לו
לו וכן הנותן עיסקא לחבירו דהיינו שנותן לו סחורה או מעותשסד להתעסק בהם למחצית שכר אין קבלת אחריות הזול בלבד על הנותן מועלת שלא יהיה קרוב לשכר ורחוק להפסד אם המקבל העיסקא מקבל עליו אחריות אונסים מכל העיסקא אלא צריך שגם אחריות אונסים מחצי העיסקא יהיו על הנותןשסה וכן אחריות הזולשסו מחצי העיסקא לפי שכל עיסקא חצי הלואה למקבל שהרי חצי ריוח שלו וחצי פקדון בידו שהרי חצי ריוח הוא להנותןשסז לפיכך צריך שיהיה אחריות הזול ואונסים גם כן על הנותן על כל פנים מחצי פקדוןשסח שאם יהיה מקצת אחריות אונסים או זול על המקבל אפילו מקצת מחצי הפקדון הרי זה המקצת גם כן הלואה בידו ואין ליטול חצי השכר אפילו אם משלם למקבל שכר טרחו ועמלו בעסקא זו כל שכר עמלו בשלימותשסט ומכל מקום אחריות גניבה ואבידה הן על המקבל אף מחצי פקדון מפני שהוא כשומר שכר עליושע:
הערות
- שסד. ראה ש"ך ס"ק י.
- שסה. תוס' ע, א ד"ה דקא. טור סי' קעז בשם הר"י. רמ"א סי' קעז שם ס"ב. וראה פלפול התלמידים ז ע' כה.
- שסו. גמרא ע, ב (אונסא וזולא).
- שסז. גמרא קד, ב. טור ושו"ע שם ס"ב.
- שסח. רמ"א שם. ש"ך ס"ק י.
- שסט. ר"ן ע, ב ד"ה אין. ש"ך ס"ק ג.
- שע. ראב"ד הל' שלוחין פ"ו ה"ב. הגהות אשרי פ"ט סי' ט, בשם רבנו חננאל ורבנו ברוך, ובעל העיטור (לט, א). טור ושו"ע שם ס"ה .
משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין ו׳:ב׳ - הטקסט מספריא
תקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו להתעסק בהן יהיה חצי הממון בתורת הלואה והרי המתעסק חייב באחריותו אע"פ שאבד באונס והחצי האחר בתורת פקדון והרי הוא באחריות בעל המעות ואם נגנב או אבד החצי של פקדון אין המתעסק חייב לשלם ולפיכך יהיה שכר זו החצי אם הרויח של בעל המעות ולפי תקנה זו אי אפשר שיהיה השכר או ההפסד של כל הממון לאמצע בשוה שאם אתה אומר כן נמצא בעל הממון נוטל שכר חצי מעותיו שהן פקדון ואינו עושה כלום אלא זה המתעסק טורח לו בחצי של פקדון מפני מעותיו שהלוהו ונמצא באין לידי אבק רבית והיאך יעשו אם רוצה להיות השכר או ההפסד לאמצע בשוה יתן למתעסק שכרו שבכל יום ויום מימי השותפות בפועל בטל של אותה מלאכה שבטל ממנה ואם היה לו עסק אחר כל שהוא להתעסק בו עם מעותיו של זה אינו צריך להעלות לו שכר של כל יום ויום אלא אפילו העלה לו דינר בכל ימי השותפות דיו ואם פחתו או הותירו יהיה לאמצע בשוה וכן אם אמר לו כל הריוח יהיה לך שלישו או עשיריתו בשכרך הואיל ויש לו עסק אחר הרי זה מותר ואם הפסידו יפסיד מחצה ואם היה זה המתעסק אריסו והיה לו עסק אחר אינו צריך להעלות לו שכר אחר כלל שהאריס משועבד הוא לבעל השדה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

