יד
יד במה דברים אמורים כשמצאם במקום המשתמר לגמרי שאין זו אבדה שחייב בהשבתה אבל אם מצאם במקום שאינו משתמר לגמריקסד כגון אחורי הגדר בשדה או בשבילין שבשדותקסה אף על פי שמשתמר שם קצתקסו אם יש בו סימן נוטל ומכריזקסז כדי להשיב אבדה לבעליה אפילו הוא ודאי הינוח.
ואם אין בו סימן לא יטולקסח אפילו ספק הינוחקסט שכיון שהוא מקום המשתמר קצת אפשר שהצניעוהו בעליוקע לפי שעה ומיד ישובו לקחתוקעא ולא ימצאוהו. ואם עבר ונטלו ולא הוליכו לביתו יחזירנו למקומו הואיל ואינו יכול לקיים בו מצות השבת אבדה לבעליה כיון שאין בו סימןקעב. ואם הוליכו לביתו יהא מונח עד שיבא אליהו מטעם שנתבארקעג.
והיאך מצינו בהינוח דבר שאין בו סימן והלא יכול ליתן סימן במקומו מצינו בגוזלות מקושרות העשויות לדדות שהאובדן מתייאש מהן שסובר שידדו ממקום ששכחן שם ואין לו בהם סימן אחר והקשר אינו סימן כגון שמקושרים בכנפיהן שכל העולם קושרין אותן כךקעד:
הערות
- קסד. תוס' ורא"ש שם. טור ורמ"א שם.
- קסה. משנה שם.
- קסו. תוס' ורא"ש שם. טור ורמ"א שם.
- קסז. גמרא שם. תוס' ורא"ש שם. טור ורמ"א שם.
- קסח. משנה וגמרא שם. טור ורמ"א שם.
- קסט. גמרא שם. טור ורמ"א שם. וכדלעיל סי"ג (במקום המשתמר).
- קע. גמרא שם (בודאי הינוח). תוס' שם ד"ה ואמר (אף בספק). וכדלעיל סי"ב.
- קעא. רא"ש שם.
- קעב. מ"מ הל' גזלה ואבדה פט"ו ה"א ד"ה ואם עבר, בשם ה רמב"ן ו רשב"א (שגם במקום המשתמר קצת, אם לא הלך לו רשאי להחזיר). ש"ך שם ס"ק לב.
- קעג. סוף סעיף יג.
- קעד. גמרא שם . טור ושו"ע שם ס"י.
משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה ט״ו:א׳ - הטקסט מספריא
כל א המוצא אבידה בין שיש בה סימן בין שאין בה סימן אם מצאה דרך הנחה אסור ליגע בה שמא בעליה הניחוה שם עד שיחזרו לה ג ואם יבא ליטלנה והיה דבר שאין בו סימן הרי אבד ממון חבירו בידו שהרי אין לו בה סימן להחזיר בו. ואם היה דבר שיש לו סימן הרי זה הטריחן לרדוף אחריה ולתת סימנה. ולפיכך אסור לו שיגע בה עד שימצאנה דרך נפילה ואפילו נסתפק לו הדבר ולא ידע אם דבר זה אבוד או מונח הרי זה לא יגע בו. ואם עבר ונטלו אסור לו להחזירו לשם. ואם היה דבר שאין בו סימן זכה בו ואינו חייב להחזירו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.