יא
יא כשם שמצוה לתת שכר פעולת אדם בזמנופ ואם איחרו עובר בלא תעשהפא שנאמרפב ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש כך מצוה לתת שכר בהמה או כלים בזמנופג ואם איחרו עובר בלאופד שנאמרפה לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך ביומו תתן שכרו וגו' מה תלמוד לומר בארצך והלא כל דבר שהוא חובת הגוף נוהג בין בארץ בין בחוץ לארץפו אלא לרבות כל דבר שבארצךפז.
אבל על שכירות קרקע יש מי שאומרפח שאינו עובר שנאמר בארצך ולא ארצךפט:
הערות
- פ. משנה ב"מ קיא , א. רמב"ם הל' שכירות פי"א ה"א. טור ושו"ע סי' שלט ס"א.
- פא. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- פב. דברים כד, טו.
- פג. משנה שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- פד. ברייתא שם רע"ב. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- פה. דברים כד, יד-טו.
- פו. תוס' שם ד"ה כל.
- פז. ברייתא שם.
- פח. טור ושו"ע שם, בשם הרמ"ה .
- פט. סמ"ע שם סוף ס"ק ב. ב"ח שם ד"ה ועל. וראה טור וב"י ולבוש שם ס"א (ולא כל ארצך).
משנה תורה, הלכות שכירות י״א:א׳ - הטקסט מספריא
מצות עשה ליתן שכר השכיר בזמנו שנאמר ביומו תתן שכרו וגו' ואם איחרו לאחר זמנו עובר בל"ת שנאמר ולא תבוא עליו השמש ואין לוקין עליו שהרי הוא חייב לשלם אחד שכר האדם ואחד שכר הבהמה ואחד שכר הכלים חייב ליתן בזמנו ואם איחר לאחר זמן עובר בל"ת וגר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואם איחרו אינו עובר בל"ת:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.