ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה וגניבת דעת דיני אונאה וגניבת דעת ובו ל"ב סעיפים:

כט

חיפוש חדש

כט וכן המכנה שם רע לחבירו^רלד אפילו הוא רגיל באותו כינוי^רלה ואינו מתבייש בו אם זה כוונתו לביישו^רלו אסור משום אונאת דברים. ואם ביישו ברבים אין לו חלק לעולם הבא^רלז. ואפילו שלא בפניו אסור משום לשון הרע^רלח אם מתכוין לגנותו ולבזותו^רלט.

ומאד מאד צריך ליזהר שלא לבייש שום אדם מישראל^רמ בין בדבור בין במעשה. ואפילו עושה מעשה טוב ועל ידי זה באה הבושת לחבירו כמו שמצינו באחד מן החכמים שהיה רגיל להשליך מעות לעני בן טובים^רמא בכל יום בבוקר השכם בסתר אחורי הדלת שכשיפתח הדלת ימצאם פעם אחת ביקש העני לידע מי הנותנם שם והלך לראות וברח החכם מפניו עד תוך כבשן האש כדי שלא יתבייש העני^רמב שנוח לו לאדם להפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים שנאמר^רמג היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ולא אמרה לו בפירוש אלא ברמז אם יודה יודה ואם לאו לא תפרסמו^רמד:

הערות

רלד. רבי חנינא ב"מ נח, סע"ב (שאינו עולה מגיהנם). רמב"ם הל' דעות פ"ו ה"ח (להזהר). טור ושו"ע סי' רכח ס"ה.
רלה. גמרא שם . טור ושו"ע שם.
רלו. רש"י שם ד"ה דדש ביה. טור ושו"ע שם.
רלז. ברייתא שם (דרש רבא) נט, א. אבות פ"ג מי"א. רמב"ם שם, והל' תשובה פ"ג הי"ד. וכ"ה לעיל או"ח סי' קנו ס"ח.
רלח. כדלעיל סכ"ח וש"נ.
רלט. הגהות מיימוניות שם אות א. וכ"ה לעיל או"ח שם סוף ס"י.
רמ. גמרא שם . רמב"ם הל' דעות שם (צריך אדם להזהר). טור ושו"ע שם (יזהר).
רמא. ראה מ"מ וציונים.
רמב. כתובות סז , ב.
רמג. בראשית לח, כה. כתובות שם. ב"מ שם.
רמד. רש"י שם ושם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.