ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה ובו ל"ד סעיפים:

ד

חיפוש חדש

ד אסור לעשוק^לד את חבירו אפילו כל שהוא^לה שנאמר^לו לא תעשוק את רעך. ואיזהו עושק זה הבא ממון חבירו לידו ברצון הבעלים כגון שיש לחבירו בידו הלואה או שכירות ואינו רוצה לשלם^לז (או (ג) שמדחהו בלך ושוב לך ושוב^לח). ולאו זה אינו אלא בישראל אבל לא בנכרי שנאמר רעך^לט.

והוא שאין חילול השם בדבר^מ כגון שלוה מנכרי ומת הנכרי (ד) רשאי לכחש לבנו שאינו יודע בבירור שהוא משקר^מא אבל כשהנכרי יודע שהוא משקר אסור לכחש לו שום דבר מפני חילול השם.

ואף במקום שאין הנכרי יודע אינו רשאי אלא להפקיע הלואתו או שאר חובו שהוא חייב להנכרי^מב (ה) אבל כשהחפץ של הנכרי הוא בעין אסור לכפור בו שהרי זו גזלה ממש^מג.

ולא עוד אלא אפילו קנה חפץ מנכרי אסור להטעותו בחשבון^מד בנתינת מעות בעד החפץ כמו שנאמר^מה וחשב עם קונהו שהרי אין הנכרי מקנה לו החפץ אלא בעד סכום הדמים שפסק לו והמטעהו בחשבון המעות הרי זה כגונב החפץ^מו ולא כמפקיע חובו. ואפילו גניבת דעת שאין בה חסרון מעות אסורה במקח וממכר כמ"ש בהלכות אונאה^מז.

ומכל מקום אם הנכרי טעה מעצמו מותר^מח אם לא יהיה חילול השם בדבר^מט מפני שלא יוודע לו. ונכון שיאמר לו הישראל ראה שעל חשבונך אני סומך^נ.

ואם משכן נכרי חפץ לישראל (ו) יש מתירין^נא להשתמש בו אף על פי שבישראל כיוצא בזה הרי זה גזלן^נב (מפני ששולח יד בפקדון^נג בנכרי אין בו משום שליחות יד שנאמר^נד אם לא שלח ידו במלאכת רעהו רעהו ולא של נכרי כי שליחות יד אינה גזלה לגמרי אלא שמשתמש בפקדון לצורך עצמו ומה שיתקלקל בתשמישו דעתו לשלם לו^נה ולא אסרה תורה בנכרי אלא לגזול ממנו לגמרי שלא על דעת לשלם^נו):

הערות

לד. רמב"ם הל' גזלה פ"א ה"ב. טור סי' שנט ס"ז. שו"ע שם ס"א.
לה. שו"ע שם. וראה גם לעיל ס"א.
לו. ויקרא יט, יג. רמב"ם שם ה"ד.
לז. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם ס"ח.
לח. כדלעיל הל' הלואה ס"ד (לענין הלואה), ולקמן הל' שאלה סי"ד (לענין שכר שכיר), וש"נ. וראה קו"א ס"ק ג.
לט. כסף משנה שם ה"ב, עפ"י ב"ק קיג, ב שהפקעת הלואתו מותרת. שו"ע סי' שסט ס"ו. רמ"א סי' שמח ס"ב. וראה גם לקמן סכ"ג. לעיל או"ח סי' תמ קו"א ס"ק יא.
מ. רבי עקיבא קיג, א. רש"י שם ד"ה במוכס, ושם ע"ב ד"ה בהפקעת. טור סי' שמח ס"ג. רמ"א שם ס"ב. וראה גם לעיל הל' עדות ס"ג. הל' מציאה ופקדון סל"ח. ואם הוא אנוס, ראה לקמן הל' נזקי ממון ס"א (במוסגר).
מא. כסף משנה שם פ"ה הי"א. וראה פתחי חושן הל' גנבה פ"א ע' ה.
מב. רש"ל ביש"ש פ"י סי' כ. ש"ך סי' שמח ס"ק ג. וראה גם לעיל או"ח קו"א שם. לקמן סט"ו (במוסגר).
מג. כשגופו שייך לנכרי, אף שהוא ביד ישראל (ראה קו"א ס"ק ה). ואפילו הוא משכון ביד ישראל (ראה קו"א ס"ק ו).
מד. רמב"ם פ"ז מהל' גנבה ה"ח. מרדכי רמז קנח, בשם ראבי"ה. וראה גם לעיל הל' אונאה סי"א. הל' מדות ס"ב.
מה. ויקרא כה, נ. רבי עקיבא בברייתא קיג, רע"ב. רמב"ם שם. לעיל שם.
מו. רש"ל שם. וראה גם לעיל שם ושם.
מז. סי"ב, וש"נ.
מח. שמואל ב גמרא ב"ק שם . רמב"ם הל' גזלה ואבדה פי"א הל' ד. מרדכי שם. רמ"א שם.
מט. רש"י שם ד"ה טעותו.
נ. רב כהנא שם (וכפי' הא' ברש"י שם ד"ה ואמר). רמב"ם שם ה"ה (וצריך שיאמר לו). מ"מ שם (ממדת חסידות).
נא. ט"ז יו"ד סי' קכא ס"ק יא, וש"ך שם ס"ק יט. וכ"ה לעיל או"ח סי' תעב ס"ו (בסתם).
נב. ראה לעיל הל' הלואה סוף סי"ב (אינו רשאי להשתמש בהם).
נג. ראה לעיל הל' הלואה סכ"א-ב (משכון כפיקדון וחמור ממנו). הל' מציאה ופיקדון סכ"ח (איסור שליחת יד בפיקדון).
נד. שמות כב, ז, י. מכילתא דרשב"י פכ"ב, ו.
נה. ראה לעיל הל' מציאה ופיקדון סכ"ח (מתי הוא שליחות יד ומתי הוא שואל שלא מדעת כגזלן). לקמן סט"ו (שכשנהנה שלא מדעתו ומחסרו ממון הוי גזילה).
נו. ראה קו"א ס"ק ו. פתחי חושן הל' גנבה ע' ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.