ח
ח ישראל הלוקח מנכרי אחד מכל ארבעה מינים שבלולב הגדל בקרקעו של הנכרי לא יקצצנו הישראל בעצמו מקרקעו של הנכרימז לפי שסתם נכרים הן גוזלים שדותמח מישראלמט או מנכרי אחרנ וקרקע אינה נגזלתנא כלומר אין עליה תורת גזל להיות עומדת בחזקת הגזלן וברשותו לכל דבר להתחייב באחריותהנב אלא לעולם היא בחזקת הנגזל וברשותו לכל דברנג וישראל זה הקוצץ ותולש מקרקע זו הרי הוא הגוזל מבעל הקרקע מה שתולש ואע"פ שבעל הקרקע כבר נתייאש ממנה מ"מ יאוש בלבד בלא שינוי רשות אינו קונהנד והרי הוא גזל בידונה אבל אם ישראל זה קוצץ כדי למכור או ליתן לאחרים שיצאו בו ידי חובתן בחג הרי זה מותר שהרי יש כאן גם שינוי רשות מהגזלן דהיינו ישראל זה הקוצץ לרשות הלוקחנו:
הערות
- מז. גמרא ל, סע"א (לענין הדס). רמ"א ס"א (לענין ד' מינים). שו"ע סי' תרסד ס"י (לענין ערבה). וראה גם לעיל סי' תרלז סי"ב (לענין סכך). אלא יקצצנו הנכרי (גמרא שם. רמ"א שם).
- מח. גמרא שם.
- מט. רש"י שם ד"ה מאי טעמא.
- נ. תשובת רבנו יואל, דלעיל ס"א וש"נ. רמ"א שם, לפירוש המ"א ס"ק ז.
- נא. גמרא שם. רמ"א שם. וכדלעיל סי' תרלז ס"ד וש"נ.
- נב. משנה וברייתא ב"ק קיז, ב. טור ושו"ע חו"מ סי' שעא ס"ב. וראה לעיל סי' תרלז ס"ד (שאם השביחה ברשות הגזלן).
- נג. אף ביאוש עם שינוי רשות, כדלקמן הל' גזילה סי"א וש"נ.
- נד. כדלקמן שם ס"ו וסי"א וש"נ.
- נה. רש"י שם (והתולשו הוא גוזלו). רמ"א שם. וראה לעיל ס"ד (שאז יפסל אף בשאר הימים מטעם מצוה הבאה בעבירה). לקמן שם סי"א (ולענין מצוה שלא תהא באה בעבירה מחמירים אפילו בסתם כמ"ש בא"ח סי' תרמט).
- נו. מ"א ס"ק ו. עטרת זקנים ריש הסי'. ט"ז סי' תרסד ס"ק ו. וראה לעיל סי' יא קו"א ס"ק ג. סי' תרלז סי"ב.
שולחן ערוך, חושן משפט שע״א:ב׳ - הטקסט מספריא
לְפִיכָךְ, אִם אֵרַע בָּהּ קִלְקוּל הַבָּא מֵאֵלָיו, כְּגוֹן שֶׁשְּׁטָפָהּ נָהָר, אֵין אַחֲרָיוּת הַהֶפְסֵד עַל הַגַּזְלָן, שֶׁבְּחֶזְקַת בְּעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת, וְאוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. אֲבָל אִם הִפְסִידָהּ הַגַּזְלָן בְּיָדוֹ, כְּגוֹן שֶׁחָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, אוֹ שֶׁקָּצַץ אֶת הָאִילָנוֹת וְשִׁחֵת אֶת הַמַּעְיָנוֹת וְהָרַס אֶת הַבִּנְיָן, חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת אוֹ שָׂדֶה כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה, אוֹ יְשַׁלֵּם דְּמֵי מַה שֶּׁהִפְסִיד. הַגָּה: וּכְשֵׁם שֶׁהַקַּרְקַע בְּחֶזְקַת הַנִּגְזָל שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, כֵּן הוּא בִּרְשׁוּתוֹ לְטוֹבָתוֹ, דְּאַף עַל גַּב דִּלְגַבֵּי מִטַּלְטְלִין אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא כִּשְׁעַת גְּזֵלָה, גַּבֵּי קַרְקַע אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ וְאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ צָרִיךְ לְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֶה מִמֶּנָה (טוּר).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- כתר שם טוב הוספות תכה ב"ק קיז, סע"א
- לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ד ב"ק קיז, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז ב"ק קיז, סע"א
- תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי ב"ק קיז, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות סוכה תרלז דין סוכה שאולה וגזולה ד מאותו ספר ב"ק קיז, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות הלואה דיני הלואה לב מאותו ספר ב"ק קיז, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון מאותו ספר ב"ק קיז , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון ז מאותו ספר ב"ק קיז, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון י מאותו ספר ב"ק קיז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל ב"ק קיז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א ב"ק קיז, סע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות לולב (סימנים תרמה-תרנא) תרמט דברים הפוסלים בארבעת המינים ב"ק קיז, ב

