא קמא קג ע"ב · ב וכן בפקדון, שנאמר: ״או בפקדון או בתשומת יד או בגזל, או עשק …
• בבא מציעא קיא ע"א · יב מתקיף לה רב ששת: איזהו עושק שחייבה עליו תורה קרבן – דומיא …
• בבא מציעא קיא ע"א · יג מתקיף לה אביי: איזה הוא גזל שחייבה עליו תורה קרבן, דומיא דפקדון …
• שבועות מט ע"א · ט ״היכן שורי?״ אמר לו: ״אבד״; ״משביעך אני״, ואמר ״אמן״; והעדים מעידים אותו …
• שבועות מט ע"א · י ״היכן שורי?״ ואמר לו: ״נגנב״; ״משביעך אני״, ואמר ״אמן״; והעדים מעידים אותו …

הלכה ג במה דברים אמורים כשהיה חייב לשלם מחמת עצמו אבל אם היה חייב לשלם מחמת …

• בבא קמא סז ע"א · י האי ״אשר גזל״ מיבעי למעוטי גזל אביו, שאינו מוסיף חומש על גזל …
• בבא קמא קד ע"ב · ט הוא ולא אביו, אביו ולא הוא, הוא ואביו – מנין? תלמוד לומר: …

הלכה ד במה דברים אמורים בשאין הגזלה קיימת אבל אם גזל אביו ומת והגזלה קיימת וכפר …

• בבא קמא קד ע"ב · ז ותניא נמי הכי: הגוזל את חבירו, ונשבע לו, ומת – יורשין משלמים …
• בבא קמא קד ע"ב · טו ונחייב בנו חומש אשבועה דידיה! אמרי: בשאין גזילה קיימת. אי בשאין גזילה …

הלכה ה גזל האב ונשבע האב והודה ואחר כך מת הרי היורש משלם קרן וחומש.

• בבא קמא קד ע"ב · יד אלא מאי ״לא הודה״? לא הודה אביו, והודה בנו.

הלכה ו גזל ונשבע ומת והודה היורש משלם הקרן בלבד ובין כך ובין כך היורש פטור …

• בבא קמא קד ע"ב · ז ותניא נמי הכי: הגוזל את חבירו, ונשבע לו, ומת – יורשין משלמים …
• בבא קמא קד ע"ב · יד אלא מאי ״לא הודה״? לא הודה אביו, והודה בנו.

הלכה ט הגוזל את חבירו אע"פ שכפר בו הואיל ולא נשבע אם חזר והודה אינו חייב …

• בבא קמא קג ע"א · ח מתני׳ הגוזל את חבירו שוה פרוטה, ונשבע לו – יוליכנו אחריו למדי. …
• בבא קמא קד ע"א · ב אלא אמר רבא: שאני מתניתין, דכיון דידע למאן גזליה, ואודי ליה; כיון …
• בבא מציעא נה ע"א · ח חמש פרוטות הן: ההודאה שוה פרוטה, והאשה מתקדשת בשוה פרוטה, והנהנה בשוה …

הלכה י אפילו החזיר הגזלה כולה חוץ משוה פרוטה חייב להוליכה אחר הנגזל. ד ולא יתן …

• בבא קמא קג ע"א · ח מתני׳ הגוזל את חבירו שוה פרוטה, ונשבע לו – יוליכנו אחריו למדי. …
• בבא קמא קג ע"ב · ו ורבי טרפון – אף על גב דאישתבע, עבוד רבנן תקנתא. דתניא, רבי …
• בבא קמא קד ע"א · ג לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו. איתמר: שליח שעשאו בעדים – רב …

הלכה יא נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש או שמחל לו את הקרן …

• בבא קמא קג ע"א · ט נתן לו את הקרן, ולא נתן לו את החומש; מחל לו על …
• בבא קמא קה ע"א · ד איכא דאמרי, אמר רב פפא: לא שנא גזילה קיימת ולא שנא שאין …

הלכה יב המחזיר את הקרן לבעלים וכפר פעם שניה בחומש ונשבע עליו נעשה החומש כקרן לכל …

• בבא קמא סה ע"ב · ו התורה ריבתה חמישיות הרבה בקרן אחת.
• בבא קמא קג ע"ב · א הרי זה משלם חומש על חומש, עד שיתמעט הקרן משוה פרוטה.
• בבא מציעא נד ע"ב · ב אמר רבא, גבי גזל כתיב: ״וחמשתיו יסף עליו״. ותנן: נתן לו את …

הלכה יג מי שהיה אצלו פקדון וטען שאבד ונשבע וחזר והודה שהוא אצלו. וחזר וטען שאבד …

• בבא קמא סה ע"ב · ו התורה ריבתה חמישיות הרבה בקרן אחת.
• בבא קמא קג ע"ב · ב וכן בפקדון, שנאמר: ״או בפקדון או בתשומת יד או בגזל, או עשק …

הלכה א הגוזל א את חבירו ומת הנגזל יחזיר הגזילה ליורשים. ואם אבדה או נשתנית נותן …

• בבא קמא קג ע"א · ח מתני׳ הגוזל את חבירו שוה פרוטה, ונשבע לו – יוליכנו אחריו למדי. …

הלכה ב הגוזל את אביו ונשבע לו ומת האב. אם אין הגזילה קיימת או נשתנית עושה …

• בבא קמא קח ע"ב · טו הגוזל את אביו, ונשבע לו, ומת – הרי זה משלם קרן וחומש …

הלכה ג אם אין לו אחין שנמצא זה הגזלן לבדו הוא היורש מוציא הגזלה מתחת ידו …

• בבא קמא קט ע"א · ב גמ׳ אמר רב יוסף: אפילו לארנקי של צדקה. אמר רב פפא: וצריך …

הלכה ד וכן הגוזל את הגר ונשבע לו וחזר והודה לו וזקף עליו הכל מלוה ואחר …

• בבא קמא קט ע"א · ו הרי שגזל הגר, ונשבע לו; ושמע שמת הגר, והיה מעלה כספו ואשמו …
• בבא קמא קי ע"א · ח מתני׳ הגוזל את הגר, ונשבע לו, ומת – הרי זה משלם קרן …

הלכה ה במה דברים אמורים כשהודה בינתים אבל אם גזל את הגר שאין לו יורשים ונשבע …

• בבא קמא קט ע"א · ו הרי שגזל הגר, ונשבע לו; ושמע שמת הגר, והיה מעלה כספו ואשמו …
• בבא קמא קט ע"ב · ב אמר רבא: הכא במאי עסקינן – כשגזל את הגר, ונשבע לו, ומת …
• בבא קמא קט ע"ב · ו תנו רבנן: ״לה׳ לכהן״ – קנאו השם, ונתנו לכהן שבאותו משמר. אתה …
• בבא קמא קי ע"א · ח מתני׳ הגוזל את הגר, ונשבע לו, ומת – הרי זה משלם קרן …
• זבחים מד ע"ב · י ״אשר ישיבו״ – זה גזל הגר. ״לך הוא״ – שלך יהיה, אפילו …
• מנחות עג ע"א · טו ״אשר ישיבו״ – זה גזל הגר, ״לך היא ולבניך״ – שלך היא …

הלכה ו מפי השמועה למדו שזה שנאמר בתורה ואם אין לאיש גואל בגר שמת ואין לו …

• בבא קמא קי ע"א · יג ולמאי נפקא מינה? לאפוקי מדרבא, דאמר רבא: גזל הגר שהחזירו בלילה – …
• בבא קמא קי ע"ב · ו הדר פשטה: ״אשם״ קרייה רחמנא. רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא …
• סנהדרין סח ע"ב · י אלא, בגזל הגר הכתוב מדבר.

הלכה ז ד כל גזל הגר שאין בו שוה פרוטה לכל כהן וכהן מאנשי משמר לא …

• בבא קמא קט ע"ב · ה אם כן מה תלמוד לומר ״איש״? איש אתה צריך לחזור אחריו אם …
• בבא קמא קי ע"א · יט ואמר רבא: גזל הגר שאין בו שוה פרוטה לכל כהן וכהן – …
• סנהדרין סט ע"א · א ואמר רחמנא: ״איש״. איש – אתה צריך לחזור עליו אם יש לו …

הלכה ח הכהנים בגזל הגר כמקבלי מתנות הן. לפיכך הגוזל חמץ מן הגר שאין לו יורשים …

• בבא קמא קי ע"ב · ט רב זעירא בעי הכי: אפילו אם תימצי לומר מקבלי מתנה הוו, הא …
• בבא קמא קי ע"ב · יז וקא קרי מיהת ״מתנה״ – שמע מינה מקבלי מתנות הוו! שמע מינה.

הלכה ט א כהן שגזל גר שאין לו יורשים ונשבע לו ומת הגר לא זכה זה …

• בבא קמא קט ע"ב · ט לא; אם אמרת בדבר שאין לו חלק בו – שכשם שאין לו …

הלכה י הגוזל את הגר ונשבע לו ומת הגר והפריש אשמו וגזלתו להעלותן לכהנים ומת הגזלן …

• בבא קמא קי ע"א · ט היה מעלה את הכסף ואת האשם, ומת – הכסף ינתן לבניו, והאשם …

הלכה יא נתן הגזלן את הכסף לאנשי משמר [ג] ומת קודם כפרה אין יורשי הגזלן יכולין …

• בבא קמא קי ע"א · ט היה מעלה את הכסף ואת האשם, ומת – הכסף ינתן לבניו, והאשם …

הלכה יב נתן את הכסף לאחת מן המשמרות ואת האשם למשמרה זו שהיא שבתה יחזיר הכסף …

• בבא קמא קי ע"א · י נתן הכסף ליהויריב, ואשם לידעיה – יצא. אשם ליהויריב וכסף לידעיה – …
• בבא קמא קיא ע"א · ב נתן את הכסף ליהויריב וכו׳. תנו רבנן: נתן אשם ליהויריב וכסף לידעיה …
• בבא קמא קיא ע"א · ד אמר רבא: הכא במאי עסקינן – דיהיב אשם ליהויריב במשמרתו דיהויריב, וכסף …

הלכה יג אין מקריבין את האשם עד שיחזיר הגזלן הקרן לבעלים או לכהנים אם היה גזל …

• בבא קמא קי ע"א · י נתן הכסף ליהויריב, ואשם לידעיה – יצא. אשם ליהויריב וכסף לידעיה – …
• בבא קמא קי ע"א · יא נתן את הקרן ולא נתן את החומש – אין החומש מעכב.

הלכה יד ב העבדים והשטרות והקרקעות אין בהן תוספת חומש שנאמר וכחש בעמיתו בפקדון כל האמור …

• בבא קמא קה ע"א · א בשעמד בדין. אי בשעמד בדין, אפילו חומש נמי משלם! אמר רב הונא …
• בבא בתרא נה ע"א · ג אמר רבה: הני תלת מילי, אישתעי לי עוקבן בר נחמיה ריש גלותא, …
• בבא בתרא נה ע"א · ד והני מילי לטסקא, אבל לכרגא – לא. מאי טעמא? כרגא – אקרקף …

הלכה א ב הגוזל קרקע מחבירו והפסידה. כגון שחפר בה בורות שיחין ומערות או שקצץ את …

• בבא קמא קיז ע"ב · יד מתני׳ שטפה נהר, אומר לו: ״הרי שלך לפניך״.
• שבועות לז ע"ב · יט אמר רב פפא משמיה דרבא: מתניתין נמי דיקא, דקתני: ״גנבת את שורי״, …

הלכה ב גזל שדה ונגזלה ממנו ונטלוה מציקים בכח המלך. אם מכת מדינה היא כגון שלקח …

• בבא קמא קטז ע"ב · טז מתני׳ הגוזל שדה מחבירו ונטלוה מסיקין, אם מכת מדינה היא – אומר …
• בבא מציעא טו ע"א · א שנטלוה מסיקין, בא נגזל לגבות קרן – גובה מנכסים משועבדים, בא נגזל …

הלכה ג ג אנס המלך את הגזלן [א] ואמר לו הראה לנו כל מה שיש לך …

• בבא קמא קטז ע"ב · כ לא צריכא, דאחוי אחוויי. לישנא אחרינא: הכא במאי עסקינן – כגון דאנסוה …
• בבא מציעא טו ע"א · א שנטלוה מסיקין, בא נגזל לגבות קרן – גובה מנכסים משועבדים, בא נגזל …

הלכה ד ד גזל שדה והפסידה בידו כשבעל השדה גובה את דמי מה שהפסיד הגזלן גובה …

• בבא מציעא יד ע"ב · יז אמר רבא: הכא במאי עסקינן – כגון שגזל שדה מחבירו, מלאה פירות, …
• בבא מציעא טו ע"א · ה הכא במאי עסקינן – כשעמד בדין והדר זבין.

הלכה ה ה גזל שדה ואכל פירותיה משלם כל הפירות שאכל מנכסים בני חורין. גזל והשביח …

• גיטין מח ע"ב · ט אין מוציאין לאכילת פירות, ולשבח קרקעות,
• בבא מציעא יד ע"ב · ו איתיביה רבא לרב נחמן: אין מוציאין לאכילת פירות, ולשבח קרקעות, ולמזון האשה …

הלכה ו גזל שדה ומכרה והשביחה הלוקח [ב] אם השבח יתר על ההוצאה נוטל ההוצאה מבעל …

• בבא קמא צה ע"א · טז שבח פירות היכי דמי? כגון שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר, והשביחה, והרי …
• בבא קמא צה ע"ב · ב מאי, לאו בעם הארץ – דלא ידע דקרקע נגזלת או אינה נגזלת, …
• בבא מציעא יד ע"ב · יב והא לא תני הכי: לשבח קרקעות כיצד? הרי שגזל שדה מחבירו והרי …
• בבא מציעא טו ע"א · כא תניא אידך: המוכר שדה לחבירו והשביחה, ובא בעל חוב וטרפה, כשהוא גובה, …
• בבא מציעא טו ע"א · כב והא שמואל במאי מוקים לה? אי בלוקח מגזלן – קשיא רישא, דאמר …

הלכה ז הקרן גובה מנכסים משועבדים ושאר השבח מנכסים בני חורין. ואם הכיר בה שהיא גזולה …

• כתובות נא ע"ב · ד והתניא: חמשה גובין מן המחוררין, ואלו הן: פירות, ושבח פירות, והמקבל עליו …
• גיטין מח ע"ב · ט אין מוציאין לאכילת פירות, ולשבח קרקעות,
• בבא קמא צה ע"א · יד ואלו הן: פירות, ושבח פירות, והמקבל עליו לזון בן אשתו ובת אשתו, …
• בבא קמא צה ע"ב · ב מאי, לאו בעם הארץ – דלא ידע דקרקע נגזלת או אינה נגזלת, …
• בבא מציעא יד ע"ב · ו איתיביה רבא לרב נחמן: אין מוציאין לאכילת פירות, ולשבח קרקעות, ולמזון האשה …
• בבא מציעא יד ע"ב · יב והא לא תני הכי: לשבח קרקעות כיצד? הרי שגזל שדה מחבירו והרי …
• בבא מציעא טו ע"ב · טו אמר רבא, הלכתא: יש לו מעות ויש לו שבח, ואף על פי …

הלכה ח א הגוזל שדה ומכרה ואכל הלוקח פירותיה מחשבין עליו כל הפירות שאכל ומשלם לבעל …

• בבא מציעא יד ע"ב · יג היכי דמי? אילימא כדקתני, גזלן ממאן גבי? אלא לאו: כגון שגזל שדה …
• בבא מציעא טו ע"ב · טו אמר רבא, הלכתא: יש לו מעות ויש לו שבח, ואף על פי …

הלכה ט ב המוכר שדה שאינה שלו אין ממכרן ממכר ולא קנה לוקח כלום כמו שביארנו. …

• בבא מציעא טו ע"ב · יז בעא מיניה שמואל מרב: חזר ולקחה מבעלים הראשונים, מהו? אמר ליה: מה …
• בבא מציעא טו ע"ב · יח מאי טעמא? מר זוטרא אמר: ניחא ליה דלא נקרייה גזלנא. רב אשי …
• בבא מציעא טז ע"א · ה אלא איכא בינייהו דיהבה במתנה. מאן דאמר ניחא ליה דליקום בהמנותיה – …

הלכה י ג לפיכך אם תבע הלוקח את הגזלן מפני שמכר לו שדה שאינה שלו ונתחייב …

• בבא מציעא טז ע"א · יב חייא בר רב אמר: עד דמט[י]א אדרכתא לידיה. רב פפא אמר: עד …

הלכה יא ד לקחה הגזלן מן הבעלים אחר שמכרה כשהיא גזולה וחזר ומכרה לאחר או נתנה …

• בבא מציעא טז ע"א · ו פשיטא: זבנה, אורתה, ויהבה במתנה – לאו לאוקמה קמי לוקח קא בעי.
• בבא מציעא טז ע"א · ז נפלה ליה בירושה, ירושה ממילא היא, ולאו איהו קא טרח אבתרה.

הלכה יב גבאה הגזלן בחובו. אם יש לנגזל קרקע אחרת ואמר לו הגזלן זו אני גובה …

• בבא מציעא טז ע"א · ח גבי[ה] (איהו) בחובו, חזינן אי אית ליה ארעא אחריתי ואמר: האי בעינא, …

הלכה יג נתנוה הבעלים ה לגזלן מתנה קנאה הלוקח שאילו לא טרח לבעלים לא היו נותנים …

• בבא מציעא טז ע"א · י יהבה נהליה במתנה, פליגי בה רב אחא ורבינא. חד אמר: מתנה כירושה, …

הלכה א עכו"ם א בעל זרוע שאנס נכסי ישראל וירד לתוך שדהו מחמת שהיה לו חוב …

• גיטין נח ע"ב · ז תנו רבנן: הבא מחמת חוב ומחמת אנפרות – אין בו משום סיקריקון, …
• גיטין נח ע"ב · ט אמר רב יוסף, נקטינן: אין אנפרות בבבל. והא קחזינן דאיכא! אלא אימא: …

הלכה ג העכו"ם המציקים לישראל ומבקשים להרגם עד שיפדה עצמו מיד העכו"ם בשדהו או בביתו ויתננה …

• גיטין נה ע"ב · יא בית דין של אחריהם אמרו: הלוקח מסיקריקון, נותן לבעלים רביע. אימתי – …
• גיטין נה ע"ב · יב רבי הושיב בית דין ונמנו, שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש, …
• גיטין נח ע"ב · יב זו משנה ראשונה. בית דין של אחריהן אמרו: הלוקח מן הסיקריקון נותן …
• גיטין נח ע"ב · יד מיתיבי: זו משנה ראשונה. בית דין של אחריהן אמרו: הלוקח מן הסיקריקון, …

הלכה ד ג היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות ונטעה אם היתה שדה העשויה ליטע אומדין …

• כתובות פ ע"א · י מתקיף לה רבא בר רב חנן: מאי שנא מהיורד לתוך שדה חבירו …
• בבא מציעא קא ע"א · יז איתמר: היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות, אמר רב: שמין לו, …
• בבא מציעא קא ע"א · יח אמר רב פפא ולא פליגי: כאן – בשדה העשויה ליטע, כאן – …

הלכה ז היורד לשדה חבירו ברשות אפילו נטע שדה שאינה עשויה ליטע שמין לו וידו על …

• כתובות פ ע"א · ד אמר רב יעקב אמר רב חסדא: המוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה …
• בבא בתרא מב ע"ב · ה גופא – אמר שמואל: שותף – כיורד ברשות דמי. מאי קא משמע …
• בבא בתרא מב ע"ב · ו אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לומר שנוטל בשבח המגיע לכתפים …

הלכה ח היורד לשדה חבירו שלא ברשות ונטע או בנה ואחר כך בא בעל השדה והשלים …

• בבא מציעא קא ע"א · כ לסוף חזייה דגדרה וקא מנטר לה. אמר ליה גלית אדעתיך דניחא לך, …

הלכה ט היורד לתוך חרבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה ואם …

• בבא מציעא קא ע"א · כא איתמר: היורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשותו, ואמר לו: עציי …
• בבא מציעא קא ע"ב · א בבית – שומעין לו. בשדה – אין שומעין לו.

הלכה יב בעל שהוריד אריסין בנכסי אשתו ואחר כך גירשה. אם הבעל עצמו אריס נסתלק בעל …

• כתובות פ ע"א · יב מאי הוי עלה? אמר רב הונא בריה דרב יהושע: חזינן אי בעל …

הלכה ב לקח את האבידה ולא השיבה בטל מצות עשה ועבר על שני לאוין על לא …

• עבודה זרה כו ע"ב · ב אמר ליה: אני שונה ״לכל אבדת אחיך״ לרבות את המשומד, ואת אמרת …
• עבודה זרה כו ע"ב · ג ולישני ליה: כאן במשומד אוכל נבילות לתיאבון, כאן במשומד אוכל נבילות להכעיס! …
• עבודה זרה כו ע"ב · ד איתמר משומד, פליגי רב אחא ורבינא: חד אמר: לתיאבון — משומד, להכעיס …

הלכה ג אבידת עובד עכו"ם מותרת שנאמר אבידת אחיך והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא …

• בבא קמא קיג ע"ב · ז אמר רב ביבי בר גידל אמר רבי שמעון חסידא: גזל גוי אסור, …
• בבא קמא קיג ע"ב · ט ואימא הני מילי היכא דלא אתי לידיה, דלא מחייב לאהדורי בתרה; אבל …

הלכה ד טעות העכו"ם כאבידתו ומותרת והוא שטעה מעצמו אבל להטעותו [ב] אסור.

• בבא קמא קיג ע"ב · י אמר שמואל: טעותו מותרת. כי הא דשמואל זבן מגוי לקנא דדהבא במר …
• בבא קמא קיג ע"ב · יא רב כהנא זבן מגוי מאה ועשרין חביתא במאה, ואבלע ליה חד זוזא; …

הלכה ה כיצד כגון שעשה העכו"ם חשבון וטעה. וצריך שיאמר לו ישראל ראה שעל חשבונך אני …

• בבא קמא קיג ע"ב · י אמר שמואל: טעותו מותרת. כי הא דשמואל זבן מגוי לקנא דדהבא במר …
• בבא קמא קיג ע"ב · יא רב כהנא זבן מגוי מאה ועשרין חביתא במאה, ואבלע ליה חד זוזא; …

הלכה ז היה רוב העיר עכו"ם אם מצא במקום מן העיר שרוב המצויים שם ישראל חייב …

• בבא מציעא כא ע"ב · י תא שמע: המוצא מעות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ובכל מקום שהרבים מצויין …
• בבא מציעא כד ע"א · ו איבעיא להו: כי קאמר רבי שמעון בן אלעזר – ברוב גוים אבל …
• בבא מציעא כד ע"א · יג אלא לעולם בצרורין, והכא במאי עסקינן – בבתי כנסיות של גוים, בתי …
• בבא מציעא כד ע"א · יד תא שמע: מצא בה אבידה, אם רוב ישראל – חייב להכריז, אם …
• בבא מציעא כד ע"ב · ו רב יהודה הוה שקיל ואזיל בתריה דמר שמואל בשוקא דבי דיסא, אמר …
• בבא מציעא כד ע"ב · ז רבא הוה שקיל ואזיל בתריה דרב נחמן בשוקא דגלדאי, ואמרי לה בשוקא …
• עבודה זרה מג ע"א · ט מגדף בה רבי חנינא, ולית ליה לרבי אלעזר הקפר בריבי הא דתנן: …

הלכה ח מצא בעיר זו שרובה עכו"ם חבית של יין יינה אסור בהנאה וקנקנה מותר משום …

• בבא מציעא כד ע"ב · ב תא שמע, דאמר רב אסי: מצא חבית יין בעיר שרובה גוים – …
• בבא מציעא כד ע"ב · ד וכי מאחר דאסירא בהנאה מותרת משום מציאה, למאי הלכתא? אמר רב אשי: …

הלכה ט עוף שחטף בשר והשליכו בחצר אחרת אע"פ שרוב העיר ישראל הרי זה מותר משום …

• בבא מציעא כד ע"ב · ח ההוא דיו דשקיל בשרא בשוקא ושדיה בצנייתא דבי בר מריון. אתא לקמיה …

הלכה י ב המוצא אבידה בזוטו של ים ובשלוליותו של נהר שאינו פוסק אע"פ שיש בה …

• בבא קמא קיד ע"א · ה מתני׳ נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר, נטלו לסטים את …
• בבא מציעא כב ע"ב · ה תא שמע דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל בן יהוצדק: מנין לאבידה …

הלכה יא ג המאבד ממונו לדעת אין נזקקין לו. כיצד הניח פרתו ברפת שאין לה דלת …

• בבא מציעא כה ע"ב · יב אשפה העשויה לפנות אבידה מדעת היא! אלא באשפה שאינה עשויה לפנות, ונמלך …

הלכה יב ד אבידה שאין בה שוה פרוטה אינו חייב להטפל ולא להחזירה.

• בבא מציעא כז ע"א · יא תנו רבנן: ״אשר תאבד״ – פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה. רבי …
• בבא מציעא נה ע"א · ח חמש פרוטות הן: ההודאה שוה פרוטה, והאשה מתקדשת בשוה פרוטה, והנהנה בשוה …

הלכה יג מצא שק או קופה אם היה חכם או זקן מכובד שאין דרכו ליטול כלים …

• ברכות יט ע"ב · יג הא כיצד? אם היה כהן, והיא בבית הקברות, או היה זקן ואינה …
• בבא מציעא כט ע"ב · ז מצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול – הרי זה …
• בבא מציעא ל ע"א · טו הא כיצד? היה כהן והיא בבית הקברות, או שהיה זקן ואינה לפי …
• בבא מציעא ל ע"ב · ג אמר רבה: הכישה – חייב בה. אביי הוה יתיב קמיה דרבה, חזא …
• בבא מציעא ל ע"ב · ד איבעיא להו: דרכו להחזיר בשדה, ואין דרכו להחזיר בעיר, מהו? מי אמרינן …
• בבא מציעא ל ע"ב · ה אמר רבא: כל שבשלו מחזיר, בשל חבירו נמי מחזיר. וכל שבשלו פורק …
• שבועות ל ע"ב · ט ואמר רבה בר רב הונא: האי צורבא מרבנן דידע בסהדותא, וזילא ביה …

הלכה יד וכן אם מצא בהמה והכישה נתחייב להטפל בה ולהחזירה אף על פי שאינה לפי …

• בבא קמא נז ע"א · ו ותרתי קתני, והכי קתני: החזירה שחרית למקום שיראנה, ושכיח דעייל ונפיק וחזי …
• בבא קמא נז ע"א · ז איתיביה: לעולם הוא חייב, עד שיחזירנה לרשותו. מאי ״לעולם״? לאו אפילו מביתו? …
• בבא קמא נז ע"א · ח אמר ליה: מודינא לך בבעלי חיים, דכיון דנקטי להו ניגרא ברייתא – …
• בבא קמא נז ע"א · יא אמר ליה: לעולם לגינתו המשתמרת ולחורבתו המשתמרת, ודקא קשיא לך: היינו ביתו, …
• בבא מציעא ל ע"ב · ג אמר רבה: הכישה – חייב בה. אביי הוה יתיב קמיה דרבה, חזא …
• בבא מציעא ל ע"ב · ד איבעיא להו: דרכו להחזיר בשדה, ואין דרכו להחזיר בעיר, מהו? מי אמרינן …
• בבא מציעא ל ע"ב · טו מתני׳ אי זו היא אבידה? מצא חמור או פרה רועין בדרך – …
• בבא מציעא לא ע"א · יג אמר ליה: ״השב״ אפילו מאה פעמים משמע, ״תשיבם״ אין לי אלא לביתו, …
• בבא מציעא לא ע"א · יד לעולם דמינטרא, והא קא משמע לן: דלא בעינן דעת בעלים. וכדרבי אלעזר …
• בבא בתרא פח ע"א · א כגון שנטלה למוד בה, וכדרבה – דאמר רבה: הכישה – נתחייב בה.
• חולין פז ע"א · י כסהו ונתגלה. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: מאי שנא …

הלכה טו החזיר את האבדה בשחרית למקום שהבעלים נכנסין ויוצאין שם בשחרית אינו חייב להטפל בה …

• בבא קמא נז ע"א · ו ותרתי קתני, והכי קתני: החזירה שחרית למקום שיראנה, ושכיח דעייל ונפיק וחזי …
• בבא קמא נז ע"א · ז איתיביה: לעולם הוא חייב, עד שיחזירנה לרשותו. מאי ״לעולם״? לאו אפילו מביתו? …
• בבא קמא נז ע"א · ח אמר ליה: מודינא לך בבעלי חיים, דכיון דנקטי להו ניגרא ברייתא – …
• בבא קמא נז ע"א · יא אמר ליה: לעולם לגינתו המשתמרת ולחורבתו המשתמרת, ודקא קשיא לך: היינו ביתו, …
• בבא מציעא לא ע"א · יג אמר ליה: ״השב״ אפילו מאה פעמים משמע, ״תשיבם״ אין לי אלא לביתו, …
• בבא מציעא לא ע"א · יד לעולם דמינטרא, והא קא משמע לן: דלא בעינן דעת בעלים. וכדרבי אלעזר …

הלכה טז ראה בהמה שברחה מן הדיר והחזירה למקומה הרי זה קיים המצוה ואינו צריך דעת …

• בבא קמא נז ע"א · יב דאמר רבי אלעזר: הכל צריכין דעת בעלים, חוץ מהשבת אבידה – שהרי …
• בבא מציעא לא ע"א · יד לעולם דמינטרא, והא קא משמע לן: דלא בעינן דעת בעלים. וכדרבי אלעזר …

הלכה יז ב ההולך בדרך הטוב והישר ועושה לפנים משורת הדין מחזיר את האבדה בכל מקום …

• בבא מציעא ל ע"ב · י והא רבי ישמעאל ברבי יוסי זקן ואינה לפי כבודו הוה! רבי ישמעאל …
• סנהדרין יח ע"ב · ו כהן והוא בבית הקברות, זקן ואינה לפי כבודו, או שהיתה מלאכה שלו …

הלכה יח כהן שראה האבדה בבית הקברות אינו מטמא להחזירה שבעת שקיים מצות עשה של השב …

• ברכות יט ע"ב · יג הא כיצד? אם היה כהן, והיא בבית הקברות, או היה זקן ואינה …
• בבא מציעא ל ע"א · טו הא כיצד? היה כהן והיא בבית הקברות, או שהיה זקן ואינה לפי …
• בבא מציעא ל ע"א · טז למאי איצטריך קרא? אילימא לכהן והיא בבית הקברות – פשיטא, האי עשה …
• בבא מציעא לב ע"א · ה מתני׳ מצאה ברפת – אין חייב בה. ברשות הרבים – חייב בה. …
• סנהדרין יח ע"ב · ו כהן והוא בבית הקברות, זקן ואינה לפי כבודו, או שהיתה מלאכה שלו …

הלכה יט ראה את האבדה ואמר לו אביו אל תחזירנה יחזיר ולא יקבל ממנו. שאם קבל …

• בבא מציעא לב ע"א · ה מתני׳ מצאה ברפת – אין חייב בה. ברשות הרבים – חייב בה. …

הלכה כ א הרואה מים שוטפין ובאין להשחית בנין חבירו או שדהו. חייב לגדור בפניהם ולמנעם …

• בבא מציעא לא ע"א · ב אמר רבא: ״לכל אבידת אחיך״ – לרבות אבידת קרקע. אמר ליה רב …

הלכה א מי ב שאבדה לו אבדה ופגע באבדתו ואבדת חבירו אם יכול להחזיר את שתיהן …

• ברכות יט ע"ב · יג הא כיצד? אם היה כהן, והיא בבית הקברות, או היה זקן ואינה …
• בבא מציעא ל ע"א · טו הא כיצד? היה כהן והיא בבית הקברות, או שהיה זקן ואינה לפי …
• בבא מציעא לג ע"א · יא ואמר רב יהודה אמר רב: כל המקיים בעצמו כך, סוף בא לידי …
• סנהדרין יח ע"ב · ו כהן והוא בבית הקברות, זקן ואינה לפי כבודו, או שהיתה מלאכה שלו …
• סנהדרין סד ע"ב · טו ורבנן לא דרשי ״בך״? והתנן: אבידתו ואבידת אביו – שלו קודמת. ואמרינן: …
• הוריות יג ע"א · ט גמ׳ תנו רבנן: היה הוא ואביו ורבו בשבי – הוא קודם לרבו, …

הלכה ב פגע באבדת רבו עם אבדת אביו [א] אם היה אביו שקול כנגד רבו של …

• בבא מציעא לג ע"א · ז מתני׳ אבדתו ואבדת אביו – אבדתו קודמת. אבדתו ואבדת רבו – שלו …
• בבא מציעא לג ע"א · ח אבדת אביו ואבדת רבו – של רבו קודמת, שאביו הביאו לעולם הזה, …
• בבא מציעא לג ע"א · יב היה אביו ורבו נושאין משאוי וכו׳. תנו רבנן: רבו שאמרו רבו שלמדו …
• בבא מציעא לג ע"א · יד אמר עולא: תלמידי חכמים שבבבל, עומדין זה מפני זה, וקורעין זה על …
• הוריות יג ע"א · ט גמ׳ תנו רבנן: היה הוא ואביו ורבו בשבי – הוא קודם לרבו, …

הלכה ג הניח אבדתו והחזיר אבדת חבירו אין לו אלא שכר הראוי לו. כיצד שטף נהר …

• בבא קמא קטו ע"ב · ב שטף נחל חמורו וחמור חבירו, שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים, והניח …
• בבא קמא קטז ע"א · ט בעא מיניה רב כהנא מרב: ירד להציל, ועלה שלו מאליו, מהו? אמר …

הלכה ד ירד להציל ולא הציל [ג] אין לו אלא שכרו הראוי לו. וכן ג אם …

• בבא קמא קטז ע"א · יב בעא מיניה רב מרבי: ירד להציל ולא הציל, מהו? אמר לו: וזו …
• בבא מציעא ל ע"ב · טז היה בטל מסלע, לא יאמר לו: תן לי סלע, אלא נותן לו …
• בבא מציעא לא ע"ב · יד מאי כפועל בטל? אמר אביי: כפועל בטל של אותה מלאכה, דבטל מינה.

הלכה ה וכן שנים שהיו באים בדרך זה בחבית של יין וזה בכד [ה] של דבש …

• בבא קמא כז ע"א · טז ותנן נמי: זה בא בחביתו של יין, וזה בא בכדו של דבש; …
• בבא קמא קטו ע"א · כח מתני׳ זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש, נסדקה …
• בבא קמא קטו ע"ב · א אין לו אלא שכרו. ואם אמר: ״אציל את שלך, ואתה נותן לי …

הלכה ז א וכן מי שברח מבית האסורים והיתה מעבורת לפניו ואמר לו העבירני ואני נותן …

• יבמות קו ע"א · ט מי לא תניא: הרי שהיה בורח מבית האסורין, והיתה מעבורת לפניו, ואמר …
• בבא קמא קטז ע"א · ד מי לא תניא: הרי שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעבורת לפניו, אמר …
• בבא קמא קטז ע"א · ו מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? אמר רמי בר חמא: בצייד השולה …

הלכה ח שיירא שהיתה הולכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה אם אינן יכולים להציל מידם ועמד …

• בבא מציעא לג ע"א · ז מתני׳ אבדתו ואבדת אביו – אבדתו קודמת. אבדתו ואבדת רבו – שלו …

הלכה ט היו יכולין להציל על ידי הדחק כל המציל מציל לאמצע אלא אם כן אמר …

• בבא קמא קטז ע"ב · טו רב אשי אמר: כשיכול להציל על ידי הדחק. גלי דעתיה – לעצמו, …

הלכה י היו שני שותפין והציל אחד מהן הציל לאמצע. ואם אמר [ח] לעצמי אני מציל …

• סוכה ל ע"ב · ד ואם תמצי לומר לולב צריך אגד, שינוי החוזר לברייתו הוא, ושינוי החוזר …
• בבא קמא קטז ע"ב · יב אמר רמי בר חמא: הכא בשותפין עסקינן, וכגון זה – שותף חולק …
• בבא קמא קטז ע"ב · יג רבא אמר: הכא בפועלין עסקינן, וכרב – דאמר רב: פועל יכול לחזור …

הלכה א המוצא א אבדה שהוא חייב להחזירה חייב להכריז עליה ולהודיעה ולומר מי שאבד לו …

• בבא מציעא כז ע"א · כג אלא פרוטה שהוקרה והוזלה וחזרה והוקרה איכא בינייהו. מאן דאמר ״אשר תאבד״ …
• בבא מציעא כח ע"א · כא אמר רבינא: שמע מינה כי מכריז, גלימא מכריז. דאי סלקא דעתך ״אבידתא״ …
• בבא מציעא כח ע"ב · ד תנו רבנן: אבן טוע[י]ן היתה בירושלים. כל מי שאבדה לו אבידה נפנה …
• בבא מציעא נה ע"א · יד ומי לא תני גזל וקתני אבידה? הנך אצטריכא ליה: גזל – הגוזל …

הלכה ג בא בעל האבדה ונתן סימנים שאינן מובהקין אין מחזירין לו עד שיאמר סימנים מובהקין. …

• בבא מציעא כח ע"ב · ה מתני׳ אמר את האבידה, ולא אמר סימניה – לא יתן לו. והרמאי, …
• בבא מציעא כח ע"ב · י אמר רב ספרא, לעולם ״גלימא״ מכריז, אמר איהו גלימא, ואמר איהו סימנין. …

הלכה ד ב בראשונה כל מי שאבד לו אבדה ובא ונתן סימניה מחזירין אותה לו אלא …

• בבא מציעא כח ע"ב · יא והרמאי אף על פי שאמר את סימניה – הרי זה לא יתן …

הלכה ה הסימנים המובהקין סומכין עליהם ודנין על פיהם בכל מקום דין תורה. והמדה [ב] או …

• יבמות קכ ע"א · טו אמר רבא: דכולי עלמא סימנין דאורייתא. הכא, בשומא מצויה בבן גילו קמיפלגי. …
• בבא קמא קטו ע"ב · ד כדאמר רבי ירמיה: כשעקל בית הבד כרוך עליה; הכי נמי, כשעקל בית …
• בבא מציעא כב ע"ב · יד אמר לך רבא: לעולם דלית בהו סימן, ודקא אמרת ברשות היחיד מאי …
• בבא מציעא כב ע"ב · טו תא שמע: כריכות ברשות הרבים – הרי אלו שלו, ברשות היחיד – …
• בבא מציעא כג ע"ב · ב בעו מיניה מרב ששת: [מנין] הוי סימן או לא הוי סימן? אמר …
• בבא מציעא כז ע"א · ט ואימא לגללים הוא דאתא? גללים – אפקורי מפקר להו. ודילמא לסימנין הוא …
• בבא מציעא כח ע"א · ב אלא אמר רבא: סימנין דאורייתא, דכתיב: ״והיה עמך עד דרש אחיך אתו״, …

הלכה ו ג באו שנים זה נתן סימני האבדה וזה נתן סימני האבדה כמו שנתן האחר …

• בבא מציעא כח ע"א · ד סימנין וסימנין – יניח. סימנין ועדים – ינתן לבעל העדים. סימנין וסימנין …

הלכה ז מצא שמלה וכיוצא בה וזה הביא עדי אריגה שארגוה לו וזה הביא עדים שנפלה …

• בבא מציעא כח ע"א · ה עדי אריגה ועדי נפילה – תנתן לעדי נפילה, דאמרינן זבוני זבנה ומאיניש …
• בבא מציעא כח ע"א · ו מדת ארכו ומדת רחבו – תנתן למדת ארכו, דמדת רחבו שעורי קא …
• בבא מציעא כח ע"א · ז מדת ארכו ומדת רחבו ומדת גמיו – ינתן למדת ארכו ורחבו.
• בבא מציעא כח ע"א · ח מדת ארכו ומדת רחבו ומדת משקלותיו – ינתן למדת משקלותיו.

הלכה ח בראשונה כל מי שמצא אבדה היה מכריז עליה שלשה רגלים. רגל ראשון אומר ראשון. …

• בבא קמא קטז ע"ב · י תנו רבנן: שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד גייס וטרפה, ועמד אחד מהן …
• בבא מציעא כח ע"א · יב מתני׳ ועד מתי חייב להכריז? עד כדי שידעו בו שכניו, דברי רבי …
• בבא מציעא כח ע"א · כג תנו רבנן: רגל ראשון אומר רגל ראשון, רגל שני אומר רגל שני, …

הלכה ט משחרב בית המקדש התקינו שיהו מכריזין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות משרבו האנסין ואמרו המציאה …

• בבא מציעא כח ע"ב · ב תנו רבנן: בראשונה, כל מי שמצא אבידה היה מכריז עליה שלשה רגלים, …
• בבא מציעא כח ע"ב · ג מאי משרבו האנסין? דאמרי אבידתא למלכא. רבי אמי אשכח אודייא דדינרי, חזייה …

הלכה י הכריז או הודיע ולא באו הבעלים תהיה המציאה מונחת אצלו עד שיבא אליהו. ובכל …

• בבא קמא נו ע"ב · ט איתמר: שומר אבידה – רבה אמר: כשומר חנם דמי, רב יוסף אמר: …
• בבא קמא נו ע"ב · י רבה אמר כשומר חנם דמי – מאי הנאה קא מטי ליה? רב …
• בבא מציעא כט ע"א · ב לימא תיהוי תיובתא דרב יוסף? דאתמר: שומר אבידה, רבה אמר: כשומר חנם, …
• שבועות מד ע"ב · א ורב יוסף אמר: כשומר שכר דמי.

הלכה יא וצריך לבקר את האבדה ולבדקה כדי שלא תפסד ותאבד מאליה שנאמר והשבותו לו ראה …

• בבא קמא קטז ע"ב · ג תנו רבנן: שיירא שהיתה מהלכת במדבר, ועמד עליה גייס לטורפה – מחשבין …
• בבא קמא קטז ע"ב · ד ואם שכרו תייר ההולך לפניהם – מחשבין אף לפי נפשות; ולא ישנו …
• בבא מציעא כט ע"ב · ה מצא כסות – מנערה אחד לשלשים יום ושוטחה לצרכה, אבל לא לכבודו.
• בבא מציעא כט ע"ב · כ איבעית אימא: לא קשיא, הא בחד, והא בתרי.
• בבא מציעא כט ע"ב · כא איבעית אימא לא קשיא: הא בידא, והא בחוטרא.
• בבא מציעא כט ע"ב · כב איבעית אימא לא קשיא: הא בדעמרא, הא בדכיתנא.
• בבא מציעא ל ע"א · ג תא שמע: ״שוטחה לצורכה״, לצורכה – אין. הא לצורכו ולצורכה לא! אימא …

הלכה יב מצא כלי עץ משתמש בהן כדי שלא ירקבו. ב כלי נחשת משתמש בהן בחמין …

• בבא קמא קטז ע"ב · ה רשאין החמרין להתנות שכל מי שיאבד לו חמורו נעמיד לו חמור אחר. …
• בבא קמא קטז ע"ב · ו פשיטא! לא צריכא, דאית ליה חמרא אחרינא. מהו דתימא: הא קא מינטר …
• בבא מציעא כט ע"ב · ו כלי כסף וכלי נחושת – משתמש בהן לצרכן, אבל לא לשחקן. כלי …
• בבא מציעא ל ע"א · יב כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהן וכו׳. תנו רבנן: המוצא כלי עץ …

הלכה יג מצא ספרים קורא בהן אחת לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן כל שלשים …

• בבא קמא קטז ע"ב · ה רשאין החמרין להתנות שכל מי שיאבד לו חמורו נעמיד לו חמור אחר. …
• בבא קמא קטז ע"ב · ו פשיטא! לא צריכא, דאית ליה חמרא אחרינא. מהו דתימא: הא קא מינטר …
• בבא מציעא כט ע"ב · ד מתני׳ : מצא ספרים – קורא בהן אחד לשלשים יום. ואם אינו …
• בבא מציעא כט ע"ב · יא וכן המפקיד ספר תורה אצל חבירו, גוללו כל שנים עשר חדש, פותחו …
• בבא מציעא ל ע"א · יג כדרך שאמרו באבידה כך אמרו בפקדון. פקדון מאי עבידתיה גביה? אמר רב …

הלכה יד מצא תפילין שם דמיהן ומניחן עליו שדבר מצוי הוא ביד הכל ואין עשויין אלא …

• פסחים כו ע"ב · ד תא שמע: אבידה, לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא על גבי …
• בבא קמא קטז ע"ב · ז תנו רבנן: ספינה שהיתה מהלכת בים; עמד עליה נחשול לטובעה, והקילו ממשאה …
• בבא מציעא כט ע"ב · ח גמ׳ אמר שמואל: המוצא תפילין בשוק – שם דמיהן ומניחן לאלתר.
• בבא מציעא כט ע"ב · ט מתיב רבינא: מצא ספרים – קורא בהן אחד לשלשים יום, ואם אינו …

הלכה טו מצא דבר שיש בו רוח חיים שהרי צריך הוא להאכילו. אם היה דבר שעושה …

• בבא קמא קטז ע"ב · ח ורשאין הספנים להתנות, שכל מי שאבדה לו ספינה נעמיד לו ספינה אחרת. …
• בבא קמא קטז ע"ב · ט פשיטא! לא צריכא, דבניסן מרחקי חד אשלא, ובתשרי מרחקי תרי אשלי, וקא …
• בבא מציעא כח ע"ב · יג מתני׳ כל דבר שעושה ואוכל – יעשה ויאכל, ודבר שאין עושה ואוכל …
• בבא מציעא כח ע"ב · טו גמ׳ ולעולם? אמר רב נחמן אמר שמואל: עד שנים עשר חדש. תניא …
• בבא מציעא כח ע"ב · יז אמר רב נחמן בר יצחק: תרנגולת כבהמה גסה. תניא נמי הכי: תרנגולת …

הלכה טז מצא עגלים וסייחין של רעי מטפל בהן שלשה חדשים ושל בריאה שלשים יום. אווזים …

• בבא מציעא כח ע"ב · טז עגלים וסייחין – מטפל בהן שלשה חדשים, מכאן ואילך – שם דמיהן …
• בבא מציעא כח ע"ב · יח קשיא עגלים וסייחין אעגלים וסייחין, אווזין ותרנגולין אאווזין ותרנגולין!
• בבא מציעא כח ע"ב · יט עגלים וסייחין אעגלים וסייחין לא קשיא: הא דרעיא, והא דפטומא.
• בבא מציעא כח ע"ב · כ אווזין ותרנגולין אאווזין ותרנגולין נמי לא קשיא: הא ברברבי, הא בזוטרי.
• חולין קי ע"א · ט ודלמא דגזל הוה? אמר ליה: יאוש בעלים הוה, דקדחו בהו חילפי.

הלכה יז א מה יעשה בדמים ינתנו למוצא ויש לו רשות להשתמש בהן. לפיכך אם [ט] …

• בבא מציעא כח ע"ב · יד מה יהא בדמים? רבי טרפון אומר: ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו – …
• בבא מציעא כט ע"א · ג אמר לך רב יוסף: בגניבה ואבידה – דכולי עלמא לא פליגי דחייב, …
• בבא מציעא כט ע"א · ה אלא אי אמרת בגניבה ואבידה דכולי עלמא לא פליגי דחייב, כי פליגי …

הלכה יח במה דברים אמורים בדמי האבידה הואיל ונטפל בהן. אבל מעות אבידה לא ישתמש בהן. …

• בבא מציעא כט ע"ב · ג אמר ליה אביי: ולאו אתמר עלה אמר רבי חלבו אמר רב הונא: …

הלכה כ ב המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם שאם אתה אומר ישבע יניח המציאה …

• גיטין מח ע"ב · יא והמוצא מציאה – לא ישבע, מפני תיקון העולם.

הלכה א השמלה ג בכלל כל אבידת אחיך היתה וכן השור והשה וחמור. ולמה פרט הכתוב …

• בבא קמא נד ע"ב · ו מתני׳ אחד שור ואחד כל בהמה – לנפילת הבור, ולהפרשת הר סיני, …
• בבא מציעא כז ע"א · ג מתני׳ אף השמלה היתה בכלל כל אלו, ולמה יצאת? להקיש אליה, לומר …
• בבא מציעא כז ע"א · ו צריכי, דאי כתב רחמנא שמלה, הוה אמינא: הני מילי בעדים דגופה וסימנין …
• בבא מציעא כז ע"א · ז ״שור״ ו״שה״, דכתב רחמנא למה לי? ״שור״ – דאפילו לגיזת זנבו, ו״שה״ …

הלכה ג ה וכל דבר שיש בו סימן כגון שמלה ובהמה הרי זה בחזקת שלא נתייאשו …

• בבא מציעא כג ע"א · יד אמר רב זביד משמיה דרבא: כללא דאבידתא כיון דאמר ״ווי לה לחסרון …

הלכה ה יאוש שלא מדעת אפילו בדבר שאין בו סימן אינו יאוש. כיצד נפל ממנו דינר …

• בבא מציעא כא ע"ב · ד כי פליגי בדבר שאין בו סימן. אביי אמר: לא הוי יאוש, דהא …

הלכה ו הרואה חבירו שנפל ממנו דינר על הארץ ולא ידע בו ונטל הדינר קודם יאוש …

• בבא מציעא כו ע"ב · ה ואמר רבא: ראה סלע שנפלה, נטלה לפני יאוש על מנת לגוזלה – …
• בבא מציעא כו ע"ב · ו נטלה לפני יאוש על מנת להחזירה, ולאחר יאוש נתכוין לגוזלה – עובר …
• בבא מציעא כו ע"ב · ז המתין לה עד שנתיאשו הבעלים ונטלה, אינו עובר אלא משום ״לא תוכל …

הלכה ז נטל הדינר לפני יאוש על מנת להחזירו ולאחר יאוש נתכוון לגזול אותו עובר משום …

• בבא מציעא כו ע"ב · ה ואמר רבא: ראה סלע שנפלה, נטלה לפני יאוש על מנת לגוזלה – …
• בבא מציעא כו ע"ב · ו נטלה לפני יאוש על מנת להחזירה, ולאחר יאוש נתכוין לגוזלה – עובר …
• בבא מציעא כו ע"ב · ז המתין לה עד שנתיאשו הבעלים ונטלה, אינו עובר אלא משום ״לא תוכל …

הלכה ח ראה סלע או מטבע שנפל אפילו משלשה בני אדם ואף על פי שאין בו …

• בבא מציעא כו ע"ב · ד איכא דאמרי, אמר רבא: אף על גב דלית ביה אלא שוה שתי …

הלכה ט ראה חבירו שנפל ממנו דינר בתוך החול או בתוך העפר ונתעלם ממנו הרי זה …

• בבא מציעא כו ע"ב · ח אמר רבא: האי מאן דחזי דנפול זוזי מחבריה בי חלתא ואשכחיה ושקליה …

הלכה י המוצא סלע בשוק מצאו חבירו ואמר לו שלי היא וחדשה היא ושל מדינה פלונית …

• בבא מציעא כה ע"ב · ג תנו רבנן: המוצא סלע בשוק, ומצאו חבירו ואמר: שלי היא, חדשה היא, …

הלכה יא א המוצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן חייב להכריז. בא …

• בבא מציעא כה ע"א · ג ורמינהו: מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן – …

הלכה יג במה דברים אמורים בתלמיד ותיק שאינו משנה בדיבורו כלל אלא בדברי שלום או במסכתא …

• בבא מציעא כג ע"ב · יא לעולם דלית בהו סימן – נפקא מינה לאהדורי לצורבא מרבנן בטביעות עינא. …
• בבא מציעא כד ע"א · א ובאושפיזא. מאי נפקא מינה? אמר מר זוטרא: לאהדורי ליה אבידתא בטביעות עינא. …

הלכה א כל א המוצא אבידה בין שיש בה סימן בין שאין בה סימן אם מצאה …

• בבא מציעא כה ע"ב · ח איכא למימר מעלמא אתו, ואיכא למימר אינש אצנעינהו, והוה ליה ספק הינוח, …

הלכה ב וכל דבר שיש בו סימן בין בדרך הנחה בין בדרך נפילה בין ברשות היחיד …

• בבא מציעא ל ע"ב · טו מתני׳ אי זו היא אבידה? מצא חמור או פרה רועין בדרך – …
• בבא מציעא לא ע"א · א באסרטיא ופרה רצה בין הכרמים – הרי זו אבידה. טלית בצד גדר, …

הלכה ג ראה חמור או פרה רועים באפר כדרכן בלילה הרי זו אבידה. בפנות היום ובנשף …

• בבא מציעא ל ע"ב · יט לא צריכא, דהוה חזי לה בקדמתא ובחשכתא, תלתא יומי אמרינן: איתרמויי אתרמי …
• בבא מציעא לא ע"א · ז אלא אמר רבא: רצה ארצה לא קשיא, הא דאפה לגבי דברא, הא …
• בבא מציעא לא ע"א · ט כי קתני רועה בדרך לא הויא אבידה, הא רועה בין הכרמים הויא …
• בבא מציעא לא ע"א · י ורועה בין הכרמים, נהי דלא מס[ת]קבא תיפוק ליה משום אבידת קרקע! בדגוי.
• בבא מציעא לא ע"א · יא ותיפוק ליה משום אבידת גופה, דדלמא קטלו לה! באתרא דמתרו והדר קטלי. …

הלכה ד מצאה רועה בין הכרמים חייב להחזיר משום אבידת הקרקע. לפיכך אם היו הכרמים של …

• בבא מציעא לא ע"א · ז אלא אמר רבא: רצה ארצה לא קשיא, הא דאפה לגבי דברא, הא …
• בבא מציעא לא ע"א · ט כי קתני רועה בדרך לא הויא אבידה, הא רועה בין הכרמים הויא …
• בבא מציעא לא ע"א · י ורועה בין הכרמים, נהי דלא מס[ת]קבא תיפוק ליה משום אבידת קרקע! בדגוי.
• בבא מציעא לא ע"א · יא ותיפוק ליה משום אבידת גופה, דדלמא קטלו לה! באתרא דמתרו והדר קטלי. …

הלכה ה מצא פרה ברשות הרבים אם עומדת חוץ לתחום חייב להחזיר. היתה רועה בעשבים או …

• בבא מציעא לא ע"א · א באסרטיא ופרה רצה בין הכרמים – הרי זו אבידה. טלית בצד גדר, …
• בבא מציעא לב ע"א · ה מתני׳ מצאה ברפת – אין חייב בה. ברשות הרבים – חייב בה. …
• בבא מציעא לב ע"א · י גמ׳ אמר רבא: רפת שאמרו אינה מתעה ואינה משמרת. אינה מתעה, מדקתני …

הלכה ו מצא גו.זלות מקושרין בכנפיהן ומדדין אחר הגדר או אחר הגפה או בשבילין שבשדות הרי …

• ביצה כה ע"א · ז והמקושרים והמנוענעין, בבורות ובבתים ובשיחין ובמערות — מותרין, ובאילנות — אסורין, שמא …
• בבא מציעא כג ע"ב · א ומחרוזות של דגים. אמאי? להוי קשר סימן! בקטרא דציידא, דכולי עלמא הכי …
• בבא מציעא כה ע"ב · ד מתני׳ מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלות מקושרים, או בשבילין שבשדות …
• בבא מציעא כה ע"ב · ו ואמאי ליהוי קשר סימנא! אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: במקושרין …
• בבא מציעא כה ע"ב · ז ולהוי מקום סימן! אמר רב עוקבא בר חמא: במדדין. אי במדדין – …

הלכה ז א מצא באשפה כלי מכוסה הרי זה לא יגע בו כמו שביארנו. ואם אשפה …

• בבא מציעא כה ע"ב · ד מתני׳ מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלות מקושרים, או בשבילין שבשדות …
• בבא מציעא כה ע"ב · י אמר רב זביד, לא קשיא: הא בכובי וכסי, הא בסכיני והמניק. בכובי …
• בבא מציעא כה ע"ב · יב אשפה העשויה לפנות אבידה מדעת היא! אלא באשפה שאינה עשויה לפנות, ונמלך …

הלכה ח מצא פירות מפוזרין דרך הנחה לא יגע בהן. דרך נפילה ב הרי הן שלו. …

• בבא מציעא כא ע"א · ח אלו מציאות שלו: מצא פירות מפוזרין, מעות מפוזרות, כריכות ברשות הרבים, ועגולי …
• בבא מציעא כא ע"א · יב היכי דמי? אי דרך נפילה – אפילו טובא נמי! ואי דרך הינוח …
• בבא מציעא כא ע"א · יג אמר רב עוקבא בר חמא: במכנשתא דבי דרי עסקינן. קב בארבע אמות …
• בבא מציעא כא ע"ב · ח תא שמע: עיגולי דבילה וככרות של נחתום – הרי אלו שלו. אמאי? …
• בבא מציעא כא ע"ב · ט תא שמע: ולשונות של ארגמן – הרי אלו שלו. ואמאי? הא לא …
• בבא מציעא כב ע"ב · יא כריכות ברשות הרבים – הרי אלו שלו. אמר רבה: ואפילו בדבר שיש …
• בבא מציעא כב ע"ב · יב ואיכא דמתני להא שמעתא באנפי נפשה: סימן העשוי לידרס, רבה אמר: לא …
• בבא מציעא כג ע"א · טו ואמר רב זביד משמיה דרבא: הלכתא, כריכות ברשות הרבים – הרי אלו …

הלכה ט אבל אם מצא ככרות של בעל הבית וגיזי צמר הלקוחות מבית האומן כדי יין …

• בבא מציעא כג ע"ב · ג וחתיכות של בשר וכו׳. אמאי? להוי משקלא סימן! במשקלא דשוין. ותהוי חתיכה …
• בבא מציעא כג ע"ב · ו אביי אמר: אפילו תימא אידי ואידי ברשום, ולא קשיא: כאן – קודם …
• בבא מציעא כה ע"א · א שלשה מטבעות זה על גב זה, כריכות ברשות היחיד, וככרות של בעל …

הלכה י מצא כריכות ברשות היחיד אם דרך נפילה הרי אלו שלו. ואם דרך הנחה חייב …

• בבא מציעא כב ע"ב · יד אמר לך רבא: לעולם דלית בהו סימן, ודקא אמרת ברשות היחיד מאי …
• בבא מציעא כב ע"ב · טו תא שמע: כריכות ברשות הרבים – הרי אלו שלו, ברשות היחיד – …
• בבא מציעא כה ע"א · א שלשה מטבעות זה על גב זה, כריכות ברשות היחיד, וככרות של בעל …

הלכה יא מצא עיגול ובתוכו חרש. ככר ובתוכו מעות. חתיכה של בשר שהוא משונה בחתיכות. דג …

• בבא מציעא כא ע"א · ט רבי יהודה אומר: כל שיש בו שינוי – חייב להכריז. כיצד? מצא …
• בבא מציעא כג ע"ב · ג וחתיכות של בשר וכו׳. אמאי? להוי משקלא סימן! במשקלא דשוין. ותהוי חתיכה …
• בבא מציעא כג ע"ב · ד הכא במאי עסקינן? בדאיכא סימנא בפסקא, כי הא דרבה בר רב הונא …

הלכה יב מצא פירות מפוזרין במקום הגרנות אם היו כמו קב בתוך ארבע אמות או ביתר …

• בבא מציעא כא ע"א · יג אמר רב עוקבא בר חמא: במכנשתא דבי דרי עסקינן. קב בארבע אמות …
• בבא מציעא כא ע"א · יד בעי רבי ירמיה: חצי קב בשתי אמות, מהו? קב בארבע אמות, טעמא …
• בבא מציעא כא ע"א · יח או דלמא: משום דנפישא טרחייהו, וקב תמרי בארבע אמות, וקב רמוני בארבע …

הלכה יג א המוצא ציבורי פירות או פירות בכלי או כלי כמות שהוא חייב להכריז. מצא …

• בבא מציעא כד ע"ב · יב מתני׳ ואלו חייב להכריז: מצא פירות בכלי, או כלי כמות שהוא. מעות …
• בבא מציעא כה ע"א · ב גמ׳ טעמא דמצא פירות בכלי ומעות בכיס. הא כלי ולפניו פירות, כיס …

הלכה יד כיצד היו אחורי הכלי לפני הפירות הרי אלו שלו. היו פני הכלי לפני הפירות …

• בבא מציעא כה ע"א · ו ואיבעית אימא: הא והא דלא אשתייר בה מידי, ולא קשיא: הא דמהדרי …
• בבא מציעא כה ע"א · ז ואיבעית אימא: הא והא דמהדרי אפיה לגבי פירי, ולא קשיא: הא דאית …

הלכה טו המוצא קציעות בדרך ואפילו בצד שדה קציעות הרי אלו שלו. וכן תאנה שהיא נוטה …

• בבא מציעא כא ע"ב · יג תא שמע: קציעות בדרך, ואפילו בצד שדה קציעות, וכן תאנה הנוטה לדרך, …
• בבא מציעא כה ע"א · ב גמ׳ טעמא דמצא פירות בכלי ומעות בכיס. הא כלי ולפניו פירות, כיס …

הלכה טז ג תמרים שמשירן הרוח מותרות שהבעלים מחלום לכל אדם וזהו חזקתן. ואם היו של …

• בבא מציעא כב ע"ב · ח אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: וכי מאחר דאיתותב רבא …
• בבא מציעא כב ע"ב · י מוחזק ועומד, מאי? כרכתא, מאי? אמר ליה: אסירן.

הלכה יז חתול רע ד שהורג את הקטנים אסור לקיימו ואין בו משום גזל ואין בו …

• בבא קמא פ ע"ב · ג אדהכי והכי, אתא שונרא קטעיה לידא דינוקא. נפק רב ודרש: חתול – …
• בבא קמא פ ע"ב · ה אמרי: וכיון דאמרת ״אין בו משום גזל״, מאי ניהו תו ״אין בו …

הלכה יח גוזל הנמצא קרוב לשובך בתוך חמשים אמה הרי הוא של בעל השובך חוץ לחמשים …

• ביצה י ע"ב · ה לימא מסייע ליה לרבי חנינא. דאמר רבי חנינא: רוב וקרוב — הלך …
• ביצה יא ע"א · ו אלא במדדין. אי דאיכא קן בתוך חמשים אמה — אדדויי אדדו, ואי …
• בבא בתרא כג ע"ב · א מתני׳ ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה – הרי הוא של בעל השובך. …
• בבא בתרא כג ע"ב · ב גמ׳ אמר רבי חנינא: רוב וקרוב – הולכין אחר הרוב; ואף על …
• בבא בתרא כג ע"ב · ה תנן: ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה – הרי הוא של בעל השובך; …
• בבא בתרא כג ע"ב · ו אי הכי, אימא סיפא: חוץ מחמשים אמה – הרי הוא של מוצאו. …
• בבא בתרא כג ע"ב · ח תא שמע: נמצא בין שני שובכות; קרוב לזה – שלו, וקרוב לזה …

הלכה א המוצא מחטים וצנורות ומסמרים וכיוצא בהן אם מצאם אחד אחד הרי אלו שלו שנים …

• בבא מציעא כד ע"א · ג תניא: מודה רבי שמעון בן אלעזר בכלים חדשים ששבעתן העין שחייב להכריז. …

הלכה ב וכן המוצא מעות מפוזרים הרי אלו שלו. אפילו היו מקצת מטבעות זה על גבי …

• בבא מציעא כא ע"א · ח אלו מציאות שלו: מצא פירות מפוזרין, מעות מפוזרות, כריכות ברשות הרבים, ועגולי …
• בבא מציעא כד ע"ב · יב מתני׳ ואלו חייב להכריז: מצא פירות בכלי, או כלי כמות שהוא. מעות …
• בבא מציעא כה ע"א · א שלשה מטבעות זה על גב זה, כריכות ברשות היחיד, וככרות של בעל …
• בבא מציעא כה ע"א · ט שלשה מטבעות זה על גב זה. אמר רבי יצחק מגדלאה: והוא שעשויין …
• בבא מציעא כה ע"א · י הא גופה קשיא: אמרת מצא מעות מפוזרות הרי אלו שלו, הא משלחפי …
• בבא מציעא כה ע"א · יד בעי רבי ירמיה: כשיר, מהו? כשורה, מהו? כחצובה, מהו? כסולם, מהו?
• בבא מציעא כה ע"א · טו פשוט מהא חדא, דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: כל שאילו …
• בבא מציעא כה ע"ב · ב תא שמע, דתניא: מצא מעות מפוזרות – הרי אלו שלו, כאבני בית …

הלכה ג א המוצא מעות בכיס או כיס כמות שהוא חייב להכריז. מצא כיס ולפניו מעות …

• בבא מציעא כד ע"ב · יב מתני׳ ואלו חייב להכריז: מצא פירות בכלי, או כלי כמות שהוא. מעות …
• בבא מציעא כה ע"א · ב גמ׳ טעמא דמצא פירות בכלי ומעות בכיס. הא כלי ולפניו פירות, כיס …

הלכה ד המוצא מעות בחנות אם היו בין תיבה לחנוני הרי הן של בעל החנות. ואם …

• בבא מציעא כו ע"ב · ט מתני׳ מצא בחנות – הרי אלו שלו. בין התיבה ולחנוני – של …

הלכה ה ב מצא מעות בחנות השולחני בין כסא לשולחני הרי אלו של שולחני. מצאן על …

• בבא מציעא כו ע"ב · ט מתני׳ מצא בחנות – הרי אלו שלו. בין התיבה ולחנוני – של …
• בבא מציעא כו ע"ב · יא גמ׳ אמר רבי אלעזר: אפילו מונחין על גבי שולחן.

הלכה ו הלוקח פירות מחבירו או ששלח לו חבירו פירות ומצא בתוכן מעות צרורות נוטל ומכריז. …

• בבא מציעא כו ע"ב · י הלוקח פירות מחבירו, או ששילח לו חבירו פירות, ומצא בהן מעות – …
• בבא מציעא כז ע"א · א בלוקח מן התגר, אבל בלוקח מבעל הבית – חייב להחזיר. וכן תני …
• בבא מציעא כז ע"א · ב אמר ליה רב נחמן: וכי בעל הבית בעצמו דשן? אמר ליה: איסמיה? …

הלכה ז ג המוצא מטמון בגל או בכותל ישן הרי אלו שלו שאני אומר של אמוריים …

• בבא מציעא כו ע"א · א דשתיך טפי.

הלכה ח והואיל וחצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו כמו שיתבאר למה לא יקנה בעל …

• בבא קמא מט ע"ב · יב ואמאי? תקני ליה חצירו – דהאמר רבי יוסי בר חנינא: חצירו של …
• בבא מציעא יא ע"א · ז ותקני ליה שדהו, דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: חצרו של אדם קונה …
• בבא מציעא יא ע"א · ח הני מילי בחצר המשתמרת, אבל חצר שאינה משתמרת, אי עומד בצד שדהו …

הלכה ט מצא מטמון בכותל חדש ד אם המטמון מוכיח שהוא לבעל הבית הרי הוא שלו …

• בבא מציעא כה ע"ב · יד מתני׳ מצא בגל ובכותל ישן – הרי אלו שלו. מצא בכותל חדש, …
• בבא מציעא כו ע"א · ג אמר רב אשי: סכינא בתר קתא, וכיסא בתר שנציה.
• בבא מציעא כו ע"א · ד ואלא מתניתין דקתני: מחציו ולחוץ – שלו, מחציו ולפנים – של בעל …
• בבא מציעא כו ע"א · ה תנא: אם היה כותל ממולא מהן – חולקין. פשיטא! לא צריכא, דמשפע …

הלכה י היו בתוך הכותל מעות או לשונות של זהב שאין שם מוכיח. מחציו ולחוץ של …

• בבא מציעא כו ע"א · ג אמר רב אשי: סכינא בתר קתא, וכיסא בתר שנציה.
• בבא מציעא כו ע"א · ד ואלא מתניתין דקתני: מחציו ולחוץ – שלו, מחציו ולפנים – של בעל …

הלכה יא ויראה לי שאין הדברים אמורים ג אלא כשטען בעל הבית שהמטמון שלו. או שהיה …

• בבא מציעא כה ע"ב · יד מתני׳ מצא בגל ובכותל ישן – הרי אלו שלו. מצא בכותל חדש, …
• בבא מציעא כו ע"א · ט ואמר רב שמעיה בר זעירא: מאי טעמא? הואיל ושוקי ירושלים עשוין להתכבד …
• בבא מציעא כו ע"א · י אמר ריש לקיש משום בר קפרא: כגון שעשאו פונדק לשלשה ישראל.

הלכה א כל מציאה שאמרנו בה שהיא של מוצאה אינו זוכה בה עד שתגיע לידו או …

• בבא מציעא ב ע"א · ח אין ״ומצאתה״ דקרא – דאתא לידיה משמע, ומיהו תנא לישנא דעלמא נקט, …
• בבא מציעא י ע"א · יג מתני׳ ראה את המציאה ונפל עליה, ובא אחר והחזיק בה – זה …

הלכה ב היה רוכב על גבי בהמה וראה את המציאה ואמר לחבירו זכה לי בה כיון …

• בבא מציעא ט ע"ב · ט מתני׳ היה רוכב על גבי בהמה וראה את המציאה ואמר לחבירו ״תנה …
• בבא מציעא י ע"א · יב אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: המגביה מציאה לחבירו – …

הלכה ג המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו ואע"פ שלא אמר לו כלום [זכה [ג] בה]. הגביהו …

• ביצה לט ע"ב · י אלא דכולי עלמא בירא דהפקרא היא, אלא הכא במגביה מציאה לחבירו קא …
• בבא מציעא ח ע"א · ד אמר רמי בר חמא: זאת אומרת, המגביה מציאה לחבירו – קנה חבירו.

הלכה ד הגביהה לו חרש או שוטה או קטן לא קנה הפקח לפי שאין להן דעת. …

• בבא מציעא ח ע"א · יב אלא אימא: מתוך שלא קנה פקח – לא קנה חרש.
• בבא מציעא ח ע"א · יג וכי תימא, מאי שנא משני חרשין דעלמא – התם תקינו להו רבנן …

הלכה ה שנים שראו גמל או חמור של מציאה וקדמו שניהם והנהיגוהו או משכוהו. או שהיה …

• בבא מציעא ח ע"ב · יג תא שמע: שנים שהיו מושכין בגמל, ומנהיגין בחמור, או שהיה אחד מושך …
• בבא מציעא ט ע"א · ה איכא חד צד דלא קני: איכא דאמרי משיכה בחמור, ואיכא דאמרי הנהגה …

הלכה ו בהמת מציאה שקדם אחד ואחז במוסרה לא קנה עד שימשוך או ינהיג. וכן בנכסי …

• בבא מציעא ח ע"ב · ט אתמר נמי, אמר רבי חלבו אמר רב הונא: מוסירה מחבירו – קנה. …

הלכה ז א היה אחד רוכב ואחד אוחז במוסרה הרוכב קנה הבהמה והמוסרה שעל לחיי הבהמה …

• בבא מציעא ח ע"ב · יא מיתיבי: היו שנים רוכבין על גבי בהמה וכו׳. מני? אילימא רבי מאיר …
• בבא מציעא ט ע"א · ח תא שמע: אחד רכוב חמור ואחד תפוס במוסירה – זה קנה חמור, …
• בבא מציעא ט ע"א · יג אמר רב אשי: זה קנה חמור ובית פגיה, וזה קנה מה שתפוס …

הלכה ח ב חצירו של אדם קונה לו [ו] שלא מדעתו. ואם נפלה בה מציאה הרי …

• בבא קמא מט ע"ב · יב ואמאי? תקני ליה חצירו – דהאמר רבי יוסי בר חנינא: חצירו של …
• בבא מציעא י ע"א · יד גמ׳ אמר ריש לקיש משום אבא כהן ברדלא: ארבע אמות של אדם …
• בבא מציעא יא ע"א · ז ותקני ליה שדהו, דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: חצרו של אדם קונה …
• בבא מציעא יא ע"א · ח הני מילי בחצר המשתמרת, אבל חצר שאינה משתמרת, אי עומד בצד שדהו …

הלכה ט חכמים תקנו דבר זה כדי שלא יריבו המוצאין זה עם זה. במה דברים אמורים …

• בבא מציעא י ע"ב · א רב פפא אמר: כי תקינו ליה רבנן ארבע אמות – בעלמא, בשדה …
• בבא מציעא י ע"ב · ד רב ששת אמר: כי תקינו רבנן, בסמטא דלא דחקי רבים. ברשות הרבים …
• בבא מציעא י ע"ב · ו כל מקום – לאתויי צידי רשות הרבים.

הלכה י ג קטנה יש לה חצר ויש לה ארבע אמות. וקטן אין לו חצר ואין …

• גיטין עז ע"ב · יד לא; דכולי עלמא – חצר משום ידה איתרבאי; מר סבר: כידה – …
• בבא מציעא י ע"ב · ז ואמר ריש לקיש משום אבא כהן ברדלא: קטנה אין לה חצר, ואין …
• בבא מציעא י ע"ב · ח במאי קמיפלגי? מר סבר חצר משום ידה איתרבאי, כי היכי דאית לה …
• בבא מציעא יא ע"א · ג מר סבר: ילפינן קטן מקטנה. ומר סבר: לא ילפינן קטן מקטנה.

הלכה יא מי שראה אחרים רצים אחר המציאה והרי א היא [ל] צבי שבור או גוזלות …

• בבא מציעא יא ע"א · ה מתני׳ ראה אותן רצין אחר מציאה, אחר צבי שבור, אחר גוזלות שלא …
• בבא מציעא יא ע"א · ו גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל: והוא שעומד בצד שדהו.
• בבא מציעא יא ע"ב · ז רב פפא אמר: דעת אחרת מקנה אותן שאני.
• בבא מציעא יא ע"ב · ח ומנא תימרא – דתנן: ראה אותן רצין אחר המציאה כו׳, ואמר רבי …

הלכה יב ב מציאת חרש שוטה וקטן יש בה גזל מפני דרכי שלום. לפיכך אם עבר …

• גיטין נט ע"ב · ג מציאת חרש שוטה וקטן, יש בהן משום גזל – מפני דרכי שלום; …
• בבא מציעא יב ע"א · יא וסבר רבי יוסי קטן אית ליה זכייה מדאורייתא? והתנן: מציאת חרש, שוטה …
• שבועות מא ע"א · ה דתנן: מציאת חרש שוטה וקטן, יש בהם גזל מפני דרכי שלום. רבי …

הלכה יג מציאת בנו ובתו הסמוכים על שלחנו אע"פ שהן גדולים. ומציאת בתו הנערה אע"פ שאינה …

• כתובות מו ע"ב · ב מתני׳ האב זכאי בבתו בקידושיה בכסף, בשטר, ובביאה. זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, …
• קידושין י ע"א · ח אמר אביי: תא שמע: האב זכאי בבתו בקדושיה בכסף בשטר ובביאה, וזכאי …
• בבא מציעא י ע"א · ז איתיביה רבא לרב נחמן: מציאת פועל לעצמו.
• בבא מציעא יב ע"א · ו מתני׳ מציאת בנו ובתו הקטנים, מציאת עבדו ושפחתו הכנענים, מציאת אשתו – …
• בבא מציעא יב ע"ב · ב ופליגא דרבי חייא בר אבא. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי …
• בבא מציעא יב ע"ב · ט ואי דלא אייתי שתי שערות, אי איתיה לאב – דאבוה הויא! ואי …
• בבא מציעא יב ע"ב · יד הכא במאי עסקינן? במגורשת ואינה מגורשת, דאמר רבי זירא אמר שמואל: כל …
• נדה מז ע"א · י בזו ובזו אמרו: אביה זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה. צמל — …

הלכה א ג המוצא שטר חוב אע"פ שלא פירש בו אחריות נכסים ואע"פ שהחייב מודה ואף …

• כתובות נא ע"ב · ב אין בהן אחריות נכסים — יחזיר, שאין בית דין נפרעין מהן, דברי …
• בבא מציעא יב ע"ב · יז וחכמים אומרים: בין כך ובין כך לא יחזיר, מפני שבית דין נפרעין …
• בבא מציעא יב ע"ב · יח גמ׳ במאי עסקינן? אילימא כשחייב מודה, כי יש בהן אחריות נכסים אמאי …
• בבא מציעא יג ע"א · יא אמר לך אביי, מתניתין היינו טעמא: דחייש[ינן] לפרעון ולקנוניא.
• בבא מציעא יג ע"ב · ג ורבי יוחנן אמר: מחלוקת כשחייב מודה, דרבי מאיר סבר: שטר שאין בו …
• בבא מציעא יד ע"א · ה אמר שמואל: מאי טעמייהו דרבנן? סברי אחריות טעות סופר הוא.
• בבא מציעא טו ע"ב · טז אחריות טעות סופר הוא, בין בשטרי הלואה, בין בשטרי מקח וממכר.
• בבא בתרא קסט ע"ב · ח אמר רפרם, זאת אומרת: אחריות – טעות סופר הוא; טעמא דכתב ליה …

הלכה ב וכן אם מצא שטר שזמנו בו ביום והיה מקויים והחייב מודה יחזיר. ואם אינו …

• בבא מציעא יז ע"א · יב אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: המוצא שטר חוב בשוק, וכתוב בו …
• בבא מציעא יז ע"א · יח רב כהנא אמר: כשחייב מודה. אי הכי מאי למימרא?

הלכה ג מצא שטר בחמת או בכלי עץ וכיוצא בהן הרי זה יחזיר למי שנתן סימן. …

• בבא מציעא כ ע"א · ה מצא בחפיסה או בדלוסקמא, תכריך של שטרות או אגודה של שטרות – …
• בבא מציעא כ ע"ב · ה תכריך של שטרות או אגודה של שטרות וכו׳. תנו רבנן: כמה הוא …
• בבא מציעא כ ע"ב · ז הא תני רבי חייא: שלשה כרוכין זה בזה.
• בבא מציעא כ ע"ב · ח אי הכי, היינו תכריך? תכריך כל חד וחד בראשה דחבריה, אגודה דרמו …
• בבא מציעא כ ע"ב · יא אלא כדאמר רבינא: טבעא מכריז, הכא נמי ״שטרי״ מכריז.

הלכה ד היה הלוה אחד והמלוים שלשה אם מקויימים הם יחזיר ללוה. ואם לאו יחזיר למי …

• בבא מציעא כ ע"א · ה מצא בחפיסה או בדלוסקמא, תכריך של שטרות או אגודה של שטרות – …
• בבא מציעא כ ע"ב · טז דלמא למכתבנהו אזל? דכתיבי בתלת ידי ספרי.

הלכה ו מצא ב גיטי נשים בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה. אין הבעל מודה אם נתנה …

• גיטין כז ע"א · ט רבי זירא רמי מתניתין אברייתא, ומשני. תנן: המביא גט ואבד הימנו, אם …
• בבא מציעא יח ע"ב · ו רבי זירא רמי מתניתין אברייתא ומשני. תנן: המביא גט ואבד הימנו, מצאו …
• בבא מציעא כח ע"א · ט הוא אומר סימני הגט והיא אומרת סימני הגט – ינתן לה. במאי? …
• בבא מציעא כח ע"א · י הוא אומר סימני החוט, והיא אומרת סימני החוט – ינתן לה. במאי? …

הלכה ז הוא אומר סימני החוט שקשר בו הגט והיא אומרת סימני החוט ינתן לה. והוא …

• בבא מציעא כח ע"א · ט הוא אומר סימני הגט והיא אומרת סימני הגט – ינתן לה. במאי? …
• בבא מציעא כח ע"א · י הוא אומר סימני החוט, והיא אומרת סימני החוט – ינתן לה. במאי? …

הלכה ח מצא גט שחרור ג בזמן שהרב מודה יחזיר לעבד. אין הרב מודה לא יחזיר …

• בבא מציעא יט ע"א · י שחרורי עבדים וכו׳. תנו רבנן: מצא שטר שחרור בשוק, בזמן שהרב מודה …
• בבא מציעא יט ע"א · יג דכי אתי למטרף אמרינן ליה: אייתי ראיה אימת מטא שחרור לידך.

הלכה ט מצא שטר מתנה אם מתנת בריא היא ואע"פ ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה …

• בבא מציעא יט ע"א · יד דייתיקי מתנה וכו׳. תנו רבנן: איזו היא דייתיקי – דא תהא למיקם …
• בבא מציעא יט ע"ב · ב מתניתין דקתני: הא אמר תנו נותנין – בשכיב מרע, דבר מהדר הוא.
• בבא מציעא יט ע"ב · ו כי קתני בברייתא: אף על פי ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה …
• בבא מציעא יט ע"ב · יא כי קא תני בברייתא: אף על פי ששניהם מודים, לא יחזיר לא …

הלכה י מת שכיב מרע שנתנה במתנה אע"פ שהיורש מודה שמורישו נתנה הרי זה לא יחזיר …

• בבא מציעא יט ע"ב · ב מתניתין דקתני: הא אמר תנו נותנין – בשכיב מרע, דבר מהדר הוא.
• בבא מציעא יט ע"ב · ו כי קתני בברייתא: אף על פי ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה …
• בבא מציעא יט ע"ב · יא כי קא תני בברייתא: אף על פי ששניהם מודים, לא יחזיר לא …

הלכה יא מצא [ב] שובר בזמן שבעל השטר מודה שנשבר שטרו ופרעו או מחלו יתן לבעל …

• בבא מציעא יט ע"ב · טו תנו רבנן: מצא שובר, בזמן שהאשה מודה – יחזיר לבעל. אין האשה …

הלכה יב [ג] מצא כתובה אע"פ ששניהם מודים לא יחזיר לאשה שמא נפרעה כתובה זו או …

• בבא מציעא ז ע"ב · ד והתניא: מצא שטר כתובה בשוק, בזמן שהבעל מודה – יחזיר לאשה, אין …

הלכה יג ה מצא אגרות שום ואגרות מזון שטרי חליצה ומיאונין ושטרי טענות שכותבין הדיינין של …

• גיטין כז ע"א · ו ואמר ליה רב חסדא לרבה: פוק ועיין בה, דלאורתא בעי לה מינך …
• בבא מציעא ז ע"ב · א מאי שנא ליד דיין? אמר רבא, הכי קאמר: ואחר שמצא שטר שנפל …
• בבא מציעא כ ע"א · ד מתני׳ מצא איגרות שום ואיגרות מזון, שטרי חליצה ומיאונין, ושטרי בירורין, וכל …