289
ב. מען מאַכט אַ טעות, מען מיינט אַז אין חב"ד קען זיין מער סדר ווי אין מדות, דער אמת איז אַז דער עיקר הסדר איז אין מדות ווייל עיקר המוחין איז בשביל המדות.
הגם אַ בעל מוחין איז אַ ערנסטער, ער גייט ערנסט, ער שטייט ערנסט, ער איז אויסגערעכענט — און אַ בעל מדות איז אַ בהול, דאָך דער עיקר הסדר איז אין מדות, כללות המוחין איז בשביל המדות, און גילוי המוחין איז אין מדות. דער עיקר איז מדות.
ג. עס איז פאַראַן אַ אַלטער וואָרט און במשך הדורות איז אין דעם וואָרט געזאָגט געוואָרן אַפולע ביאורים.
די גמרא זאָגט4 מדת חסידות שנו כאן. לכאורה שנו איז דאָך לערנען, איז דאָך דאָס מוחין ניט מדות. נאָר דער עיקר פון לערנען איז בשביל מדות חסידות5. שנו איז לשון שינון, שאַרף, עס דאַרף זיין שאַרפע מדות.
עס איז דאָ מהיכיתיתי'דיגע מדות, ער איז אַ איש טוב מהיכי תיתי, ער טוט אַ טובה מהיכי תיתי.
עס דאַרף זיין שאַרפע מדות, שאַרף הייסט אַז עס שנייט מלפניו ומלאחריו.
ד. עס קען זיין אַ למדן מופלג, ער זאָגט חידושים אין תורה, ווען ער איז נאָך געווען אַ אינגעל און דער זיידע האָט איהם פאַרהערט האָט ער געזאָגט אַ שאַרפען תוספות מיט אַ קנאַק, און איצטער האָט ער תלמידים וואָס די קטנים שבהם ווערען פאַררעכנט אין עולם הלומדים. אָבער וואָס האָט ער זיך אויסגעלערנט, צי האָט ער זיך אויסגעלערנט דאַוונען.
ה. אין דאַוונען איז דאָ פאַר'ן דאַוונען און נאָכן דאַוונען. דאַוונען איז ניט אָפּגעדאַוונט — נאָר דאַוונען.
מ'דאַרף דאַוונען.
ו. (אמר לש. פ.6:) דו פאָרסט זעהן די גלות אידען; באמת זיינען מיר אַלע אין גלות, און אין אַ שטאַרקען גלות. גלות איז שינה7. אין שלאָף חלום'ט זיך, עס איז אַ זיסער חלום, אַ גוטער חלום, אָבער אַז מען חאַפּט זיך אויף, זעהט מען אַז עס איז תהו ובהו, פּוסט און וויסט.
מען מיינט אַז מען האָט כסף וזהב, מלבושי כבוד, אָבער עס איז לא דובים ולא יער, די געלט גייט אַוועק אויף מסים וארנוניות. און אַז ער חאַפּט זיך, זעהט ער אַז ער האָט אַ גרויסע לאָך.
מען מיינט אַז עס איז אַ זיסער חלום, אָבער באמת איז דאָס אַ ביטערער חלום.
הערות
- 4. שבת קכ, א. ב"מ נב, ב. חולין קלז, א.
- 5. [ראה גם שיחת ליל שש"פ תש"ז (לעיל ע' 117).
- 6. ר' חיים שלמה פאלמער שנסע לאה"ק בתור אחד מראשי ועד "קרן הצלה" — ראה אגרות-קודש ח"י ע' מ. וש"נ].
- 7. תו"א פ' וישב ד"ה שיר המעלות. שם סד"ה ואלה שמות. מאמרי פורים ש"ת ותש"ח, ובכ"מ.
תורה אור, וישב ג׳ - הטקסט מספריא
שיר המעלות בשוב כו' היינו כחולמים. הנה החלום הוא מחבר שני הפכים בנושא א' ומרכיב שני ענינים הפכיים כאלו היו לאחדים. והיינו מפני כי בשינה נסתלק מוח השכל המבחין ולא נשאר רק כח המדמה.
וכח המדמה יכול להרכיב ב' ענינים הפכיים כמו ספינה רצה באויר כו' כמ"ש הרמב"ם בשמונה פרקים רק שבהקיץ שמתעורר כח השכל הוא השולט על כח המדמה ואינו מניחו להרכיב לפי שרואה בעין שכלו שהם דברים נפרדים ואינן מתאחדים כלל.
וכך הענין בגלות ניצוץ אלקות בנפש האדם שהוא בבחינת שינה והסתלקות המוחין. יכול הוא להרכיב ב' דברים הפכיים להיות כל היום טרוד במו"מ איש לבצעו מקצהו זה פונה לזיתו כו'. הגם שבתפלה מעורר את האהבה עד שתחפץ להתפשט מלבושיה כו' לדבקה בו ית' מחמת התבוננותו ביחו"ע ויחו"ת אעפ"כ אחר התפלה חולפת ועוברת האהבה ואינו שם ללבו כי הוא הפוך ההתבוננות שבתפלה ומדמה בלב להרכיב ולחבר שני עניינים הפכיים יחד כאלו היה לאחדים ובאמת הם נפרדים ורחוקים זמ"ז. כי הגם דכתיב בתורה שש שנים תזרע שדך.
וכן בק"ש ולעבדו בכל לבבכם כו' ונתתי מטר ארצכם כו' ואספת דגנך כו'. הנה הכל הוא ע"ד עובדה כידוע שבכל עניני עוה"ז יש בהם ענין עבודת ה' שש שנים תזרע כו' ובשנה השביעית כו'.
והוא ענין הבירורים שבבחי' שש שנים. וההעלאה שבבחי' השנה השביעית כמ"ש במ"א. ואחר כוונת הלב הן הן הדברים אבל לב ההמון הנוטים אחר בצעם להטריף לחם חוקם כפשוטו לבבם לא כן ידמה ולבם לא נכון ע"פ הכוונה הראויה רק כל ישעם וכל חפצם למלאות די מחסורם אשר יחסר להם בצרכי גופם ועושים מצרכי הגוף עיקר וזהו ממש הפוך ההתעוררות שבתפלה להיות נקבע בלבו האהבה לה' לבדה בלי תערובת זר ח"ו כו':
והנה גם אחרי הדברים והאמת האלה לא יפול לב האדם עליו לומר כי ההתעוררות שבתפלה והתבוננותו הן דמיונות שוא שהרי הוא כמו החלום שהוא כח המדמה שמחבר ב' הפכים. כי הנה מאחר שרואה בנפשו אחר התפלה שחולפת ועוברת האהבה לה' ומתהפך לאהוב את גופו דוקא הרי מובן שגם בתפלה לא ביטל אהבת גופו מכל וכל וההתעוררות שבתפלה את האהבה לה' לבדה אינה אמיתית רק כדמיון החלום שמחבר ב' הפכים ודומה לו שאוהב את ה' ואעפ"כ אוהב את גופו הגם כי לא צדקו יחדו לפי שזה נלקח מכח המדמה אשר יכול לדמות דמיונות שוא. אך באמת הנה בחי' חלום זה שרשו למעלה ויסודתו בהררי קדש עליון.
ויובן בהקדים מ"ש ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו א'. ופריך בגמ' אטו האידנא לאו שמו א' הוא. ומשני לא כשאני נכתב אני נקרא כו'. והענין כי שמו הוא בבחי' גלות ולכן אינו נק' כמו שנכתב רק בלבוש ונרתק כו'.
והנה בגלות הוא בבחי' שינה והסתלקות המוחין תלת כלילן כו' ואז נשמתו מושכת לו חיים מלמעלה כו' ושם הוא בבחי' עגולים שאין בהם בחי' מעלה ומטה רק הכל בהשוואה אחת ובהתכללות והתאחדות כל הענינים בלי שום פירוד והתחלקות כנודע מארז"ל אלו ואלו דא"ח. רק כשנמשך דרך קוים אזי יש התחלקות קו ימין חסד כו' משא"כ בבחי' עגולים אין שם התחלקות כלל ושם כל הדברים המתפרדים למטה מחוברים וכלולים יחד ולא נראה שום פירוד והתחלקות ביניהם:
אך להיות בחי' זו בגילוי למטה אינה כ"א ע"י בחי' שינה והסתלקות המוחין בגלות וע"ז נאמר אלביש שמים קדרות. שמים הם בחי' עגולים הם מלובשים בבחי' קדרות וחשך. שהוא העלם והסתר שאז מאיר ומתנוצץ מלמעלה מעולם העליון שהוא בבחי' עגולים בבחי' חלום שהוא כח המדמה לחבר שני הפכים בנושא אחד כאלו הם אחדים ממש לפי שבאמת בשרשם בעולם העליון הם מחוברים ומיוחדים כי שם הוא בבחי' עגולים כנ"ל רק למטה בהתחלקות הקוין ע"פ חכמה ודעת להיות קו זה כך וזה כך אזי נראה ונגלה ההפוך. שזה ההפוך מזה ואזי הם נפרדים ורחוקים זה מזה.
ולכן א"א להיות גילוי בחי' ההתכללות בבחי' גילוי החכמה שהיא ראשית התחלקות הקוין אלא בבחי' שינה והסתלקות המוחין בגלות אזי מתנוצץ ומאיר האור העליון והוא מסתתר ומתעלם בבחי' קדרות וחשך דהיינו בבחי' התלבשות ההעלם כו' ולא בבחי' גילוי כי הגילוי הוא בבחי' חכמה ודעת שהוא ע"פ קוין:
ולע"ל כתיב ולא יכנף עוד מוריך. בכנף ולבוש כו' ולכן ביום ההוא יהיה שמו א' שלא יהא מלובש ומכוסה בנרתק ויהיה נקרא כמו שנכתב כו'. כי עין בעין יראו כו'. ואזי נאמר בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. פי' שיתגלה מדרגה ובחי' זו של החלום עד אשר כולם יכירו וידעו וישיגו החיות הנמשך להם בזמן הגלות שהוא מבחי' החלום.
ולכן יאמרו היינו כחולמים. ובזה יובן מעלת ומדרגת יעקב ויוסף ע"י החלומות. ויש בחי' שיוסף הוא יותר במעלה ממדרגת משרע"ה. ונדב ואביהוא היו נ"ר של יוסף. ואנחנו טמאים לנפש אדם זה אביהוא. אבל נדב היה מבחי' רוח ולא היו צריכים הזאה בשבילו כלל. ועליו נאמר ורוח נדיבה תסמכני. וז"ש נוהג כצאן יוסף. כי בזמן הגלות הנהגת ישראל הוא בבחי' יוסף שהוא מבחי' חלום מעולם העגולים כו'. ולכן נק' בן פור"ת אותיות פות"ר ותופ"ר שמחבר כו'. ולכן היה פותר חלומות:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 35 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה ב חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך ו תצוה שיחה א חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך י וישב שיחה א חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה א חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ט חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ה חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ג חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ג חולין קלז, א
- לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה א חולין קלז, ב
- לקוטי שיחות כרך כו פ' זכור-פורים שיחה א חולין קלז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג חולין קלז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו חולין קלז, ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרש ענין יונתי חולין קלז, ב
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב חולין קלז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רנה הכנת האש קודם הכנסת שבת חולין קלז, א
- אגרות קודש כרך ד תתקפו שבת קך, א
- לקוטי שיחות כרך ד בהעלותך שיחה א שבת קכ, א
- לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה ג שבת קכ, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד שבת קכ, רע"א
- תורת שמואל תרמ"א ובירך את לחמך שבת קכ, א
- תורת שמואל תרמ"א ונקדשתי בתוך בנ"י שבת קכ, א
- תורת שמואל תרמ"א וברך את לחמך שבת קכ, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו יונתי בחגוי הסלע שבת קכ, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ט יונתי בחגוי הסלע שבת קכ, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: מה דין תפילין בבית הקברות ובבית המרחץ ג שבת קכ, סע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קסא דיני חציצה וטבילה ה שבת קכ, ע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים מב שבת קכ, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקיד שלא לכבות ביום טוב י שבת קכ, ב
- פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם שבת קכ, א
- פלח הרמון אמור להבין שרשי הדברים - ביאור על והניף שבת קכ, א
- מבית הגנזים ענייני רבנות ורבנים רבני חב"ד בעיירה ראמען שבת קכ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקיד שלא לכבות ביום טוב שבת קכ, ב
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ט שבת קכ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין מה דין תפילין בבית הקברות ובבית המרחץ שבת דף ק"כ