(א)

הערות

1. א. לכללות הקונטרס אחרון, ראה מ"מ וציונים. ביאורים והערות בקו"א הל' נדה. קו"א עם ביאור מדרכי הקונטרס. שו"ע הל' נדה עם ביאור קו"א.
2. ב. ד"ה וכתב הראב"ד.
3. ג. שער האבל ענין האבלות ד"ה בתשמיש המטה כיצד, בשם הראב"ד בבעלי הנפש שער הפרישה.
4. ד. אוצ"ל: אפילו אם הוא בבגדו (והיא בבגדה במטה אחת).
5. ה. אמרי נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב (שבת יג, סע"א). וכ"ה בשו"ע שם ס"א.
6. ו. שם, בשם רבנו ירוחם נכ"ח ח"ב (רלב, א), בשם הרמב"ן שם, בשם הראב"ד שם.
7. ז. בהוצאת ברלין תקכב (סוף טור ד, וראה לקמן קו"א ס"ק ב), והוא בסוף שער הפרישה: מוסף עליהם הנדה שהוא חייב בכל מיני פרישה בחבוק ונשוק כו' (הרי שבאבלות מותר חיבוק ונישוק, שקיל משינה במטה אחת).
8. ח. מו"ק פ"ג סי' לו (וראה לקמן קו"א ס"ק ב, שכן סובר גם הרא"ש עצמו).
9. ט. מדיוק הנ"ל שבסוף שער הפרישה.
10. י. ראה כתובות ד, א-ב. ש"ך סי' שמב ס"ק ו (שלכן החמירו שהוא ישן בין האנשים כו', ומ"מ התירו חיבוק ונישוק).
11. יא. שדעתם להתיר חיבוק ונישוק.
12. יב. סעיף א (שיש להחמיר שלא ישן אתה במטה, ומכ"ש שבאבילות דקילא יש להחמיר שלא לישן במטה אחת). הרי ששינה במטה אחת חמור מחיבוק ונישוק.
13. יג. כדעת רבנו ירוחם שם (ומשיגרא דלישנא נראה שהוא חמור משינה במטה אחת).
14. יד. שאף שמותר מדינא יש להחמיר כו'. וכוונת הרמ"א להחמיר גם בחיבוק ונישוק כמו בשינה במטה אחת. וראה כללי הפוסקים וההוראה סי' קלב.
15. טו. שלא אסרו אלא תשמיש ולא חיבוק ונישוק. ולפי"ז יש להקשות מרמ"א סי' שפג שהחמיר בחיבוק ונישוק (אפילו באבילות דחמירא), לסי' שמב שלא חלק הרמ"א על השו"ע שהתיר (אפילו באבילות דקילא).
16. טז. בסי' שמב השו"ע התירו מדינא, ובסי' שפג לא אסר הרמ"א אלא מחומרא.