77
יום ב', י"ג מנחםאב, תרפ"ט1
בדרכו מכותל המערבי2
"לא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים"3, חז"ל כיוונו בזה רק על מושג של "מקום" אבל לא על מושג של "זמן", שכן במקום אפשר להצטופף ראש על יד והמקום לא צר, ואילו מה שנוגע לזמן הרי כמה ששוהים בירושלים לא מספיק הזמן. במשך עשתי עשר יום שהנני נמצא בירושלים נוסף לי
הערות
- 1. נדפס בספר התולדות אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' 37.
- 2. ביומנו של רבינו: 30.6 [בוקר] הנני נוסע לכותל המערבי בלוית דודי רמ"ה שי' ועוד. ומגן של שוטרים. שם הנני אומר תהלים וקורא פ"נ. התעכבנו שמה עד שעה השמינית.
- 3. אבות פ"ה מ"ה.
- . הרה"ח ר' משה הכהן הארענשטיין חתנו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש. נזכר לקמן ע' 96.
משנה אבות ה׳:ה׳ - הטקסט מספריא
עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש. לא הפילה אשה מריח בשר הקדש. ולא הסריח בשר הקדש מעולם. ולא נראה זבוב בבית המטבחים. ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים. ולא כבו גשמים אש של עצי המערכה. ולא נצחה הרוח את עמוד העשן. ולא נמצא פסול בעומר. ובשתי הלחם. ובלחם הפנים. עומדים צפופים. ומשתחוים רווחים. ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם. ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.