עז

ואוכלסא זו ראה אותה כשהיו במצב נעלה, כי היו עולים לחוג (וכמו שפי' בהקדמה לפיה"מ), בכ"ז הנה להיותו בתכלית השלמות למע' הרבה יותר מהם, וכנרמז באומרו שהי' ע"ג מעלה בהר הבית , אמר דלא נבראו אלא לשמשו [ועיין בסה"ד מס' חס"ל ע"ד הסוד].

----------

) כ"ה בהקדמה לפיה"מ דעומד על הר הבית קאי על ב"ז ולא על האוכלוסא. ובזה תתיישב קושית הכ"מ ביד הל' ברכות פ"י הי"א אהא דפסק הרמב"ם דבעינן ס"ר ובא"י דוקא. והקשה הכ"מ דמנ"ל, דא"ת דראיתו ממעשה דב"ז, א"כ ניבעי בהר הבית דוקא. ולפי הנ"ל ניחא, דהר הבית קאי על ב"ז ולא אאוכלסא. ובכ"ז מוכח דהאוכלסא היתה בא"י, כיון שראה אותם ב"ז בעמדו בהר הבית, דא"א לראות מירושלים לחו"ל, כיון דמירושלים עד גבול א"י הוא לכה"פ י' פרסאות (מע"ש פ"ה מ"ב. יומא כ: ועייג"כ תוד"ה כמה ר"ה כג: וד"ה חמשה ב"מ כח . ) ובבכורות (נד:) ט"ז מילי קא שלטא בי' עיני' דרועה. וכ"מ ג"כ בפסחים (מט . ).

ו לא עוד אלא ש אוכלסא זו ראה אותה בן זומא כשהיו במצב נעלה, כי היו עולים לחוג (וכמו שפירש הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות שבן זומא "הי' רואה ישראל שעולים לחוג" ),

בכל זאת, הנה להיותו בתכלית השלימות (בדעת ובמעשה) למעלה הרבה יותר מהם – וכנרמז באומרו שהי' " על גב מעלה בהר הבית " , היינו, שעמידתו "על

----------

) כן הוא בהקדמה לפירוש המשניות – דעומד על הר הבית קאי על בן זומא ("בן זומא הי' עומד על הר הבית"), ולא על האוכלוסא.

ובזה תתיישב קושיית הכסף משנה ביד הל' ברכות פ"י הי"א אהא דפסק הרמב"ם לענין ברכת חכם הרזים דבעינן ששים ריבוא ובארץ ישראל דוקא , והקשה הכסף משנה ²³¹ דמנא לי' שאין מברכים ברכת חכם הרזים אלא בארץ ישראל, דאם תאמר דראייתו היא ממעשה דבן זומא, א"כ ניבעי שתהי' האוכלסא בהר הבית דוקא כבמעשה דבן זומא – ולפי הנ"ל ניחא :

ד" על גב מעלה ב הר הבית" – קאי על בן זומא, שהוא הי' עומד על הר הבית, ולא קאי אאוכלסא , ובכל זאת מוכח ממעשה דבן זומא דהאוכלסא היתה בארץ ישראל – כיון שראה אותם בן זומא בעמדו בהר הבית, ד הרי אי אפשר לראות מירושלים לחוץ לארץ, כיון דמירושלים עד גבול ארץ ישראל הוא לכל הפחות י' פרסאות (מעשר שני פ"ה מ"ב. יומא כ, ב ²³². ועייג"כ תוד"ה כמה ר"ה כג, ב וד"ה חמשה ב"מ כח,